-
על אנטישמיות אמריקה-סטייל, ניסיון כואב ומשפחה אחת עם המון אמונה שמסרבת להישבר • ראיון חג בלעדי בפרסום ראשון עם לאה רובשקין שבעלה, החסיד ר' שלום מרדכי נידון ל-27 שנות מאסר בכלא האמריקני במשפט מוטה ולא הוגן • באדיבות 'עטרת חיה' המוסף לנשי ובנות חב"ד • לקריאה
chabadinfo editor|ט״ז בניסן ה׳תשע״זמאת: דפנה חיים
יש לי הכרות קרובה וארוכת שנים עם משפחת רובשקין, בעיקר עם משפחת האח יוסי ורעייתו בלה, משנות מגוריי בקראון הייטס, אי אז בשנות הנו"נים הסוערות, דרכם הכרתי גם חלק מבני המשפחה המורחבת. למעשה, אין אחד שהגיע לחצרות קודשנו ולא שמע או אף נעזר במשפחת רובשקין הידועה בהכנסת אורחים המופלגה שלה. הלב הרחב, החום האנושי ומאור הפנים הם חלק בלתי נפרד מהדי־אן־איי המשפחתי.
כדי לקבל מושג, הנה סיפור: היה זה באחד מחודשי תשרי העמוס באורחים. ר' שלום מרדכי ורעייתו לאה הכניסו לביתם עוד ועוד אורחים, ומעולם לא אמרו צר לי המקום, והכול בחיוך ענק, חום ובאהבה גדולה. באחד מימות החול, הגעתי לביתם ואני רואה בסלון הבית – סוכה (כמו סוכת נחלים). לסוכה מה זו עושה? תהיתי.
התברר שר' שלום מרדכי ולאה הכניסו אורחים בכל פינה אפשרית בביתם רחב הידיים, והגיעו אורחים נוספים שזה עתה נחתו מטיסה, ובעיניים טרוטות חיכו למקום קטן בו יוכלו להניח את הראש. ר' שלום ולאה, שכבר באמת היו מפוצצים באורחים, לא היססו והכניסו עוד 3-4 בחורים לביתם, וכדי שירגישו קצת פרטיות בנו עבורם את הסוכה כחדר פרטי.
השם רובשקין ידוע ומוכר לא רק בקרב אנ"ש, אלא גם בקרב מיליוני אמריקאים, ולא רק היהודים שבהם, הודות לאימפריית הבשר הכשר שהקימה המשפחה. 'הבשר של רובשקין' נחשב למותג-על חזק ומוכר כמעט בכל בית יהודי בארה"ב.
הקשר המשפחתי עם תעשיית הבשר מתחיל באבא, ר' אהרון רובשקין, שנחלץ עם משפחתו מהקלגסים ברוסיה, היגר לאמריקה בראשית שנות היו"דים (החמישים), הקים חנות בשר מצליחה בבורו-פארק ופרנס את משפחתו ברווח וכבוד.
בסוף שנות הממ"ים, נתקל ר' אהרון במודעה קטנה בוול סטריט ז'ורנל אודות מפעל לבשר שעמד לפירוק בעיירה קטנה במדינת איווה, והחיישנים העסקיים נדלקו. וכך, לאחר שקיבל את ברכת הרבי בחלוקת הדולרים ובהמשך גם הדרכות וברכות לכל המשפחה, ר' אהרון השקיע את כל חסכונותיו בקניית המפעל.
את המפעל ניהלו שני בניו, ר' שלום מרדכי ור' העשי והפכו אותו לעסק משגשג שהלך ופרח משנה לשנה, ובזמן השיא סיפק 60 אחוזים ממוצרי הבשר הכשר ו-40 אחוזים ממוצרי העוף הכשר בארצות הברית. מבחינת המשפחה, מעבר לעסק כלכלי מצליח, מדובר היה בשליחות קודש – לאפשר ליהודים בכל מקום, בשר איכותי בהכשר מהודר.
אך לא רק זאת, פתאום העיירה פוסטוויל הפסטורלית והמנומנמת שמנתה כאלפיים איש, הפכה בזכותם ובהשפעתם לעיירה חסידית פורחת ומלבלבת עם בית כנסת, מקווה, חיידר ואפילו ישיבה המונה למעלה מ-50 בחורים, כשרוב המוסדות נבנו בתמיכתה ובסיועה של משפחת רובשקין. ככל שהעסק התרחב הגיעו עוד משפחות ואיתם גדלו הצרכים וגדלה הקהילה, בימי הזוהר מנתה קהילת פוסטוויל כמאה משפחות.
אלא שהסטרא אחרא לא יכל לסבול את הפריחה היהודית ועוד בעיירה המבוססת על טהרת הנוצרים הלבנים שהרגישו שגונבים להם את הפרנסה ואת העיירה, ופתחו במסע של עלילות והרדיפות. זה התחיל במעקב סמוי של אגודה לצער בעלי החיים, נמשך במחלקת ההגירה ומשם לרשות המיסים. וכך, בוקר אחד מצאה את עצמה העיירה השקטה בעין הסערה. כמאה סוכנים של מחלקת ההגירה והמכס פשטו על מפעל הבשר הכשר הגדול בעולם "אגריפרוססורס", 800 שוטרים וסוכנים נוספים נפרסו סביב למתחם, ממתינים לשעת השי"ן.
בשמי העיירה נשמע טרטור מסוקי המשטרה וצוותי תקשורת רבים שטפו את האזור, מחכים לתעד את האקשן. היה זה אקורד סיום מתוקשר של חקירה סמויה בראשות מחלקת ההגירה האמריקאית שנמשכה שמונה חודשים ושילבה 16 סוכנויות מקומיות ופדרליות. בו ביום עוכבו לחקירה כ-400 עובדים במפעל שהתברר כי הם שוהים בלתי חוקיים בארצות הברית.
בסופו של משפט מתיש ומוטה נשלח ר' שלום מרדכי רובשקין ל-27 שנים בכלא ונגזר עליו קנס של 31 מיליון דולר. המפעל פשט רגל והעיירה החסידית החלה להתפורר גם היא ורבים נטשו אותה בשל אובדן מקור פרנסתם.
לאחר ההקדמה הלא קצרה אך ההכרחית הזו, אני יושבת לראיון עם לאה רובשקין.
את חושבת שיש כאן רדיפה על רקע אנטישמי?
"ללא ספק" היא משיבה "אנשים חושבים שבאמריקה אין אנטישמיות. אולי בערים הגדולות, ניו יורק, לוס אנג'לס, מיאמי, אין אנטישמיות, לפחות, לא גלויה. אבל בפריפריה, בכל העיירות הקטנות, יש ויש. אלה הם אותם צאצאים של שונאי ישראל מאירופה. אמריקה היא מדינה חופשית ודמוקרטית וכאן אי אפשר לשרוף בתי כנסת כמו שעשו באירופה בזמנו, אז זה עטוף במעטה שמכסה על הדחף הפנימי, כאילו מדובר בצער בעלי חיים, העסקת מהגרים לא חוקים ובעיות מס, אבל המניע האמיתי הוא אנטישמי".
קהילה אחת של חב"ד, סאטמר, ליטאים וספרדים
בתחילה, הזוג רובשקין יצא לשליחות באטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה, "אבל דברים לא הסתדרו וחזרנו לקראון הייטס עד שנמצא מקום חדש לשליחות" מספרת לאה, "אלא שאז חמי קנה את המפעל וביקש מאתנו לעבור לפוסטוויל לנהל את העסק ונענינו לאתגר".
בחצי השנה הראשונה הם עוד גרו בקראון הייטס, כדי לא לטלטל את הילדים שהיו בעיצומה של שנת הלימודים. "בעלי נסע לשם והיה מגיע מעת לעת לשבתות וחגים. בקיץ עברנו למינסוטה, לקהילה של הרב פלר, שהייתה הקהילה הכי קרובה לפוסטוויל – שלוש שעות נסיעה, ובעלי היה נוסע הלוך ושוב. אז היו לנו חמישה ילדים.
כעבור שלוש שנים התגבשה קבוצה של ארבע-חמש משפחות שהסכימה לעבור לגור בפוסטוויל. "זה היה חידוש כי בכל המשחטות מקובל שהשוחטים והמשגיחים חוזרים לביתם בסופי שבוע, ופה נוצרה הזדמנות למגורים במקום בתנאים מאוד נוחים ואטרקטיביים. יותר ויותר אנשים, לא רק זוגות צעירים, אהבו את הרעיון ובחרו להביא את המשפחות לגור כאן.
"פתחנו חיידר עם שתי כיתות גן ובית ספר יסודי שמנה בשנה הראשונה שמונה תלמידים ומורה אחת שעברה מילד לילד, עד שב"ה גם מוסדות החינוך גדלו והתפתחו".
