ראיון עם הרב הנבחר של קהילת חב"ד בתל ציון

שכונת תל ציון היא למעשה הרחבה של היישוב "כוכב יעקב" הסמוכה לירושלים, אך היא שייכת למועצה אזורית מטה בנימין. היא נוסדה לפני שמונה–עשרה שנים עבור מגזר שומרי המצוות, רבים מהם זוגות צעירים.

עם התפתחות היישוב התפתחה גם קהילת חב"ד בשכונה, מונה כיום כחמישים משפחות חב"דיות המנהלות חיי קהילה פעילים. להתרחבות של קהילת חב"ד בתל ציון בשנים האחרונות, יש סיבה – במקום פועלים מוסדות חב"ד מפותחים, גני בנים ובנות, תלמוד תורה ובית ספר לבנות על טהרת הקודש. שמם הטוב של מוסדות החינוך החב"דיים התפשט בסביבה, והחלה נרשמת התעניינות מצד הורים שמחפשים לילדיהם חינוך שורשי ואיכותי כמו שרק בחב"ד יודעים לתת. כבר עכשיו לומדים במוסדות יותר ממאה ילדים מכל יישובי האיזור.

כל אלה משרתים את משפחות אנ"ש לא רק ביישוב עצמו אלא גם ביישובי הסביבה. ברבות השנים הוקמו גם מקוואות חב"ד בפיקוח רבני חב"ד.

לאור זאת, הבקשה למינוי רב מורה הוראה עבור קהילת חב"ד, הייתה כמעט מובנת מאליה. אנ"ש בקהילה החליטו כי זה הזמן המתאים להבאתו של רב מורה הוראה לקהילה החב"דית המתפתחת.

הצורך ברב, הביא את ראשי הקהילה ופרנסיה לערוך בחירות בין המתמודדים. כאמור, לאחר מערכת בחירות של מספר שבועות, עליה פיקח הרב ברוך בועז יורקוביץ, רב קהילת חב"ד בלוד, נבחר ברוב קולות הרב שמעון כהן, המכהן כיום כדיין בבית דין של הרב שמואל אליהו בעיר צפת וחבר ב'מכון הלכה חב"ד'.

הרב כהן זכה לתמיכתם של רבנים חשובים במועמדותו, ובראשם – הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת, והרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, ראש ישיבות חב"ד 'בית לוי יצחק' בעיר הקודש צפת.

"ברוכים הבאים" 

בשיחה שקיימנו השבוע עם הרה"ח הרב ישעיהו אלפרוביץ, מראשוני המתיישבים החב"דיים בתל ציון ומי שהקים את מוסדות החינוך המכהן גם כמשפיע הקהילה, הוא מקבל בברכת "ברוכים הבאים" את הרב החדש ומוסיף "יהי רצון שיזכה לממש את הכוחות שקיבל משמים יחד עם מינויו, וכן את הברכות מהרבי; יעלה ויצליח בתפקידו, ויאריך ימים על ממלכתו".

כשאנו שואלים את הרב אלפרוביץ לגבי בחירת רב לקהילה בתקופה זו, הוא מאשר: "לאור התפתחות הקהילה נוצר צורך, באופן טבעי, ברב חסידי שינחה את הדרך ויפסוק הלכות כפי שיש בכל קהילה וכפי שהיה בכל הקהילות מאז ומקדם".

הוא מאשר כי עתיד הקהילה עדיין לפניהם. "הקהילה כעת בבניה, לא מעט בזכות מוסדות החינוך שהולכים וגדלים. אנחנו מקווים להגיע בעזרת השם למבני קבע גם לבית הכנסת וגם לשאר מוסדות החינוך, כאשר במקביל הם יגדלו ויתרחבו כהנה וכהנה".

אין תחליף לדוגמה של הורים

הרב הנבחר הוא בנו של הרב יוסף כהן כרב שכונת 'ויצמן' בעיר רמלה אשר במשך השנים השפעתו חרגה הרבה מעבר לשכונתו, ורבים מתושבי העיר פונים אליו כדי ליטול ממנו עצה ותושייה כמו גם לזכות אצלו לברכת כהן. הרב כהן היווה דוגמה מוחשית לבניו בהראותו להם מהו בית של רבנות.

לא ייפלא אפוא כי זכה ששלושה מבניו הצטרפו אל עולם הרבנות. ראשון הבנים הוא הרב אליהו המשמש רב בבית הכנסת 'חי טייב' בעיר לוד ומנהיג את קהילתו ביד רמה. השני הוא הרב שמעון המשמש כדיין בבית דין לדיני ממונות שנפתח בשנים האחרונות בעיה"ק צפת על ידי רב העיר הרב שמואל אליהו. השלישי הוא הרב מנחם, רב קהילה בבאר שבע – קהילת 'בית מנחם'.

בבית זה גדל וראה מהו תפקיד הרבנות. "להגיד שההורים או אבא חינכו אותנו בצורה רשמית להיות רבנים, זה לא לגמרי מדויק", אומר הרב הנבחר. "החינוך שקיבלנו היה של אהבת התורה וקיום תורה ומצוות עם כל ההידורים ובלי פניות. להתחנך על זה ולגדול בצל של אבא שהוא רב מוערך מאוד וזוכה לאהבה גדולה בין תושבי העיר, זה כנראה מה שעודד אותנו וגרם לנו להמשיך באותו הקו".

אביו בהחלט היווה עבורו דוגמה שהולכת אתו גם לתפקיד הרבנות החדש: "אבא שליט"א הוא עונה תשובות בהלכה, אבל לא רק. הוא יודע להתחבב על אנשים, מחבק אותם, מקשיב להם".

האם יש איזה סוד שאפשר להקנות לילדים ללכת בדרכי ההורים? 

הרב כהן סבור שבעולם החינוך אין סודות ואין פטנטים. "אין דבר כזה שאם תעשה כך וכך מובטח לך שילדך יגדל כך וכך. צריכים הרבה סייעתא דשמיא. אולם כן יש כלל ברור וחד – משפט שילד אומר ומוציא החוצה, זה מה שהוא שמע את ההורים מדברים בבית. ילד הוא המראה של מה שבאמת קורה בבית. יחד עם זאת, אם אתה רוצה שבנך ילך בדרך מסוימת, אתה תמצא את הדרך הנכונה בחינוך. כל אלו, לצד תפילות, הם מתכון נכון לילדים שילכו בדרך הישר.

ובכל זאת, עבור הרב שמעון כהן, תמונות הילדות שראה בבית אביו, הן חלק ממנו: "אכן ראיתי איך אנשים מגיעים אל אבא ושואלים שאלות ומקבלים תשובות, וכיצד הוא פוסק פסקים. כשהיינו ילדים, בכל רמלה הייתה רק עוד משפחה חב"דית אחת וכמעט ולא היה ציבור חרדי, הרוב היו מסורתיים והשאלות היו יותר על עניני נישואין ואזכרות לנפטרים".

בין רב לבין דיין

הרב שמעון כהן לא חיפש את עול הרבנות; הוא אימץ בחום את דברי חז"ל באבות "שנא את הרבנות". זו הסיבה שהוא השיב בשלילה לפניות שהופנו אליו בעבר לקבל על עצמו את נזר הרבנות, אולם לאחר שההפצרות גברו, הוא כתב על כך לרבי מה"מ וזכה לתשובה ב'אגרות קודש', בעקבותיה הגיש את מועמדותו. "יש כאן היבט של שליחות", הוא אומר. ראשי הקהילה הוסיפו כי יש בקהילה כר נרחב לפעילות מבורכת המחכה לרב שייבחר.

בשנים האחרונות, הרב שמעון כהן משמש כדיין בבית דינו של רבה של צפת הרב שמואל אליהו, שהוא מתמודד עם שאלות של אנשים יראי שמים שבחרו לבוא לבית דין ולהציג שם את ספקותיהם.

"בשונה מתפקיד הרב לו נבחרתי כעת, משרת דיין מעמידה אותי לכאורה על תקן שופט. אבל האמת שגם דיין היום הוא לא כזה חורץ גורלות בשרירותיות; להפך, הרצון הוא יותר להגיע לפשרות, להקשיב ולסייע לאנשים. למדתי מאבא איך להקשיב ואיך לייעץ. אנשים רבים מגיעים אליו להתייעץ ולשמוע מה יש לו לומר, ואני מוצא את עצמי באותה משבצת".

מה בעצם תפקידו של רב, מעבר להיותו רב מורה הוראה?

"אחד הדברים הראשונים בסדר העדיפויות של יהודי ירא שמים, בפרט חסיד, הוא חיזוק נושא לימוד התורה, שזה אחד מאבני היסוד שלנו. בעולם התורני מעריכים אנשים שהם יודעי ספר. אם אתה אדם 'ביצועיסט' אך חסר ידע תורני מספיק, לא תקבל את היחס כמו אם אתה איש ביצוע אך כזה שיש לו ידע תורני וקובע עיתים לתורה. אנחנו צריכים להשקיע יותר בלימוד התורה ולא משנה באיזה חלק בתורה".

במה שונה רב חב"די מרבנים בחוגים אחרים?

"רבנים שונים זה מזה כמו שכל האוכלוסיות אינן הומוגניות, אך בפועל כשרואים חסיד חב"ד שהוא גם איש תורני, ומלאכת הפצת המעיינות שלו לא באה במקום לימוד, זה דבר שמביא קידוש שם ליובאוויטש.

"לא מזמן הייתי בהתוועדות חב"דית ולצדי ישב רב מחוג אחר שהוזמן אף הוא לאירוע. בהתוועדות הסבו אנשים רבים, חסידים ושאר תושבים, לצד שולחנות ערוכים בכל טוב. הכניסה כמובן הייתה חופשית ואותו רב התפעל מ'הכנסת האורחים' החב"דית. הוא סיפר לי שבאף מקום אחר לא היו מכניסים כך אנשים לארוחה כזו ללא כסף, נו, מעולם לא חשבתי שכחסיד חב"ד נקבל כזו מחמאה, אבל גם זה קורה".

רב זה לא רק מי שעונה על שאלות הלכתיות, אלא במכלול נושאים. כיצד זה מתבטא אצלכם?

"דווקא בנושא הזה, התדמית שנוצרה לבתי הדין איננה נכונה. אנשים מתארים בית דין כמקום שבו יושבים שלושה אנשים ופוסקים בקור רוח בלי רגישות. זה לחלוטין לא נכון. אנחנו תמיד נשאף לפשרה לפני פסיקת דין, נשדל לכך את הצדדים ולאו דווקא בדרך של חצי חצי, אלא נקשיב לכל צד, נבין את כאבו, נבין את המקום שלו מתוך רגישות רבה. הסכמי הפשרה שלא נעשים בכפייה אלא בהסכמה, סופם שתשעים ותשע אחוז מהם מתממשים. כשאנשים שואלים אחרי פסק הדין למה קבעתם כך או כך, אנחנו משתדלים להסביר ולנמק.

"יותר מכך: למרות שאנחנו לא מחויבים לערעור, בפועל כשמישהו מהצדדים מביא ראיה נוספת או נימוק נוסף, אנחנו פותחים את התיק ובודקים שוב את הטענות, ואם צריך לתקן מתקנים. ישנה בהחלט אפשרות לשנות פסק דין אם ישנן עובדות חדשות שמשנות את פני התמונה"

הכנה לגאולה

ואי אפשר בלי הנושא של משיח וגאולה, במיוחד רב שתפקידו לכוון את קהילתו כפי רצונו הנפשי של הרבי מה"מ.

"מיד עם המינוי שלי לדיין, חתמתי על 'הפסק דין' הפוסק שהרבי הוא המלך המשיח.

"פעם הגיע אלינו יהודי וביקש שנפסוק שהוא יהיה עשיר בגשמיות. היינו שלושה דיינים, ואחד מתוכם, שלא היה חב"דניק, לא רצה לפסוק פסיקה שכזו, למרות שאנחנו יודעים שהרבי אף ביקש לפסוק כמה פעמים שיהודים צריכים לקבל עושר בגשמיות כחלק משינוי הזמן בו אנו קרובים כבר לגאולה. בפעם אחרת הגיע מנהל מוסד חב"די שאף הוא ביקש זאת. לבסוף, בהרכב שונה קיבלו שניהם את פסק הדין המבוקש, ולימים אכן שמעתי מאותו מנהל על סייעתא דשמיא גדולה שהייתה לו מאז הפסיקה".

נאחל אפוא לרב החדש, שיאריך ימים על ממלכתו, ויזכה יחד עם כל בני קהילתו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש.