פאנל מרתק: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת – משיח!

הביא לדפוס: יעקב פישמן, בית משיח

ג' תמוז תשע"ו. שגרת ההעלם וההסתר הגלותי, שואב את כולנו לסחרור של מחשבות ותהיות "מה עוד ניתן לעשות?". אך החושך הכבד רק מגביר ומגלה בתוך כל חסיד נאמן את הרצון והתשוקה לעשות הכל להבאת הגאולה האמיתית והשלימה.

בחודשים האחרונים הופיע אור חדש על מדפי חנויות הספרים – הספר "ענינו של משיח", שמעניק חוויית לימוד מחודשת ומגלה את העומק בשיחות ה"דבר מלכות". הספר מאופיין בעריכה מאירת עיניים, לצד רצף פרקים נוח ובהיר, ומלווה בתמצית הנושאים והסוגיות.

כל מי שרכש את הספר יודע כי כעת קל יותר ללמוד ולהכיר סוגיות הנחשבות לסתומות מפאת חיסרון בידיעה והכרת הנושא, וכל אלו מקבלות אור חדש לחלוטין בספר הסולל דרך ישרה מאירה ונהירה ללימוד תורתו של משיח על–פי שיחותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח מהשנים תנש"א–תשנ"ב.

העורך המוכשר טרח והתייגע במשך שנים ללקט, למיין ולבחור את הנושאים עד לשלב העריכה והתכנון הקפדני להוציאו לאור, על מנת לתת את מירב הידע העצום בנוגע לתפקידו ודמותו של משיח, הנובע מתוך המעיין המתגבר של תורת הרבי.

הספר שהתקבל בהתלהבות ובאהדה רבה בקרב ציבור החסידים ומבקשי ה' החפצים ללמוד, להכיר ולדעת דבר דבור על אופניו מהי אותה "דרך ישרה, קלה ומהירה להביא את משיח", קיבל תהודה ייחודית במסגרת כינוס המנהלים שנערך במלון "ניר עציון" בהרי הכרמל, במהלכו נערך פאנל מרתק לרגל הוצאת הספר "ענינו של משיח", בהנחיית הרב יהודה ליפש, שליח ומנהל בית חב"ד רמת אביב ג'‬, ובהשתתפות: העורך ומחבר הספר, הרב שלום דובער וולף ר"מ בישיבת חב"ד הגדולה בצפת, הרב חיים יוסף גינזבורג רב קהילת חב"ד וראש מוסדות חב"ד רמת אביב, והרב שמשון גולדשטיין שליח הרבי בפושקר שבהודו ומנהל מכון "לראות את מלכנו".

הרב וולף, מה הניע אותך להשקיע כוחות עצומים לכתוב את ספרך "ענינו של משיח", וכי מה היה חסר עד כה בארון הספרים העשיר והמגוון בענייני גאולה ומשיח?

הכל התחיל לפני מספר שנים, כשחסיד חב"ד ויזם עסקי בחיפה, הרב אוהד אנטוורג, דפק אצלי בדלת וביקש לרתום אותי להוציא לאור חוברת עם 20–30 עמודים המבארים נושאים מתוך שיחותיו של הרבי ב"דבר מלכות" ומלווים בהוראות עכשוויות – מה הרבי רוצה ודורש מאיתנו היום.

מה שהניע אותו הוא הרצון להבין את השיחות והביטויים של הרבי, שמצד אחד משיח כבר הגיע, הכל מוכן לסעודת שור הבר והלוויתן, ומצד שני איפה משיח, היכן זה מתרחש, איך מגיעים לגילוי עצם הנשמה ומה הדרך לחיות עם משיח? הציק לו, שלמרות שהתמיד ללמוד את שיחות ה"דבר מלכות", עדיין לא היה ברור ומובן אצלו מה משמעות הדברים ומה הרבי דורש. מסתבר שטרם היה ספר שנתן לזה מענה אמיתי.