אחד המאפיינים של הקהילה בפוסטוויל זה הרבגוניות. "כיוון שהבאנו שוחטים ומשגיחים מכל הכשרויות, נוצר כאן תמהיל אנושי מכל הספקטרום של החברה היהודית. חסידי סאטמר, ליטאים, ספרדים, מודרניים. והיופי הגדול זה שכולם חיו כאן באהבה ואחווה, ממש כמו משפחה אחת מלוכדת" מתארת לאה מצב אוטופי כמעט, "כולם התפללו באותו מניין, התוועדו יחד, שלחו את הילדים לאותו חיידר. ימות המשיח. עד היום אנחנו בקשר עם החברים מפוסטוויל, מזמינים ומוזמנים לשמחות, אפילו שאנחנו כבר לא גרים שם והרבה התפזרו למקומות אחרים.
"אני מאוד שמחה שילדיי גדלו באווירה כזאת של אהבה ואחווה בין המגזרים השונים, בלי מחיצות ובלי סטראוטיפים. כשבכיתה אחת יש מנחם מענדל, יואל, שמחה וילדים נוספים שנקראו על שמות אדמו"רים ורבנים שונים, אני מרגישה שזה חסד גדול".
עם זאת, לאה מדגישה שהם כיוונו תמיד לאווירה חסידית. "בבית ובבית הכנסת ארגנו התוועדויות גדולות ביומא דפגרא החסידיים והזמנו את כל הקהילה. כמובן שגם השבתות נשאו אופי חסידי-חב"די,עם ניגוני חב"ד, מאמר חסידות וכו'".
המשבר – הזדמנות להפצת חסידות
הייתם על גג העולם בגשמיות וברוחניות, בניתם עסק מצליח ומרוויח, הקמתם קהילה חסידית משגשגת, ופתאום כזו התרסקות. איך מצליחים לשרוד משבר כזה?
"זה לא קל. משתדלים לשמור על הקיים ולא להתעסק במחשבות שליליות שסוחבות למטה. גיליתי שכשקשורים לרבי, אפשר לעבור גם דברים קשים, הרבי נותן כוחות ותעצומות נפש לעמוד בניסיונות גדולים. אני מרגישה לאורך כל הדרך שה' אתנו. אני כל כך עסוקה במאבק לחירותו של בעלי שאין לי זמן להתעסק ברחמים עצמיים.
"בכלל, מאז המשבר, בעלי ואני משתדלים להפיץ חסידות ולחזק את האמונה והביטחון בקרב השומעים. הרבה אנשים מתעוררים ומקבלים השראה מהסיפור שלנו. אנשים מתפעלים מהאופן בו אנו עומדים בניסיון הקשה. אני מוזמנת לדבר בפני קהלים שונים, מכל המגזרים. הסיפור הזה נוגע ללבם של יהודים מכל הסוגים, ובאמצעותו ניתנה לי הזכות להפיץ חסידות בקרב קהלים מגוונים. אני רואה בכך הזדמנות נפלאה לפעול ולקרב אנשים לחסידות ולרבי.
"וכך גם בעלי. אנשים נדהמים מהעוצמות שלו, מהאמונה העזה ,מהביטחון, מהשמחה שהוא מקרין לסובבים אותו. אנשים שבאים לבקר אותו אמרו לא אחת שבאו לחזק והרגישו שיצאו מחוזקים, שחשו שהוא אדם הרבה יותר חופשי מרוב האנשים שמסתובבים כביכול חופשיים בעולם, אבל בעצם כבולים בתאוות, היצרים והחולשות שלהם. הוא אמנם נתון בתא צר ומוגבל במעשיו והליכותיו, אבל רוחו חופשיה ואיתנה.
"מידי שבוע שולח בעלי מייל לאלפי אנשים מכ-25 סוגים של חסידויות וקהילות בו הוא לוקח רעיון משיחה של הרבי וקושר אותו לאחד האירועים שהוא חווה באותו השבוע בכלא, מה שהופך את השיחה של הרבי לאותנטית ונוגעת לחיי היומיום. על בסיס זה יצאו כבר שני ספרים שונים אחד ביידיש והשני באנגלית, ספרים המלאים באמונה חסידית יוקדת ומעוררת השראה".
יש לכם סיבה לאופטימיות כעת, עם הממשל החדש בבית הלבן?
