סיפור חיים מרתק: ממעמקי הקליפות לחיים של תורה וחסידות

נתן אברהם, בית משיח

למעלה משנה שהצמד ר' נדב כהן והיועץ ר' גיל ברק עובדים בשיתוף פעולה על מיזם אינטרנטי שמוקדש ל'הפצת המעיינות' והנחלת ערכי ספר התניא להמונים ככלי טיפולי. שיתוף הפעולה בין השניים לא פחות ממושלם. התכנים מספר התניא פותחו על ידי הרב נדב כהן, מחבר הספר 'מודעות יהודית' ואילו גיל ברק, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, מעניק את ההקבלה לפסיכולוגיה המודרנית, כשבמהלך כל הקורס מודגש היתרון המובהק שיש בטיפול על פי החסידות.

"האפשרות לקחת את האוצרות הגנוזים בספר התניא קדישא ולהוציא מהם את הכלים הטיפוליים שיעזרו לכל אחד, קודם כל לטפל בעצמו, להתגבר על פחדים, כעסים, דיכאונות, התמכרויות, ובנוסף להכשיר מטפלים שיוכלו לטפל ולעזור לכל מי שנמצא במצוקה ובקושי; וכן לכל מי שרוצה להתקדם ולהוציא מעצמו הרבה יותר מצד שני הוא לא פחות ממדהים", מסביר גיל.

השלב הבא היה להגיע למקסימום אנשים במינימום זמן, נוסחה דרכה יוכלו להביא את ספר התניא בקלות ובנוחות ובאופן שיתקבל ויתיישב בלב התלמידים. התפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות הגשימה להם את החלום. השנים עמלו וטרחו ולבסוף יצרו קורס אינטרנטי דרכו אפשר להגיע במחיר נמוך לתלמידים בכל פינה בעולם. "כיום יש לנו כ 6100 איש שמקבלים את החומרים שלנו באופן קבוע. הקורס מחולק לשישה קורסים קצרים של שישה מפגשים, לכל מפגש הקלטה שמע, מצגת, ספרון הדרכה ומטלות.

"הדגש הוא כמובן על היישום המעשי, אנחנו מאמינים שכדי לטפל באחרים האדם חייב קודם לטפל בעצמו", מסביר גיל, "לאורך כל הקורס יש ליווי מלא מצדנו, דרך שיחות טלפון, התכתבויות במייל ובהודעות. בסוף כל קורס יש מבחן מעשי".

מחולל המסיבות

מסכת חייו של גיל ברק על תהפוכותיה השונות רחוקה הייתה מלהצביע על אורח חייו ועיסוקו בימים אלו. גיל נולד בפתח תקווה וגדל ברמת גן במשפחה ישראלית טיפוסית. "כבר בגיל הגן אובחנתי כילד מופרע שמתקשה להתיישר עם מוסכמות ובכיתה א' נשלחתי לבית הספר בו לומדים ילדים עם קשיי קשב וריכוז והתנהגות. בגיל שבע נדלקו אצל אימי כמה נורות אדומות והיא שלחה אותי לאבחון אצל מאבחנת דידקטית פרטית שסתרה את הדיאגנוזה הקודמת".

האבחון הצביע על רמת מחוננות גבוהה במיוחד ותפיסה שכלית מהירה. בעקבות כך החל גיל ללמוד בכיתה למחוננים. בגיל מאוחר יותר נמשך גיל לספורט והפך להיות שחקן בקבוצת הנוער של הכוח רמת גן. "אימי כמו כל משפחתה הייתה רואה חשבון ואבי היה קבלן מצליח, מבחינה חומרית כלום לא היה חסר לי, אך מבחינה רוחנית לא ידעתי כלום על דרך התורה ומצוותיה".

בגיל תיכון התקבל לתיכון 'בלייך' היוקרתי בד בבד עם קריירה ספורטיבית מוצלחת. לפי בקשת אימו השקיע בלימודי ביולוגיה. לאחר הצבא עבד כמפיק מסיבות בתל–אביב, וההצלחה הייתה מסחררת.

כבר בגיל עשרים ואחת ניהל חברה מצליחה והוא עשה הון רב. "למביט מהצד נראה היה שהצלחנו לגעת בגג העולם. קינאו בנו".

אך באופן פרדוקסאלי, כשהיה מיודענו חוזר לפנות בוקר לדירתו בתל–אביב, היה מתייפח מבכי. "הריקנות הכתה בי שוב ושוב, חברים שלי היו מביטים בי ולא יודעים איך להרגיע אותי. כשהייתי פותח את סגור לבי בפני החברים, הם היו מבטים בי כאל משוגע, 'חצי תל–אביב בכיס שלך, מה עוצר אותך מלהנות'? הם היו שואלים, ולא הייתה לי תשובה עבורם.

"היו כאלה שזרקו לי 'אתה עוד תחזור בתשובה', אבל לא הבנתי מה הם רוצים, מה הקשר בין תחושות הריקנות שמקננות בי לדתיים הסגורים והסובלים. מיום ליום תחושות הריקנות הפכו להיות קשים יותר, עד שיום בהיר אחד הרגשתי שאני כבר לא יכול יותר לעשות שקר בנפשי".

בשדות זרים

גיל הדהים את כל חבריו ומרעיו. הוא נטל תרמיל והודיע לכל החברים שהוא לוקח פסק זמן כדי לברר את רגשותיו ותחושותיו ומותיר את העסק שרשום על שמו לשותפיו. "התחנה הראשונה שלי הייתה בירת תאילנד – בנגקוק. כל הישראלים שפגשתי כיוונו אותי לבית חב"ד. בבוקר יום שישי הגעתי לבית חב"ד, שם הוזמנתי להגיע גם בערב לסעודת ליל שבת.

"הגעתי והוקסמתי. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שנחשפתי ל'קידוש' ולסעודת שבת עם מנגינות ושירים. נהניתי מאוד, אך זה עדיין לא נגע בי. לא חשבתי לרגע שאת הצמא הפנימי שלי אוכל להרוות בבית חב"ד. מלכתחילה תכננתי טיול ארוך, וכבר למחרת הצפנתי לאיים ולחופים של תאילנד. גם פה, בתחילה נהניתי והתרגשתי, אך תחושת הריק הכתה בי שוב".

בוקר אחד, כשגיל ישב והתבונן  בפלאי הבריאה באחד מחופיה התכולים של תאילנד, הבחין בספר המונח בצד. "קראתי והסתקרנתי. באותו ספר מסופר על אדם שהיה לו עושר גשמי רב, אך הוא זרק הכול ומצא את האושר של חייו במיסטיקה. הנאות העולם הם מתכלות, בעוד הרוחניות היא דבר שנותר לעולמי עד, נכתב שם. הדברים קסמו לי והחלטתי להקשיב לעצות שהובאו באותו ספר ולעזוב את חופי תאילנד לטובת הודו. הספר לא מש מידי באותה תקופה. ראיתי בו ממש אורים ותומים שמנחים את חיי.

"התחנה הראשונה שלי הייתה בעיר פונה שבהודו, שם יש מרכז שבנה 'גורו' הודי, ולאחר מותו מאמיניו ממשיכים לקיים את המקום. עד מהרה הפכתי לחלק אינטגראלי מהמקום. את בגדיי החלפתי בגלימה אדומה, גזזתי את מחלפות ראשי, ובמשך יום ולילה הייתי פוקד את המקום, קורא ספרים ועושה יוגה ו'מדיטציות'.

"זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שהרגשתי טוב. לתקופה לא קצרה הרגשתי תחושה של רוגע ושלווה. הייתה בי תחושה שמצאתי את אשר אהבה נפשי – את האושר האמיתי. חשתי שאני מתנתק מהוויות העולם ולא רץ יותר בתחרות, אלא כולי אפוף רוחניות.

"התחושה הזו נגדעה פתאום בערב אחד שבו התקיימה מסיבה מיוחדת. החברים כולם התבקשו להעטות על גופם גלימות לבנות, מוסיקה נדלקה וכולנו פצחנו בריקוד. כשההתלהבות הייתה בשיאה, לפתע הסירו המארגנים את הפרגוד הלבן ולעיני כולם נחשף דיוקן פנים של גורו. אנשים שם התחילו להשתחוות אליו, אך אני לא הצלחתי לעשות זאת. הייתה בי תחושה שלא ניתן לתארה; הנשמה שלי הבזיקה והאירה, גופי הזדעזע, הרגשתי שראשי סחרחר עלי ואני חייב למלט את עצמי משם. פתאום כל תחושת הריקנות שבה והכתה בי בכפל כפליים. זרקתי את הגלימה הלבנה ורצתי אחוז אמוק אל הדירה בה התגוררתי, אספתי את חפציי וברחתי מפונה".

התחנה הבאה של גיל הייתה העיר פושקר. "פגשתי בעיר חבר שהתקרב לדרך התורה על ידי השליח הרב שימי גולדשטיין, והוא שמשך אותי לבית חב"ד. הייתי מאוד מסופק וחשדן. מה שנגע בי יותר מכל, היו השיעורים ב'ליקוטי שיחות'. תשעה ימים רצופים הייתי שם, בכל ערב למדנו שיחה אחרת, והרגשתי שזה ממלא אותי. בבית חב"ד הבנתי מה ההבדל בין היהדות לבין המיסטיקה של אומות העולם – כאן פועלים בתוך העולם, ושם מבקשים להתנתק מהמציאות".

אחד הבחורים שפעל במסגרת בית חב"ד, היה עומר ישועה. גיל זוקף לזכותו את ה'מכה בפטיש' שהביא אותו לקבל החלטה ניצחת לשוב למקורות. "גם אחרי שהבנתי שהיהדות היא אמת ותורת החסידות היא המסילה הנכונה המובילה את היהודי לשמש את קונו, הסטרא אחרא לא נתנה לי מנוח, והשכל שלי הוסיף להקשות ולשאול. שאלה שניכרה במוחי הייתה, שמא רח"ל דרך התורה היא לא האמת? בהשגחה פרטית, אותו עמר יהושע צייד אותי בדיסק ובו הרצאה שבמהלכה הוסבר בצורה פשוטה וברורה שהכול נובע מהתורה".

מרוב התלהבות, גיל החליט לצרוב עשרה דיסקים כאלה וחילק אותם לבאי בית חב"ד. "אני זוכר שבאותו לילה האירה אצלי העובדה שהתורה היא אמת ואין בלתה, הן שכלית והן רגשית. מעיניי זלגו דמעות עד הבוקר. לא יכולתי להירדם. הפעם היו אלו דמעות של שמחה ואושר על שגיליתי את בוראי.

"מדי ערב הייתי משתתף בשיעור ב'שולחן ערוך', ומה שלמדתי יישמתי מיד. כשלמדנו על ציצית, לבשתי ציצית, כך גם תפילין ונטילת ידיים".

תפילין שנשלחו משמים…

לאחר תקופה ב'פושקר' בה רכש את היסודות, התחבט גיל האם לממש את כרטיס הטיסה שהיה לו לאוסטרליה. לבסוף החליט להמשיך במסע כפי שתכנן, אלא שהפעם המטרות והיעד היו ברורים לו. מיד עם הנחיתה בסידני, פקד את בית חב"ד של הרב דודו לידר, שם למד במשך חודשיים.

"לאחר חודשיים במלבורן, ימים ספורים לפני שחזרתי ארצה, כשכבר היו לי זיפי זקן, החלטתי בהכוונתו של הרב לידר לכתוב לרבי מלך המשיח ולבקש את ברכתו. קיבלתי על עצמי החלטה טובה שלא להחמיץ יותר הנחת תפילין.

"כבר בהתחלה עמדתי בפני ניסיון בנושא הזה. למחרת בצהרים הייתי אמור להמריא לווייטנאם עם כמה שעות המתנה, ומשם להמשיך לארץ ישראל. לי עוד לא היו תפילין, ולא ידעתי האם בטיסה יהיו יהודים שיוכלו להשאיל לי תפילין. עובדה זו לא נתנה לי מנוח וקיוויתי שהקב"ה ישלח עבורי שליח טוב שיסייע לי. למחרת בבוקר פקדתי את הכולל של הרב סבאג בסידני, וחיזרתי אחר זוג תפילין של אחד המתפללים כדי להניחן.

"לפתע ניגש אלי הרב סבאג ואומר לי שאחד המתפללים קורא לי. התברר שמדובר באדם בעל אמצעים כספיים שסיפר לי שהוא עוקב אחרי כבר כמה שבועות ורואה באיזו מסירות אני מחפש מדי בוקר תפילין, ומכיוון שכך, החליט לתרום לי זוג תפילין מהודרות ביותר בשיטת אדמו"ר הזקן. לא ידעתי את נפשי מרוב תדהמה. לכזו השגחה פרטית לא פיללתי. עד היום זה זוג התפילין שאני מניח"…

באותו יום טס לארץ ישראל, ולאחר נחיתתו נכנס ללמוד בישיבה ברמת אביב.

גיל מספר על התדהמה שאפפה את הוריו, משפחתו וחבריו נוכח המהפך שחל בחייו, אך מהר מאוד הם הבינו שהחלטתו רצינית, וכיבדו אותה.

במשך שבע שנים חבש את ספסלי הישיבה והפך לחסיד ומקושר. במהלך אותן שנים למד פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, זאת לאחר שקיבל תשובה ברורה מהרבי באמצעות ה'אגרות קודש' ולאחר שהתייעץ עם ה'עשה לך רב' שלו. "חבריי בישיבה גיחכו; איפה נשמע ש'תמים' ב'תומכי תמימים' לומד באוניברסיטה תוך כדי לימודיו בישיבה? אך האמת היא שמבלי הוראה ברורה מהרבי לא הייתי עושה זאת. נוכח בקשתה של אימי להשלים תואר אקדמאי שאלתי את הרבי והתקבל מענה ברור מהרבי אודות סטודנט שהחל ללמוד, והרבי דוחק בו לסיים את חוק לימודיו".

בחלוף שבע שנים, הגיע לפרק 'האיש מקדש' ויסד את ביתו ברמת גן. "הסיפור של השידוך שלי הוא מופלא, כבר בפגישה הראשונה סיפרה לי רעייתי שביקרה בעבר אף היא בבית חב"ד בפושקר והושפעה משם מאוד. היא שלפה תמונה שצילמה שם וסיפרה לי על בחור צעיר שהיה שם והרביץ תורה, והיא התרשמה ממנו. אני מביט על התמונה ונדהם. אותו בחור הוא אני… תקופה מסוימת, לאחר שהפכתי להיות 'תמים', טסתי להודו בשנית כדי לסייע בפעילות בית חב"ד ואני הוא המצולם בתמונה…".

בשנים האחרונות הפך גיל ליועץ נישואין. הוא מרצה רבות בתחום ואף הפיק שורה של קליפים משעשעים על משמעות הזוגיות. בשנים האחרונות חיבר שני ספרים בתחום. "כשסיימתי לכתוב את הספר הראשון 'לדבר או לשתוק', פרק המבוסס על שיחותיו ומאמריו של הרבי, כתבתי לרבי באמצעות ה'אגרות קודש' וזכיתי לקבל תשובה שעסקה בברכה לספר שהוציאו חברי קה"ת.
תקופה ארוכה לאחר מכן, כשסיימתי לערוך את ספרי השני, כתבתי שוב לרבי וביקשתי את ברכתו. כמה נפעם הייתי כשהבנתי שקיבלתי את אותה ברכה שקיבלתי על הספר הראשון"…

בין חסידות לפסיכולוגיה המודרנית

כאמור, בשנה האחרונה הושק מיזם אותו מפעיל גיל יחד עם ידידו ר' נדב כהן, ואנחנו מבקשים לשאול כמי שלמד את שני העולמות, עולמה של תורת החסידות ולהבדיל אלפי הבדלות עולמה של הפסיכולוגיה המודרנית – מדוע ליהודי לא מספיקה שיטת הפסיכולוגיה המודרנית?

נדמה שהתשובה כבר מוכנה בפיו של גיל: "בפסיכולוגיה המודרנית, ה'אני' העצמי של האדם נמצא בנפש הבהמית. מה הוא רוצה, מה החשקים והתאוות שיש לו, ואז אם התאוות הללו מרוסנות, האדם הזה מצליח בחיים, ואם לא, צריך לטפל בזה. האדם הוא יצרי ואנוכי, וכל מעשיו למען אינטרס שלו. אין אצלו מושג 'אהבה שלא תלויה בדבר', אין שליחות למען הזולת באופן אמיתי, אין מושג של 'ואהבת לרעך כמוך'.

"לעומת זאת, להבדיל אלפי הבדלות, תורת החסידות מסבירה לנו ההפך. אצל יהודי, ה'אני' האמיתי שלו הוא חלק אלוקה ממעל ממש, כפי שבעל התניא מסביר בפרק ב' בתניא. נכון שליהודי יש גם רצונות בהמיים, אך זה חלק מסוים ממהותו ולכן לא ניתן לטפל בו רק באמצעות פתרון לנפש הבהמית. יהודי לא יכול להסתפק בריסון הנפש הבהמית שלו, אצל יהודי צריך לבדוק את ממד השליחות שלו בעולם, ואת הרצון של הבורא ממנו".

תוכל לתת דוגמה מוחשית המבטאת את העומק בשיטה החסידית?

"על פי הפסיכולוגיה המודרנית, אם אדם הוא תוקפני מטבעו, או חסר סבלנות, הוא יישלח לשחק כדורגל או להתאמן בג'ודו כדי להוציא ממנו את כל האגרסיביות וזה ירגיע אותו. זה שיא הפתרון שהפסיכולוגיה המודרנית יכולה להגיע אליו. כלומר: העובדה שהוא לא מרביץ כעת לאיש ומתעל את טבעו למקומות אחרים, זה מספיק.

"על פי חסידות, ליהודי לא מספיקה רמה כזו של פתרון. אם לא יהיה לו תורה ומצוות, הוא ירגיש ריק. אם הוא לא יממש את שליחות חייו בעולם, אם הוא לא 'יגע' בייעוד שלו, הוא לא ירגיש טוב עם עצמו. אצל יהודי, אם תטפל בו באמצעות כך שתשלח אותו לספורט, זה אולי יהיה טוב בתור עזרה ראשונה, אבל לאורך זמן נפשו האלוקית, ה'אני' הפנימי שלו יהיה צמא למלא את השליחות האמתית שלו בעולם, לבטא את נפשו ונשמתו.

"בסופו של יום, בתור פסיכולוג בשיטת אדמו"ר הזקן, אדם כזה יישלח לעשות שליחותו בתור שליח "שמרביץ" תורה ומצוות ברבים, פעיל או עסקן בעניני תורה ומצוותיה. עם הדרכה נכונה הוא ימלא את נפשו האלוקית על–ידי שיבצע את תכלית הכוונה האמתית שלו של הבורא".

תוכל לספר, לסיום, על התגובות שאתם מקבלים?

התגובות לא חדלות לזרום, ומתוכם אחוז גבוה של תגובות מאנשי מקצוע בתחום הנפש שמגלים התעניינות רבה בקורסים. הנה תגובה שקיבלנו לאחרונה: "סוף סוף מצאה נפשי את מה שחיפשתי שנים רבות. בדרך מרתקת וחכמה הצלחתם לבנות קורס עם כלים טיפוליים ופרקטיים בשיטת תורת הנפש הכי אמיתית שיש לאדמו"ר הזקן. חיי מתחלקים לשניים – לפני הקורס ואחריו".

הנה תגובה נוספת של פסיכותרפיסט: "אני רוצה להודות לכם על הקורס שבהחלט נתן לי ערך מוסף, עם כל הידע המקצועי שיש לי כפסיכותרפיסטית, היתה לי הזכות לעשות איזה שהיא עבודה עם עצמי, הכל בזכות התובנות שקיבלנו. היה כיף להיות חלק מקהילת התניא".

את הראיון חותם גיל באמירה של ממש: "מוכרחים להבין ולהרגיש את ה'נפלינו'. חסידים רבים שלמדו והתחנכו על ברכי תורת החסידות, מחפשים תשובות לשאלותיהם בספרי פסיכולוגיה ואצל יועצים כאלה ואחרים. הם אינם מבינים שהתשובות האמיתיות נמצאות בתורת החסידות ובספר התניא".