מי שהפנה אותו אלי הוא הרב מנחם מענדל ווילשאנסקי, ראש ישיבת חב"ד בחיפה, ששמע שיש לי 'קאך' מיוחד בשיחות הללו, וכך מצאתי את עצמי מתחיל לעסוק בזה. בהתחלה חשבנו שנעשה עבודה קטנה, דובר אז שנוציא איזה חוברת. לפועל, התחלנו לעבוד על השיחות וגילינו כי בכל דבר יש ריבוי פרטים ונקודות, הערה פה והוספה שם, בקבצי הערות ובדיונים מעמיקים בין תלמידי התמימים.

כך ככל שחלף הזמן, החומרים שאספנו הלכו ותפחו, עד שראינו צורך ללקט את הדברים מכל הנושאים ולמיין את זה לפרקים, מה שהתהווה לפרויקט רציני בכל קנה מידה ונמשך במשך מספר שנים.

איך חוברת של 30 עמודים, הופכת לספר עב כרס?

בשלב הראשון התמקדנו בדבריו של הרבי כפי שהן מופיעות בשיחות עצמן. מה הכוונה ש"משיח פה" / האם זאת גאולה או עדיין לא / מה הפירוש "על סף הגאולה", ועוד שורה ארוכה של ביטויים מיוחדים, שיכול להתפרש כדברים שמימיים מה שאנשים מתקשים לדעת איך 'לעכל' את זה: האם להיבהל ולברוח, או שמא נסחפים להבנה לקויה לחלוטין.

כך התגלגל הדבר שישבנו במשך חודשים ארוכים על מנת לבנות ולחבר לכדי בניין אחד את כל התורה של הרבי על מהות הזמן שלנו ומהי דרישתו מאיתנו לחיות משיח, להביא משיח וכו', מה שבהחלט זוכה לקבל בספר ביטוי מקיף ועמוק.

בשלב השני, הבנתי שיש חסרון עצום בידיעה מה זה משיח. אנשים לא יודעים מה זה באמת משיח, ונוצר צורך להתמקד ולהסביר קודם מהו גדרו וענינו של משיח, שלימות התורה והמצוות, דירה בתחתונים וכו'. למעשה, גם אני חשבתי שמדובר רק בפרטים בודדים ושאציין את זה בתור הקדמה לספר, כי אין יותר מידי מה לכתוב, "אולי אוסיף עוד עשרה עמודים או משהו כזה"…

אך ככל שהעמקתי בנושא ועיינתי בשיחותיו של הרבי על הלכות מלכים ומלך המשיח במשנה תורה לרמב"ם, שוב ושוב דחינו את הוצאת הספר הרבה מעבר למשוער… מסתבר שהורגלנו ללמוד בספרים "שערי גאולה" ועוד שיחות בסיסיות, אבל ככל שעבדתי על עריכת הדברים, גיליתי לתדהמתי, שאף אני בעצמי לא מכיר דיו את הנושאים שעליהם אני כותב בספר…

עמלנו רבות להנגיש את החומרים העיוניים ולחבר את כלל הנושאים – שרבים בוודאי מכירים – המפוזרים זעיר פה וזעיר שם. רק אחרי לימוד יסודי הצלחתי לגלות את החידוש, העומק והסדר של הרבי בכל נושא בתורת הגאולה.

על–פי תורת הנגלה, על–פי ההלכה ברמב"ם, על–פי תורת החסידות. תורה שלימה וסדורה הכוללת בתוכה את כל התורה כולה: פשט, רמז, דרוש, סוד. ואצל הרבי בכל פנימיות מגלים פן עוד יותר פנימי…

ברוך השם, אחרי תקופה לא מבוטלת זכינו להוציא לאור את הספר, הנותן מענה והבנה מקיפה למה שהרבי מדבר על סף הגאולה, ימות המשיח, וכמובן גם על החלק המרכזי, מה הוא רבי מה הוא משיח ומה ענינו.

הרב גינזבורג, אתם עוסקים רבות בלימוד ומסירת שיעורים מעמיקים בענייני גאולה ומשיח, האם הספר באמת תורם משהו חדש ומעניק רעננות מיוחדת בהסברת ענינו של משיח?

בהחלט. הספר הוא משהו לא מוכר ולא היה כמותו לפניו.

יש את ההוראה של הרבי, שהדרך הישרה להבאת הגאולה, היא לימוד ענייני גאולה ומשיח, וזו הוראה מפורשת לא רק כלפי האדם עצמו, אלא יש כאן את החובה ללמד גם לאחרים ענייני גאולה ומשיח.

כשבאים להסביר את שיחות ה"דבר מלכות" ולהבין באמת מהו העניין, מגלים שזה נושא שדרוש בו הסבר הכי נרחב. צריך לעבור עליו ממספר כיוונים שכולל את כל היסודות של הרבי מכל השנים, ואחר כך לפרט ולחבר גם את העניינים שהרבי שינה והוסיף בשנים האחרונות וגילה בעניינים הללו גבהים חדשים לגמרי, בפרט בשנים נ"א נ"ב, שבשיחות הללו מופיעים הרבה חידושים נפלאים שלא היו קודם לכן.

זהו הספר היחיד שיצא סוף סוף, ופורס כשולחן ערוך את כל הנושא דבר דבר על אופניו, בצורה מסודרת וברורה. מדובר בספר מיוחד שאין לו אח ורע, המגיש את משנתו של הרבי גם בשביל מוסרי שיעורים וגם עבור קהל הלומדים את ה"דבר מלכות".

חשוב להדגיש שבמשך השנים ראיתי הרבה שעושים עבודה נפלאה, אך בשלב השיווק וההוצאה לאור, מחכים שאחרים יעשו את זה… זה ספר שצריך שיהיה בכל בית, כתוב בשפה פשוטה, ומתאים לכל יהודי, תלמיד חכם או פשוט כאחד, גם באופן פרקטי – סיכום בסוף כל פרק. גם מי שזמנו אינו מאפשר לו כעת לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו, יכול מלכתחילה ללמוד רק את הסיכומים, ולקבל תמונה כללית לפחות על מה מדובר…

וכפי שמחבר הספר בעצמו העיד, שאפילו לו התחדשו דברים, אז בוודאי שבכל פרק יהיה לכל אחד איזה דבר חידוש, לא בהכרח שהכל הוא תורה 'למשה מסיני', אך אפשר להתעמק בעניין ולראות מה הרבי אומר, ומה ההבנה שמתווספת מהספר ומהשכל האישי, מה שנותן לכל אחד לחשוב על הדברים בכוחות עצמו.

כי דווקא בגלל שאלו עניינים עמוקים, יש נטייה לקחת את הדברים כאמונה וסיסמא, בלי לחשוב ב'חב"ד' מה בעצם הרבי אומר כאן, ואיך זה מסתדר עם דברים אחרים שהרבי אומר.

וכמו הלשון המצויה בספר, 'אם יורשה לי לומר' – אז שכל אחד ירשה לעצמו לנסות לומר ולהבין מה שהוא רואה בעיני שכלו, ואיך שהוא מיישב כל דבר, זה מה שצריך ללמוד מהספר הזה.

הרב גולדשטיין, כשליח אתה אמון על השליחות היחידה שנותרה הלוא היא קבלת פני משיח. החובה והזכות להסביר וללמוד ענייני משיח וגאולה היא מנת חלקו של כל חסיד חב"ד, האם ההוראה הזו מיושמת כראוי?

הרבי מלמד אותנו איך צריך להתייחס לתקנותיו. "ידועה תקנת נשיא דורנו אודות לימוד שיעורי חת"ת", נוהג הרבי לעורר בהתוועדויות. יש כל מיני דברים וחילוקי מנהגים, אומר הרבי, אבל 'חת"ת' זו הוראה ששמענו מנשיא דורנו! "השליחות היחידה: קבלת פני משיח צדקנו" ו"הדרך הישרה. .לימוד עניני גאולה ומשיח" אלו תקנות והוראות שאנחנו שמענו מנשיא דורנו!

במשך השנים מקנן בתוכי תסכול קטן: זכינו לפרסם את בשורת הגאולה בקנה מידה ארצי ועולמי למיליוני בני אדם, אך בפועל האם גם האנשים התורניים יודעים מה הרבי אומר על הגאולה?

אישיות ידועה בציבור החרד"לי [חרדי–דתי–לאומי], שאחיו מכהן כרב חשוב בארץ ישראל, התארח אצלינו שבת בהודו. הוא לא אמר מאומה אך הבחנתי בו כי במהלך כל השבת הוא עומד ובוחן את כל הדיבורים וההכרזות "יחי"… לקראת מוצאי שבת, הוא ניגש אלי ומבקש ממני לשבת איתו הלילה במשך שעה וחצי, כי הוא רוצה לברר איתי, מה הרבי בעצמו אומר על כל מה שחווה במשך השבת. "אני מכיר את החב"דניקים, גם את ה'משיחיסטים' וגם את שאינם כאלו, אך מעניין אותי דבר אחד: מאיפה זה מגיע, מה הרבי אומר על כל הדברים האלו?"

לקראת הלילה ישבנו עם קונטרס 'בית רבינו שבבבל'. אמרתי לו, "תעיין בעצמך בקטעים הרלוונטיים, אני לא מנסה לשכנע אותך". נתתי לו גם ללמוד את השיחה של משפטים תשנ"ב, וכך עוד מספר קטעים… כעבור עשרים דקות, הוא ניגש אלי ואומר לי בפסקנות: הבנתי, הכל בסדר, לא צריך שעה וחצי…

בעודו תחת ההתרשמות העזה של השיחות, הוא ניסה לברר אצלי האם אלו רק שיחות של ה'משיחיסטים'… אמרתי לו: "לא, זה הרבי אמר בעצמו, מוגה. תראה בכל בית חב"ד, אף אחד לא יכחיש את השיחות הללו".

במהלך השנים נוצר כאן פער עצום בין הפרסום החיצוני לפרסום התוכני. לכל לראש, אנחנו צריכים להביא לידיעת הציבור הרחב 'מה אומר הרבי!' הרבה אנשים שאני פוגש רואים בכל הפרסום של בשורת הגאולה, משהו נטול תוכן חלילה. הציבור החרדי והדתי, לא יודע מה הרבי אמר בעצמו, הוא רק יודע שיש משיחיסטים ויש כאלו אנטים…

הסיפור הבא רק ימחיש את זה עוד יותר: פעם הופיע אצלנו בבית חב"ד, בחורצ'יק רציני ממבוא חורון, שאביו רב ואישיות תורנית ידועה. שאלתי אותו לשם מה הוא בא להודו, אז הוא ענה לי שהוא עושה טיול של חצי שנה, ותוך כדי הוא רוצה לחקור מה זה כל הענין של משיח, ומה הרבי אומר על זה וכו'.

ניסיתי לברר אצלו איך אתה מתכנן את הטיול, אז הוא אמר לי שהוא יבקר בכמה בתי חב"ד, באמתחתו כמה ספרים וכך יטייל במזרח.

בתחילה ניסיתי להשפיע עליו שיקרא אי–אלו ספרים שמסבירים בטוב טעם, אך הוא אמר לי "אני רוצה לבדוק לבד. עוד חצי שנה אחזור להודו לסיים את הטיול, אעבור דרך פושקר, ואספר לך את המסקנות שלי".

טוב. כעבור חצי שנה, אני מזהה אותו מגיע, ושואל אותו בסקרנות "מה המסקנה שלך?", אז הוא מטיח בי: "אתם לא בסדר. זה מה שיש לי להגיד".. ניסיתי לברר אצלו למה כוונתו, והוא אומר לי, שהוא קרא את כל השיחות מתנש"א ותשנ"ב והוא נעשה בקיא בכל האמירות והביטויים המפורשים. ובפיו טרוניה "איך אנשים לא יודעים מה הרבי אמר?… אף אחד. לא אבא שלי, לא הרב שלי בישיבה, לא יודעים שהרבי בעצמו אמר את הדברים. מצטער, הפרסום שלכם לא עובד!".

