-
הנער שהתחנך בבית ספר גויי בוינה, עלה לארץ ישראל וחזר לוינה כשליח של הרבי מלך המשיח, מספר את סיפור חייו ומשתף באתגרי שליחותו באוסטריה, כמו גם בספרי החסידות בשפה הגרמנית שאותם הוא כתב ומופצים באלפי עותקים • מאת: יוסי סולומון • לראיון המלא
יוסי סולומון|י״ח בשבט ה׳תשפ״היוסי סולומון, מגזין בית משיח
אם הייתם פוגשים את הרב בנימין סופייב, הייתם מתרשמים מאברך חסידי, בר–אוריין שכתב מספר רב של ספרי חסידות בשפה הגרמנית. בנוסף הוא גם משמש כשליח של הרבי מלך המשיח בוינה, בירת אוסטריה. קשה לשער כי האברך העדין הזה העומד לפניך, לא גדל בבית חסידי. רחוק מכך: הוא גדל והתחנך בבית ספר גויי באותה עיר שאליה חזר שנים אחר כך כשליח.
בראיון עמו הוא מגולל את סיפור חייו המדהים, ומשתף בעשייה שלו במסגרת השליחות שלו בוינה.
הרב סופייב נולד בשנת תשמ"ב למשפחה בוכרית מסורתית שהתגוררה בתל אביב. בהיותו בן ארבע שנים בלבד, החליטו הוריו להגר לוינה בשל קשיי פרנסה בעיר מגוריהם.
"בוינה לא הייתה ממש יהדות", הוא מספר, "וכך מצאתי את עצמי מתחנך בגני הילדים ובית הספר הממלכתי של אוסטריה, שכמובן היה גויי".
רק כשהגיע לגיל אחד–עשרה, החליטו הוריו כי חשוב שהבן שלהם יידע מעט על יהדות, ובעקבות כך החליטו לשלוח אותו ללמוד מעט לימודי יהדות, "במהלכם נדלק בי הניצוץ היהודי שלי", נזכר הרב בנימין סופייב."זכור לי שדיברו שם על עניין חשיבות הקפדה על כשרות, ורק אז הכרתי לראשונה את המושגים הללו, אך לא התחלתי ליישם אותם מיד. לקח עוד זמן עד שהתחלתי ליישמם בחיי היום–יום".
בגיל שמונה–עשרה, כאשר הוא נמצא בשיא לימודיו בבית הספר, חש כי משהו מתחיל להתעורר בנשמתו. הוא עדיין לא ידע מהי נשמה, אבל התחושות החלו לפעפע בתוכו.
כתוצאה מזה, החל להקפיד ללכת לבית הכנסת מדי בוקר, ובשבתות החל לשמור על מה שידע, אבל זה לא היה הרבה…
זה לא היה פשוט בכלל. "בהתחלה היו לי קשיים רבים מול הוריי שהתקשו לקבל את השינוי שהחל להתחולל בי, אבל ככל שחלף הזמן, במיוחד לאחר שהוריי התגרשו ואבי עזב את הבית – נהיה לי יותר קל. נוכח המצב, הכשרתי גם את מטבח הבית".באותה שנה, תשס"א, סיים בנימין את לימודי הבגרות שלו בוינה, והוא החליט כי הוא רוצה ללמוד רפואה. בעצת הרב יעקב בידרמן, שליח הרבי לוינה, קיבל בנימין הצעיר החלטה, כי בטרם ימשיך בלימודי רפואה, יילך ללמוד שנה אחת בישיבת 'תומכי תמימים' בצפת, ואחרי זה ימשיך בתוכניות שלו.
התכניות, איך לא, השתנו כמובן. "נשארתי ללמוד בישיבה למעלה משלוש שנים, אחריהן נכנסתי בקשרי שידוכין, התחתנתי והמשכתי את לימודיי בכולל בצפת, שם למדתי שנתיים נוספות"…
זה היה השלב שיצאתם לשליחות בעיר בה גדלת?
"במהלך תקופת לימודיי בכולל, הציעו לנו לצאת לשליחות בוינה. מכיוון שגדלתי שם והכרתי היטב את העיר ואת המנטליות, ההצעה נראתה לי כמתאימה.
"כתבנו על כך לרבי והמענה שקיבלנו באגרות קודש היה שנכון הדבר שנצא לשליחות, וכי המשימה שיועדה לי, לא יכולה להתבצע על ידי אף אחד אחר. עם זאת, הדגיש הרבי, אי אפשר לצאת לשליחות לפני שמסיימים את הדברים שצריך לעשות בארץ ישראל."מכיוון שאשתי הייתה באמצע לימודי ההוראה שלה, הבנו שצריכים להמתין עם היציאה לשליחות עד שתסיים את לימודיה.
"שנתיים לאחר מכן, הבנו שהגיע הזמן הנכון עליו ענה הרבי, ויצאנו לשליחות בוינה", מספר הרב סופייב.כשליח, הוא החל לעבוד כמורה בבית הספר היהודי שנפתח בעיר, ובמקביל החל לפעול עם הקהילה הבוכרית בעיר המונה כארבע מאות משפחות. הקהילה הבוכרית הלכה ושגשגה לאחר פתיחת בית כנסת בעיר בשם 'בית הלוי', על שם הנגיד ר' לב לבייב שתרם מהונו עבור הבניין.
ואכן, ר' בנימין נרתם במלוא המרץ למלאכתו. הוא עוסק רבות עם צעירים בני הקהילה, ומעביר להם שיעורי תורה בגרמנית (השפה המקומית), במגוון נושאים: כשרות, טהרת המשפחה ועוד. בנוסף הוא משמש כשליח גם עבור הקהילה הקווקזית המונה כחמישים משפחות.
במקביל לשליחות זו, החל לממש את כישרון הכתיבה שלו, והוא החל להוציא עלוני פרשת שבוע בגרמנית. העלון כיום עומד במספר 1,050…
בין שלל מדורי העלון, ישנו גם מדור גאולה ומשיח שהתבסס בעיקר על מדור מקביל בעלון 'הגאולה, מעניין ועכשווי', כאשר הוא מתורגם לגרמנית. "מהעלונים האלה הכנתי במשך השנים ספרי עיון רבים (לפי מחזור שנתי) ויש כיום עשרים ספרים בנושאים אלה", מספר הרב סופייב בסיפוק. "אני עצמי לא יודע איך אני מצליח להוציא אותם לאור, גם מבחינה הכספית, אבל אני כן רואה עד כמה אנשים אוהבים ומעריכים את העלונים האלה. הם רואים בזה משהו אמיתי, ב"ה, ואני מרגיש סייעתא דשמיא מיוחדת".מתי הוצאת את הספר הראשון שלך?
"את הספר הראשון שלי הוצאתי בשנת תשע"ז. קודם הוצאת הספר כתבתי לרבי וביקשתי ברכה להצלחה."הספר השלישי שהוצאתי מכיל סיפורים על הרבי. אנשים מאוד אוהבים את הספר הזה. אני יודע שהסיפורים הללו השפיעו על אנשים לקרוא. יש כמה משפחות שקראו את הספר ובעקבות כך החליטו לבדוק את המזוזות בבתיהן.
"הייתה משפחה שהייתה בעיה בריאותית אצל אחד מבני המשפחה. כשהם קראו את הספר, הבינו את גודל ההשפעה של מזוזות כשרות על בריאות בני הבית, וממילא הבינו את חשיבות בדיקת המזוזות. כמובן שהם החליטו לערוך בדיקת מזוזות, במהלכה גילו להפתעתם כי חלק מהמזוזות בביתם, היו פסולות. לאחר שהמזוזות תוקנו, או הוחלפו, הבעיה הבריאותית נפתרה".
האם היו לכם קשיי התאקלמות ראשוניים?
"בניגוד להרבה שלוחים אחרים, עם בואנו לשליחות, לא נתקלנו בקשיים מיוחדים. מבחינת חיים יהודים היה לנו אוכל כשר, מקווה טהרה, בתי כנסיות ומניינים בכל שעות היממה…"הדבר היחידי שמאתגר אותי, זה עניין הפצת בשורת הגאולה – להעביר את זה באופן שזה יתקבל בלב השומע. וינה אינה צרפת, כך שהגישה פה חייבת להיות יותר 'דיפלומטית'. אנשים פה יותר מקובעים בדעתם".
ואיך אתה מתמודד עם האתגר הזה?
"אני מנסה להעביר את הדברים, בעיקר דרך שיחה 'אחד על אחד', עם אנשים שאני רואה שהם מוכנים ופתוחים לשמוע. אני מסביר להם את עניינו של משיח ותפקידו בעולם, והדברים מתקבלים אצל השומעים, מי יותר ומי פחות."עם הזמן הבנתי שהאתגר הוא בעיקר עבורי; אני מנסה כל הזמן לחשוב איך להעביר את זה בצורה שכמה שיותר אנשים ידעו מזה.
"כמובן, שכיום ניתן לדבר על זה בפתיחות רבה יותר מאשר בתקופה בה הגעתי לפני כעשרים שנה, אבל עדיין מדובר באתגר.
בתקופה האחרונה, אני עובד על ספר של גאולה ומשיח בגרמנית, בסגנון שאלות ותשובות בכל הרבדים הקשורים לנושא".כוחה של שיחה מהלב
ההשפעה של הרב סופייב על בני הקהילה, היא מרשימה. הם אוהבים להגיע לשיעורים שלו, להתייעץ איתו בנושאים שונים, ולקבל ממנו. "אנחנו לא יכולים לדעת עד כמה שיחה אחת, גם קצרה, יכולה להשפיע על האדם שמולך, אפילו בדברים שלא היית מודע אליהם מלכתחילה" אומר הרב בנימין, והוא מביא סיפור כדוגמה:
"יש לי שיעור שבועי קבוע בתניא עם כמה יהודים, ביניהם גם יהודי בוכרי שהייתה לו התלבטות האם לשלוח את ילדיו לתלמוד תורה או לבית ספר שהוא אמנם יהודי, אך לומדים בו בנים ובנות יחד. הוא מצידו העדיף לשלוח לתלמוד תורה, אבל אשתו פחות רצתה בכך."אני כמובן הסברתי לו את חשיבות הלימודים על טהרת הקודש בלבד, ולכן עדיף שישלח את ילדיו דווקא ל'חדר'.
"לבסוף, לאחר התלבטות עזה, שלח את ילדיו לחדר וב"ה הוא ואשתו רווים מהם רוב נחת יהודי חסידי. בכל פעם שאני פוגש אותו, הוא דואג להזכיר לי שבזכות השיחה שלי איתו, הוא שלח אותם למקום הנכון, ולא לבית ספר מעורב.
"זו דוגמה קטנה, אך גדולה, משיחות שאתה יכול לשנות דרכן חיים של משפחה שלמה, ושל צאצאיה, דורות קדימה", אומר הרב סופייב."הנה דוגמה נוספת: בכל שנה, כשמגיעה תקופת שלושת שבועות של 'בין המצרים', אנחנו מזמינים מרצה אורח שירצה על עניין המקדש. לעיתים אני בעצמי מרצה, בליווי מצגת יפה והסברים שאני מכין מראש.
"שנה אחת פנה אלי אחד המשתתפים ואמר לי: 'דע לך, שבזכות שיעור הלכות בית הבחירה שמסרת, עשיתי מהפך בחיי'. התפלאתי לשמוע על כך, והוא הסביר: 'במהלך ההרצאה דיברת על כך שמשיח עשוי להגיע בכל רגע ובית המקדש השלישי יבנה מחדש, לכן אנחנו לא יכולים להישאר באותו מצב רוחני, אלא עלינו להשתנות. הדברים שלך כל כך חלחלו בי, שהחלטתי להתחזק יותר בשמירת תורה ומצוות ולהיות מוכן כל רגע להתגלות של המשיח..".
איך הילדים משתלבים בחיי השליחות של המשפחה?
"יש לי ב"ה שישה ילדים. שני ילדים גדולים, בן ובת שלומדים במוסדות חב"ד בצפת.
"כשהבן שלי הגדול עוד למד בוינה, היינו יוצאים יחד ל'מבצעים' בימי החנוכה, או בימי שישי – למבצע הנחת תפילין וכדו'."מלבד הגדולים, יש לי עוד בנות שלומדות עדיין בוינה, אחת מהן לומדת בבית ספר 'בית יעקב' בעיר – ילדה חב"דית יחידה שלומדת בבית הספר הזה. היא מנסה להשפיע שם במבצע נש"ק, על אף שזה לא תמיד כזה קל, שכן הבנות ב'בית יעקב' הן יותר ברוח הליטאית, אבל בכל זאת היא פועלת ומצליחה בשליחותה שם.
"כאשר נסעתי לכינוס השלוחים העולמי, החליטה לספר לחברותיה בבית הספר שאביה נוסע לרבי, והציעה שכל מי שרוצה למסור שמות לבקשת ברכה אצל הרבי, יכולה למסור לה. ובאמת, היו לא מעט בנות שנתנו שמות לבקשת ברכה למציאת שידוך, בריאות, ועוד."כמובן, מלבד הילדים, גם לאשתי השליחה, חנה לילך, יש חלק גדול בשליחות", אומר הרב סופייב. "זה בא לידי ביטוי לפני הכל בתמיכה שלה בי ובפעילות שאני עושה, ומאפשרת לי בכל ערב לא להיות בבית, אלא בבית מדרש, כך שהעול של הילדים בלילה, נופל עליה.
"בנוסף, היא דואגת גם לכל העניין של הכנסת אורחים בשבתות ובחגים, ולא רק. מעבר לגידול הילדים והבית שלנו, יש לה מערך שיעורי תורה שהיא מוסרת בנושא טהרת המשפחה, הלכה יומית שהיא מקליטה ומעבירה דרך קבוצות ווצאפ, ועוד".
כיום, העברת והנחלת חינוך יהודי–חסידי מהווה אתגר משמעותי, במיוחד במדינה כמו אוסטריה. כיצד אתם מתמודדים עם האתגרים הייחודיים הללו?
"אתה צודק שאכן מדובר באתגר", משיב הרב סופייב, "אבל כאשר יש לילד את 'הגאווה היהודית' אליה אנחנו משתדלים לחנך, ועוד יותר – את ה'גאווה' הזו שאנחנו נמצאים כאן בתור שלוחים של הרבי מלך המשיח, ומשום כך אנחנו צריכים להיות משפיעים ולא להיפך, חינוך זה מאוד מחזק את הילדים".מה הם שיעורי ההתבוללות שיש בקהילה היהודית בוינה?
"בקהילה הבוכרית איתה אני עובד, אין כמעט התבוללות; זו קהילה די שמורה. לעומתה, בקהילה האשכנזית יש אחוזי התבוללות גבוהים. לצערי הרב, תופעת ההתבוללות אינה כל כך עם יהודים מקומיים, אלא דווקא בקרב ישראלים שירדו לגור בחו"ל".ואיך אתם נלחמים בתופעה הכואבת הזאת?
"יש שלוחים ישראלים שהתפקיד שלהם זה לטפל בזה, כמו הרב מענדי ווינברג, ועוד. הוא עובד עם הקהילה שיש שם שיעורי התבוללות הכי גבוהים. לאחרונה הביאו שליח נוסף, הרב שמואל משען, האחראי על דוברי אנגלית בוינה. מדובר בעיקר בסטודנטים שסיימו ללמוד באוניברסיטה היהודית."בכל אופן, בין השיעורים והשיחות שאנחנו עושים עם בני הקהילה היהודית, אנחנו מסבירים להם גם על החשיבות להתחתן עם יהודיה דווקא, שכן מדובר בהמשכיות של היהודי עצמו, של משפחתו ומורשתו, ושל העם היהודי כולו", משתף הרב סופייב מהנסיון שצבר.
"אני מכיר אפילו כמה בחורים שמשתדלים לשמור על תורה ומצוות, אך יחד עם זאת, הם חיים עם חברה גויה והם לא יודעים איך להתמודד עם הסיטואציה. אז יש מקרים שבהם הגויה מחליטה להתגייר, דבר שהוא לא מלכתחילה בכלל…
"פעם הגיע אלי בחור צעיר שביקש לדבר איתי שיחת נפש אישית. מובן שנעתרתי לבקשתו והתיישבנו. במהלך השיחה שיתף אותי שיש לו חברה גויה, הוא מצידו רוצה להפסיק את הקשר, אבל הדבר קשה לו רגשית לביצוע. פשוט קשה לו לבוא לחברתו ולומר לה 'זהו זה'. הוא ביקש אפוא אם אני יכול לדבר איתה במקומו…
"הסכמתי וקבעתי זמן לשיחה עמה. במהלך השיחה, הסברתי לה ברגישות את המצב לאשורו. היא הבינה את גודל העיוות שיש בנישואי התבוללות, וכעת היא מנהלת בתוכה מאבק האם היא רוצה להתגייר כהלכה או להיפרד ממנו. במקרה הזה, הכיוון הוא חיובי, וב"ה שהוא הבין מה הדבר הנכון עבורו..".
תוכל לשתף אותנו ביעדים שלך בתוספת אור של יהדות בוינה?
"בשליחות שלי אני פחות מתעסק בלבנות בניינים, שכן אני עובד במוסד קיים", אומר הרב סופייב, "הכיבוש שלי הוא בעיקר בתחום לימוד תורה, שיעורי תורה והוצאת ספרים חדשים המתפרסמים לא רק בוינה, אלא בכל המדינות בהן מדברים גרמנית: שוויץ, גרמניה ועוד."שלוחי הרבי במדינות אלה מזמינים ממני ספרים בהם הם משתמשים בשיעורי תורה שהם מוסרים.
"עם התפתחות עידן הדיגיטל והרשתות החברתיות, החלטתי להיכנס גם לאיזורים אלה, ואני מעביר שיעורים שעולים לפלטפורמות חברתיות, וככה מצטרפים עוד מאות, ולעתים אלפים, הנחשפים לשיעורי תורה."בתקופה האחרונה אני מקבל תגובות חמות על הספרים והסרטונים, כאשר החשיפה שלהם הולכת וגוברת וצופים בהם אלפים. אפשר להרגיש במוחש כיצד היהודים כאן מתעוררים וצמאים יותר ליהדות".
לקראת סיום, נשמח שתשתף אותנו בתוכניות שלך בהמשך שליחותך.
"ראשית, כפי שאמרתי, אני מקווה שכבר השנה אצליח להוציא לאור ספר בענייני גאולה גאולה ומשיח בגרמנית, המבוסס על שאלות ותשובות לפי נושאים."בנוסף, אני מקווה לפתח יותר את הקהילה הקווקזית בה אני עובד. לשם כך אני מתכוון להוסיף שעות פעילות שבהן אמסור עוד שיעורי תורה, תוך הגדלת כמות המשתתפים בשיעורים, בין אם זה בשיעור פרונטלי או דיגיטלי.
"לכל אדם יש כישרונות שהקב"ה חנן אותו בהם, ובהם הוא מצטיין. כל שליח צריך לזהות את נקודות החוזק שלו, ולנצל אותם לבצע את השליחות של הרבי, כדי להכין את העולם להתגלות הרבי מלך המשיח".
תגיות: הרב בנימין סופייב, יוסי סולומון, מגזין בית משיח
כתבות נוספות שיעניינו אותך: