-
המתח עלה נוכח הרחשים הקלים שנשמעו מהרמקול, ואז פתאום נשמע קולו העמוק של הרבי. צמרמורת של התרגשות חלפה בקהל. זו הייתה התחושה הנפלאה שחשו חסידי חב"ד במוצאי י' שבט תש"ל לפני יובל שנים, כאשר הופעל שידור החי הראשון • מגזין "בית משיח" בסקירה על ה'שידורים', מושג אשר דור הוואטאספ לא יוכל להבין • לכתבה המלאה
מנחם|ח׳ בשבט ה׳תש״פר' שניאור זלמן ברגר, מגזין בית משיח
חמישים שנה לשידור החי הראשון המתח עלה וגאה נוכח הרחשים הקלים שנשמעו מהרמקול, ואז פתאום נשמע קולו העמוק של הרבי. צמרמורת של התרגשות חלפה בקהל העצום שהתכנס בכפר חב"ד ושמע בזמן אמת את הרבי מדבר.
הרבי שם, הם כאן – אבל כולם יחד בו-בזמן. זו הייתה התחושה הנפלאה שחשו חסידי חב"ד במוצאי י' שבט תש"ל, בדיוק לפני יובל שנים, כאשר הופעל שידור החי הראשון מחצרות קדשנו.
"בית משיח" מספר את סיפורם של ה'שידורים', מושג אשר דור הוואטאספ לא יוכל להבין את גודל המעמד והשעה.
המתח היה אדיר
הכל ידעו כי ב-770 מתחוללת בימים אלה דרמה גדולה עם סיום כתיבת ספר תורה של משיח, אך איש לא ידע מה קורה בדיוק; מה עשה הרבי ומה אמר?! רק זאת ידעו, כי זמן מרומם הוא כעת, זמן נעלה שבו מסיימים ספר תורה של משיח.
חוסר התקשורת שאפיין את העולם לפני יובל שנים, עמד לרועץ גם בפני החסידים, שכה ביקשו להיות מחוברים למעמד הגדול של י' שבט תש"ל. התקשורת הייתה מוגבלת ביותר ויקרה.
האירועים בחצרות קדשנו לא הסתיימו באותו יום שישי, והם נמשכו גם בשבת ובמוצאי שבת בדמות התוועדות מיוחדת שהתוועד הרבי מלך המשיח עם קהל האלפים.
כמה מהחסידים החליטו סוף סוף: לא עוד! לא מסוגלים להתנתק ממוקד האור הגדול הזוהר מ-770. רוצים להיות מחוברים, רוצים לדעת ולשמוע.בהתארגנות לוגיסטית פרטיזנית, הונחו התשתיות בימים שלפני י' שבט, וכך במוצאי שבת י' שבט תש"ל – לפני חמישים שנה – הוקם ה'שידור' הראשון מבית חיינו לארץ הקודש. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שחסידי חב"ד יכלו לשמוע את קולו של הרבי ברגע חי. עכשווי. אקטואלי ומיידי.
הפער בן שבע השעות שבין אמריקה הצפונית לבין כפר חב"ד, לא הפריע לאנשים. עם אור ראשון של בוקר, החלו נוהרים מאות חסידים לעבר האולם הגדול של ישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב"ד. שבילי הבוץ, צינת הלילה החורפי, המיטה החמה – שום דבר לא מנע מהם לעזוב את מיטותיהם כדי לבוא לשמוע את קולו של הרבי און ליין.
תחילה נשמעו רעשים קלים בקו הטלפון. הס רבתי הושלך ב'זאל' הגדול. ואז פתאום נשמע קולו הרם והברור של הרבי. ההמונים רגשו ודמעות זלגו מעיני רבים…
מחשבה נועזת
היום, כאשר המושגים "שידור חי" ו"און ליין" הפכו למושג בסיסי בתקשורת הבינאישית, במיוחד זו חוצת-אוקיינוסים, קשה להבין את גודל השעה והמעמד, כאשר בפעם הראשונה שמעו את קולו של הרבי "און ליין" בכפר חב"ד.
