המהפיכה החב"דית באיים הקריביים

נתן אברהם, בית משיח

קבוצת האיים 'בוקאס דל טורו' (Bocas del Toro) הוא אזור יפיפה בקריביים השייך למדינת פנמה, נושקת לגבול עם קוסטה ריקה. 'בוקאס' מורכבת מששה איים גדולים ועוד כשלוש מאות שישים איים קטנים. מדובר בארכיפלג טרופי נהדר ויפה, מלא בצמחיה שופעת, מים וסוגי בעלי חיים צבעונים ומגוונים המושכים אליהם מאות אלפי תיירים מדי שנה, ובהם אלפי יהודים. "הערכתנו היא שכחמשת אלפים ישראלים פוקדים את האי מדי שנה בשנה, והמספרים הולכים ומתרחבים", מציין השליח הרב מוטי כהן.

באיים הללו ישנן אטרקציות רבות המושכות את המטיילים, ובהם יערות הגשם הטרופיים, נופי בראשית שבהם נמצאים גם קבוצות של ילידי המקום, אינדיאנים המתגוררים שם ומשמרים את אורח חייהם הקדום והפרימיטיבי. אלו איים שטופי שמש ברוב ימות השנה, חופי רחצה יפהפיים, ריף אלמוגים ופארק ימי המשמר את אוצרות הטבע של המקום.

"בית חב"ד נמצא בטבורו של האי המרכזי", מספר הצלע השני בשליחות הרב יריב קליין. "האי מיושב בכארבע אלף בני אדם ועוד מספר זהה של מבקרים ומטיילים. נוסף על אלפי התרמילאים הישראלים שפוקדים את האי, מתגוררות כאן בדרך קבע כחמש עשרה משפחות של ישראלים המנהלים באי בתי מלון ועסקים שונים. גם את בית הספר האמריקאי באי, מנהלת ישראלית לשעבר, קיבוצניקית באחד מקיבוצי דרום הארץ".

בתקופה זו מציינים צמד השלוחים – הרב מוטי כהן והרב יריב קליין – ארבע שנות פעילות רחבה ומגוונת באי. פעילות שהחלה ב'לכתחילה אריבער', ללא אמצעים כמעט, והפכה לאבן שואבת של יהודים רבים. "אנשים לא מאמינים שבפרק זמן כה קצר הצלחנו להקים אימפריה כזו", אומר הרב כהן, ומספר שהמענה שלו לכל המופתעים הוא שאכן הצלחת השליחות היא הודות לברכותיו של הרבי.

פעילות בית חב"ד היא רבה ומגוונת, הן בימות החל והן בשבת וחג. הפעילות מתנהלת במבנה רחב ידיים ששימש בעבר בית הארחה, ובשנים האחרונות מושכר לשלוחים. מרבית המטיילים הישראלים שיפקדו את האי, יבקרו יותר מפעם אחת בבית חב"ד במהלך שהותם; יהיו אף כאלה שאף ילונו במקום.

הרבי מזרז לצאת לדרך

איך הגיעו צמד האברכים החב"דיים לפתח פעילות חב"דית באי הקריבי? מתי התרקמה אצלם התוכנית? ומדוע הגיעו דווקא אל האי הזה?

מסתבר שכמו אצל שלוחים רבים אחרים מ"ה' מצעדי גבר כוננו". הגעתם למקום רצופה השגחות פרטיות. אחרי שהשניים סיימו את לימודי ה'קבוצה' ב–770 יצאו לשליחות בבתי חב"ד במרכז אמריקה. הרב יריב קליין סייע בפעילות בקוזמל שבמקסיקו, והרב מוטי כהן סייע בידי השלוחים בגואטמלה. בשלב מסוים הגיע הרב כהן לקוזמל וההיכרות הפכה לידידות אמיצה.

