איזו מתנה הבאת לרבי?

מאת מנחם דוידסון, בית משיח

מתנות אישיות

התמימים מאוסטרליה מעניקים לרבי תפילין מהבעל שם טוב

לאוזני התלמידים השלוחים ששהו באוסטרליה בשנת תשל"א, הגיעה שמועה שבידי הרה"ח ר' איסר קלובגנט מצויות תפילין המיוחסות לבעל שם טוב.

התמימים פנו לר' איסר ודיברו על ליבו שימסור את האוצר לממשיך דרכו היחידי של הבעש"ט – הרבי. לאחר שכנועים רבים, הסכים הלה ושלח את התפילין בידי קבוצת השלוחים שנסעו לי"א ניסן לחצרות קודשנו, על מנת למסור זאת כמתנה ייחודית לרגל יום ההולדת של הרבי. תנאי התנה ר' איסר עם התמימים, שימסרו הם בעצמם את התפילין ולא על ידי המזכירים.

מיד בהגיעם, כתב הת' העשיל גרינברג פתק לרבי בו שאל איך ומתי למסור את התפילין? הרבי ענה שימסרו לו זאת מיד אחרי שחרית.

הם אכן הגיעו ל'גן עד התחתון' בשעה היעודה. תחילה העניק הרבי לכל אחד מהם מכתב כללי, קטע משיחה ושטר של 10 דולר, לאחר מכן מסר הת' העשיל גרינברג לידי הרבי את התפילין. הוא החזיק את התפילין ביד אחת, אולם הרבי תיכף הושיט את שתי ידיו בהתפעלות ואמר לו "יישר כח גדול". לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו הק' וסגר את הדלת באמצעות רגלו הק'.

לחסידים יש את הרבי המקורי!

בעיצומה של התוועדות י"א ניסן תשל"ז, ניגש הצייר הרוסי ולדימיר דשווסקי יחד עם חברו, ומסר לרבי ציור דמות דיוקנו של הרבי במסגרת גדולה ומרהיבה. הצייר הרימו בשני ידיו והראה את הציור לכל הקהל תוך כדי שהוא מסתובב לכמה שניות.

הרבי חייך חיוב רחב ביותר ואמר לצלם תוך כדי שהלה מראה לקהל: "הם כבר רואים את המקורי". הצייר הנרגש לחץ את ידו של הרבי בחוזקה לכמה שניות, אחר כך רמז הרבי שישימו את זה למטה, ואמר לציירים להגיד 'לחיים'.

קערת ליל הסדר עם עשרת המבצעים
בהתוועדות שהתקיימה בי"א ניסן תשל"ו, ניגש השליח בקליפורניה הרב שלמה קונין לרבי עם קערת ליל הסדר ועליה חרוטים כל עשרת המבצעים. בנוסף הציג הרב קונין בפני הרבי שני יהודים אמידים, כנראה מהתומכים של מוסדותיו. הרבי הורה להם לומר 'לחיים', ולאחר מכן הגישו לרבי מתנה ספר פילוסופיה. הרבי ביקש מהרב קונין עט, וכתב על הספר את שמו של המחבר שהעניק לרבי את המתנה.

בהמשך ניגש שליח הרבי לאילת הרב ישראל צבי גליצנשטיין, שהגיע לחצרות קודשנו במיוחד כדי למסור לרבי מתנות מיוחדות. האחת – מתנה מראש עיריית אילת בדמות מפתח העיר עם מכתב מצורף. והשניה – מתנה יחודית מקצין הביטחון של אילת – אבן יקרה. הרבי בירכו והורה לו לומר 'לחיים'.

הרב אברהם פרשן והרב דוד רסקין ניגשו לרבי ומסרו לו עגלה מיוחדת עלי' מסודרים כל השיחות והמאמרים של כל השנים מתש"י – תשל"ו, שיצאו לאור לאחרונה על ידי ספריית לוי יצחק.

כבד מגרונך

לקראת י"א ניסן תשל"ב, כאשר כל חסיד ניסה למצוא מתנה ייחודית ואישית אותו יעניק ביום הגדול לרבי האהוב, חיפש כל אחד מתנה לפי תחום התעסקותו ומשם העניק את מתנתו.

החסיד החזן ר' משה טלישבסקי, החליט לעבד ניגון חדש על המילים "בך ה' חסיתי" מתוך הקאפיטל החדש אותו החל הרבי לומר באותו י"א ניסן.

