מאת מנחם זיגלבוים, בית משיח
לאחר מסע של כשלוש מאות קילומטרים, כשמסביב כפור בלתי-מסתיים, הגענו סוף סוף אל האדיטש. כבר בכניסה לעיר ניתן היה להרגיש בתכונה הרבה האופפת המקום. אלפים הגיעו ובאו מכל קצוות תבל כדי לפקוד את הציון הקדוש בימים אלה, ביום ההילולא כ"ד בטבת, ובימים הסמוכים לו.
ערמות השלג הגבוהות שנערמו בכל פינה ומלאו את פני מרחבי-העד האוקראינים, היוו אנטי-תזה מוחלטת לחום ששרר בהיכל הקודש הסמוך לציונו של כ"ק אדמו"ר הזקן. חם ונעים. ככל שמתקרבים יותר אל הקודש, החום גובר, וגם תחושת הנעימות.
מאות רבות מילאו את בית הכנסת שבכניסה לציון ובציון עצמו, כולם שופכים צקון לחש באימה וברגש. נרות מרצדים, ניגוני דבקות נישאים באוויר מתערבלים באמירת פסוקי תהילים ואמירת "מענה לשון". "שלום עליכם אדוננו מורינו ורבינו"…
עם כל המולת ההמונים, אי אפשר היה שלא להבחין בקבוצת הרבנים החב"דיים, מורי הוראה, הנכנסים בדחילו וברחימו לתוך היכל הקודש, סמוך ונראה לרבינו הזקן.
הרבנים לא לעצמם באו, אלא בשליחות עדת חסידי חב"ד בארץ הקודש ובעולם כולו, לקרוא פסק הדין ברור וחתום כי הרבי הוא המלך המשיח וכי עליו להתגלות לעין כל תיכף ומיד ממש.
חלק ניכר מהנסיעה להאדיטש מקדישים הרבנים לניסוח פסק הדין. הם דנים בכובד ראש בניסוח, מדייקים בכל מילה, והנוסח כשהוא כמעט חתום, עובר בין כל אחד מחברי המשלחת המכובדים, ואיש-איש מעיר את הערותיו. אין זה דבר של מה בכך.
וכשנכנסים אל הקודש, אי אפשר שלא למשש את גודל השעה, גודל קדושת היום והמקום. הרבנים עומדים נוכח הציון, והגאון החסיד הרבשלמה זלמן לבקביקר, מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, פותח ומקריא בשם כולם את פסק הדין, כשהוא מעוגן על מקורות בהלכה ומבוסס על שיחותיו הקדושות של הרבי מה"מ. קולו של הרב לבקיבקר רוטט בהתרגשות, בעוד מאות המתפללים מקשיבים בתשומת לב: "כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!" והוא קורא בהטעמה מילה במילה "..ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם פרק ז הלכות יסודי תורה הלכה א ובפרק ט הלכה ב ובפרק י הלכה א שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח .. ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח".
אי אפשר שלא להיזכר, כי כאן, בדיוק במקום הזה – ציון הקודש של רבינו הזקן – לפני עשרים ושש שנה, הגיעו שני שלוחיו של הרבי עצמו, הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב, ועל פי בקשתו החשאית של הרבי, הקריאו במקום הזה את פסק דין הרבנים שנכתב ונחתם באותם ימים על ידי רבני חב"ד בכל העולם כי הגיעה עת הגאולה; אות וסימן כי פסק הדין נשמע בתחתונים ובעליונים גם יחד.
"ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו", מסיים הרב לבקביקר את קריאת פסק הדין, ומיד הקהל הגדול שממלא את הציון הק' מפה לפה, מתחיל לשיר "יחי אדוננו" ולאחר מכן ניגון ד' בבות בנעימה רצינית ועמוקה.
אין ספק כי רגעים אלו היו גולת הכותרת במסע קצר בן יומיים, של משלחת רבני אנ"ש, מורי הוראה מובהקים, שנסעו להשתטח בציון הקדוש ביום ההילולא, ובציון אדמו"ר האמצעי בניעז'ין. ביומיים אלו זכיתי להתלוות אליהם לאורך המסע, ולחוות את החוויה הגדולה לא רק בעצם מטרת הנסיעה, אלא גם בעצם הנסיעה עצמה.
מאה אלף שאלות ב"מכון הלכה חב"ד"
זו שנה וחצי מאז הוקם "מכון הלכה חב"ד" (כן, יש כבר ערך כזה בחב"דפדיה…) והוא קוצר שורה ארוכה של הצלחות מרשימות בכל הקשור לחיבור העם שבשדות עם עניני הלכה. מטרת המכון היא להנגיש את עולם ההלכה לציבור הרחב, תוך זמינות מרבית; וכן חידוד נושאים שונים בהלכה הזקוקים לתיקון ושימת לב. המכון שנוסד ביוזמת מספר רבנים, קיבל תאוצה – אות לנחיצות שלו – וכיום פועלים בו למעלה משלושים רבנים ומורי הוראה חב"דיים מכל קצוות הארץ.
עם הזמן יצא המכון בשורה של מיזמי הלכה שהתקבלו בהתלהבות ובסיפוק על ידי אנ"ש חסידי חב"ד בארץ הקודש, ללא יוצא מן הכלל, תוך שימוש בהתפתחות הטכנולוגית שנרתמה אף היא לנגישות אנ"ש אל הרבנים כדי שיוכלו להציג בפניהם שאלות הלכתיות בחיי היום יום, ולקבל עליהם תשובה תוך זמן קצר. ההלכה אמנם לא משתנה אף לא כחוט השערה, אבל המסגרות בהחלט מתעדכנות בהתאם למתבקש. כיום אנשים מבקשים זמינות ונגישות, ואם אפשר במהירות…
זו הסיבה שבגינה הוקם "קו לרב" עם אפשרות להגיע לרבנים באופן מהיר, כאשר יש רב או שניים בזמינות זמינית ומשיבים בו במקום על הלכות שונות. גם המיזם הנפלא "סמס לרב" שעלות הקמתו נאמדת במאות אלפי שקלים ומתופעל לוגיסטית ע"י ארגון "התאחדות החסידים" המהווה מוקד לשאלות הלכתיות מעשיות, קצרות ותמציתיות בכל תחומי ההלכה והמנהג. הציבור החב"די כמו ביקש גוף מקצועי שייתן מענה מהיר ותמציתי לשאלות הציבור, תוך דגש על פסיקה לפי המקובל אצל חסידי חב"ד ובתוספת מנהגי והנהגות חב"ד.
דומה כי אנ"ש כמו רק חיכו להזדמנות. מאה אלף פניות (!) בשנה האחרונה, מעידים עד כמה נדרש היה להקים כתובת הלכתית מקצועית וזמינה עבור הציבור החב"די שיוכל להפנות את שאלותיו בהלכה ובמנהג, ולקבל תשובות ברורות מפי שורה של כשלושים מורי הוראה ופוסקי הלכה.
במסע הרבנים שיצא השבוע להאדיטש, התקבצו ובאו להם כחמישה עשר רבנים למסע משותף מרומם ומיוחד. הרבנים הגאונים שהשתתפו במסע היו (לפי סדר הא"ב): הרב מיכאל אבישיד, רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א'; הרב דניאל גראבסקי, מו"צ ודיין בירושלים; הרב שלמה הלפרן – רב קהילת חב"ד תל אביב; הרב אברהם הרוניין, רב מרכז העיר כפר סבא; הרב דב טברדוביץ', מו"צ בכפר חב"ד; הרב ברוך בועז יורקוביץ', רב קהילת חב"ד לוד; הרב שלמה זלמן לבקיבקר, מו"צ בקהילת חב"ד בצפת; הרב נתנאל לייב, מו"צ בפריז; הרב שלמה פראנק, רב מרכז העיר עכו; הרב יוסף חיים רוזנבלט, רב הגליל התחתון; הרב שאול רוזנבלט, רב הספריה החסידית ביתר עילית והרב משה קרנוויץ – רב קהילת חב"ד הר יונה.