"כשסיימנו את פרק השליחות הזמנית, היה ברור לי ולרב כהן שאנחנו נשארים ומקדישים את חיינו לשליחות", מספר הרב קליין. "ראינו את ההשפעה הגדולה שיש לבית חב"ד נוכח הצימאון הגדול שיש לצעירים הישראלים הפוקדים את בתי חב"ד, כאשר לעיתים הם מקיימים לראשונה בחייהם מצוות בסיסיות ומתוודעים לראשונה למסורת היהודית".

השאלה הגדולה שהייתה מונחת לפתחם: איך עושים זאת? ניהול בית חב"ד עצמאי מחייב ידע בגיוס כספים, הבנה בניהול, לצד עקביות ורצינות. "קיבלנו 'דרישות שלום' ממטיילים שהיו באי 'בוקס', כי במקום אין עדיין בית חב"ד. מי שעודד אותנו ליטול על כתפנו את השליחות, היו השלוחים בקוזמל, הרב שלומי פלג והרב דודי כפלין, מהם למדנו רבות. לאחר תקופת התלבטות החלטנו לצאת לשליחות, היכן שהרבי יורה לנו.

"כתבתי על כך לרבי באמצעות ה'אגרות קודש', והתשובה שקיבלתי הדהימה אותי. הרבי כתב שם ששמח לשמוע שמתעסק בחודשים האחרונים בהפצת היהדות והחסידות בקרב הנוער הישראלי. והרבי מוסיף לכתוב עוד משפט שנחקק בי, 'נבהלתי לשמוע שחושב להפסיק את פעילותו'. אחרי המענה הברור, היה ברור לנו שאנחנו יוצאים לשליחות. גם הרב כהן שכתב בנפרד לרבי, קיבל תשובה שהופנתה לכהן, בה הרבי כותב לו בין היתר, שכהן ענינו להאיר את נשמות ישראל ובפרט שמתעסק בהפצת המעיינות עם הנוער הצעיר שתהיה ברכה בכפליים במעשה עמלו. התשובות הללו עודדו את השניים לצאת לשליחות.

'המכה בפטיש' היה בביקורו בקוזמל של אביו של הרב יריב קליין, הרב עמיחי. "בשלב מסוים נסענו יחד איתו להתוועדות בבית חב"ד אחר במקסיקו, באי – איסלה מוחרס", נזכר הרב יריב קליין, "אבא ששמע מאתנו על ההתלבטויות, נעמד במהלך ההתוועדות וביקש את רשות הדיבור. בלי יותר מדי הקדמות הודיע שאנחנו עומדים לפתוח בית חב"ד נוסף, והדבר כרוך בדמים מרובים. הוא הסיר את המגבעת והניח חמש מאות דולר וביקש מהנוכחים להשתתף.
"באותה התוועדות נכחו כשבעים מטיילים. המגבעת עברה בין כולם והיה מרגש לראות את כולם משתתפים איש כמתנת ידו. בסיומה של ההתוועדות הזו ידענו שיוצאים להכין עוד נקודה בגלובס לקראת התגלותו של הרבי מלך המשיח. מי שסייע לנו אז ולאורך כל הדרך, היה הרב דודי כפלין מקוזמל".

השבת הראשונה

השלוחים הצעירים שמו פניהם ל'פנמה סיטי', בירת העסקים של פנמה, קיימו בה סידורים אחרונים, בעיקר רכשו כמויות של יין כשר, נפה, כלים, ועוד מצרכים חשובים. ולאחר שקיבלו את אישורו של השליח הראשון במדינה הרב ליין, יצאו ל'בוקס דל טורו'. "עלינו על הטיסה ביום חמישי בצהריים בידיעה שמיד עם בואנו עלינו לארגן פעילות לשבת".

במהלך הטיסה התיישב על יד השלוחים, אדם באמצע חייו, עם מדי רב חובל, שהיה טרוד בקריאת עיתון. "לא פתחתי אתו בשיחה, שכן היה נדמה לי כאינו יהודי. כמה נדהמתי ברבע שעה האחרונה לטיסה, שהוא התעניין למטרת ביקורנו באי. כשסיפרנו לנו שאנחנו עומדים לפתוח בית חב"ד ומקום לתפילות והפצת יהדות, פניו הביעו הבעה של הלם. הוא התוודע בפנינו שהוא יהודי שנולד וגדל בניו–יורק, אך מאז שהיה ילד הוא מסתיר את יהדותו. 'מדוע אתם צריכים לנפנף בדבר יהדותכם בעיני כל'? שאל בטרוניה.

"במקום להיכנס עמו בדין ודברים, הזמנו אותנו להשתתף איתנו מחר בסעודת שבת. 'היכן?' שאל, ואנחנו עוד לא ידענו כלל. השבנו שכעת אין לנו מושג, אך ברור לנו שתהיה סעודה וישתתפו בה רבים. לאחר הנחיתה, נפרדו דרכינו ופנינו לשכור חדר בבית דירות מקומי שנמצא בבעלות יהודי בשם 'אנדי'. הלה שמח לבואנו ובתוך שעה יצאנו לרחובות האי לחפש יהודים. התוכנית שלנו הייתה לעשות את השבת באותו בית דירות, וביקשנו להזמין את המטיילים".
במשך שעות ארוכות הסתובבו השלוחים ה'טריים' ברחובות האי, זיכו מטיילים רבים במצוות תפילין וכמובן הזמינו אותם לסעודות שבת. בסיור זה חוו מקרה מיוחד של השגחה פרטית.

מאמציהם של השניים נשאו פרי, וכבר בשבת הראשונה ב'בוקס' נטלו חלק יהודים רבים, רובם מארץ ישראל. הסעודה התקיימה במרפסת של אחד המלונות באי. "כששים מטיילים ישבנו עמנו ליד שולחנות ערוכים", מספר הרב כהן, ומוסיף: "באמצע הסעודה 'זרקתי' מבט לכיוון הים הפתוח, וראיתי פתאום את אותו יהודי שפגשתי בטיסה כשהוא יוצא אל המים בסירה קטנה בדרכו אל הספינה הגדולה אותה הוא מנהיג. קראתי בשמו וסימנתי לו להתקרב. הוא זיהה אותי, התקרב עם הסירה אל החוף, ולבסוף ניאות לעלות אל המרפסת. הוא שמע קידוש והשתתף בסעודה כשהוא נרגש במיוחד. הלה סיפר למטיילים שסעודת שבת הקודמת בה השתתף, הייתה כשהיה ילד צעיר בבית סבו וסבתו בניו–יורק".

מבנה שהגיע משמים

זה היה ה'סיפתח' של הפעילות, כאשר מכאן ואילך נפוצה השמועה על בית חב"ד חדש שנפתח באי, והמטיילים מעדכנים את חבריהם בנקודה החב"דית החדשה שסומנה במפת העולם. בין כך ובין כך, פתחו השלוחים במסע חיפוש אחר מבנה רחב ידיים שיאכלס בקביעות את הפעילות. "חיפשנו מבנה גדול במקום מרכזי שיענה על כל הדרישות שלנו", אומר הרב קליין.

באחד הימים פגשו ביהודי ישראלי בשם דני מזרחי, הלה מתגורר ב'קיווסט' שבפלורידה, אך מחזיק בנכס גדול באי המשמש כ'הוסטל', ומשום כך הוא מגיע לאי כמה פעמים בשנה. "הוא שמח לפגוש אותנו ולשמוע שנפתחה פעילות חב"דית באי. הוא סיפר כי הוא מקפיד לשמור מסורת, אוכל רק אוכל כשר והראה לנו ספר תהילים בו הוא קורא בכל עת פנויה. יש לו בן שהתקרב לחב"ד ולומד בישיבה ברמת אביב. מהר מאוד הפכנו להיות ידידים והוא היה לאחד מבאי בית חב"ד.

"יום אחד הגיע אלינו ישראלי שנפגע קשה מעישון חומרים אסורים. הלה נפל לדיכאון עמוק וחברו שהביא אותו, ביקש שנטפל בו. נכנסנו מיד לעובי הקורה, ומי שסייע לנו מאוד היה אותו דני מזרחי שקישר אותנו עם ישראלית שגרה בפנמה, מטפלת 'הוליסטית'. היא לקחה אותו לטיפולה, ובחלוף כמה טיפולים הצליחה להוציא אותו מהדיכאון והתשישות ולהשיבו למוטב. זו הייתה הפעם הראשונה בשליחות שחשנו איך אנו מסייעים ליהודי בגשמיות. דני מזרחי התלהב גם הוא מהתמסרותנו.

"לאחר שמרפסת בית המלון כבר הייתה צרה מהכיל את המשתתפים בארוחות הערב, הצענו לדני מזרחי להעביר את הפעילות למבנה שלו, והוא הסכים בשמחה. הוא סיפר לנו כי כבר מאס בניהול ההוסטל שבבעלותו, וכי בכוונתו למכור אותו. כסף לקנות לא היה לנו, אך רצינו מאד לשכור את המבנה הגדול שעמד במקום מרכזי. יד ההשגחה סובבה שלסעודת שבת הקרובה הגיע אלינו יזם ישראלי מפנמה סיטי. כששמע על המכירה המדוברת, קפץ על המציאה קנה את המקום והסכים לחתום אתנו חוזה שכירות ארוך טווח, כשהוא תורם לנו שלושה חודשים ראשונים ללא תשלום".

כך מצאו עצמם השלוחים, חודש בלבד לאחר בואם לשליחות, עם מבנה רחב ידיים, בן שתי קומות, במיקום מרכזי באי, עם שמונה עובדים שכבר היו בו, תשתיות מוכנות, מטבח גדול וכל מה ששלוחים מתחילים חולמים עליו. "מאז הפעילות התעצמה וכל ישראלי שמגיע לאי מגיע גם אלינו כי זה מקום שחייבים לבקר בו, לא משנה איזה חינוך קיבלת בנוגע לדרך התורה".

הרב כהן מספר לנו על מטיילים רבים השומרים איתם על קשר, כאלה שנעזרו בבית חב"ד וכמה מהם אף חוללו מהפכה בחייהם.

"בשנה הראשונה לשהותנו כאן הגיע מטייל שהיה 'בוסר' בכל הקשור ליהדות. הוא התחבר לאווירה החמימה בבית חב"ד והחליט להישאר תקופה ארוכה באי, כשהוא פוקד את בית חב"ד מדי יום. בהמשך קיבל החלטה טובה להניח תפילין מדי יום, ואנו השאלנו לו זוג תפילין. כששב ארצה, רכש לעצמו זו תפילין חדשות".

כשהרבי שולח סיפורים 'חיים'…

הרב קליין והרב כהן מספרים על התחושה התמידית שהרבי מלווה את הפעילות בבית חב"ד ומסייע בכל צעד ושעל ברוחניות ובגשמיות. "המקרים הם יום יומיים", לדבריהם. "אשתף אותך בסיפור שהוא לא פחות מ'בעל–שם'סקער מופת, ולולא קרה אצלנו, לא הייתי מאמין שיכול לקרות", אומר הרב קליין.

"הסיפור התרחש כמה ימים לפני ראש השנה תשע"ד. מאות ישראלים פנו אלינו בבקשה להתארח אצלנו בראש השנה. מבתי חב"ד באיזור קיבלנו מידע שישנה תנועה גדולה של מטיילים לכיוון 'בוקס'. למען האמת, היינו די אובדי עצות.

"היו לנו אמצעים לאירוח כמה עשרות מטיילים בלבד, אך פעילות עם מאות רבות של ישראלים, זה דבר שטרם עמדנו בו. זה מצריך הכנה ולוגיסטיקה אחרת לגמרי. החלטנו לנסוע ל'פנמה סיטי' כדי לגייס משאבים ולערוך קניות של יין ומצרכי יסוד נוספים. במוצאי שבת שלפני הנסיעה ישבנו לכתוב לרבי וביקשנו ברכה. אנחנו מורגלים בדרך כלל בתשובות מדויקות, אך התשובה שקיבלנו הייתה מרגשת במיוחד; הרבי כותב שם כי כבר שלח לנו המחאה דרך המזכירות… מלווים בברכה זו, יצאנו בצהרי יום ראשון אל העיר הגדולה, שם התארחנו אצל אחד משלוחי הרבי בעיר – הרב מענדי קרניאל. בהזדמנות זו שחטתי לקהילת חב"ד בעיר 'גסות', והתוכנית הייתה שביום שני עם שחר נצא למסע גיוס כספים. הרב קרניאל עשה לנו 'השכמה' בשש בבוקר, באמרו כי ישנו יהודי בעיר, יהלומן אמיד, שביקש לפגוש אותנו בדחיפות. הוא נקב בשמו אך לא ידענו עליו דבר. לאחר התארגנות קצרה פקדנו את בית הכנסת 'שבט אחים' לתפילת שחרית, שם פגשנו בישראלי, סוכן מטבחים, שתרם לנו מטבח מאובזר וחדש.

"כששמע מאתנו על היהלומן שאנו צריכים לפגוש, הציע להסיע אותנו ברכבו על–אף שמדובר במרחק של כמה דקות הליכה. כשהגענו למשרדו של היהלומן, הצענו לו להצטרף אלינו, והוא הסכים. היהלומן שמח מאד לבואנו. לדבריו, הוא מחפש אותנו זה יממה. הוא ניגש אל המגירה בחדרו, הוציא משם אלף דולר והגיש לנו. זה היה סכום יפה, וביקשנו לשמוע מה בפיו. הסיפור שסיפר, היה מופלא. הוא סיפר שבמוצאי שבת עלה על מיטתו, והנה הוא חולם שהרבי מגיע אליו בחלום ושואל אם הוא רוצה להיות עשיר. כשהשיב בחיוב, הרבי הבהיר לו שעליו יהיה לתת צדקה לבית חב"ד הנמצא מחוץ לעיר. הוא סימן לרבי, דולר? אך הרבי ענה בשלילה, עשר דולר? שלילה. מאה דולר? אך הרבי סימן בשלילה. על סכום של אלף דולר, הרבי ענה בחיוב. בבוקר התעורר והיה נרעש מהחלום. היו רגעים שחשב כי זה חלום שווא. הפלא הכי גדול שלו היה שלא ידע כלל כי בפנמה יש עוד בית חב"ד חוץ מזה הפועל בפנמה סיטי. בערב שיתף בחלום את ידידו, בחור המקורב לחב"ד, והלה דחק בו לקיים את דברי הרבי ולא להחמיץ הזדמנות.

"הבחור סיפר לו כי בדיוק שמע על שני שלוחים צעירים הפועלים ב'בוקס' שהגיעו היום ממש לפנמה סיטי למסע של איסוף כספים, והוא ראה בזה השגחה פרטית מופלאה.

"כששמענו את סיפורו, חשבנו שאנחנו חולמים, כי נזכרנו בתשובה של הרבי שכתב על ההמחאה ששלחנו לנו. פצחנו במשרדו בריקוד חסידי סוער מהתרגשות על הידיעה כמה הרבי דואג לנו.

"הישראלי מהמטבחים שהצטרף אלינו לפגישה, עמד גם הוא נדהם, וכשיצאנו משם, הוא הודיע לנו כי הוא מפנה את היומיים הקרובים וכי הוא לוקח אותנו לכל מכריו וחבריו, אנשי עסקים בתחומים מגוונים, ופתח בפנינו דלתות. בתוך יומיים הצלחנו לאסוף את כל הסכום והציוד הנדרש לפעילות לא רק בראש השנה, אלא לחודש החגים כולו"…

סיפור מדהים. נראה שהרבי 'מפנק' אתכם…

"בהחלט כן. ועם זאת, עדיין תמיד אנחנו עסוקים בגיוס כספים לפעילות", מסביר הרב כהן כשחיוך על פניו, אך מודה שלא פעם הוא עומד מתפעם מול עוצמת ההשגחות הפרטיות. "כשעסוקים בעשייה, הרבי מסייע למעלה מטעם ודעת.

"פעם הגיע יהודי לבית חב"ד שהחל לשאול אותנו על ה'חזון' שלנו ועל החלומות. באותו זמן רצינו מאוד לשפץ את המטבח ולאבזר אותו. סיפרנו לו על כך לתומנו מבלי שנחשוב שייצא מכך משהו.

"המטבח באותם ימים לא היה אלא שני שולחנות פלסטיק, מספר כסאות, 'גזייה' פשוטה ומקרר עלוב. ההלה שאל כמה לדעתנו יעלה לשפץ את המקום. נקבנו בסכום דמיוני של כעשרים אלף דולר. הלה חייך ואמר לנו, 'חבר'ה אני אממן את המטבח. יש לי חברה של 'מטבחי יוקרה' הפועלת בפנמה, העובדים שלי יגיעו בתוך כמה ימים להתקין לכם מטבח חדש ומודרני'. היינו בהלם. לא הכרנו אותו והוא לא הכיר אותנו, וכבר בפגישה הראשונה הוא מנדב כזו תרומה"…

הרב כהן נזכר באפיזודה נוספת ומבקש לשתף: "בשלב מסוים רצינו שיהיה לנו בבית חב"ד מכונה להכנת בצק. ישנם ימים שאנחנו מכינים מאות חלות, והעבודה הידנית גוזלת מאתנו זמן רב. כשהגענו לביקור ב'פנמה סיטי', הסתובבנו בכמה חנויות בבעלות יהודית שמוכרים בהם כלי מטבח, והתעניינו לגבי המכשיר. באחת החנויות אמר לנו המוכר שהוא לא מחזיק כזו מכונה אך ברר בעבורנו וסיפר כי העלות היא 3000 דולר. הייתי מופתע מגובה הסכום. לא חשבתי להוציא הון רב כל כך על המכשיר. שיתפתי אותו בכך, ואמרתי שאיננו יכולים להרשות לעצמנו לרכוש את המכשיר. הוא ביקש שאמתין על קו הטלפון, התייעץ עם אשתו, וחזר כדי להודיע לי שהחליט לתרום לנו את המכשיר, בתנאי שבכול פעם שנעשה הפרשת חלה, נזכיר שזה לזכות משפחת גבאי מפנמה סיטי"…

כיצד אתם מכינים את האי לקראת התגלות משיח צדקנו?

"כל מטייל שמגיע לבית חב"ד, יודע שהרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח וכל ההחלטות הטובות שמקבלים כאן, הם לא רק כדי ליצור עולם טוב יותר, או אישיות טובה יותר, אלא כדי לזרז את ההתגלות", אומר הרב כהן. "מיד עם היכנסם אנשים שומעים על האפשרות לכתוב לרבי להתברך ולזכות לעצה וברכה. יש כאלה שעושים זאת בטבעיות ויש ששמעו על כך בבתי חב"ד אחרים בהם ביקרו, ומבינים היטב איך ומה עושים.