אמנם חמישים שנה חלפו מאז, אך נראה כאילו מדובר בעולם רחוק, לא-מוכר. היום, כאשר אדם לא חושב פעמיים לפני שהוא מתקשר בשיחת-וידאו טראנס-אטלנטית ומראה בו זמנית את המקום ואת החוויה בה הוא שוהה, קשה להבין את הרטט שאחז באותה אשמורת-בוקר כאשר הרבי דיבר בניו יורק, ובו זמנית שמעו אותו בארץ הקודש. לשם כך היה צריך להיות בעל מחשבה נועזת, אולי אפילו פרועה במקצת, כזו השוברת את גבולות החשיבה היומיומית המוכרת.
בדפוס מחשבה מעין זה, ניחן החסיד הרב יונה איידלקופ, שהגה את היוזמה הראשונית לשידור התוועדות של הרבי לארץ ישראל לקראת י"ט כסלו תש"כ. ר' יונה שתמיד היה חלוץ ברעיונות מקוריים, ביקש את הסכמתו של הרבי, אך הרבי ענה לו על כך במכתב מתאריך ה' כסלו תש"כ: "העברה לכפר חב"ד על ידי רדיו, תלפון מכאן להתוועדות די"ט כסלו אי אפשרית מטעמים טכניים".
גם השליח החסיד הרב מנחם שמואל דוד הלוי רייטשיק, מקליפורניה, הגה רעיון מעין זה. במכתב ששיגר להנהלת צעירי אגודת חב"ד בחודש סיוון תשכ"ה הוא כותב: "הנני לעורר אתכם שאפשר לסדר שיהיה ביכולת לשמוע התוועדות דכ"ק אדמו"ר שליט"א בי"ב תמוז הבא-עלינו-לטובה בכל מקומות שירצו. כמו שתראו בהמצורף, זה על-ידי טעלעפאן, ממילא צריכים להתדבר עם הטעלעפאן-קאמפאני [=חברת הטלפונים] אצלכם. בפה [=אצלנו] אמרו לא [משום] שהמיקראפאן שצריכים לזה צריכים לשלם בעד זה 15 השקלים בכל פעם (וכמו כן בכל המקומות צריכים מיקראפאן), כל הפרטים שבזה תתוודעו מהטעלעפאן-קאמפאני…"
בפועל, מתכניות אלו לא יצא דבר, וחמש שנים נוספות חלפו מאז.
בערב ראש חודש שבט תש"ל הודיע הרבי מה"מ כי הולכים לסיים את כתיבת ספר התורה של משיח. ב-770 'בערה' האווירה ולהטה באש יוקדת של משיח וגאולה (ראה בהרחבה בראיון עם הגה"ח הרב יוסף העכט שהתפרסם באתרנו אמש). לא מעט חסידים עשו מאמצים אדירים לרכוש כרטיס טיסה מרחבי העולם לארצות הברית למרות שזה עלה לכדי הון-עתק. הם חשו כי עליהם להיות במוקד הענינים בעת שהגאולה מופיעה – ומבחינתם לכסף לא היה חשיבות. בין כך ובין כך הגאולה באה והמעדנים יהיו מצויים כעפר…
יחד עם זאת, היו רבים שנשארו בארץ הקודש, למרות שנפשם כלתה מגעגועים. אחד מהם היה החסיד ר' יצחק (איצק'ה) גנזבורג ע"ה, שאף הוא ניחן בדפוס חשיבה שובר-מסגרות, ועל כך סיפר ל"בית משיח":
"באותם ימים עבדתי בשדה החינוך ולא יכולתי לעזוב את בית הספר. מאידך, עז היה רצוני לשמוע את התוועדות י' שבט. טלפנתי אפוא למזכיר הרב בנימין קליין, והצעתי לו שישדרו את ההתוועדות לארץ הקודש דרך הטלפון. 'תשאל את הרבי על כך', ביקשתי ממנו. כשהגיעה תשובה חיובית, התחלתי לברר כיצד מארגנים שידור שכזה ועד מהרה הבנתי שזהו ענין מורכב מאוד. מצאתי קרוב משפחה שתידרך אותי טכנית לקראת השידור".