אינני בטוח בזה, ולא שאלתי את הרבנים עצמם, אבל נראה לי שהמסע הזה, עם כל מטרותיו, בדיעבד היה סוג של מנוחה קצרה מעבודתם הקשה לאורך כל ימות השנה. מתוך שיחות הרבנים שנמשכו ארוכות במהלך הנסיעות השונות, גיליתי עד כמה ידיהם של הרבנים עמוסות לעייפה, כאשר כמעט בכל שעות היממה פונים אליהם בשלל שאלות הלכתיות והם הנם תמיד זמינים ונכונים "להורות את בני ישראל את כל החוקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה".
לא רב אנכי, וכהדיוט היושב לפני רבותיו הצטרפתי למסעם המיוחד כדי לראות לחוות ולספר. מן הצד ישבתי ושמעתי כיצד שעות על גבי שעות ישבו הרבנים ושיתפו זה את זה בשאלות הלכתיות שונות שקיבלו בשלל עצום של נושאים מורכבים וסבוכים בדיני טהרת המשפחה, בהכשרת מיקרוגל וכלים העשויים מחומרים חדשים ומתחדשים, בהלכות שבת, לבטים בקשר למכשירים חשמליים מודרניים, וכן נושאים רבים אחרים בכל חלקי השו"ע, וגם בחלקים הלא-כתובים…
לרגעים כמעט יכולתי לחוש את דברי הילקוט שמעוני ש"הקב"ה מניח סנקליטין שלו ויורד ומצמצם שכינתו ביניהם [בין הדיינים] למטה, ומאיר עיניהם בהלכה, שנאמר ה' באור פניך יהלכון".
וכאשר נושאי ההלכה נשענים על אדני יסוד מוצקים ואיתנים – בעיקר על פי שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אליו אנו נוסעים כעת, בדרכנו אליו, הרי החוויה הולכת ומתעצמת כהנה וכהנה, שהנה נוסעים התלמידים אל רבם, שני-אור, אור הנגלה ואור החסידות, ומבקשים ומתפללים בהמיית לב עמוקה, כי בל יכשלו חלילה בדבר הלכה, ויהיו עיניהם פקוחות לומר דבר הלכה כרצון נותן התורה יתברך.
זו הפעם הראשונה שהבנתי את העוצמה של "מכון הלכה חב"ד" הפועל במישור כה רחב ועדכני.
קילומטרים ארוכים של הלכה
אינו דומה מסע רגיל להאדיטש כמסע רבנים להאדיטש. את הידיעה הזאת הבנתי זמן קצר לאחר הנחיתה בשדה התעופה בוריספיל הסמוך לקייב, בבוקרו של יום ראשון השבוע. לאחר החתמת הדרכונים 'תפסנו פינה' בקצה הטרמינל לתפילת שחרית. זה השלב שבו עולה השאלה "היכן היא ירושלים" לכוון פנינו לתפילה. הגאון החסיד הרב מיכאל אבישיד שולף מכיסו את הסלולרי שלו, פותח מצפן ומכוון אותנו בדיוק לזווית הנכונה, בעוד מניינים אחרים סביבנו "משערים" את הכיוון. כן, גם בנסיעה יש להיצמד לדבר הלכה ומנהג.
