-
הוא עורך העיתון הנפוץ ביותר בארץ ישראל, מבכירי העיתונאים הישראלים, דיפלומט ושגריר ישראל לשעבר, בעל דעות ימניות ושמרניות מובהקות ואוהד מושבע של תנועת חב"ד • לראשונה מתראיין בועז ביסמוט ומספר על הקשר המיוחד שלו לחב"ד, על חזרה בתשובה, על השינויים בחייו האישיים, על הילדים המתחנכים במוסדות חרדיים ומגלה מהן שתי הבקשות האישיות שביקש מהרבי ושינו את חייו כששתיהן התגשמו במלואן • לקריאה
חב"ד אינפו|י״ד בתשרי ה׳תשע״חזלמן צרפתי, בית משיח
בועז ביסמוט הוא ללא ספק תופעה יוצאת דופן בתקשורת הישראלית. עיתונאי וותיק ומוערך, מחשובי אנשי התקשורת בארץ ישראל שמאחוריו שורה של הישגים עיתונאיים בולטים, דיפלומט ושגריר ישראל לשעבר ועם זאת בעל דעה ימנית צלולה וזיקה עמוקה ליהדות ולמסורת ישראל.
חלק גדול מעבודתו כעיתונאי עשה ביסמוט ככתב בחו"ל. במסגרתה ביקר בלמעלה מתשעים מדינות ביניהן מדינות ערב כמו איראן, לבנון, סוריה, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, תימן, עירק ואפגניסטן. הוא סיקר חזיתות מלחמה שונות והשיג ראיונות בלעדיים עם מנהיגים עולמיים ודמויות בינלאומיות.
בשנים האחרונות הוא מתחזק ומתקרב לתורה ומצוות. לפני כמעט שבע שנים הוא הגיע לראשונה לבקר בכינוס השלוחים העולמי ב-770. הוא שב נלהב ובעקבות הביקור פרסם כתבה גדולה ואוהדת ב'ישראל היום' על חב"ד ומפעל השליחות של הרבי בעולם. מאז הוא שב ל-770 יותר מפעם ומשתדל שלא לפספס הזדמנויות לביקור אצל הרבי. אבל את הביקור ההוא הוא לא ישכח לעולם.
ביקור בלתי נשכח
"בתור עיתונאי שנסע בלי סוף מסביב לעולם", אומר ביסמוט, "וכשאני אומר בלי סוף, אני מתכוון ליותר מתשעים מדינות בהן ביקרתי. בארה"ב לבדה הייתי אינספור פעמים כמי שגם סיקר בה שתי מערכות בחירות, אבל הביקור שהכי זכור לי ושהכי נחרט אצלי בזיכרון ובלב היה הביקור בכינוס השלוחים בשנת של שנת תש"ע. חשוב לי לציין שהייתי באירועים בולטים רבים במהלך הקריירה שלי: במערכת הבחירות של ברק אובמה, ובמערכת הבחירות של דונלד טראמפ. הייתי בבית הלבן בחדר הסגלגל ובארמונות ופגשתי נשיאים ושועי עולם. אבל לא היה כמו הביקור אצל הרבי.
"למה אני זוכר דווקא את הביקור הזה? כי כשאני מסתכל על חיי היום אני רואה את כל התהפוכות שעברתי ועברה משפחתי בעקבות אותו ביקור: אשתי היום גיורת. זה היה תהליך ארוך ומאוד קשה, הלכנו על מסלול רציני ותובעני מאוד כי כך בעינינו היה צריך להיות, אבל עברנו את זה מתוך אמונה גדולה והיום יש לי בית יהודי.
כשהייתי אצל הרבי, התפללתי מכל הלב וביקשתי ממנו שני דברים: אמרתי שהיות ואשתי באמת עברה תהליך ארוך ורציני, מתוך אמונה גדולה, אז ביקשתי ברכה שהתהליך יסתיים, שאשתי תתגייר ושהמרץ והעבודה הקשה ואמונה הגדולה תישאר. ועוד דבר, עם כל הכבוד למה שהשגתי והגשמתי בחיים עד כה, הדבר שהכי רציתי, זה היה בן. ואת שני הדברים הללו ביקשתי כשהייתי אצל הרבי.
פחות מחצי שנה לאחר מכן, אני זוכר, ישבנו במסעדה כשרה בתל אביב, ואשתי מספרת לי שהיא זומנה לראיון בקשר לגיור, ושהיא בהריון- כמובן עם בן.
את המבחנים והגיור עברה אשתי ברוך ה' בהצלחה, וגם בן בכור נולד לנו ויקרא שמו בישראל דוד. שני הדברים הללו, שהיו הכי משמעותיים מבחינתי, התגשמו תוך זמן הכי קצר שיכל להיות".
ביסמוט מפסיק את שטף דיבורו, ומוריד את הטון. קולו נעשה רציני. "כשהבן של המקסים והמתוק, דוד, נולד", הוא מספר, "בישרו לנו הרופאים שהוא נולד עם מום בלב. הוא היה צריך לעבור ניתוח. כשהרופאים נכנסו לחדר, הם הופתעו לראות תמונה של הרבי תלויה על מיטתו. כך הוא עבר את הניתוח ברוך ה' בהצלחה. הרבי שמר עליו. ועד היום הוא שומר עליו".
ביקור בלתי נשכח
היו עוד ביקורים שלך ב770?
"בטח, בטח, היו עוד הרבה ביקורים שלי שם. הייתי בארצות הברית בשנת האבל על אבי והגעתי כמה פעמים לומר קדיש ב-770. אצלי חב"ד תמיד בלב. אני יכול לומר לך, בתור עיתונאי בעולם סיקרתי הרבה מאוד אירועים שהתרחשו לצערנו על רקע אנטישמי. הייתי גם כתב בצרפת וגם שם היו לא מעט אירועים כאלה. אז קודם כל, כל ארגון יהודי שפועל להטמעת הזהות היהודית בתפוצות וגם בארץ ישראל, הוא עושה בעיני עבודת קודש והוא כבר מתחיל אצלי עם נקודת קרדיט בגלל העבודה שהוא עושה.
ואם אני כך חושב על ארגונים יהודיים בכלל, אז על אחת כמה וכמה חב"ד שפועל כל כך לקירוב לבבות ולמען היהדות מתוך מסירות נפש בכל מקום בעולם. אצלי, חב"ד זה היהדות בעולם. אתה יכול לשאול את הרב נחמן מיידנצ'יק, אני לא עולה על מטוס, ואני נמצא הרבה בשדה תעופה, מבלי לעבור בבית חב"ד בטרמינל. על השולחן שלי, שולחן העבודה של העורך הראשי של ישראל היום, יש באופן קבוע תמונה של הרבי. הוא נותן לי השראה. הוא שנותן לי כוח".
השליח ששלח שליח
אחד המוטיבים המרכזיים במשנתו של הרבי, הוא הרעיון של ניצול כל דבר בעולם לקדושה. הרבי רואה במדיה כלי חשוב להפצת היהדות ושמירת המצוות. איך אתה רואה את הרעיון הזה בא לידי ביטוי בעיתון?
"תראה, אנחנו לא עיתון חרדי. אנחנו מיועדים ופונים לכלל אזרחי ישראל, אבל אנחנו עיתון שמרן. מבחינה אידיאולוגית ממוקמים במרכז-ימין, אבל אנחנו גם עיתון מאוד יהודי שמבין גם את חשיבותה של היהדות ושל תורת ישראל. אם אתה שואל איך זה בא לידי ביטוי, אז היה אנחנו עכשיו עוברים את תקופת החגים, שזו תקופת החגים הראשונה שלי מאז שאני עורך העיתון, ובתור עורך שלחתי את החב"דניק שלי בעיתון, מתי טוכפלד, לעשות כתבה על התופעה של אלפי חסידי חב"ד שנוסעים מכל העולם חודש שלם לניו יורק להיות אצל הרבי וזוכים במשך חודש שלם לאירוח ברמה של לינה ושלש ארוחות ביום על ידי ארגון ההכנסת אורחים של חב"ד, זו תופעה מדהימה שאין לה אח ורע, והיא זוכה בכלל לסיקור תקשורתי בארץ ישראל. מבחינתי להכניס כתבה כזו במוסף חג בעיתון הגדול בארץ ישראל זו שליחות כמעט טבעית.
בחב"ד תמיד אוהבים לומר עלי שאני 'השליח' שלהם בעולם התקשורת החילונית, סליחה, הכללית, הם לא אוהבים את המונח חילוני. אז השליח בתקשורת הכללית, שלח את החב"דניק שלו לעשות כתבה בעיתון שלו על חב"ד למוסף חג.
אגב, אני מוכרח לציין שהשלוחים שלכם הם גם עיתונאים מצוינים. כשאני צריך מידע על מה שקורה בעולם. במי אני נעזר? איפה אני יודע שתמיד אני יכול לקבל אינפורמציה זמינה ומדוייקת מהשטח? המטה שלי תמיד אצל שלוחי חב"ד. הנה, עכשיו צפון קוריאה בכותרות, עם מי אני בקשר? עם השליח שלכם בסיאול. ככה זה גם בתאילנד או בכל מדינה אחרת.
"כשאני מוצא את עצמי במקומות בעולם שאני לא מוצא בהם את חב"ד – זה תמיד טוב לדיאטה. אבל איפה שיש – לא רק שאני תמיד אבוא ותמיד אמצא אוכל כשר, אלא אני אפילו אעלה כמה קילוגרמים כי זה תמיד גם טעים".
"ברמה הכללית, אם אני מדבר על מה שקורה בכלל בארץ ישראל, אי אפשר להפריד את המדינה היהודית מהיהדות. כל אלו שמתלוננים על הדתה שמדתה, שאומרים שהם רוצים מדינת כל אזרחיה, זה הכל שטויות. ואני אומר שזה שטויות, כי כל האבות המייסדים של המדינה הזו כבר הבינו שאין שום אפשרות לעשות את זה בלי חיבור ליהדות. אלא מה, לא כולם נולדו לבתים חרדים או דתיים, כל אחד נולד במקום אחר ועושה את המקסימום שהוא יכול, אז יש כאלו שמקיימים יותר, ויש פחות, והלוואי וכולנו נקיים כמה שיותר. אבל הבסיס המשותף הרחב של כולנו, הרעיון שבזכותו כולנו נמצאים כאן בארץ ישראל, זה היהדות והחיבור שלנו לעם ישראל, לתורת ישראל ולבורא עולם. וזה מה שמבינים בחב"ד, וזה מה שמאפשר לה להיות גשר מחבר בין כל האוכלוסיות.
לא מתנצל
ציינת שאתם שומרים בעיתון על אידיאולוגיה של מרכז-ימין ועל קו שמרני. איך עיתון מסחרי שמיועד לציבור הכללי יכול לשמור על קו שמרני, כאשר נראה שהעולם מושך כל הזמן לכיוון יותר ויותר מתירני?
"כולנו יהודים ומי אנחנו שנשפוט. כשקונים מוצר מזון, תמיד כתובים הרכיבים על האריזה, ואתה מגלה מוצר אחד מורכב מהרבה רכיבים שונים. גם העם שלנו מורכב מהרבה רכיבים, הרבה זרמים, הרבה דעות, ועיתון כללי כמו שלנו חייב לשמור על איזון ולתת ביטוי לכמה דעות. אנחנו לא עיתון סקטוריאלי אלא העיתון הנפוץ ביותר ואנחנו רוצים שכמה שיותר ירצו אותו.
אבל יחד עם זאת, זה בהחלט עיתון שלא חושב שהיהודים אשמים בכל מה שקורה. לפני כמה ימים הייתה אצלנו כותרת שהתייחסה לחרדים: "חרדים לגורלנו". לא חרדים לגורלם. כי אנחנו עם אחד. כולם היינו הך.
"זה עיתון שלא מתבייש להצהיר שהוא ישראלי. בכל קונפליקט אנחנו קודם כל תופסים את העמדה של עם ישראל. אם יש נשיא בבית הלבן שלא אוהב אותנו ויש נשיא שכן, אני אתמוך בנשיא שכן ואני לא אתבייש. אני לא חושב שעם ישראל אשמה בכל הצרות במזרח התיכון, להיפך, אני מסתכל בהתפעלות איזה יופי של צמיחה בארץ זבת חלב שהובטחה לנו בעוד הכל מסביב נשרף. להבטחה של הקב"ה לאברהם בפרשת 'לך לך' יש משמעות. ההבטחה שהארץ ניתנה לנו".
מקום פנוי בתודעה
הרבי אמר פעם לג'ודי שלום מוזס מידיעות אחרונות להשאיר מקום פנוי בעיתון כדי לבשר על ביאת משיח. האם בעיניך ביאת המשיח היא משהוא שאתם נותנים עליו את הדעת? אתם ערוכים מבחינה מקצועית לתרחיש כזה שיקרה בפתאומיות?
"שמעתי את מה שאמר הרבי לג'ודי. מבחינת הטכנולוגיות הקיימות היום, אין צורך להשאיר מקום פיזי בעיתון. אבל מבחינתי המסר של הרבי הוא שעלי כעורך להשאיר מקום פנוי בתודעה לביאת המשיח.
בסופו של דבר, כל עורך עיתון מייחל לסקופ. אבל במקרה הזה, בוא נאמר שלא איכפת לי אם אראה את הידיעה אצל המתחרים, אפילו שאיבדתי סקופ בעיתון שלי, העיקר שזה יקרה כבר.
"תראה, אני במקצוע הזה משנת – 83'. אני בעיתונות מספיק שנים כדי לדעת שהכל יכול לקרות. אין שום סיפור שלא יכול להיות. הרי קרו בעולם דברים כל כך מטורפים. בעשרים שנים האחרונות אירעו כל כך הרבה דברים שלא ציפו להם. קמנו בבוקר ופתאום קרה משהו לא מדהים במהלך היום. יש לנו מספיק ניסיון כדי שנתמודד מבחינה עיתונאית עם אירוע כמו ביאת משיח. אנחנו בהחלט ערוכים לזה".
לא אוהב הגדרות
אז מה? בועז ביסמוט חוזר בתשובה?
"אני לא אוהב הגדרות וססמאות. מה זה 'לחזור בתשובה'? כולנו צריכים לחזור בתשובה תמיד. רק עכשיו יצאנו מראש השנה ויום הכיפורים. מבחינתי תשובה היא תהליך של התקדמות ותיקון עצמי. וזה משהו שייך לכל אחד כל הזמן, מהצדיק הכי גדול עד החילוני הכי רחוק. אבל אם אתה שואל על היהדות בחיים שלי? אז נתחיל בחינוך. ילדיי הקטנים דוד ונעמי לומדים במוסדות חרדיים – יסודי התורה בתל אביב. דוד החמוד הולך לגן עם כיפה וציצית. ומיכל הגדולה יותר לומדת בתיכון ממ"ד.
אין תענוג גדול יותר לאבא כשהוא שומע זמירות שבת מפי ילדיו, אין דבר יותר מרגש מזה. זה לא קשור אם אתה דתי או לא. זו זיקה ומסורת. אני לא עונה להגדרה של יהודי דתי, אני עדיין צריך להתחזק, אבל אני יכול לספר לך סיפור אחד: ב- 99' הייתה מלחמה בקוסובו. אני הייתי שם. זה היה פסח. אבל זה היה מבחינתי כמו יום כיפור. אכלתי רק תפוזים. היה רק לחם וכל מיני נקניקים ואני שומר על אוכל כשר. אני עובר משם לאלבניה ולעוד מדינות ובכל מקום אני אוכל רק תפוזים. אבל כל תפוז כזה היה משביע כמו מזון משובח. כי זה היה כמו מזון לנשמה.
"כשאשתי הייתה בתהליך הגיור, אמר לי אחד הרבנים: ביסמוט, אותך אנחנו מכירים, אנחנו מצפים ממך לנהוג בהתאם. אחר כך הוא שאל אותי, תגיד אתה לא חושש שכל העסק הזה יהיה עבורך כמו חליפת צלילה, כזאת חונקת. עניתי לו שמבחינתי חליפת צלילה זה קודם כל חליפת הגנה. אנשים רואים מצוות ואומרים כמה חובות יש לנו. הם רואים את החובה שבזכות. אבל אני רואה את הזכות שבחובה.
"אני לא גדלתי בבית דתי, אבל כן היה זה בית מסורתי. אני זוכר שיום כיפור היה יום מרתיע. גם היום בו ה' שופט אותנו, וגם צמים וזה לא נעים. אבל היום כשמתקרב יום כיפור אני שמח. כשיש מסביב את כל הסכסוכים בין הזרמים, טענות על "הדתה", על כך ששחיטה כשרה זה ברברי וברית מילה זה פגאני, מגיע יום כיפור ואז רואים שבעצם 83% מהציבור צמים. בתי הכנסת מלאים. ואתה אומר ברוך השם לעם הזה מגיע את הכי טוב. זה לא רק העם הנבחר, אלא העם הבוחר. עם שבוחר כל שנה בקדוש ברוך הוא.
"אני הייתי שגריר במאוריטניה, זו מדינה שלא היה בה שליח של חב"ד, אז אני הייתי בעצמי סוג של שליח כי אני הייתי עושה את הקידושים ואוסף את היהודים במקום לתפילות וטקסים יהודיים. כמי שהיה במקום נידח תאמין לי אני יודע בדיוק מה זה אומר להיות שליח במקום כזה, אבל יש הדבר גדול בין שגריר לשליח של הרבי. אצלנו זה ארבע שנים, בחב"ד- זה לכל החיים. לכן אני, עורך ישראל היום, מצדיע לכם".
האתרוג הכי יפה בעיר
אז מה חג סוכות בעיניך?
חג סוכות בעיני הוא חג מופלא. חג השמחה. אחרי שעברנו את ראש השנה ויום כיפור במתח וברצינות. אנחנו מצווים לצאת החוצה ולשמוח.
מבחינתי חג סוכות זה לבנות עם השכנים היקרים שלי סוכה מהודרת לכל ולהזמין את כל דיירי הבניין להינות ממנה.
מבחינתי סוכות זה לצאת עם הבן שלי דוד לשוק ארבעת המינים בכיכר רבין ליד הבית, ולבחור יחד את האתרוג הכי יפה בעיר.
תגיות: בועז ביסמוט, בית משיח, ישראל היום