וכך מספר הרב טלישבסקי: "זכרתי את הניגון השמח והעוצמתי הזה עוד מילדותי, אותו שמעתי לראשונה מחסידים שהיו שרים אותו בבית הכנסת החב"די בעת ההקפות. לקראת יום ההולדת ה–70 של הרבי, הוספתי לניגון זה את המילים המתאימות מפרק התהילים של הרבי באותה שנה, ושלחתי את התוצאה לרבי כדי לקבל את אישורו. הרבי נתן את האישור, והשיר ב"ה התקבל היטב בציבור ובהתוועדות של י"א ניסן אותה שנה שרו אותו הקהל בהתלהבות לרקע עידודי הרבי מלך המשיח.

הרבי מסרב למתנת ר' זלמן יפה

לרגל שנת ה–80 שחל בי"א ניסן תשמ"ב, החליטו עסקני ליובאוויטש באנגליה להעניק לרבי מתנה מיוחדת ואישית – קנקן עשוי כסף טהור עבור היין. הוחלט שר' זלמן יפה המקורב לבית רבי, ישוחח עם הרבנית וישאל את פיה בדבר המתנה. ר' זלמן צלצל לרבנית ונענה שיחזרו אליו עם תשובה.

בראש חודש אדר קיבל ר' זלמן מכתב מהרבי, בשוליו נכתב באנגלית: מרת שניאורסון העירני על השאלה אודות קנקן יין מכסף, אני מעריך מאד את כוונתך ורצונך הטוב, אולם אני נאלץ לקבל את המחשבה כמעשה. כי באופן עקרוני, וכן הוא מנהגי ביותר משלושים השנים האחרונות, אני מעדיף להשתמש בקנקן זכוכית "עטוף בשקית" המסתיר את תוכנו, למרות שיש לי ברוך ה' כלי כסף; כמו כן אינני משתמש בקופסת כסף בעבור האתרוג.

ובהמשך השוליים הוסיף הרבי: סיבה אחת, אם תספק אותך, היא משום שאיני רוצה להבדיל ביני לבין הסובבים אותי.

מנורת זהב "כמו לרוז'ינער"

בשנת תשל"ו רכש עבור הרבי יהודי בשם הרב אהרן קליין, חנוכייה מרהיבה ביופיה, עשויה כולה זהב טהור. המנורה הורכבה ממאה וחמש–עשרה אונקיות של זהב, גובהה – עשרים וארבעה אינטשים, ועל המנורה נכתב "ערכתי נר למשיחי, י"א ניסן תשל"ו, נשיא ישראל".

הרב קליין היה מקורב, וכשהביא את המנורה לבית הרבי, הסיר את העטיפה בפני הרבנית. הרבנית הגיבה בפליאה "כמה חובות לקחת על עצמך לשם כך?" ענה הרב קליין: "כשקונים לרבי מתנה, צריך שהכסף יהיה טהור ונקי ולא באמצעות חובות". הרבנית המשיכה ושאלה אם גם לו יש מנורה כזאת, וענה שלא, אבל מלך כן צריך מנורה כזו. מאוחר יותר התברר שהזהב עצמו עלה עשרים אלף דולר.

הרב קליין סיפר כי מה שהניע אותו להכנת מתנה זו, מקורו במה שסיפרה לו הרבנית עצמה – כי פעם הביעה בפני הרבי את משאלתה שהרבי ידליק נרות חנוכה בחנוכייה מזהב, והרבי ענה "מספיק שלרוז'ינער היה מנורת זהב", ובמנורה של הרוז'ינער היה כתוב "ערכתי נר למשיחי".

"ביחוד התרשמתי מהציורים היפים"

לקראת י"א ניסן תשל"ח הכינה מרת זיווה פש, אלבום מיוחד מתנה לרבי, מאת ילדי קיבוץ עין הנצי"ב. באלבום הופיעו מכתבים, ציורים ושירים. בין היתר הופיע ציור של פני קודשו של הרבי, וכן שיר שאת שורותיו פותחות אותיות שמו הקדוש של הרבי.

הרבי השיב במכתב מיוחד עבור ילדי הקיבוץ, עם המילים "ביחוד התרשמתי מהציורים היפים".

שז"ר נפרד מנרתיקי התפילין של אדמו"ר האמצעי

בטרם נסיעתו של ר' שלמה מיידנצ'יק לחצרות קודשנו לי"א ניסן תשל"ב, עבר דרך משכנו של הפרעזידנט מר שז"ר. בעת ביקורו, נועץ בו שז"ר על המתנה הראויה להעניק לרבי לכבוד יום הולדתו ה–70. בו במקום הציע לו ר' שלוימקה לתת את זוג נרתיקי התפילין מכסף שהיו מונחים תדיר על שולחנו של שז"ר. נרתיקי התפילין היו לצד פיסת עץ בה נחרטו המילים הבאות: "בתי התפילין של אדמו"ר האמצעי – שי מאת פרופסור סר ישעיהו ברלין". ישעיהו ברלין היה קרוב משפחתו של ר' חיים ברלין מריגה, ואשתו היתה נכדה של אדמו"ר האמצעי.

לשמע הרעיון התלבט שז"ר קשות; חפץ זה היה יקר בעיניו מאד, אך לאחר זמן מה החליט ואמר "כן זהו המתנה שמגיעה לרבי!"

כתגובה על מתנה זו כתב הרבי לשז"ר לאחר מכן: "מאשר הנני קבלת מכתב כ' וכן התשורה הנכבדה קדושה ומזכרת אבות ונשיאים גם יחד, ות"ח ת"ח מקול"ע [תשואות חן תשואות חן מקרב לב ועמוק].

שלל מתנות בהתוועדות

בהתוועדות י"א ניסן תשל"ז קיבל הרבי מתנות רבות. בדקות שבין השיחות ניגשו רבים אל הרבי והביאו לו עשרות מתנות. הללו נערמו על שולחנו הק'.

וכך מתואר ביומן: "אחרי שיחה השניה ניגש ראש עירית ניו יורק ומסר לאד״ש מתנה; הגבאי ר׳ יהושע פינסון מסר לאד״ש מדליה מירושלים שנמסרה על ידי ראש עירית ירושלים מר טדי קולק.

מכתבי ברכה נמסרו לאד״ש: ממדינת מאסאטשושעטס. ממדינת אילינאיס ומעיריית שיקאגו – על ידי השליח ר׳ דניאל מוסקוביץ. ממדינת וואשינגטון – על ידי השליח ר׳ שלום דובער לויטין. ממדינת ג׳ורג׳יה – השליח ר׳ שלמה בלומינג. מראש העיר לוס אנג׳לס ומעיריית לוס אנג׳לס – על–ידי השלוחים ר׳ שמואל דוד רייטשיק, ר׳ שלמה קונין, ומר ראטנר. עירית ענסינא – על ידי השליח ר׳ אברהם לויטנסקי.

כמו כן נמסרו לאד״ש מפתחות זהב: ר׳ יונה פרדקין מסר לאד״ש את מפתח העיר דיאגו. הרב בערל בוימגרטן ומר פאליטשענקא מסרו לאד״ש מפתח מהישיבה החדשה בבואנוס איירס ארגנטינה. ר׳ שלמה מיידנצ׳יק מסר לאד״ש מפתחות מהעיר תל אביב וראשון לציון, לצד מדליות מהערים רמת גן ובני ברק.

כמו כן נמסרו לאד״ש ספרים וקבצים: ר׳ נחמן סודק מסר לאד״ש שני כרכים מהתניא עם תרגום אנגלי׳ – סאנסינא. ר׳ שלום דובער העכט ואנשי קהלת הספרדים דקווינס מסרו לאד״ש ספרים וכתבי יד עתיקים. ר׳ אברהם פרשן מסר לאד״ש ג׳ כרכים ממאמרי ושיחות כ״ק אדמו״ר שליט״א — ע״י ספריית לוי״צ שע״י צאגו״ח וכן הספר ביאורי רש״י. ר׳ לייב רסקין השליח במרוקו מסר לאד״ש תהילים אהלי יוסף יצחק הוצאת מרוקו, אד״ש אמר לו שגם ימסור את התניא שיצא לאור שם. ואכן, אחרי כמה דקות נגש שוב ומסר את התניא – הוצאת מרוקו.

ילדים מעניקים לרבי כסף כמתנה

בחלוקת דולרים של י"א ניסן תשמ"ט, ילדה עברה על פני הרבי והעניקה לרבי חבילת שטרות עבה ובירכה את הרבי: "יהי רצון שהרבי יזכה לאריכות ימים ושנים טובות!"

הרבי לקח לידו את חבילת השטרות ובדק את החבילה במשך כמה שניות, וענה 'אמן', ולאחר שפנתה ללכת, סימן לה הרבי שיקראו לה ונתן לה דולר נוסף באמרו: "תנו זאת לצדקה". לאחר מכן שאל הרבי "האם הכל הוא כסף שלך? מסתמא היה עוד מישהו…"

הילדה ענתה: "ההורים שלי"

הרבי נתן לה שני שטרות נוספים ואמר: תני זאת עבור הורייך, אביך ואמך.

אחריה עבר ילד קטן על פני הרבי והעניק לרבי מטבעות ושטר כמתנת יום ההולדת ואמר: "יחי אדוננו מורנו ורבינו! פסח כשר ושמח! שנת בריאות!" הרבי לקח לידו את המטבעות והכסף, ואמר: "תודה, בשורות טובות והצלחה רבה".

לאחר שהילד פנה ללכת, קרא לו הרבי ושאלו: "מנין לך כל כך הרבה כסף? יש לך כל כך הרבה כסף… יברכך ה'…"

הילד: "קיבלתי זאת מאמי".

הרבי: "תודה רבה!" והמשיך להחזיק את המטבעות בידו הק' למשך עוד כמה רגעים.

הרבי מוציא להתוועדות עוגת יום הולדת שקיבל

בחלוקת הדולרים שהתקיימה לאחר השיחה בליל י"א ניסן תנש"א, מסר אחד העוברים לידי הרבי "עוגת יום הולדת".

בהמשך הלילה נערכה ב–770 התוועדות חסידים רבתית. לפני כן יצא המזכיר הרב גרונר כשבידו העוגה האמורה ואמר כי הרבי ביקש למסור זאת לידי הרב דוד רסקין עבור התוועדות.

מתנות רוחניות

הרבי שולח מחווה אישית לילדים ב'חדר' בלונדון על מתנתם

חגיגות שנת השבעים של שנת תשל"ב נחוגו ברוב שמחה בקרב כלל חסידי חב"ד בארה"ק ובעולם. חגיגות אלה לא פסחו גם על ילדי תשב"ר של חדר ליובאוויטש בלונדון שדאגו להכין לרבי מתנות.

שתי כתות הצטיינו במיוחד במתנות ששיגרו לרבי מלך המשיח. כבר חודשים ספורים לפני י"א ניסן, החלו התלמידים לעמול על המתנה המיוחדת. כיתתו של הרה"ח ר' בערל לוין ע"ה הצטיינה בעיקר, כאשר שיגרה לרבי מתנה בדמות לימוד דפי גמרא בעיון כמספר שנות חייו של הרבי.

ואכן, לקראת היום הגדול שלחו דו"ח מפורט על 70 דפי הגמרא שלמדו כמתנה רוחנית ליום ההולדת.

אחרי חג הפסח חזרו לתלמוד תורה, שם ציפתה להם הפתעה – כל אחד מהם קיבל ספר תניא כיס במתנה אישית מהרבי לצד מכתב כללי פרטי. במכתב זה נכתב "וכמפורש בספר תניא זה, שיתבונן איך שהוי' ניצב עליו וכו'…"

כיתה נוספת באותו תלמוד תורה שלחו דו"ח עם מתנה רוחנית מיוחדת אחרת, ואף הם קיבלו מתנה אישית מהרבי – סידור עם מכתב כללי פרטי. במכתב אליהם נכתב "וכמפורש בסידור זה לפני אמירת מודה אני שמיד בקומו משנתו יזכור את ה' העומד עליו…".

[תשורה זו שלח הרבי לעוד כמה מישיבות חב"ד ברחבי תבל, כאשר הצעירים מקבלים סידור כיס עם המכתב, והמבוגרים – תניא עם המכתב כללי].

כרך 'ליקוטי שיחות' החדש

במעמד חלוקת הדולרים שהתקיים ביום ראשון ט' בניסן תנש"א, העניק הרה"ח ר' פנחס לפידות לרבי את הכרך החדש שיצא זה עתה מבית הכורך, הכרך הכ"ט של ליקוטי שיחות. הכרך יצא לאור במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי.

כתגובה למתנה המיוחדת ענה הרבי: "תודה! שתהיה לך הצלחה רבה, ותודה על המתנה, שיקויים כל המברך מתברך!"