קולה, אוקראיני גברתן מקומי, מזדרז להעמיס את המזוודות על המיניבוס. שלוש שעות נסיעה לפנינו. כשהרבנים יושבים, מיד מתפתחות להן שיחות בשלל עניני הלכה מגוונים ומרתקים. "עיין בפרי מגדים בסעיף קטן ג', ובמה שהעיר קצות השולחן בסימן קפח" עניני הלכה ומנהג מפלסים להם דרך לצד הדרכות שונות של הרבי בעניני הלכה שונים, מנהגי חב"ד לצד דרשות קדמונים. הרבנים 'יורים' מאות מראי המקומות אשר לי נשמעו רק קודי צופן עלומים ונסתרים. לרגעים נראה שהרבנים מחדדים נקודות שונות בהלכה, ולרגעים נדמה כי ויכוח נתגלע ביניהם, אשר למרות הטונים הנעימים והשקטים, דורשים הדברים ליבון של ממש. "תכלית הלימוד ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אתם בני יצ"ו, אם בא לידכם איזה הוראה ותזכו להיות מורה הוראה, תהיו יראי הוראה, שלא תכשילו חס ושלום לרבים. וקודם שתורו הוראה יהי הדין ברור כשמש בלבכם", כותב השל"ה הקדוש, והם מקיימים זאת בהידור.
בשלב מסוים שאלתי את ר' שניאור גורפינקל, מנהל "מכון הלכה חב"ד" ומי שדוחף לביצוע פרויקטים בהלכה למען הכלל, "נוכח חבורת הרבנים המכובדת שאנו נמצאים עמה, מי משיב ממש כעת על שאלות הלכתיות במוקדי הטלפון והסמסים?" ר' שניאור לא נראה לי מודאג. "יותר מעשרים רבנים, מורי הוראה מובהקים, נשארו בארץ, ואני בטוח שברגעים אלה ממש הם מקבלים פניות, כבכל יום, והם נכונים לענות ולהשיב, ולהורות את הדרך אשר יילכון בה".
הקדרות האופפת את שמיה המעוננים של האדיטש לא מכהים את תחושת ההתרגשות והתרוממות הרוח כאשר אנו יורדים לכיוון מקום הציון הקדוש, תל תלפיות, מקום מנוחתו של יסוד אור עולם. מאות רבות של אורחים נכנסים ויוצאים, באים והולכים, מן ארץ הקודש, ממדינות חבר העמים ומארצות הברית.
לאחר שעות מספר של הכנה ושהות בקודש פנימה, ולאחר טעימה של מנת אוכל המחממת את הגוף ואת הנפש מטעם הכנסת אורחים במקום, אנו עושים פעמינו לקייב. למרות העייפות הרבנים ממשיכים לשאת ולתת. יש המספרים על מקרים שונים שהגיעו לפתחם ומבקשים לברר זוויות נוספות הלכתיות ופרקטיות.
"התחושה היא ש'איש את רעהו יעזורו'" – אומר הרב שלמה הלפרן, רב קהילת חב"ד מרכז תל אביב – "כאשר הרבנים הוותיקים, שמאחוריהם עשרות שנות שימוש בקודש, משתפים את עמיתיהם ותלמידיהם הצעירים יותר, בניסיונם העשיר, ובהוראות שזכו לקבל מכ"ק אדמו"ר מה"מ, ויחד עם זאת ממחישים את הביטול החסידי, הנדרש במיוחד כאשר עוסקים ב'דבר ה' זו הלכה', עת הם שומעים בקשב רב את 'תורתם של בנים', רבנים צעירים המפליאים בבקיאות ובחריפות, ואף שואלים לדעתם 'כיצד אתם פוסקים ב…'"
הנסיעה מסתיימת בשעת ערב לא מאוחרת ולא מוקדמת. אנו נוסעים לכבד בנוכחותנו את שמחתו של הרב משה אסמן, רבה של קייב, המחתן הערב את בנו באחד ממלונות העיר. הרב אסמן ביכר לעשות את החתונה דווקא במקום שליחותו, בהשתתפות מקורביו ואנשי קהילתו שששים על ההזדמנות להשיב לו אהבה על כל מסירותו ודאגתו במשך כל ימות השנה.
הרב אסמן מקבל את פני משלחת הרבנים במאור פנים. שמחתו שמחתם.
היום הראשון למסע תם לאחר חצות, אך מחר מצפה לנו עוד יום ארוך.
על אנטווקה כבר שמעתם?
