לקראת יום הבוחר: דעת הרבי על הבחירות באה"ק

באדיבות מגזין 'בית משיח'

האם חובה להצביע בבחירות? ואולי כדאי להשאר בבית?

במשך כל השנים הביע הרבי מלך המשיח את דעתו הברורה והעקבית בדבר חובת ההשתתפות בבחירות. כך כותב הרבי באחת מאגרותיו ('אגרות קודש' כרך יא עמודים קסז–ח):

אנו אין לנו אלא דברי נשיאינו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר גם עתה עומד במרום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה ציווה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר אלא שמחוייבים בזה.

דברים אלה מופנים לאנ"ש, וכך צריכים לנהוג גם כל שאר האזרחים המחזיקים ברשותם תעודות זהות, המשלמים מיסים ואגרות המים וכו' (שם) וכן המשתמשים בבולי הדואר (שם עמ' רנג).

הרבי ציין עד כמה חשובה הצבעתו של כל אחד ואחת (שם):

וכבר ידוע פסק תורתינו הקדושה, לעולם יראה עצמו שקול וכו' וכל העולם שקול, ובעניין הבחירות, הרי לפעמים על–ידי קולות בוחרים מתי–מספר יכולה להשפיע במשך הזמן שלא תתקבל איזה גזירה או גם לבטל מהגזירות הקיימות כבר, ומי הוא זה בימינו אלה היכול לומר אני את נפשי הצלתי.

הרבי מוסיף (שם עמוד קסח) וקובע, כי האחריות הרובצת על כתפיו של איש שהוא בעל השפעה ("וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים") גדולה במיוחד, ובמקרים של חקיקת חוקים בלתי רצויים "הרי תקלת הרבים, חס ושלום, תלויה גם בו".

הרבי מה"מ מסיים בהבהרה כי הערבות ההדדית שנתחדשה במתן–תורה איננה מותירה מקום כלל להנהגה מסוג של "אני את נפשי הצלתי".

חובת ההשתתפות בבחירות, שהרבי ביססה על הוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, מופיעה לראשונה באגרות–קודש אדמו"ר מוהריי"צ (כרך יו"ד עמוד לב) בקשר עם הבחירות שהתקיימו בחורף תש"ט:

במענה על כתבו מי"ז לחודש מרחשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ–ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה.

ובהמשך איגרתו הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

ועם מי להשתתף — צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר .. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה.

ומסיים בעיקר:

והשם יתברך ירום קרן אחינו בני–ישראל ד' עליהם יחיו בארץ הקודש ת"ו ובכל מדינות הגולה ונזכה לביאת הגואל צדק משיח צדקנו אשר יקבצנו מכל ארצות פזורנו לארץ הקודש ת"ו.

כידוע, בשנים הראשונות להקמת המדינה התנהל ביהדות החרדית ויכוח סוער בדבר ההשתתפות בבחירות. במכתביו, שבחלקם נכתבו בלשון פולמוסית, כמתווכחת עם הטוענים אחרת, מסביר הרבי שדווקא אי ההשתתפות בבחירות גורמת — בסגנון השוללים — לחילול שם שמים (שם עמוד שנז):

מוסיפים עוד כמה נציגים (דעפוטאטען) מה'כופרים', והם מכריזים על זה בחוץ לארץ וגם בארץ הקודש ת"ו שזהו ראיה מוכחת על רוב דיעות באה"ק ת"ו ואין לך חילול השם גדול מזה. ואם [=כדברי ה'קנאים' בטענתם כנגד ההשתתפות בבחירות] זהו מג' עבירות הנ"ל — הרי אין תירוץ שיוכלו לקחת [='מסים'] בעל–כרחם.

הרבי מסכם, שזו קנאות שלא במקומה:

במה שנוגע לעשיריות אלפים או גם מאות אלפי של בני–ישראל שיוכלו לקיים בנקל יותר מצוות אלקינו בחיי יום יומים — הרי דווקא בזה משתמשים בקנאות שאינה במקומה כלל.