העניין כל כך נגע לו והוא אמר לי שכשהוא חוזר לארץ ישראל, הוא יפרסם ויסביר לכולם את הדברים…

לסיכומו של עניין: מסתבר שמערך ההסברה בלימוד עניני גאולה ומשיח זקוק לשיפור משמעותי, כך שגם החברה התורנית תדע מה אומר הרבי בשיחותיו המפורשות! חייב להימצא פתרון בנושא ההסברה, בפרט בציבור החרדי, והספר הזה הוא ללא ספק חלק חשוב במערכה הזו.

הרב וולף, מי קהל היעד של הספר? חרדים, דתיים, רבנים או גם המוני בית ישראל?

זה אכן ספר תורני ועיוני שמתאים להביאו לציבור החרדי. ממנו ניתן ללמוד את הדברים שהרבי אומר, מקורם של הדברים כבר בספרי הרמב"ם ודומיו.

אם אפשר לתאר זאת בצורה בוטה, זו הייתה המחשבה מלכתחילה: עדיף ירייה אחת בראש, מעשר יריות ברגל… פלייר או סטיקר זה ירייה ברגל, ספר תורני יסודי, זאת פגיעה בראש, בשרש של הדברים, לאנשים רציניים שהם בבחינת ראש.

לעומת זאת, כן נעשה מאמץ עילאי להנגיש את הנושאים ולסדרם בשפה קלה וברורה, תוך הבאת הרקע של המושגים, כך שיתאים לכולם.

לפועל, זה ספר שמיועד לאנשים שיכולים לשבת ולקרוא ספר של 600 עמודים, ברצף בלי ניקוד… אך גם לא צריך יותר מידי רקע ישיבתי. בהחלט יכול להיות שיש אנשים שלהם עצמם זה יהיה קשה, אך השליח שישב וילמד, יוכל למצוא ולהבין באמת, ובמילא להסביר לאנשים בשיעור.

הרב גולדשטיין, לא פעם נתקלים באנשים שמתעניינים בלימוד תורת החסידות בכלל, ספר התניא או תורה אור, ולא רוצים להתעסק בענין של משיח. איך אפשר לחבר גם אותם לנושא?

זו תופעה ידועה שישנם כאלו שרוצים את מה שקרוי היום "חב"ד היפה", ואי אפשר להכריח אותם לשמוע מה שהם לא מעוניינים בו. אך בתחכום אפשר. במיוחד מי שחדור בענייני משיח וגאולה אין ספק שזה בסוף יעלה לדיון.

בדידי הווא עובדא, הגיע אליי אחד שביקש ללמוד רק 'תניא' בלי משיח וגאולה, אז הבאתי לו ספר מתוך הסדרה הנפלאה "פניני התניא" של המשפיע הרב חיים לוי יצחק גינזבורג… אחר כך הוא החזיר לי את זה באומרו: "מה זה, הכל פה גאולה ומשיח"…

למעשה, אפשר ללמוד פרק א' בתניא ובסוף זה יגיע למשיח. לא עליך המלאכה לגמור, אפשר ללמוד משהו בסיסי, אך בסוף הכול מתחבר לעיקר, דירה בתחתונים, משיח וגאולה, והדברים חודרים.

ההתנגדויות הם סטיגמות חיצוניות שמשתנות על–ידי לימוד התורה, ואחרי לימוד אמיתי הדברים חודרים ומחלחלים פנימה, אפילו המסרים הפחות מרוככים… אם הם חדורים אצלינו, הם יצופו בסוף גם אצל המקורבים. כאמור, אי אפשר להכריח אנשים, אבל אנחנו צריכים לחיות את הדברים, ואז המסר יעבור, לא משנה מה ילמדו עם הבנאדם.

כשהרבי אמר "באופן המתקבל", הכוונה היא שצריך לומר את הדברים, אך באופן שיתקבל. אז יש כאלה שעל ההתחלה יפנימו את הנקודה, ויקבלו את מלכותו של הרבי בהכרזת "יחי", ויש כאלה שרק אחרי ארבעה חודשים הדברים יפעלו את פעולתם. כל אחד לגופו.

הרב גינזבורג, אנחנו כבר 25 שנה אחרי כל השיחות המיוחדות, איך אפשר לחיות כל פעם מחדש את עניני משיח ולהחיות את האנשים שסביבנו?

ב'דבר מלכות' של פרשת במדבר, הרבי מתעכב להסביר שחיות זה דבר שיש בו שינוי ותנועה. נשיאת ההפכים בשיחות של הרבי, זה שמצד אחד זו אמת אלוקית ללא שינוי, אך מצד שני, זה צריך להיות שייך אלינו. ואם למדנו שיחה, והבנו את מה שהבנו בפעם שעברה, אז יש בעיה. כי כל פעם צריך להיות הוספה וחידוש, ולא כי השיחות משתנות – אלא כי אנחנו אמורים להשתנות.

השיחות מדברות אלינו, ואנו צריכים לעשות עם זה משהו, זה דבר אין סופי, ותמיד אנחנו צריכים להוסיף ולעשות, וכשלומדים אליבא דנפשיה, אז יש סייעתא דשמייא, שמוצאים את החידוש ששייך אליך. לא הכוונה לחדש מה שלא נאמר, אלא את ההבנה במה שכן נאמר.

אשתף אתכם בנקודה שהאירה לי בשיחה של שבת מברכים חודש סיון: הרבי מדבר על זה שהקב"ה נתן את התורה דווקא במדבר – מקום הפקר, היינו, שהתורה היא לא כמתנה אלא כהפקר שאנחנו צריכים לקנות ולרכוש, ובשיחה הרבי מבאר ביאורים נפלאים.

בסיום הוא מבאר, שיש שתי מדריגות בתורה. יש דרגא בתורה כפי שהיא שייכת להבנה והשגה, בבעלותו של כל אחד מישראל – שלכל אחד יש חלק ואות בתורה, והוא הבעל הבית בה. ויש דרגא גבוהה יותר, שכל התורה היא מציאות אחת שלא שייכת להשגת הנבראים, ואת זה הקב"ה נותן לנו, ואנחנו יכולים לקבל את זה רק בדרך של 'הפקר' שזה יוצא כביכול מרשותו של הקב"ה, ואנחנו במציאותינו, יכולים לבוא ולקבל את האין סוף.

יוצא שיש שני קצוות, שמצד אחד התורה ניתנה באופן של הפקר – אין סוף, ומצד שני כל אחד מאיתנו יכול לקבלה.

למדתי את השיחה מספר פעמים במשך השנים, אבל דווקא שבוע אחר–כך האיר לי הנקודה בזה, כשהייתי צריך למסור בזה שיעור.

יש בשיחה של כ"ח ניסן משהו שלא התיישב לי בסדר של השיחה. הרבי אומר, ש"הדבר היחידי שביכולתי לעשות – למסור העניין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם.. לפעול ביאת משיח צדקינו בפועל ממש".

אחר–כך הרבי מדבר על ענין העקשנות, ושהוא יחלק צדקה, כפעולה מצדו. ושוב הרבי חוזר ואומר 'אני את שלי עשיתי, מכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם'.

בפעם הראשונה שהרבי אומר את הענין, אז עם כל הזעזוע, אתה מבין שהרבי מוסר אלינו איזה תפקיד ואחריות. אבל המשפט שנאמר בשנית, כבר נשמע סוג של 'נשברו הכלים, הלכנו הביתה', וכמו שהייתה התחושה שם בעת אמירת השיחה.

ואז האיר לי שזאת בדיוק הנקודה. גם בגאולה ומשיח יש את שתי המדריגות, דרגא שקשורה עם מסירה, טעם והבנה – יש על מה לדבר.

אבל יש מדרגה עצמית של עצם הנשמה, שאין מה להסביר כאן, רק 'להפקיר' את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם, וכמו שהרבי מדייק בענין הפקר, שיש בזה גם נתינת כוח לפעולת הקנין של האחר שזוכה.

וזה מה שהרבי חוזר ו'מפקיר' את הענין אלינו, ונותן לנו את הכוח הנעלה, שנהיה שייכים לענין וזה יהיה החיים שלנו.

וכך כשלומדים את השיחות, ומסבירים אותם, ובעיקר, בצורה פרקטית, איך זה קשור אלינו ואיך חיים עם הענין – בוודאי באים עוד הארות ותובנות בשיחות הנפלאות האלו, וזה באמת לחיות משיח, שהוא חי את השיחות, חי להחיות.

וזהו הפתרון הפשוט: ללמוד את הדברים אליבא דנפשיה, לדעת שיש בכל פעם עוד עומק, וכמו שכבר נאמר שהרבי "קורא ושונה כנגדו" ונותן את הכוח לחיות את הענין, כשלומדים בצורה רצינית.

הרב וולף, הספר נמצא כבר מספר שבועות בחנויות הספרים, האם קיבלת תגובות מאנשים שקנו את הספר שגילו אור והבנה חדשה בתורת הגאולה?

ברוך השם, יש משובים חיוביים מעל המצופה. חבר סיפר לי שהוא הלך בשתיים בצהריים בכפר חב"ד, ועוצר לידו רכב, עם יהודי מבני ברק עם זקן של ספירת העומר, ושואל אותו איפה אפשר להשיג עכשיו את הספר 'עניינו של משיח'…

אין לי מושג איפה הוא שמע על הספר, אך מזה רואים שהספר שייך ומגיע לא רק לקהילה החב"דית אלא גם מחוצה לה.

באחד מימי שישי פגשתי אברך מהקהילה בצפת, ר' משה חביב, שסיפר לי שתמיד, עוד מילדות, יודעים שמחכים למשיח, ושיהיה דברים נפלאים, אבל עכשיו אחרי הספר הוא כבר מבין שזה לא 'הוקוס פוקוס' אלא תוצאה ודבר מסודר וברור בכל פרט.

שמחתי לשמוע את התגובה הזו, כי זה אומר שהספר מוסיף בידע של יהודים על ביאת המשיח, שהרי על כל אחד להאמין בזה, כולל כל הפרטים שבענין, ויוצא פה הוספה באמונה בביאת המשיח.

סוג נוסף, ופחות מובן מאליו, שכל אחד יודע שבנושא זה, ובפרט באופן האקטואלי שלו, איך שזה נוגע לפועל כעת, יש כל מיני דעות ביחס לזה. וקיבלתי גם מהקהל הפחות צפוי תגובות חיוביות, לא ניתנו שמות לפירסום על מנת לשמור על צנעת הפרט…

אבל ישנם כל מיני תגובות בסגנון של 'אם זה ככה אז לא לזה הם התנגדו..' וכמה דברים באותו סגנון, שזה בטח גם דבר חשוב, שהוא לתועלת.

הרב גולדשטיין: לסיום, דיברו על הצורך 'לחיות משיח'.

לפני עשר שנים נסעתי לכינוס השלוחים, וראיתי את הרב וולף ועוד כמה מבוגרי הישיבה בצפת מתיישבים על הבימה במוצאי שבת, ומכריזים 'דבר מלכות, דבר מלכות', אני שאלתי אותם איזה 'דבר מלכות' לומדים עכשיו במוצאי שבת?

הם אמרו לי, מה זאת אומרת? ה'דבר מלכות' של שבוע הבא! זה נתן לי כזה זעזוע, איך שיצאה שבת, הדבר הראשון זה אהה… 'דבר מלכות', ומסיימים אותו ולא דוחים אותו לסוף השבת הבאה…

זה נתן לי החלטה, שאת השבוע צריך להתחיל עם דבר מלכות, מיד במוצאי שבת.