למרות העייפות המצטברת, היום השני נפתח בשעת בוקר מוקדמת. היום קצר והמלאכה מרובה. לאחר טבילת שחרית ותפילה בבית הכנסת ברוצקי אנחנו מוזמנים לברית מילה הנערכת בקומה השניה של בית הכנסת.
מסתבר שברית המילה הזאת היא המשך של יום בריתות עמוס לעייפה שהתקיים אתמול. אחד הנוכחים סיפר לי, כי אתמול, בין ברית לברית הרב אסמן, שכזכור חיתן אמש את בנו, נכנס אל הרב שערך את ה'תנאים', ולרגע התבלבל בין שמות החתן לשמות הנימולים… שליח הוא שליח, וגם זמני שמחתו האישיים הם חלק מהשליחות.
לאחר סעודת מצווה במהלכה נשא הרה"ג הרב ברוך בועז יורקוביץ, רב קהילת חב"ד בלוד, דברי ברכה ותודה למארח, יצאנו לכפר אנטווקה שבפרברי קייב, שם רכש הרב אסמן שטח עצום בו הוא בונה בעצם ימים אלה כפר חינוכי ענק עבור מוסדות החינוך שהקים כמו גם עבור יהודים פליטים שהגיעו מאיזורי המלחמה בחזית רוסיה-אוקראינה.
הקצב המסחרר בו נבנים הבניינים, מפליאים את הרבנים, שלשעה קלה לומדים להכיר את הצד המעשי והפרקטי של חיי השלוחים. אנחנו עורכים סיור בתלמוד תורה ובבית הספר במקום, שניהם ברמה גבוהה. הביקור במקווה שנבנה במקום, מביא את הרבנים מיד לליבון בנושאי מקוואות.
זה הזמן שבו הרבנים מתכבדים להניח אבן פינה לתלמוד תורה "אור מנחם" שכבר הוקם וכעת מבקש להתרחב לבניין גדול יותר. הרב אסמן מציג בפני הרבנים את התכניות שלו במקום, ומספר על ניסים ומופתים שחווה בכל הקשור להקמת המקום כמו גם לגיוס סכומי עתק לשם כך. אמנם עבודתם של הרבנים והשלוחים, עבודה שונה היא, אך נדמה לי שדוק של קנאה לרגע קט עולה בלבם כשהם רואים את מרחב העשיה והפעולה של שליח הרבי ורבה של קייב.
אז אם לא שמעתם עד היום היום על הכפר אנטווקה, אני סמוך ובטוח שעוד תשמעו עליו רבות.
הרבנים מסכמים: ליכוד הלכתי
את חציו השני של היום עשינו בדרכנו לניעז'ין, מקום מנוחתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי. הנסיעה קצרה יותר, תנאי מזג האוויר נוחים יחסית. השלג בכל מקום עדיין צחור, מלבד זה שבשולי הכבישים.
במהלך הנסיעה מציעים הרבנים שורה של רעיונות לפרויקטים הלכתיים נוספים לטובת ציבור אנ"ש בארץ הקודש. ההלכה העתיקה למשה מסיני בשילוב כלים מודרניים עדכניים ועכשוויים. מתכון מנצח. נדמה לי כי כבר בתקופה הקרובה נשמע על פרויקטים חדשים ומפתיעים מבית "מכון הלכה חב"ד".
כשמגיעים למקום נוכחים לראות כי האוהל סגור על מנעול ובריח. איש אינו יודע היכן נמצא המפתח. הרבנים לא ממתינים ובעמדם בחוץ הם מתחילים לנגן את הניגונים. כמה דקות לאחר מכן מופיע רכב בשולי בית החיים במקום, ומתוכו יוצא ראש הקהילה המקומית בלוויית שני אברכים שביקשו להיכנס לאוהל פנימה. מסתבר שהאברכים מצאו את ראש הקהילה בהשגחה פרטית מבלי לדעת על משלחת הרבנים המכובדת שהגיעה.
צקון לחש… תפילות… הכל מזכירים שמות לברכה ולישועה. הזמן קצר. מוכרחים להגיע בחזרה לשדה התעופה בוריספול שבקייב. למרות תחושת העונג שבנסיעה, אף אחד מהרבנים לא מוכן להסתכן באיחור לטיסה. כל אחד מהם פינה במאמץ רב את סדרי היום הקבועים שלו ליומיים אלו. ידיהם של כולם עמוסות בעבודה, בהוראה ובשאלות המופנות אליהם מכל מקום.
עבור הגאון הרב יוסף חיים רוזנבלט, רב הגליל התחתון, הנסיעה הייתה חוויה מרוממת ביותר, ולא רק מהפן האישי של להשתטח על ציוני הקודש, אלא גם מבחינה מעשית: "לא היתה יכולה להיות הזדמנות לגיבוש ול'דיבוק חברים' בין הרבנים יותר טוב מהנסיעה הזאת. נסענו ברכב במשך שעות ארוכות כשכולנו מנותקים מטלפונים סלולאריים. השיח שנוצר וההיכרות בין הרבנים עצמם, היפרה אותי מאד. אם היו עושים סוג של מפגש דומה בארץ, כאשר שכל אחד עסוק בהודעות שלו, זה לא היה משתווה ומתקרב לאפקטיביות של המפגש הזה בנסיבות הללו, ובאווירה הרוחנית המרוממת. מבחינתי הנסיעה הזאת הייתה לתועלת גדולה מאד", מסכם הרב רוזנבלט.
"זוהי תחושה של זכות להשתתף במסע כזה, שבו נוצרה והתחזקה ההיכרות בין הרבנים הוותיקים והצעירים יותר, ושיתוף הפעולה להביא למטרה של הכנת העולם כהלכה, לחיים של ימות המשיח, ולקבלת פניו במהרה בימינו", מסכם גם הרב הלפרן.
הגאון החסיד הרב משה קורנוויץ, רב קהילת חב"ד הר יונה ומורה צדק בנצרת עילית, מביע את תחושותיו: "כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע דיבר פעם על הנאמר 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו', שעצם זה שנפגשים יחד יהודים יראי שמים וחסידים, זה עניין גדול. וכאן, בנסיעה הזאת בה נסעו רבנים, חסידישע רבנים, שמדברים על חיזוק היהדות ועל ענינים בפועל של תורה ויראת שמים; רבנים שרוצים לשמוע האחד את השני מהחידושים שחידשו בתורה ואת הפסיקות שלהם, הרי שיש בזה מעלה גדולה פי כמה וכמה. בפרט שהיה רצון גדול להקשיב, לשתף ולקבל האחד מרעהו. ואכן, ראו באמת את ההנאה הגדולה על פניהם של הרבנים.
"העובדה שהמפגש הזה היה בקשר לנסיעה לרביים, מה שנותן יותר כח, שכן רב מגיע מתוקף הכוח של פסקי אדמו"ר הזקן ומהכוח של הרבי מה"מ שחידד בדורנו את הכוח של הרבנים לפסוק הלכה. דומני כי כל המכלול הזה מביא את הבשורה הגדולה שיש רבנים, רבנים חסידיים שרוצים להביא את דבר ה' לעולם ולהביא לידי ביטוי את הענינים של הרבי. הנסיעה הזאת הייתה באמת חיות גדולה לי, ואני מאמין גם לכל אחד מחבריי הרבנים.
* * *
עם כתיבת שורות אלו, בצהרי יום שלישי, אני בטוח שחלק מהרבנים כבר יושבים בשעות אלה ומשיבים שאלות בהלכה, חלקם מוסרים שיעורים, חלקם זמינים ונכונים להיות לעזר לכל שואל באשר הוא. חלקם כבר יושבים ממש בדקות אלה מאחורי האפרכסת, מתוך התנדבות מלאה, במוקד "קו לרב", והם משיבים שאלות כיד ה' הטובה עליהם.