התרגשות גדולה
על ההתרגשות הגדולה שאחזה באנ"ש באה"ק לקראת השידור מספר הרב יוסף הרטמן תושב כפר חב"ד באותם שנים:
"כולם המתינו בקוצר רוח לדעת מה נעשה ב–770. ביום ששי ערב י' שבט, נערך סיום כתיבת ספר התורה לצד התוועדות קצרה. מובן שאי אפשר היה לשמוע זאת בארץ ישראל, שכן כבר נכנסה השבת.
"קודם לכן הודיעו שהשידור יתקיים במוצאי שבת באולם החדש של ישיבת 'תומכי תמימים' במרכז כפר חב"ד. עם צאת השבת הגיעו לביתי קרובי משפחה ששהו אצלי בלילה עד שהחל השידור באור ראשון של הבוקר. אורח מיוחד היה עיתונאי מ'הצופה' – מר שמחה אהרוני, שבא לסקר את השידור הראשון. את התחושה קשה להביע במילים – היתה הרגשה מיוחדת. ידענו שעוד זמן קצר נשמע את קולו של הרבי בזמן אמת בכפר חב"ד".
את החלק השני של השידור בניו-יורק, ארגנו ר' שמואל (מוליק) ריבקין ור' חיים-ברוך הלברשטם.
ר' מוליק רבקין מספר ל"בית משיח" על אותו שידור:
"אני וחיים-ברוך החלטנו שהשידור יתבצע מחדרו של מזכיר הרבי ר' משה לייב רוטשטיין ע"ה. בחדר זה היו הנתונים המתאימים ביותר להעברת השידור: היה בו קו טלפון, וגם חלון צר שממנו אפשר היה להשקיף לתוך הזאל הגדול. טכנית, העברת השידור היתה מלאכה פשוטה למדי, אם כי פרימיטיבית-מה. מבעד לחלון שלשלנו חוט ארוך עם מיקרופון אל בית הכנסת. קצהו השני של החוט היה בחדר והתחבר לטייפ עם רמקול ולידו שני קווי טלפון, אחד לארץ הקודש והשני למונטריאול. וכך ללא תחכומים מיוחדים העברנו את השידור לארץ ישראל ומונטריאול".
באותם ימים, כל דקת שיחה טראנס-אטלנטית, עלתה הון רב. כיצד שולמה שיחת הטלפון הזאת שנמשכה כמה שעות?
"באמת לקראת השידור נמכרו כרטיסי הכניסה לכיסוי ההוצאות. הכרטיסים הללו נחטפו כמו לחמניות טריות. אנ"ש חששו שלא ישארו עבורם כרטיסים ומיהרו לקנות מבעוד מועד. האחראי על ארגון אולם הישיבה ומכירת הכרטיסים היה הרב ליפא קורצוויל, אז תושב כפר חב"ד, שעמל ויגע במסירות רבה כדי שכמה שיותר חסידים יוכלו לשמוע את השידור.
ואכן התוצאות ניכרו בשטח. כאלף איש (!) הגיעו לשידור הראשון שנערך באולם ישיבת "תומכי תמימים" במרכז כפר חב"ד.
"עיני זלגו דמעות"
"המתח שלקראת השידור היה היה גדול מאוד – תיאר החסיד ר' איצק'ה גנזבורג את מהלך השידור – "הטלפונים באותם ימים היו מיושנים. הקווים באיכות גרועה ביותר. חששנו מאוד שמא לא נוכל להצליח להעביר את השידור.
"בשעת ליל מאוחרת של מוצאי שבת, הרב מנחם (מני) וולף, אז מהתמימים של 770, עלה על קו הטלפון וסיפר בקצרה את מאורעות יום השישי בסיום ספר התורה לקבלת פני משיח שנערך ברוב התרגשות; מדי פעם צירף הקלטות מתוך אותו מעמד, עובדה שריגשה רבים. הוא הוסיף וסיפר גם על ההתוועדות שנערכה באותו יום, שבת קודש.