"הרבה שואלים אותי את זה, אבל אני חושבת שהכול בידי ה' וה' כל הזמן איתנו. כל הסיפור הזה הוא הזוי, לגמרי למעלה מדרך הטבע ומנוגד לכל היגיון – והסוף שלו גם יהיה למעלה מדרך הטבע. לקחו סיפור קטן וניפחו אותו מעבר לכל פרופורציה. שלום היה צריך לצאת לחופשי מזמן ואני מאמינה שיום אחד הוא יצא. מי יהיה השליח הטוב שיגרום לזה לקרות? לא יודעת ולא מתעסקת בזה. מקווה רק שזה יקרה בקרוב".
ר' שלום מרדכי יושב כבר קרוב לעשור בכלא, אך טרם זכה לחופשה מחוץ לכתליו. "הם מאוד נוקשים איתו" אומרת לאה, "כאילו שמדובר בעבריין מסוכן לציבור. מה ששוב מדגיש את היחס העוין והבלתי הוגן בעליל לו הוא זוכה. מאידך, אנחנו יכולים לבקר אותו פעמיים בשבוע, בימי שני ושישי. בדרך כלל בימי שישי אני לוקחת איתי את הילדים הקטנים ובימי שני באים הנשואים או מהמשפחה המורחבת וחברים. כל ביקור מוגבל לארבעה ילדים וארבעה מבוגרים ונמשך כמה שעות. המפגשים הללו מחזקים את שני הצדדים ונותנים כוח להמשך".
כשהקב"ה קורץ אלינו
"תמשיכו להתפלל עבור שלום מרדכי הלוי בן רבקה, לעשות מעשים טובים, ולקבל החלטות טובות לזכותו" מבקשת לאה, "אין לכם מושג כמה זה עוזר. אנחנו שואבים מזה המון כוחות ותעצומות נפש. ממש מרגישים שכלל ישראל עומד אחרינו. גם בכל השתדלנות רואים סיעתא דשמיא. אנחנו פועלים ללא הרף במישור המשפטי עם משפטנים ועסקנים מהשורה הראשונה וב"ה, מרגישים ממש שינוי לטובה.
"כשקשורים לרבי ולחסידות, אפשר לעמוד בכל ניסיון. צריך רק לפקוח עיניים ולראות את השגחת ה' עלינו. אנחנו במסע ארוך וקשה ולעתים הדרך נראית חשוכה ובלתי נסבלת, אבל הקב"ה קורץ אלינו מפעם לפעם, וכמו אומר 'אל תדאגו, הרבה דברים נעשים מאחורי הקלעים. יום אחד עוד תראו איך הכול היה לטובה'. אותי זה מחזק ואני תמיד אומרת לקהל בהרצאות שלי לחפש את הקריצות הללו גם בחיים שלהם, ומהם לשאוב כוחות להתמודד עם הקשיים, כי לכל אחד יש את החבילה שלו – ולא להתמקד או להיכנע לרגעים הקשים והחשוכים בחיים.
"וזה נכון גם בנוגע לציפייה למשיח. הרבי עשה דבר מדהים והוריד את משיח כאן למטה. הוא הפך את זה לשיח רלוונטי ועדכני והיום כולם מדברים ומשתוקקים לגאולה. אני שומעת את זה בכל המקומות שאני מגיעה אליהם, יש תחושה באוויר שהיום קרובים מתמיד לביאת המשיח. שנזכה בעזרת השם שאת הראיון הזה שלום יקרא בבית, מתוך חירות אמתית בגוף ובנפש, בטוב הנראה והנגלה".
תגיות: לאה רובשקין, עטרת חיה, שלום מרדכי רובשקין
וידאו-
ArrayArrayArrayArrayArrayחדשות חמות
-
"אתה עוד תתגעגע" • מכתב מלב של תמים
-
לקראת כינוס השלוחים: שיפוצים נרחבים בבית חיינו – 770
-
טרגדיה בבית שמש: הת' צבי אריה גרינברג ע"ה
-
תנופת שליחות לקראת הכינוס: 4 שלוחים חדשים בחב"ד לנוער
מוזיקה-
ArrayArrayArrayבחירת העורךגאולה ומשיחמגזין
-
איך ניתן לקבל את הפוסט השבועי של הרב רובשקין?
ואוו מדהים!!
תודה רבה לאה על השיתוף!
המילים שלך מלאות עוצמה ואמונה, מחזקות ומעניקות כוחות לכל אחד עם הניסיונות ואתגרי הגלות.
שנזכה כולנו לחירות בגאולה נאו!