עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה

שניאור זלמן ברגר, בית משיח

תלמיד בית ספר ממלכתי, סטודנט להיסטוריה ועיתונאי, שקועים כל אחד במקומו הוא, בהשלמת משימת חקר הקשורה לעולמה של חסידות חב”ד. הם נתקלים לא אחת בכל מיני מושגים לא מוכרים: “ביכל חסידות” (ביכל מה??)  “יפוצו מעיינותך” (מעיינות מפכים, ממתי מפיצים אותם?); “צחצוח הכפתורים” (מה הקשר?) ו”צמצום בבחינת מרובע” (כעת תודו שגם אתם לא יודעים מה זה…). הם שוברים את הראש ומתקשרים לידיד חב”דניק מצוי, כזה שמחייך תמיד ואומר לו בחדר המדרגות “יחי המלך” (“מה? מה הוא אמר?”), ומציעים לפניו את ספקותיהם.

לפני עשר שנים ארעה המפכה. לא צריך עוד להטריח את השכן החב”דניק, יש את “חב”דפדיה”. בכל היתקלות במושג הלקוח מעולם החסידות, הם מקלידים את הערך ומגיעים לחב”דפדיה, האינציקלופדיה המושלמת לכל נושאי וענייני חב”ד – שם הם מקבלים הסבר בהיר, מלא ומפורט על עולם המושגים המשונה של האנשים החביבים האלה…

בימים אלו חוגגים בחב”דפדיה עשור להקמת המיזם המהפכני שמפיץ מעיינות בקנה מידה שאין לו אח ורע. מיליונים חשופים לערכים של חסידות חב”ד, תורתה, הנהגותיה וערכיה. זהו ניצול מושלם של הטכנולוגיה להפצת היהדות והחסידות.

למרות זאת, היה קשה לראיין את העוסקים במלאכה, כלומר, את המנהל, העורכים, הכותבים והמגיהים. הללו עושים זאת בצניעות מופלאה. רק לאחר הפצרות ובקשות, נענו עורכי חב”דפדיה (“מפעילי מערכת” בעגה החב”דפדית) בעבר ובהווה לספר כיצד מנהלים אנציקלופדיה בעלת יריעה כה מרשימה, הנתונה לעריכות ושינויים כל העת, ומכילה נכון להיום קרוב לשבעת אלפים ערכים, ועוד היד נטויה.

רגע, עוד קודם לכן, אני נכנס לדף הבית של חב”דפדיה, ואני קורא את ההסבר הפשוט והתמציתי למהות המיזם: “חב”דפדיה הינה אנציקלופדיה חב”דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב”ד, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה. המיזם עוסק גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב”ד וביהדות בכלל, מושגים, אישים והיסטוריה. בחב”דפדיה יש כעת: 6,814 ערכים. הנכם מוזמנים להצטרף למיזם!”

לצד תמונה נבחרת של הרבי – המתחלפת מפעם לפעם בהתאם לתקופה – ממוקם שער הפורטלים שדרכו אפשר להיכנס לפורטלים הבאים: נשיאי חב”ד, בית רבי [משפחות נשיאי חב”ד], גאולה ומשיח, תורת החסידות, ספרות חב”ד, הפצת המעיינות, ניגוני חב”ד, ימי חב”ד, אישי חב”ד, קהילות חב”ד ועוד.

הדף הראשי גם מעוטר בפינת “הידעת?”, “הפתגם היומי” מהיום יום, ו”היום בלוח העברי ובימי חב”ד”. פינה זו מכילה רשימת ימים מיוחדים בלוח השנה החב”די לימים הבאים: ימי הולדת, ימי פטירה וציוני דרך של אישים ומאורעות יהודיים–חסידיים.

העורכים מגישים בעצם בפני כל מי שרוצה ללמוד על חסידות חב”ד, את כל המידע הרלוונטי. לא נותר אלא להיכנס לאחד הפורטלים ולהמשיך להפליג בכיוון הרצוי על פי הערכים הנדרשים. מי שבכל זאת רוצה להגיע במהירות וביעילות לערך ספציפי, יכול להיעזר בחלונית חיפוש שבחלק העליון של דף הבית; בתוך שניות מגיעים לביאור מושלם וקליל של הערך הרצוי.

אם הערך למשל מדבר על “בית חיינו” (חשבתם פעם שזה נשמע מוזר לאוזניים לא–חב”דיות?), ותוך כדי כך נתקלים במושגים של “יחידות” או “התוועדות”. מכאן הקישורית יכולה להביא את המעיין להרחבה בנושא הרצוי. אם בכל זאת חשקה נפשו של המעיין להוסיף ידע, הוא יגולל את העמוד עד לתחתיתו, שם ייתקל בהפניות “לקריאה נוספת” כמו ספרים בטאונים, כתבות וכו’.

כן, כך מנגישים מידע חב”די לכל דורש בעידן הגלובלי.

מידע חב”די בקליק אחד

ר’ שייע קניג הוא האיש שמפעיל כיום את המערכת, והוא פותח בתיאור מרתק על העבודה הנעשית יום–יום מאחורי הקלעים של חב”דפדיה: “ישנם כותבים קבועים הנכנסים מידי יום ומבצעים שינויים נדרשים, מוסיפים, מתקנים, או מודיעים לכותבים הקבועים על הוספה או שגיאה הדורשת שינוי. במקביל יושבים כותבים קבועים שאכפת להם מנושא מסויים, ועוברים על הערכים השונים, משפרים, מתקנים ומשייפים. כולם עושים זאת בהתנדבות מלאה. בזכותם, ובחסות האתר “חב”ד אינפו”, הגיעה האנציקלופדיה החב”דית לרמה כה גבוהה של ידע, בצורת כשבעת–אלפים ערכים מוסברים ומבוארים היטב”.

העורך הראשון שנתן את הבסיס בימי ההקמה, היה ר’ אלחנן צייגר, אז תלמיד בישיבת תומכי תמימים ב–770, שהכין את אלף הערכים הראשונים. בחודש סיון תשס”ז, לפני עשר שנים, האתר עלה לאוויר וגרם להפתעה אמיתית בקרב חסידי וחובבי חב”ד ברחבי העולם.

שבעת אלפים ערכים ועשרות מיליוני כניסות במשך עשור. איך הגיע הרעיון המיוחד להקים את המיזם המהפכני?

“למעשה, היה זה בזכות החשיפה שלנו, הצעירים, למילון הויקיפדיה הידוע. זהו מילון הגדול ביותר בעולם שמציע הסברים למאות אלפי ערכים ומושגים בכל תחום ובכל נושא שבעולם. הבסיס בויקפידיה הוא, שהוא נעשה על ידי הציבור עצמו. כל אחד תורם את הידע שלו במושגים הקרובים לו, ומזין את המערכת בשפע של ידע. וכך, בקליק מהיר, כל אדם בעולם יכול לקבל מושגים כמעט על כל נושא, אישיות או מקומות בעולם. רעיון זה הביא אותנו למחשבה שצריך מיזם כזה לכל מה שקשור בחסידות חב”ד.

“מכיון שצריך ‘בית’ למיזם מעין זה, שיספק את המעטפת הטכנית, פנינו למנהל אתר חב”ד אינפו, ר’ שרגא קרומבי, שנרתם בהתלהבות”.

מהם המכשולים שעמדו בפניך בעת שיצקת את המסגרות לעריכת אנציקלופדיה כה רחבה? ואיך מאתרים את הכותבים הראשונים לאנציקלופדיה ראשונית מסוגה הנמצאת רק בתהליך הקמה?

“המכשול הראשון היה למידת שפת הויקי [שפת הכתיבה באתרי ויקיפדיה]. אגב, כשהתחלתי לעבוד על המיזם, לא היה לי בכלל מושג איך עובדת מערכת התכנות של ויקי. פשוט הכנסתי ערכים, בלי לעבוד נכון עם המערכת. לא היו קטגוריות, לא קישורים פנימיים, ולא סדר מובנה. כאשר היו 200 ערכים מוכנים, ארעה תקלה בשרתי “חב”ד אינפו” שגרמה למחיקה של הכל! זו היתה אכזבה נוראה. האמת היא שלא חשבתי שאתחיל הכל מבראשית.

“חלפו חודשיים לערך, ואז ר’ שרגא קרומבי, הבהיר לי עד כמה חשוב המיזם, והציע לי להתגבר ולהתחיל שוב מחדש.

“בטרם ניגשתי לבנות בשנית את האנציקלופדיה, למדתי הרבה אודות המערכת במטרה לבנות אותה בצורה נגישה ומסודרת כדי שתגשים את המטרה – להגיע בקליק אחד לכל מידע חב”די ובשפה בהירה לכולם. לאורך כל התקופה הזאת עבדתי כמעט לבדי ללא כותבים נוספים. למען האמת, גם הידע שלי לא היה מספיק כדי לכתוב כל כך הרבה מידע סביב כל כך הרבה ערכים. העבודה שלי התמקדה בעיקר באיתור מידע באמצעות מאות גיליונות ‘בית משיח’ שהיו נגישים און ליין. לאחר איתור המידע, היה צורך לעבד כל מושג ונושא לערך אנציקלופדי–אינטראקטיבי, כמקובל במערכות ויקיפדיה. מי שסייע באותם ימים, היה מענדי פלדמן שערך את הפורטלים לכל קטגוריה. וכך, לאחר עבודה מאומצת הגעתי למטרה עליה סוכם עם ר’ שרגא קרומבי – אלף ערכים אנציקלופדיים שהתחלקו בין שלל נושאים חב”דיים. ואז זה קרה – בחודש סיון תשס”ז האתר עלה לאוויר”.

ר’ שרגא קרומבי, האחראי על האתר, מנהל אותו גם כיום יחד עם שלל פרויקטים שהוא שותף להם.

הקמת המיזם הוטלה על תמימים צעירים, ללא מקצועיות וידע מקיף, ובכל אופן ההצלחה האירה פנים ובודאי גורמת נחת רוח לרבי.

ר’ שרגא קרומבי: אכן, היה כאן שילוב של התלהבות והתמסרות של תמימים שהחליטו להרים פרויקט גדול ויחיד מסוגו, בשילוב התמיכה שקיבלו מאתר חב”ד אינפו. יחד עם מפעיל המערכת הראשון ר’ אלחנן צייגר, בדקנו את הפרמטרים של ההצלחות במערכות ויקיפדיה שונות, וצעדנו לפי ההצלחות הקודמות – כאשר לנו יש גם את כוחו של הרבי.

מה היו התגובות של הקהל החב”די?

ר’ אלחנן צייגר: “באותה תקופה כבר הייתי חתן ושהיתי בבית חיינו. ייתכן וזה היה רק בדמיון שלי – אבל ביום שהמיזם עלה לאוויר, היתה הרגשה שמשהו גדול קרה. איפה שהלכתי, כולם דיברו על זה: במקווה, ב–770, בחדר אוכל של הישיבה וגם ברחוב. באותו יום חייתי באטמוספירה אחרת. מדי שעה קפצתי למחשב לראות מה התחדש.

“ואכן, בימים הבאים החלה אט אט הצטרפות של כותבים מהשטח. זה היה השלב שבו מלאכת העריכה הפכה להיות מורכבת ומאותגרת יותר. היו שהתלהבו מהמיזם ורצו באמת להוסיף ולשפר, אבל סגנון הכתיבה שלהם היה רחוק מלהתאים לסגנון המקובל באנציקלופדיה מסוג זה. כמפעיל מערכת היה עלי לערוך מחדש, לשנות או להגיה. העבודה היתה עצומה. מצד שני היו גולשים שנכנסו במטרה לשנות ערכים בהתאם לתפיסת עולמם… היו גם במקרים גרועים יותר שבהם גולשים נכנסו להשחית ערכים בגלל סיבות משונות. אמנם הם היו רק מיעוט, אך היה צורך לטפל בנזק. אולם מן הצד השני, המצטרפים החדשים לקחו את הענין ברצינות ועשו הכל כדי לתרום בצורה עניינית ומועילה.

“כדי לנווט נכון את כל המערכת, דאגתי למנות מספר כותבים רציניים ל”מפעילי מערכת”. היו להם כלים לחסום כותבים זדוניים, או להגן על ערכים שונים מפני עריכה מעוותת, ובו בזמן לעבוד על שיפור הערכים, ולשמור שהכל יהיה לפי הכללים הנהוגים באנציקלופדיות מסוג זה.

“כקוריוז רק אספר לך, שבתחילה המיזם נקרא “אינפופדיה” אך במהרה הוחלף ל”חב”דפדיה” כי רצינו שזה לא יהיה משויך לאתר מסוים, אלא מיזם כלל–חב”די”.

שבעת אלפים ערכים תוך עשר שנים. חשבת על ממדים כאלו?

“בויקיפדיה העברית יש יותר ממאתיים אלף ערכים ובויקיפדיה באנגלית ישנם מעל חמשה מיליון ערכים. זכורה לי שהייתה הערכה, שכאשר נגיע לחמשת אלפים ערכים, נקיף פחות או יותר את כל הערכים החב”דיים. היום אני כבר יודע ששבעת אלפים ערכים זה עדיין באמצע הדרך…”

חיים נהר חושף את זהותו

עמוד התווך בחב”דפדיה ומפעיל מערכת במשך שנים רבות, הוא המשתמש “חיים נהר”, אשר במשך שנים כתב מאות ערכים, פתח פורטלים חדשים, הוסיף ושיפר ערכים רבים, אך בשנים האחרונות מקומו נפקד מחב”דפדיה. מיהו אותו “חיים נהר” הוירטואלי שהפך לאחד ממפיצי המעיינות הגדולים בתקופתנו?

“חיים נהר הוא שם המקלדת שלי. למעשה, הצטרפתי לחב”דפדיה ביום בו עלתה לרשת, ומאז אני תורם קבוע מתוך שאיפה שחב”דפדיה תהיה אנציקלופדיה איכותית ומהימנה בכל הקשור לעולם החסידות, וחסידות חב”ד בפרט. ניתן לפנות אלי בדף השיחה בכל נושא ועניין. כמו כן ניתן לפנות אלי באמצעות כתובת האימייל”.

עיון בעבודתו של חיים נהר, מעלה כי ידיו רב לו במגוון עצום של נושאים וערכים: סיכום הכרות ופגישות הרבי עם גדולי ישראל, כתיבת ערכים מלאים במושגים בסיסיים בתורת הקבלה והחסידות,  פתיחת ערכים על כל ניגוני חב”ד המופיעים בספר הניגונים (347 ערכים), פתיחת ערך על כל יום בשנה בלוח העברי (354 ערכים), פרשות השבוע – פתיחת ערך על כל פרשת שבוע (54 ערכים) – ועוד רבות.

נו, אז מי אתה “חיים נהר”?

נעים להכיר: ר’ חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז’יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב”פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה.

מאיפה שאבת אינפורמציה רבה בתחומים מגוונים כל כך?

“באנציקלופדיה וירטואלית, עיקר העבודה היא לאתר את המידע ואז להדביק ולערוך. לא תמיד צריך לחדש. כן חשוב לארגן את הדברים באופן מובנה, בלי רגשות, רק עובדות נטו. כך שלא צריך להיות גאון גדול כדי לסייע בהנגשת ערכים רבים כל כך.

אודות מטרת הקמת חב”דפדיה, יש לרב לוריא משנה סדורה: “המטרה היא ברורה – להנגיש את התכנים לכל קהל יעד. בפועל, כיום רוב החיבורים כתובים בשפה עמוקה. בחב”דפדיה, המטרה היא לכתוב בעברית ברורה באופן שכל אחד יוכל להבין, מסטודנט באוניברסיטה ועד נהג מונית, משופט בבית המשפט ועד לתלמיד תיכון. כאשר אחד מהם ירצה לדעת, מה זה ‘חכמה עילאה’, או ‘אדמו”רים’ או ‘ד’ בבות’, הוא יוכל לקרוא את הערך האמור ולקבל את כל המידע בקלות”.

כמפעיל מערכת וכותב מאות ערכים, מבהיר הרב לוריא, עד כמה חשובה העבודה המשותפת של הכותבים: “הרעיון של חב”דפדיה, בדומה למיזמי ויקיפדיה, הוא שיש ביקורת יסודית על הערך שאתה מוסיף לאנציקלופדיה. האחד כותב ערך ואחריו מגיעים אנשים נוספים עם ביקורת, תוספות, הבהרות, והכל בסגנון כתיבה חופשית תוך שימוש בכללים מובנים היטב. בחב”דפדיה יש מקום לכולם, למרות חילוקי הדעות בנושאים שונים. אז כן, בהחלט יש ערכים על חסידים בעלי דעות שונות, וכותבים קבועים וזמניים מוסיפים וגורעים לפי הצורך”.

כאשר מדובר באנציקלופדיה חופשית, שבה כל אחד יכול להוסיף ולשנות – האם זה לא יכול לפגום באמינות?

“בכל הקשור לאמינות החומר, אנו מתבססים על חזקת כשרות; חסיד לא ימציא עובדות מבטנו ויפרסמם קבל עם ועולם. ועם זאת, בערכים שיש בהם חילוקי דעות, תמיד יהיה מי שיוסיף או ישנה ובעקבות זאת נוצרו פולמוסים. לשם כך יש גם את ‘דף השיחה’ לכל ערך, וכך יוצרים איזון. במקביל, יש מפעילי מערכת בעלי אכפתיות גבוהה שלא מוותרים על קוצו של יוד, ומשקיעים כוחות רבים כדי לעבור על כל השינויים המתבצעים, ומוודאים את האמינות כמו גם הניסוח, ומשפרים בעת הצורך”.

למפעיל מערכת כיום, ר’ שייע קניג, יש סיבות טובות להיות מרוצה מאנציקלופדיה חב”דית המכילה כשבעת אלפים ערכים, אך במפתיע הוא מבהיר כי התמונה טרם הושלמה:

“מצד אחד יש ליצור ערכים חדשים החסרים בחב”דפדיה, ומצד שני יש לעבוד הרבה על השלמת תמונות ומקורות. כידוע הרבי ביקש שוב ושוב שיהיו מקורות לכל דבר, ואנו משקיעים עבודה אינטנסיבית מידי יום כדי לאתר מקורות לכל ערך.

“נקודה נוספת שברצוני להבהיר: באנציקלופדיות אינטרנטיות אחרות, כאשר יש פולמוס, נערכת הצבעה ועל פיה מתקבלת החלטה. גם אצלנו נהוג לעשות זאת, אך במקרים הנדרשים, ההתלבטות נפרשת בפני הועדה הרוחנית של חב”דפדיה, וההחלטה המתקבלת היא סוף פסוק”.

הפצת המעיינות

מפעיל המערכת ר’ שייע קניג, מספר על ‘הפצת המעיינות’ בפועל: “אני מקבל פניות רבות דרך המייל, מהן הקשורות למידע שישנו באתר, אך זורמות אלינו גם שאלות רבות על כתובות של בתי חב”ד וכדו’, וכך אנחנו מסייעים ישירות להפצת המעיינות בכל רחבי תבל.

“המידע שמתפרסם אצלנו, חשוף לכולם. לא מעט כלי תקשורת מצטטים אותנו (עם או בלי קרדיט). אני שמח כמובן שגופים אלה ואחרים נעזרים בנו, אך אנא, שמרו על קרדיט כנהוג”.

ר’ שרגא קרומבי: עשר שנים, שבעת אלפים ערכים, מיליוני כניסות. מיזם מושלם? או אולי יש שאיפות להתעלות לשלבים גבוהים עוד יותר?

“לא, המיזם עוד לא מושלם. למעשה הוא רחוק מלהיות מושלם, למרות שהוא מתקדם כל הזמן בצעדי ענק. אין גבול לאן שהמיזם מהסוג הזה יכול להתפתח. חסידות חב”ד היא כה גדולה, שאפשר להמשיך ולכתוב, לערוך ולשפר ללא הגבלה. השאיפה כעת היא לשפר ערכים קיימים, באמצעות הרחבת המידע, להוסיף קישורים, תמונות, לשפר ניסוח ועוד. כאשר אדם מחפש מידע על ספר התניא כדי לשלב זאת בעבודה אקדמית שהוא עושה, כאשר ימצא אצלנו ערך מפורט ומושקע יותר, אנו יודעים שהושגה המטרה”.