חלקם של הפולנים בשואת יהודי אירופה

שניאור זלמן ברגר, בית משיח

החוק הפולני החדש האוסר לכנות את מחנות ההשמדה “פולניים”, גרם לסערה עזה בקרב יהדות העולם בכלל, ובקרב יהודים יוצאי פולין בפרט, אשר חזו בעיניהם בזוועות שכניהם הפולנים כנגדם.

מדובר בחוק מיוחד אותו קיבלה לאחרונה ממשלת פולין, האוסר לכנות את מחנות ההשמדה “פולניים” בטענה כי ממשלת גרמניה היא שהקימה וניהלה את המחנות הממוקמים בשטח פולין. במהלך הדיונים על החוק, מנהיגים ואישי ציבור פולנים רבים נסחפו בזרם אנטישמי, ולגלגו על היהודים בהקשר למחנות ההשמדה.

החוק החדש שהתקבל בפרלמנט הפולני, לצד אמירות תומכות בו מצד ראשי הממשל הפולני, גרמו לא מעט הרמות גבה בקרב יהודים. רק לא מזמן נבחר ראש ממשלת פולין החדש מר מטאוש מורבייצקי אשר הראה קירבה מיוחדת לעם היהודי כאשר השתתף בהדלקת נר חנוכה עם שליח הרבי בוורשה הרב שלום דובער סטמבלר.

הצהרתו מהשבוע האחרון בה השווה את “הפושעים הפולנים” ששיתפו פעולה עם הנאצים ל”פושעים היהודים” בתקופת השואה, גרמה לזעזוע רב. “לא יהיה פלילי לומר שהיו פושעים פולנים, שהיו פושעים יהודים, שהיו פושעים רוסים, שהיו פושעים אוקראינים, לא רק גרמנים” אמר מורבייצקי, ובכך ביקש להמעיט מחלקם של הפולנים שמאות אלפים מהם שיתפו פעולה עם הנאצים.

האמירות הנחרצות של מורבייצקי מול התשובות החריפות מצד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שהבהיר כי עם ישראל לא יקבל את הדברים שנאמרו, וכי אין כל בסיס להשוואה בין פעילות פולנים לפעילות יהודים בשואה – מובילות להתעניינות שיא בכל מה שקשור לעמדת האזרחים הפולנים בתקופת השואה. מורבייצקי עצמו אינו מחזיק בדעות אנטישמיות. להיפך, את ילדיו שלח ללמוד בבית ספר יהודי. הוא אף טען כי אזרחי פולין עשו הכל להצלת היהודים.

אז איפה האמת? מה באמת חלקם של הפולנים בשואה האיומה?

יש פולנים ויש פולנים

פולין הייתה הקרבן הראשון של צבא גרמניה שפרץ אליה באלול תרצ”ט ובתוך חודש ימים כבש את כולה, בסיוע הפגזות בלתי פוסקות של חיל האוויר הגרמני. ממשלת פולין לא היתה עוד, צבא פולין התפרק והתפזר, ואזרחי פולין – ובהם שלושה מיליון יהודים – מצאו עצמם תחת שלטון נאצי שדיכא יהודים באכזריות רבה. למעשה, הגרמנים ראו גם בפולנים גזע נחות והתנהגו אליהם בזלזול.

האזרחים הפולנים ברובם, הגיבו בשתיקה לכל מסכת ההשמדה שניהלו הנאצים כנגד היהודים בפולין בשנות המלחמה, חלקם מחשש פן יבולע להם וחלקם החזיקו בעמדות אנטישמיות, ואלה בוודאי שמחו על הרג היהודים. עם זאת, היו גם אזרחים שסייעו ליהודים, שכניהם ומכריהם, להבריח בחשאי מוצרי מזון לגטו. היו אף שהסתכנו בחייהם בכך שהסתירו בביתם יהודים. היו אף ארגונים פולניים מחתרתיים שסייעו ליהודים חרף הסכנה שבדבר, מהם הוכרו לימים כ”חסידי אומות העולם”.

אולם אלו היו מעטים לעומת מאות אלפי אזרחי פולין שהגישו סיוע ממשי לנאצים. מהם הסגירו יהודים לידי הנאצים מתוך ידיעה ברורה מה יקרה להם לאחר מכן. היו גם לא מעט מקרים שבהם פולנים רצחו את שכניהם היהודים. ישנם אומדנים שונים לגבי מספרם של היהודים שנרצחו בידי הפולנים. ההיסטוריון הפולני פרופסור יאן גרבובסקי טוען כי למעלה ממאתיים אלף יהודים נרצחו בידי פולנים.

בתום המלחמה, לאחר תבוסת גרמניה, היו אודים מוצלים מאש שחזרו מהמחנות אל בתיהם לשעבר. לחרדתם התברר להם כי שכניהם הפולנים השתלטו על בתיהם. לא מעט יהודים שהצליחו לשרוד את כל חמש שנות האש והזעם, נרצחו דווקא על ידי שכניהם שפחדו כי הללו ינשלו אותם מבתיהם–שלהם.

לאחר המלחמה הוקמה בפולין ממשלה קומוניסטית שהתנהלה בהכוונת ברית המועצות. הממשלה המקומית שליקקה בעצמה את פצעי המלחמה, מיעטה לתעד את חטאי אזרחיה מול היהודים. עם השנים נעשו מחקרים רבים, והתגלו פרטים חדשים על שיתוף הפעולה בין הפולנים לנאצים, כמו למשל במקרה של “טבח ידוובנה” שאירע בעיר ידוובנה שבפולין. במקרה זה בוצע טבח ביהודי העיר. בשנת תשס”א חשף ההיסטוריון יאן טומאש גרוס בספרו “שכנים”, כי הפולנים הם שביצעו את הטבח, ולדבריו מספר הנרצחים היהודים עומד על 1600.

שמיל הוסגר לנאצים על ידי הפולנים

גם חסידי חב”ד בפולין, הושמדו רובם על ידי הנאצים ימ”ש (סדרת כתבות ותחקירים מקיפה ומעמיקה התפרסמהבעבר מעל גבי “בית משיח”) והיו מהם שנרצחו על ידי הפולנים. כך למשל היה עם שמיל, בחור חב”די שהוסגרעל ידי הפולנים.

היה זה לפני כחמש עשרה שנה, במהלך ראיון שערך כותב השורות עם מר טוביה פרידמן ז”ל, צייד הנאציםהמפורסם. ישבנו במשרדו במכון לדוקומנטציה בחיפה, שם גולל את סיפורו מתקופת השואה. במהלך השיחה היולא מעט רגעים כואבים בהם נפתחו פצעים ישנים.

רגע כזה היה כאשר סיפר אודות חברו החב”די “שמיל בוימלגרין” אשר הוסגר לנאצים על ידי גויים פולנים. וכךסיפר לי טוביה פרידמן:

“כולם היום יודעים מה זה גטו. רעב, אין בגדים, אין הסקה. בקיצור אין כלום, והייאוש אוכל כל חלקה טובה. מישנחלץ בעת מצוקה שכזו לסייע בכל לב לתושבי גטו ראדום, היו חסידי ליובאוויטש – שמנו כשלושים משפחות.בראש המסייעים עמדו שני בחורים צעירים, הלא הם ידידיי הבחור שמואל הי”ד ואחיו ר’ מרדכי בוימלגרין. שניהאחים הגיעו לראדום מהעיר זוולין משם נלקח אביהם [ר’ לוי יצחק] לטרבלינקה. שני הצעירים שהצליחובמסחר, חילקו לחם לרעבים, העבירו בגדים ונעליים לנצרכים, ומי אז לא היה נצרך?!

בחודש אלול תש”ב חוסלו שני הגטאות בראדום. בעת חיסול הגטו נרצחו אלפי יהודים, בעוד שהנותרים נשלחולמחנה ההשמדה אושוויץ. אלפים נבחרו לעבוד בכפיה ושני האחים נשלחו לשני מחנות עבודה שהוקמו – האחדברחוב שוורליקובסקה בגטו הגדול, והשני ברחוב שקולנה – בגטו הקטן. אל האחרון נשלחו שמואל, “שמיל”,בוימלגרין הי”ד ומר טוביה פרידמן.

בחודש מנחם אב תש”ד, כאשר צבא רוסיה התקרב לראדום, הנאצים החליטו לשלוח את עובדי מחנות העבודהבראדום לאושוויץ. בוקר אחד הופיעו לפתע אנשי ס.ס. עם כלבי זאב והזעיקו את כל היהודים אל כיכר האיסוףשל בית החרושת כדי להצעידם היישר אל תחנת הרכבת. בבית החרושת קמה מהומה, כולם התפזרו ורצומבוהלים ומפוחדים, מי להסתתר ומי להתייצב בשורה. טוביה פרידמן ועוד כמה מחברי הקבוצה הצליחו לברוחדרך תעלת הביוב, ושמואל ברח בדרך אחרת.

שמואל ביקש ככל הנראה להגיע לעיר מגוריו זוולין, אך שם גויים פולנים הסגירוהו לנאצים והם רצחוהו נפש.הי”ד. הרצח אירע בחודש נובמבר 1944, ביער הסמוך לעיר מגוריהם זוולין, במחוז קעלץ שבפולין.

כמה אשמתם של הפולנים?

פרופסור שרה בנדר, מומחית לקורות הקהילות היהודיות בפולין של מלחמת העולם השנייה, מתייחסת לסערת החוק הפולני וקובעת כי האנטישמיות הפולנית שהייתה ונותרה היא בעלת מאפיינים רצחניים, כמעט יותר מאשר אצל כל עם אחר.

פרופ’ בנדר סבורה כי השיוך של מחנות ההשמדה לפולין הוא אכן בגדר טעות, ואולם את מעורבותם של פולנים רבים במעשי טבח אכזריים ביהודים לא ניתן להשכיח ולשכוח. “מדובר במדינה שהייתה ונשארה אנטישמית. יש לאנטישמיות הפולנית מאפיינים רצחניים”, קובעת פרופ’ בנדר. “אחרי 75 שנים אי אפשר שלא להטיל על פולין אחריות, כי יש לה חלק ברצח יהודים במלחמת העולם השנייה ובשואה. היו יוזמות של פולנים בודדים וקבוצות, של אנשי מחתרת שלחמו ביערות ומיוזמתם יזמו רצח של יהודים. כך שאי אפשר לשנות את ההיסטוריה של יחסי היהודים והפולנים ולומר ‘לא עשינו’”.

עם זאת היא מעירה כי “צריך לציין גם פולנים שהחביאו יהודים”, גם אם לא מדובר בפולנים רבים. בנדר מציינת כי לאחר המלחמה נרצחו מסתירי יהודים ומי שרצח אותם היו פולנים. בנדר מוסיפה כי המעשים לא נעשו בידי פולנים בודדים ועצמאיים, אלא מדובר במעשים שהיו ידועים לממשלת פולין הגולה ששכנה בלונדון.

‘היו סחטנים בוורשה ואינספור מחקרים נכתבו על הסחטנים הללו. יהודי לא יכול היה להוציא את האף כי אלפי פולנים פשוט ערכו מצוד אחרי היהודים. היו כאלה שכל התפקיד שלהם היה לצוד יהודים. הגרמנים לא היו מגיעים ליהודים ללא ההלשנות של הפולנים, שמה שעניין אותם היה רק הרכוש היהודי”.

“בקלצה ביום אחד רצחו חמישים יהודים, שנה וחצי לאחר שפולין שוחררה. מי שרצח את היהודים הללו וזרקו אותם מהחלונות היו פולנים. יהודים רבים נרצחו אחרי המלחמה כשלא נתנו להם להישאר”.

פרופ’ בנדר הייתה העורכת מטעם ‘יד ושם’ של אנציקלופדיית חסידי אומות העולם, אנציקלופדיה הכוללת גם שני כרכים העוסקים בחסידי אומות העולם פולנים, אולם לדבריה מדובר בבודדים. אף אביה המנוח ניצל בידי פולני, אך עם זאת יש להכיר את העובדות ולא להתכחש לנתוני היסטוריה.

על המניע שמביא לחקיקה הפולנית הנוכחית היא אומרת: “זה רודף אותם. הם רוצים להכחיש ולהתכחש. הם עושים דבר איום ונורא, אבל היסטוריונים צריכים להוכיח את הדברים”.

חב”ד בפולין – תשע”ח

יצויין, כי פולין היהודית נכחדה במהלך שנות השואה האיומה. מתי מעט יהודים, אודים מוצלים מאש, הצליחו לחזור אליה, אך תפארת ימי העבר שלה – לא שבו עוד.

במשך השנים הרבי מה”מ שלח שלוחים לכל מדינות העולם כדי להכינם לקבלת פני משיח צדקנו, אך פולין לא הייתה ביניהם. ייתכן בגלל ההשפעה הקומוניסטית המובהקת ששלטה במדינה, והסכנה שהייתה כרוכה בכך, וייתכן בגלל סיבות אחרות.

כשנה וחצי לאחר נפילת מסך הברזל, הגיעו לרבי הפילנטרופ מר דוד צ’ייס ועמו יועצו לעניני פולין הרב יחזקל בעסער, שהיה בקשר הדוק עם הרבי כל השנים. מר צ’ייס שהחל לעשות עסקים עם פולין, הציע לרבי לשלוח למקום שליח כדי שיחיה את העצמות היבשות, אך הרבי לא נענה להצעה. “אילו מישהו היה שואל אותי האם לייסד כעת בפולין קהילה חדשה, הייתי אומר לו, בכנות, שאינני רואה תועלת בכך. כיום יש עתיד ליהודים בארה”ב, בארץ–ישראל או באנגליה וכדומה, אבל לא במדינה שאיננה מתאימה לחיים יהודים”.

עם זאת, הרבי לא שלל פעילות ממוקדת עם אלו המתגוררים בפולין וצריכים עזרה יהודית (ראה מסגרת).

בשנת תשס”ד נוכח הת’ שלום דובער סטמבלר בקושי של אנשי עסקים יהודים המגיעים לפולין, המתקשים להשיג מזון כשר, מניין תפילה וצרכי יהדות בסיסיים. בשביל לענות על צרכים אלו הוקם בית חב”ד בוורשה. לאחר חתונתו, הגיע למקום עם רעייתו ופתחו באופן רשמי נקודת שליחות נוספת על פני הגלובוס.

כיום, חודש אדר תשע”ח, הפעילות החב”דית בפולין הולכת ומשגשגת. בורשה בירת פולין, הפעילות החב”דית מתבצעת בניהולו של השליח הרב שלום בער סטמבלר, ואילו בעיר קרקוב, פעילות חב”ד מתנהלת מתוך בית כנסת עתיק “אייזיק שול” ובניצוחו של השליח הרב אליעזר גוראריה. קרובי משפחתו של הרב גוראריה, התגוררו בוורשה בתקופת טרום המלחמה, סבלו בגטו וחלקם אף נספו במחנות השמדה.

השלוחים משלבים פעילות יום–יומית, עם יהודים המתגוררים בפולין, אנשי עסקים ותיירים יהודיים המגיעים לחזות מקרוב במחנות ובשרידי הגטאות. פעילות בהיקף נרחב במיוחד, מתבצעת במהלך ‘מצעד החיים’ ביום הזכרון לשואה, כאשר רבבות מכל רחבי העולם מגיעים למחנה אושוויץ ולמחנות אחרים. בימים אלה השלוחים מנהלים פעילות רבה ומיוחדת הן בביקור בוורשה וקרקוב, והן במהלך המצעד במחנה אושוויץ.

ממשלת פולין מצדה מכבדת את השלוחים הפועלים בשטחה, ותמונות השלוחים עם מנהיגים בכירים במדינה, הם מחזה נפוץ. כפי שהוזכר לעיל, ראש ממשלת פולין עם היבחרו השנה לתפקיד, בחר להשתתף באחת ההופעות הראשונות שלו, בהדלקת נר חנוכה עם שליח הרבי מה”מ.