את התנגדותו הנחרצת להימנעות בבחירות חותם הרבי בהבהרת שתי נקודות נוספות (שם ובעמוד שנח): א. הסבורים שאי השתתפותם בבחירות תהווה "מחאה מבחוץ" — הרי "אינו מובן כלל מהו הסתירה שבין שני הדברים, כיוון שיש למחות מבחוץ ויש למחות בפנים". ב. היפרדות והיתנתקות מסוגים מסויימים של יהודים — מופרכת מעיקרה על–פי המבואר בתורה בכלל ובפנימיותה, במיוחד במצוות אהבת–ישראל.

"מיעוט קול אחד… מגביר רשימות המנגדים"

מעשה שאירע בפלוני (כפי הנראה אישיות תורנית ידועה) שנמנע מלהשתתף בבחירות ולאחר מעשה פנה אל הרבי וביקש מחילה. הרבי השיב לו (שם עמ' שפה) כך:

במה שכותב שאני אמחול על מה שלא השתתף בבחירות. הנה פשיטא שאין זה עניין פרטי שלי על–אחת–כמה–וכמה קפידא שלי, אלא כמו שכתבתי וגם פרסמתי דעתי ברבים שברור הדבר שכל מי שיש לו הרשות להשתתף בבחירות (היינו שלקח תעודת זהות ומשלם מסים בהמדינה, ועוזר בשאר העניינים שלה, כי ירא הוא שמא יאסרו אותו או שלא תהיה [=לו] הנוחיות שלא הורגל וכמו שירות המים ולא ממימי הבאר וכיוצא בזה), הרי מחוייב הוא על–אחת–כמה–וכמה להשתתף בבחירות שאין בזה כל סיוע לאיזה משרד שהוא ומיעוט קול אחד ברשימה היותר חרדית, מגביר החשיבות הערכית של רשימות המנגדים על ה' ותורתו.

גם כשהבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש (אגרות–קודש כרך יא עמודים רנג–רנד): "ובכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה".

להתחשב עם אחוז החסימה?

עד שנת תשנ"ב, אחוז החסימה עמד על אחוז אחד, כך שגם מפלגות קטנות הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולהכנס לכנסת. מאז ואילך, עלה אחוז החסימה בהדרגה, עד שכיום הוא עומד על 3.25 אחוז, כך שרק מפלגה שמצליחה להשיג כארבעה מנדטים (בבחירות האחרונות: 140,052 בוחרים) – יכולה להכנס לכנסת.

הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה לא נכללים בחלוקת המנדטים ולמעשה נזרקים לפח. כך לדוגמה, בבחירות האחרונות – 366,016 קולות כשרים ירדו לטמיון.

הרבי לא התייחס לכך מפורשות, אולם יש המבקשים ללמוד על יחסו של הרבי מהמכתב הבא (אג"ק חלק יא אגרת ג'תשמא):

ואם היו הולכים להצביע כל מי שיש בידו להצביע בעד הרשימה החרדית הרי כל המבינים בזה מעידים שהיו נכנסים לכנסת עוד אנשים אחדים בתור ב"כ מפלגת אגודה והמזרחי, ובמילא היו חסרים במספר זה במפלגות השמאליות. והכל יכול הרי יכול לסבב שזה לא ישפיע לרעה על חקיקת הגזירות באה"ק ת"ו, אבל אם הי' מביאים בחשבון מרז"ל דאין סומכין על הנס, הרי כל מי שמנע עשיריות ואפשר מאות מישראל מלהצביע בבחירות, על שכמו האחריות למה שבכנסת נמצאים ארבעה או יותר ב"כ מפלגות המורדים בה' ונפחת כמספר הזה מב"כ המפלגות דהאגודה ומזרחי. וצריך עיון גדול, ווער האט דאס די ברייטע פלייצעס לקבל על עצמו זו האחריות, ולא עוד אלא – שלהפוך הענין ולומר שדוקא זוהי יראת שמים טהורה וכו'.

למי להצביע?

הכנסת הראשונה שנבחרה בתש"ט כיהנה תקופה של שלושים חודשים, עד י"ח במנחם–אב תשי"א. הבחירות לכנסת נערכו אפוא לאחר קבלת הנשיאות של הרבי באופן רישמי.

אך דעתו של הרבי נודעה כבר בחודש כסלו, בנושא הבחירות לרשויות המקומיות, שאז שוגר מברק (בסגנון המזכירות: "מאת כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א" — אגרות–קודש כרך ד' עמוד נח) ובו נאמר:

במענה לשאלת רבים נא לפרסם דעתי הצעתי ובקשתי להשתתף בהמון בבחירות לעיריות ולהצביע בעד רשימות חרדיות באופן שיובטח מספר הכי גדול של חרדים בעיריות. בתודה ובברכה.

בכ"ד בסיוון תשי"א הורה הרבי (אגרות–קודש כרך ד' עמוד שמה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה):

על של עתה באתי להדגיש .. על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד.

והנני מוסר בזה רשות ויפוי–כוח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר.

לקראת הבחירות לכנסת השלישית שיגר הרבי מברק (שם עמוד רעט) ובו חזר על דעתו בבהירות:

במענה לשאלת רבים, אבקשם לפרסם דעתי ברורה אשר כל אחד ואחת מהחרדים מחוייב להשתתף בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות .. והמניעה בזה מגדילה בדרך ממילא כח רשימות המנגדים על השם תורתו ומצוותיה.

ולעצם הבחירה קובע הרבי: ולהצביע בעד הרשימה היותר חרדית, ולהשפיע גם על זולתו בזה.

מי הם "החרדים" לדבר ה?

לקראת הבחירות בשנת תשל"ד פורסמה הודעה מאת הרבי מה"מ, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".

לגבי אופן ההצבעה שיגר הרבי מברק לאגו"ח ביום כ"ד באייר תשל"ז ובו נאמר:

במענה לשאלת רבים איך להתנהג בקשר לבחירות ביום ג' הבעל"ט. דעתי כי יש להצביע בעד הרשימה הכי חרדית.

בטח יפרסמו זה באופן המתאים.

בברכה

מנחם שניאורסאהן

גם לקראת הבחירות בשנת תשמ"א חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו במברק ממוצאי שבת–קודש מברכים תמוז תשמ"א:

במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'.

מתאים לפסק–דין ברור בתורתנו.

כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו.

להצביע בעד החרדים לדבר השם.

בברכה

מנחם שניאורסאהן

כידוע, באותם ימים היו מפלגות "חרדיות" שלא תמכו בתיקון חוק מיהו יהודי, וההסתייגות החדשה הייתה ברורה לחסידים.

"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו…"

בהקשר לכך, נאה לסיים רשימה זו באמרה של הרבי, הממחישה יפה עד כמה היתה עמדתו של הרבי בנושא הבחירות עקרונית. סח הגה"ח הרב שמואל–אלעזר שי' הלפרין ('ספר הצאצאים' עמ' 382): כשהד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל דאז, היה פעם ב'יחידות' אצל הרבי, הועלה נושא הבחירות ועמדתו כלפיהן. תמה הד"ר בורג על מכתבו של הרבי לאנ"ש, בו קורא להצביע למען הרשימה החרדית ביותר, קריאה שהתפרשה אז על–ידי החסידים כמכוונת כלפי אגודת–ישראל או פועלי אגודת–ישראל.

נענה הרבי: "ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו…"

והפרשנות לימינו אלו — אינה צריכה ביאור…

•

והעיקר הוא שתיכף ומיד ממש נזכה לקיום "ויבחר בדוד עבדו", שזה הענין האמיתי ולא יהיה צורך בכל הבחירות המדומות האלו ובכל העיסוק הפוליטי כלל וכלל ונזכה "שראש הממשלה יהיה משיח צדקנו!" כפי לשונו הקדוש של משיח צדקנו עצמו, תיכף ומיד ממש.