ממנו יראו וכן יעשו

בתקופת חודש טבת של שנת השבעים – תשל"ב, בעיצומה של התוועדות רעים, החליטו תלמידי בית המדרש 'אהלי תורה' להעניק מתנה לרבי, הן כחיילי בית דוד והן כבנים של הרבי. כל אחד מהתמימים לקח על עצמו ללמוד 70 שיחות של הרבי בעל פה (!) וכן לסיים את מסכת בבא בתרא. היו שהחליטו עוד, אשר כל תמים בעת כניסתו ליחידות לקראת יום הולדתו, כפי שהיה נהוג אז, יציין את ההחלטה הכללית.

הראשון שנכנס היה הרה"ח ר' יוסף יצחק איטקין. בין הדברים שכתב בפתק, ציין את המתנה של בני כיתתו. הרבי קרא זאת ואמר: "דאס וואס דו שרייבסט וועגן י"א ניסן, ס'איז א גלייכע זאך, און גורם נחת רוח, וממנו יראו וכן יעשו" [= מה שכתבת בנוגע לי"א ניסן, הרי זה דבר נכון ביותר וגורם נחת רוח, וממנו יראו וכן יעשו]. כשיצא מהיחידות וסיפר לחבריו התמימים את דברי הרבי, כולם קיבלו חיות חדשה בכל הקשור להכנות ליום הגדול.

ספר החלטות טובות של כיתה ח' מבית רבקה

ילדה עברה בחלוקת דולרים ביום ט' ניסן תנש"א, והעניקה לרבי ספר שהכיל עשרות החלטות טובות של כל תלמידות כיתתה – כיתה ח' בית רבקה, מתנה ליום ההולדת של הרבי ולעילוי נשמת הרבנית.

הרבי הגיב: "בשורות טובות והרבה הצלחה", ונתן לה דולר נוסף בהוסיפו: "תני זאת לצדקה ומסתמא כל אחת מהכתה תתן לצדקה". הוסיף הרבי ונתן לה דולר שלישי: "שיהיה פסח כשר ושמח, שיהיה פסח שמח. תסבירי להן שכתוב בתורה שהיהודים יצאו ממצרים בזכות הנשים שהתנהגו כראוי, הנשים המבוגרות והילדות הקטנות, תראי דוגמא לכל המשפחה".

גם למורה של אותה כיתה שעברה אחריה, נתן הרבי דולר ואמר "עבור כל הכיתה".

320 דפי גמרא מילדי הרשת

בחורף תשל"ג העיתונות בארץ ישראל דיווחה על תופעה חסרת תקדים: מאה ושנים–עשר תלמידים מהכיתות הגבוהות של שלושה–עשר בתי ספר של 'רשת אוהלי יוסף יצחק', נבחנו על שלוש–מאות ועשרים דפי גמרא בעל פה כמתנה מיוחדת לכבוד יום הולדתו של הרבי. בדיווח מודגש, כי מדובר בילדים ממשפחות רווחה ומאוכלוסיות טיפוח, ובהתחשב בכך, גדל ההערכה למאמץ המיוחד לכבודו של הרבי.

מתנה לפי רצון המקבל ולא לפי רצון הנותן

סיפר המשפיע הרה"ח ר' שלמה זרחי: אירועי שנת השבעים תפסו אותי בסיום לימודי בכולל. באותה תקופה ביקשתי מהרבי רשות לצאת לשליחות, אך הרבי ביחידות שלל זאת על הסף וענה שהתעסקות בישיבה "באם הוא במסירה ונתינה" אינה שונה משליחות באוסטרליה.

כשהכריז הרבי על הקמת ע"א מוסדות, כתבתי שוב לרבי שכעת יש חיות מיוחדת בהקמת מוסדות וכו' ואני מבקש אישור מיוחד לנסוע לשליחות לשלושה חודשים. הרבי לא ענה על כך. בשבת שלאחר מכן עמדתי בצד ובכיתי בשקט. למחרת ביום ראשון יצאה תשובה: "האומנם לדעתו יגיעה אשר תלמיד 'תומכי תמימים' יהיה תמים כדרוש אינו נוגע לכללות הענין שנת השבעים?! לכותבו שאין בו חיות – זה מצד החלל השמאלי ולא מצד הענין שבו הוא עוסק".

איזה מתנה אתה נותן לי?

מספר הרה"ח ר' יעקב הורביץ (ראשל"צ): באחת השנים, בסמוך לי"א ניסן, נכנס נער עם אביו ליחידות לרבי. לפתע פנה הרבי אל הבן ושאלו: "איזו מתנה אתה נותן לי לי"א ניסן?"

ענה הנער: "ארבעה–עשר דפי גמרא (בעל–פה); שבע מתוכם אני כבר יודע"…

הרבי מבקש מתנת יום הולדת

מר דוד צ'ייס, יהודי אמיד שזכה ליחס נדיר מהרבי, סיפר על מתנה שהרבי ביקש ממנו:

"יום אחד אני מקבל מהרבי מכתב מרגש מאוד. הדבר היה בסמוך ליום י"א בניסן, והרבי כתב לי כך: 'לא נהוג שמישהו יבקש לעצמו מתנת יום הולדת, אבל אני רוצה לנהוג בצורה יוצאת–מן–הכלל, ולקראת יום הולדתי המתקרב, לבקש ממך מתנה – להניח תפילין בכל יום, ואני מקווה שתסכים לקבל ממני במתנה זוג תפילין'.

"מיהרתי לענות שאני מסכים לתת את המתנה המבוקשת; ובאשר לתפילין, אני לא מבקש זוג אחד אלא שלושה, אחד לשימוש בביתי, אחד ליאכטה הפרטית שלי, בה אני שוהה לעיתים קרובות, ואחד שיהיה אתי כשאני בדרכים.

"אחר כך הוספתי וכתבתי לרבי שהמתנה שהוא מבקש לתת לי חביבה עליי מאוד, אבל מאחר שהיא יקרה והכסף הזה סוף סוף יחסר ממשהו אחר הקשור לפעילותו של הרבי – רצוני לממן את קניית שלושת זוגות התפילין, וצירפתי צ'ק על סכום לא גדול, לפי מה ששיערתי שיעלו שלושת זוגות התפילין.

"מאז, תודה לה', לא החסרתי הנחת תפילין אפילו יום אחד. הרב ישראל גורדון מהצוות במוריסטאון נתן לי אחת לשנה רשימה ברורה של הימים שבהם לא מניחים תפילין, ומלבדם אינני מחסיר אף יום אחד".

"ספר זה הבאתי מתנה לרבי"

בתקופת חודש ניסן תשכ"ט, נסע מר שז"ר לוושינגטון לביקור דיפולמטי. בעיתונות של אותה התקופה נכתב תיאור מיוחד אודות מתנת שז"ר לרבי, שמסרה לידי משלחת זקני החסידים שהגיעו לקבל את פניו:

"שז"ר דיבר על הרבי בהערצה עצומה ובגעגועים. הוא הוציא ממעטפה ספר שזה עתה יצא לאור, ומופנה לרבי מליובאוויטש. 'ספר זה הבאתי מתנה לרבי, זהו ספר הק"ן, שהוצאנו לאור מאה וחמישים שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן, בעל התניא'. ספר זה מכיל אסופת מאמרים על אדמו"ר הזקן. שז"ר הצביע על האותיות המוזהבות שהוטבעו על גבי הכריכה השחורה של ספר הק"ן, שם נכתב: 'לכבוד אדמו"ר שליט"א ליום י"א ניסן' – י"א ניסן הוא יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, והעותק הראשון של הספר אודות מייסדי תנועת חב"ד הביא נשיא ישראל למסור כמתנה לנשיא חב"ד".

ארון ספרי תניא כמתנה

הרבי לייבל זאיינץ, לא החמיץ את ההזדמנות של יום הולדת משלחו, ובמעמד חלוקת הדולרים שהתקיים ביום ראשון ט' ניסן תנש"א, התייצב כשהוא מביא עמו ארון ספרים קטן. בארון זה סודרו 31 מהדורות תניא'ס חדשים שנדפסו זה עתה.

הרבי הגיב ואמר: "עכשיו אני מבין… בשורות טובות, אין זמן לספור, אני סומך עליך שתעשה כפליים, צריכים לדעת כמה הוא כפליים, איני יודע כמה יש שם".

הרב זאייאנץ ענה בתגובה, שיש בארון זה 22 ספרים שהודפסו בארץ ישראל, ו9 שהודפסו בברזיל.

הרבי: "טוב, זהו הרי ביחד שלושים ואחד, ל"א בגימטריא השם הקדוש דא–ל, שזה כתוב בשולחן ערוך שהפירוש דא–ל הוא שיש הרבה כח, זהו הפירוש של א–ל; כאשר אומרים אפילו אודות בן אדם, אומרים שם של דיינים, במילא צריך שיהיה לך כח לעשות כפליים מפעם זו, ואחר כך נחשוב אודות ארבע פעמים ככה".

מתנה 'עשירה' ומתנה 'עניה'

מילדיו התמימים 'דעם רבי'נס קינדער', ציפה הרבי בהחלט למתנה, ואף מתנה גדולה ומכובדת. מסופר כי באחת הישיבות, התלמידים השלוחים החליטו להעניק לרבי מתנה לקראת י"א ניסן – פרק אחד של תניא בעל פה על ידי כל אחד מהתלמידים. הרבי לא היה שבע רצון מכך, והתשובה הייתה: "לכאורה הרי זה עשיר שהביא קרבן עני וכו'"…

לעומת זאת, חסידים מספרים על ילד קטן שכתב לרבי כי בתור 'מתנה' לרבי, הוא מקבל על עצמו לומר בכל יום 'ברכות השחר' מתוך הסידור. הבשורה הזאת זכתה לתשובה מרגשת מאד: "החיינתי כמים קרים על נפש עייפה"…

מתנות מוסדות

142 מוסדות בשנה אחת

היום הולדת הזכור ביותר של הרבי, בכל הקשור למתנות, הוא י"א ניסן תשל"ב, במלאת לרבי שבעים שנה.

בהתוועדות שהתקיימה לכבוד היום, ביקש הרבי באקט נדיר, מתנה! ומהי המתנה? שעד יום הולדתו הבא, יקימו שבעים ואחד מוסדות חדשים.

כדי לוודא שלא יקומו מוסדות שלא ראויים לכינוי 'מוסד', הוקם ועד מיוחד – ועד ע"א מוסדות, תפקידם היה לרכז את הפרויקט עד להוצאת חוברת מפורטת לקראת י"א ניסן תשל"ג, עם רשימת המוסדות המוענקים כמתנה, יחד עם פירוט מדויק על המוסד, מטרתו והממונה עליו.

חסידי ארץ ישראל ועסקניה חפצו אף הם ביקר המלך, והחליטו בעצמם לתת לרבי עוד 71 מוסדות. לצורך כך הוקם מטה נפרד בראשות הרב אפרים וולף (על כך בהרחבה פורסם בגיליון 644).

מוסד כמתנה לשנת ה–60

תלמוד תורה "תורת אמת" בירושלים, הוקם אף הוא כמתנת אנ"ש חסידי חב"ד בירושלים לכבוד יום הולדתו ה–60 של הרבי בשנת תשכ"ב. בין היזמים היה הרה"ח ר' טוביה בלוי.

בי"א ניסן של אותה שנה ישב הרב בלוי וניסח מכתב מיוחד עליו חתמו אנ"ש בירושלים, בו מברכים הם את הרבי בברכות מאליפות לרגל יום ההולדת, ולסיום מדווחים על המתנה הייחודית והמקורית.

ואכן, בה' אייר נפתחה כיתת הלימודים הראשונה ובה שלושה תלמידים. במשך השנים גדל התלמוד תורה, והיה לאחד המוסדות המפוארים בירושלים החב"דית.

ואשרו אתכם כל הגוים

בעיר ניו הייבן שבקונטיקט, הבין ראש העיר הגוי שיש בעל הבית לבירה זו, ומסר לשליח הרבי מלך המשיח בעיר – הרב משה יצחק הכט, את מפתח העיר ניו הייבן על מנת למוסרו לרבי. הרב הכט נכנס אל הקודש פנימה בי"א ניסן תשל"ב ומסר לרבי את המפתח.

להלן חילופי הדברים בין הרבי מלך המשיח לרב הכט:

הרבי: אצלי אין זו בדיחה, כשאני מקבל מפתח הרי על פי המובא להלכה, כשמקבלים מפתח נהיים בעל הבית, האם הוא (ראש העיר) יהודי?

הרב הכט: לא, הוא גוי, וזו הפעם הראשונה שהעירייה מוסרים מפתח של העיר.

הרבי: מהיכן ידע כל הענינים? האם מסרת לו?

הרב הכט: הוא היה בחגיגת היובל (25 שנה לחב"ד בניו הייבן) שם שמע אודות הרבי וכו'.

הרבי: הרי עכשיו הוא הזמן שצריך להיות "וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם [כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ]".