"ישנם גם מטיילים שמרימים גבה בפליאה, אך במקום להיכנס איתם לדין ודברים, אנחנו מזמינים אותם לארוחת ערב המשותפת אצלנו בשעה שמונה בערב, ושם אנחנו מספרים על הרבי ומסבירים את כל הדרוש על נצחיות נשיא הדור ועל הצורך להתקשר אליו. בזמן הזה עולות שאלות רבות בנושאי יהדות, חסידות וגם בנושא של משיח ואנחנו עונים על כל השאלות. אנשים מבינים שכל הנוכחות שלנו באי במקום להתגורר בקהילה חמה בארץ ישראל או בניו–יורק, היא כדי להכין את המקום הזה ולברר אותו לקראת קבלת פני משיח".

בפיו של הרב כהן גם סיפור הקשור לכך: "יום אחד פגשתי בזוג ישראלים הצועד בסמוך לבית חב"ד וקראתי להם להיכנס. בתחילה היססו, אך כשהצעתי להם 'שקשוקה', התרצו ונכנסו לארוחת הערב המשותפת. לאחר שהחלפנו כמה מילות נימוסין, הבנו שהשניים הם לא זוג, אלא אח ואחות שבאו לאי בשביל 'לגלוש' בחופי האי. עמיתי הרב יריב קליין סיפר להם שיש לו מכר 'גולש' וותיק שאף הוא גולש באיזור, ונקב בשמו. 'הוא משפחה שלנו', אמרו והתפלאו כיצד הוא מכיר אותו. יריב המשיך וסיפר להם כי הלה סיפר לו שלפני שלושים שנה לאחותו לא היו ילדים, היא הייתה אצל טובי הרופאים שלא הצליחו לסייע לה. בשלב מסוים היא הגיעה אל הרבי שנתן לה שלושה שטרות של דולר ובירך אותה. לתדהמתה, לאחר שנה מהביקור אצל הרבי, נולדה לה שלישיה. האח והאחות הקשיבו לסיפור, חייכו והודו שהם שניים מאותה שלישייה, בעוד השלישי מתגורר כעת באוסטרליה.

"את הסיפור הזה שמעו עשרות ישראלים. קל להבין שלאחר סיפור של השגחה פרטית כה מופלאה, אתה כשליח כבר לא צריך לספר ולהסביר יותר מידי, כי כל מה שתאמר – יתקבל באהדה גדולה".

•

הרב קליין חותם את דבריו בהתרגשות, ומציין שהוא לא חדל לשמוע שוב ושוב על 'מעגלים' שנפתחו בבית חב"ד ב'בוקס' ונסגרים מאוחר יותר במקומות אחרים ברחבי הגלובוס. "ביום הראשון לבואנו ל'בוקס', פגשנו בשני חבר'ה צעירים, קיבוצניקים מקיבוץ 'מעגן מיכאל', בוגרי שייטת 13, שהניחו אצלנו תפילין לראשונה בחייהם. בחנוכת הבית שעשינו לבית חב"ד, ציינו שזה גם חגיגת בר המצווה שלהם. לימים נודע לי כי השניים החלו להתקרב לחיי תורה, ואחד מהם נכנס ללמוד בישיבה בדרום הר חברון, כשהוא שב לחיי תורה מלאים".

מחרה מחזיק אחריו הרב כהן, שמספר על התוכניות הרבות שעוד יש להם לגבי הרחבת הפעילות: "ישנו גביר אחד שהסכים לתת לנו את הסכום הראשוני לרכישת קרקע שעליו נבנה את בית חב"ד. החלום שלנו הוא להקים מבנה שיהיה ברשותנו. בקומה הראשונה יהיה מקווה טהרה. בנוסף, בימים אלו אנחנו נמצאים בהליכים לביסוס המטבח הכשר שלנו שיוכל להנפיק ארוחות כשרות בסטנדרט גבוה לקבוצות יהודיות, לאו דווקא דתיות, שמגיעות לאי כמה פעמים בשנה בטיולים מאורגנים מארצות הברית".