"דקות ספורות לאחר שסיים את דבריו החל שידור ההתוועדות. קולו של הרבי בקע בעד הרמקול, ובאותו רגע זלגו דמעות מעיניי", סיפר הרב גנזבורג. "ראיתי כי עוד רבים הזילו דמעה יחד איתי. היתה זו התרגשות גדולה לשמוע את הרבי מתוועד 'על אמת'".
מסתבר שכבר בדקות הראשונות היו הפרעות בקו שהקשו על השמיעה, אך בחסדי ה', זמן מה לאחר מכן החלו להסתדר העניינים, ורוב השידור עבר ללא הפרעה מיוחדת. אל קו הטלפון חוברה מערכת הגברה, באמצעותה יכלו הנאספים כולם להאזין בשקיקה.
מוסיף ומספר הרב יוסף הרטמן: "עם סיום השידור תרגמתי לנוכחים את תוכן הדברים ללשון הקודש. כשסיימתי את עבודת התרגום התיישבתי מיד לכתוב את העניינים המרכזיים אודותם דיבר הרבי, ואת הכתובים העברתי לחסיד ר' בערק'ה וולף ע"ה שהעביר זאת למערכות העיתונים בארץ ישראל על מנת להפיץ את דברי הרבי לכל עם ישראל בארץ הקודש".
כיצד הרבי עצמו הגיב לשידור?
כאמור, זו היתה הפעם הראשונה שהרבי הסכים לשדר את ההתוועדות [באותה התוועדות גם נכח – לראשונה בהסכמתו של הרבי – צלם] ובעקבות השינויים הללו היתה תחושה שהרבי רוצה לחולל שינוי בעולם.
לאחר י' שבט דיווחו לרבי על מהלך השידור, והרבי שאל "למה שידרו רק לשני מקומות?"…
למחרת השידור נתן הרבי בקבוק 'משקה' לרב צבי הירש גנזבורג באמרו כי ימסור זאת לאחיו שארגן את השידור, ר' איצ'קה, בצירוף 'יישר כח'.
כמה חודשים לאחר מכן, נכנס ר' מוליק ריבקין ל'יחידות' לכבוד יום הולדתו. במהלך היחידות קיבל מהרבי שטר של מאה דולר – 'עבור השידורים' באמרו: "א יישר כח פער דעם וואס האסט געמאכט ביז היינט" [= יישר-כח על מה שפעלת עד היום]. כשריבקין הוסיף ושאל האם להתקין מערכת תמידית שתוכל להעביר את דברי הרבי לארץ הקודש, הורה לו הרבי להתייעץ עם המזכירות ועם הוועד המסדר, וביחד יחליטו.
השידור משתכלל
עם ההצלחה בא גם התיאבון, ומכיוון שהמארגנים נכחו לראות בביקוש הגדול לשמוע את הרבי בשידור חי, החלו לתכנן את השידור הבא.
זה אכן התקיים כחודש ימים לאחר מכן, בהתוועדות יום הפורים תש"ל. לקראת ההתוועדות מסר המזכיר הרב קליין לר' איצ'קה גנזבורג את זמן השעה בה תתחיל ההתוועדות. ר' איצ'קה פרסם זאת בין אנ"ש והחלה התארגנות לקראת השידור השני.
בד בבד עם ההכנות לשידור בקרב אנ"ש, פרסם העיתונאי ר' נפתלי קראוס בעיתונים הגדולים ידיעות אודות "שידור חי של דברי הרבי מליובאוויטש בחג הפורים". בפעם הזאת הועבר השידור לששה מקומות!
בין כך ובין כך, העסק השתכלל גם ב-770. במשך הזמן הוקם שם 'חדר שידורים', לא מודרני ומתוחכם, אבל היתה בו מערכת של עשרה קווי טלפון, מושגי שיא בימים ההם… מסתבר כי לא הכל היה פשוט, כי כאשר הופעלה המערכת בזמן אמת, החל לעלות עשן מהחוטים… ר' חיים ברוך הלברשטם ור' מוליק ריבקין לא איבדו עשתונותיהם, ובו במקום אלתרו חיבורים אחרים והמשיכו בשידור.
על השידור בפורים מוסיף ומספר ר' איצ'קה גנזבורג: "נוכחנו לדעת שאולם הישיבה קטן מהכיל את מאות החסידים שרוצים לשמוע את קולו של הרבי. הפעם ערכנו את השידור ברחבה שבחזית הישיבה.
"אולם הפעם בעיית המימון העיקה עלי. עשיתי חשבון שצריך לשלם למארגנים – סידור ספסלים, ניקיון, ובעיקר – עלות שיחות הטלפון הטראנס-אטלנטיות הנמשכות שעות ארוכות. זו היתה עלות יקרה והיה לי קשה לעמוד בנטל.
"באותם ימים איש לא יכל לשער כמה זמן תמשך ההתוועדות, ולעיתים נמשכה אף שבע ושמונה שעות רצופות. לאחר כמה שעות שידור (בהם נפל הקו כמה פעמים ושוב היינו צריכים לטלפן ל-770 וחוזר חלילה) – הבנתי שאם יימשך השידור, לא יהיה בידי הכסף לשלם את ההוצאות. הפסקתי לרגע את העברת השידור ואמרתי לקהל בקצרה בפשטות: 'אין לי כסף לשלם את ההוצאות, אם ייאסף כעת סכום שיכסה את ההוצאות – השידור ימשך'… תוך רגעים ספורים נאסף סכום נאה, והשידור נמשך…
"על ה'תרגיל' הזה קיבלתי 'מנה' מהרבי. ימים ספורים לאחר השידור בפורים יצא פתק עבורי וכך נכתב בו: "האם התייעץ עם זקני אנ"ש בקשר לזה?!"
ר' איצק'ה גנזבורג הוסיף ושחזר את הקשיים שליוו את השידורים באותם ימים: "היום לטלפן מארץ ישראל לארצות-הברית זו לא בעיה, יש חברות רבות שרק רבות עליך ומורידות את התעריפים; אפשר להתקשר לחו"ל ולשמוע באיכות גבוהה ולשלם מחיר כמו מדברים בתוך הארץ. אולם בשנים ההן הכול היה אחרת: עצם תפיסת קו לארה"ב היה עניין מורכב… לא פעם, באמצע השידור, היו נשמעים רעשים מתוך הקו, או שלפעמים היו עולים על שידורי רדיו.
היו מקרים שבתוך השידור שנמשך כמה שעות, לא שמעו את הרבי במשך חצי שעה ויותר, אבל לא התייאשנו ומפעם לפעם הצלחנו לשפר את האיכות. הרבה נעשה בזכותו של האיש שבצד הטכני ר' מוליק ריבקין. הוא אף קנה מכשיר מיוחד שעזר בקליטה.
מאז ואילך, היו השידורים בידיים מקצועיות יותר, של ר' מוליק ריבקין שבין כה חזר לארץ ישראל ולקח על עצמו את הארגון הטכני.
• • •
עם השנים חדר השידורים ב-770 התפתח והשתכלל, ובזכות כך גם קליטת השידורים בארץ ישראל היו בצורה איכותית יותר. אם בשידור הראשון היו בחדר השידורים ב-770 שני קווי טלפון בלבד, הרי ששנתיים לאחר מכן, בשנת תשל"ג, כבר היו שנים-עשר קווים – מה שאומר שנים עשר מוקדים אליהם הגיע דבר הרבי (לשם השוואה, בתשנ"ג נבנתה מערכת ממוחשבת ובה ארבע-מאות קוי טלפון שהעבירו בו זמנית את השידורים לכל העולם…).
תגיות: חדר השידורים, י' שבט, מגזין בית משיח, ראשי, שידור חי, שניאור זלמן ברגר
כתבות נוספות שיעניינו אותך: