ראיון עם האדריכל שתכנן את הרחבת 770 שאושרה ע"י הרבי

יוסי סולומון, מגזין בית משיח

"אנשי שלוֹמי! אין מן הצוֹרך למנוֹת כּל מה שפּעלתי בּשנוֹת מלכוּתי, אם כּי כָּל מעשׂי יוֹתר משהגדילוּ את שמי הגדילוּ את מידת בּטחוֹנכם. לא הזנחתי, גם בּזמנים הקשים בּיוֹתר, כּל העשׂוּי להוֹעילכם, וכל טרחתי ועמלי –  היוּ יוֹתר למענכם אתם מאשר למעני אני. לכן סבוּרני כּי בּעזרת האלוֹקים הבאתי את עם היהוּדים לידי אוֹשר, שלא זכה לוֹ מקוֹדם.

"עתה אני מתחיל בּמפעל שיהיה, כּפי שתראוּ, לחסד בּעיני אלוֹהים וּלחן בּעיני אדם. את המקדש הזה בּנוּהוּ אבוֹתיכם שבי־בּבל, אך קוֹמתוֹ עוֹדה חסרה ששים אמה…"

('הורדוס וביתו', יוסף בן מתתיהו)

•

נקרא אל הדגל

הרצון לפאר ולרומם את בית אלוקינו, את הבית הגדול והקדוש אליו נשואות עיני עדת חסידי חב"ד מזה יובל שנים – הבית אליו מתכנסים ובאים מדי חג ומועד, יום חולין או שבת, אלפי חסידי חב"ד, הוא אשר עומד במוקד שאיפתם העיקרית של אנ"ש, להגדילו ולהרחיבו.

צר המקום מהכיל, את זה כולם כבר יודעים, ועדת משפחת חב"ד גדלה לשם ולתפארת. כבר לפני ג' תמוז, היו האלפים ממלאים כל ס"מ מרובע בבית המדרש של הרבי מה"מ, בצילא דמהימנותא. אם כך אז – הרי שמאז ועד היום גדלה משפחת חב"ד, פשטה והתרחבה ימה וקדמה, צפונה ונגבה, ונברכו בה כל המשפחות, ברוך השם.

כמו תמיד, הרבי מלך המשיח צפה הכול מראש, והוא עצמו עמד בראש המערכה להגדיל ולפאר את בית הכנסת ובית המדרש 'בית חיינו'. הוא אשר הקדיש לנושא ההרחבה שעות רבות ויקרות, ובעצמו טרח – באופן נדיר ביותר – להניח אבן הפינה, להרחבת בית הכנסת.

מי שהיה מעורה מאחורי הקלעים בעבודה המקצועית להרחבת בית הכנסת, הוא האדריכל מר יהודה פרג. מר פרג חי וגר כיום בירושלים, וכששוחחתי עמו השבוע, נראה שכל הזכרונות חיים אצלו כאילו היו אתמול. הוא זכה לקבל הוראות והדרכות מהרבי בכל הקשור לבניה, הן באופן ישיר והן באמצעות הגבאים ואנשי אגודת חסידי חב"ד שהובילו את הפרויקט המרגש הזה.

ניכר בו כי הוא נרגש לספר על מסכת האירועים שחווה באותן שנים, כמו גם הברכה שזכה לקבל מהרבי בעניין הרחבת 770.

"זה קרה בשנת תשמ"ח, כאשר הוזמנתי על ידי קליינטים שלי לניו יורק על מנת לתכנן להם סְכֵמָה [תכנית בקווים כלליים] לדירות שביקשו לבנות", נזכר מר פרג בימים ההם.

"כששהיתי בניו יורק, נקראתי על ידי וועד בניין של 770, והתבקשתי לתכנן את הרחבת בית הכנסת הגדול והמרכזי, לראות איך אפשר לתת יותר שטח של מקום עבור המתפללים במסגרת מגבלות המקום. הם ביקשו שאגיע למשרדיהם כדי לבדוק יחד מה אפשר לעשות".

"הרבי עבר על כל התוכנית שלך, והיה מרוצה מאד"

את המקדש הזה בּנוּהוּ אבוֹתיכם שבי־בּבל, אך קוֹמתוֹ עוֹדה חסרה ששים אמה, כּי בּששים אמה גבה ממנוּ המקדש הראשוֹן, בּנין שלמה המלך. אבל אל יאשים איש את בּוֹני הבּית השני, ואל יגיד שנעדרה מהם יראת הא-ל; אלא שלא הוּרשוּ לגמוֹר את ההיכל החדש כּתבנית ההיכל הקוֹדם .. ואוּלם אני, אשר הא-ל נתן לי את הממשלה וּמדינתי מתענגת על שלוֹם קיים, ורבּים נכסי וּגדוֹלוֹת הכנסוֹתיי … אנסה לתקן את אשר הזניחוּ הקדמוֹנים .. וּבזה אגמוֹל גמוּל־תוֹדה לאלוֹקים אשר נתן את המלוּכה הזאת בּידי“.

דברי הוֹרדוֹס הפתיעוּ גם הדהימוּ את רוֹב בּני־העם; תכניתוֹ נראתה כּדבר שאינוֹ עשׂוּי להתקיים, ורוּחם נפלה עליהם. אך הוֹרדוֹס הרגיעם והבטיחם שלא יהרוֹס את הבּנין הקיים כּל עוֹד לא ימציא את כּל החמרים הדרוּשים לחידוּש־בּנינוֹ. ואמנם, עמד בּהבטחתוֹ זוֹ.

('הורדוס וביתו', יוסף בן מתתיהו)

•

מר יהודה פרג נולד וגדל בירושלים למשפחה דתית. בהגיעו לגיל גיוס, התגייס לצבא שם שירת שלוש שנים. לאחר שחרורו החל ללמוד אדריכלות באוניברסיטת architecture  במלבורן שבאוסטרליה, בה למד שש שנים. בתום לימודיו חזר לירושלים והחל לעבוד במקצוע אותו רכש בעמל רב.

אלא שאז, בשנת תשמ"ח, כששהה בניו יורק לצורך עבודתו, קיבל את הטלפון הגורלי בו התבקש לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת של 770.

"אני זוכר את הפגישה שהייתה, וביחד עם אנשי הוועד סיירנו בכל המתחם. הבאתי גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום, וביקשתי שבועיים ימים כדי לתכנן כיצד ייראה המקום המורחב", הוא נזכר.

"חזרתי לניו יורק עם הסְכֵמָה, ואף הבאתי איתי מודל קטן. הבחנתי כי לבניין יש מקום לארבע קומות שלא ממש נוצלו. הבנתי עד כמה חשוב לשמור אל בית הכנסת – זו גם הייתה אחת הדרישות שקיבלתי –  ומשום כך תכננתי לעקור את ליבת הבניין מבלי לגעת במפלס בית הכנסת שיישאר על מקומו ובכך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי אנשים".

איך התקבלה תכנית שלך?

"זו הייתה כמובן תכנית ראשונית, אך כל מי שראה את התכנון, שמח מאד. אמרו לי שאני יכול לחזור לירושלים, והם יבדקו עם קבלנים את ההצעה שלי להרחבת המקום".

מסתבר שהבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים, מה שלא עמד בקנה אחד עם הדרישות של הרבי מה"מ.

"כמה חודשים לאחר מכן, התקשרו אלי חברי הוועד, והודיעו לי כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה – לבנות מחדש את המקום בסמוך ל-770, מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב זאב כץ התקשר אלי ואמר שאני מוזמן לבוא לניו יורק כדי לתכנן את הבניין החדש בהתאם לתכנית החדשה.

"התרגשתי מאוד. עבורי זה היה כבוד גדול לעסוק בבית המדרש המרכזי של חסידי חב"ד. ידעתי את גודל המשמעות, מעבר לאתגר המקצועי.

"טסתי לניו יורק ונפגשתי עם וועד הבניין. הם שטחו בפניי את התכנית הכללית, ואמרו לי כיצד הם רוצים שתראה ההרחבה. הם ביקשו שאעלה למשרדים בקומה העליונה כדי להיפגש עם הרב קרינסקי.

"כשעליתי, הוא סיפר לי כי הוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. בוועד הבניין מבקשים ממני אפוא להציע פרויקט חדש להרחבת המקום".

יהודה נכנס שוב לעובי הקורה, תרתי משמע, הוא הביא מהנדסים בעלי שם, וחקר את האפשרויות שיש להרחבת המקום מבלי לפגוע במרקם הפעילותי-חסידותי שרחש ללא הרף. הוא הבין כי הפעם מדובר באתגר של ממש מכל הסיבות שבעולם. הוא ביקש אפוא חודש ימים כדי לשוב למשרדו בירושלים ולתכנן הכול מחדש. אלא שהפעם מזמיני העבודה התעקשו שיישאר בניו יורק, ויכין את התכנית הראשונית עוד בהיותו בניו יורק.

"לאורך אותו חודש עבדתי עם המהנדסים ששכרתי, הכנו סְכֵמָה מקיפה אותה הצגתי בפני וועד הבניין. הצגתי את התוכניות שהכנתי, והיה נראה כי באופן כללי זה משביע את רצונם. 'עכשיו נגיש את זה לרבי, ונראה כיצד הרבי יקבל את הדברים', אמרו. הם רק ביקשו שאקטין את התכניות שהבאתי, כדי שלרבי יהיה קל יותר לעקוב אחר הדברים.

"היו שם הרבה תוכניות אדריכליות והנדסיות בתוכנית שהבאתי, והייתי צריך כמה ימים כדי להקטין הכול. אני זוכר שהתכנית הוקטנה, ועדיין הייתה בגודל של ספר זהה לגמרא. בפגישה שנערכה, הסברתי להם כיצד להראות לרבי את התכניות. הם ביקשו להציג את הדפים בצורה כזו שהדף של הפרספקטיבה הכוללת יוגש כדף הראשון. הסברתי שבהצגת החומר, אנחנו כאדריכלים מציגים את החומר בסדר שונה לחלוטין – קודם מגישים את התכניות המפורטות, חתכים, חזיתות, ורק בסוף את הפרספקטיבה הכוללת.

"מישהו שם הגיב, כי הם חוששים שכמו שהרבי דחה את שאר התוכניות מיד אחרי דף או שניים, גם כאן הרבי יראה דף שניים ולא ירצה להגיע לפרספקטיבה הכוללת, ולכן הם מעדיפים להציג אותה בהתחלה. 'תסלחו לי', אמרתי, 'אבל אני האדריכל, וכך צריך להיות סדר הצגת הדברים כפי שצריך להראות לרבי'.

"התכניות הובאו למראה עיני הרבי. אינני יודע מה היה שם בדיוק, אך באחד הימים קרא לי הרב קרינסקי ואמר לי שהרבי עבר על כל התוכנית שלי, והוא היה מרוצה מאד, ואישר את בניית הבניין"…

"להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו"

..ואמנם עמד בּהבטחתוֹ זוֹ. הכין אלף עגלוֹת להסעת האבנים, בּחר וכינס רבבת אוּמנים מן המנוּסים בּיוֹתר, לימד לאלף כּוֹהנים להיוֹת חלקם בּנאים חלקם חָרָשים. את הכּל הכין וסידר מראש, ואך בּגמר ההכנוֹת ניגש לעצם העבוֹדה.

בּראשית הסיר את האשיוֹת של הבּית הישן והחליפן בּחדשוֹת. על אלה הקים את המקדש, מאה אמה ארכּוֹ וּמאה ועשׂרים אמה קוֹמתוֹ. הבּית הוּקם אבני שיש בּהירוֹת וחזקוֹת, כּל אחת ארכּה כּעשׂרים וחמש אמה; שמוֹנה –  קוֹמתה, כּשתים־עשׂרה–  רחבּה ..לכן נראה הבּית וגם ניכּר למרחוֹק. דלתוֹת המקדש עם אַסקוּפוֹתיהן, כּמוֹתן כּפנים־המקדש גוּפוֹ, קוּשטוּ שטיחים ססגוֹניים, וּבהם רקוּמים ציוּרי פּרחים כּעין הארגמן, וגם תבניוֹת עמוּדים. מלמעלה להם, וּמלמטה לכוֹתרת החוֹמה, ניתן אשכּוֹל זהב טהוֹר, אשר ענביו השׂתרגוּ, פּלא ממש בּעיני רוֹאיו גם בּשל גדלוֹ, גם בּשל עצם מלאכת המחשבת. את המקדש כּוּלוֹ הקיף שׂדרוֹת עמוּדים ענקיוֹת כּשהן לעצמן, אך בּהתאם גמוּר למתכּוֹנת הבּנין כּוּלוֹ.

('הורדוס וביתו', יוסף בן מתתיהו)

•

לאחר שלב האישור העקרוני, הגיע שלב בדיקת העלויות. אחד התנאים שהציב הרבי, שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס, שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב"דית במשך השנים ביד רחבה.

העניינים התנהלו לאט וביגיעה. בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק. לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. "היו פעמים שביקשו ממני רעיונות פחות מפוארים מכפי שחשבתי שהיה צריך להיות", הוא מספר השבוע בביתו בירושלים. "היה שלב מסוים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד".

"בכ"ד באלול תשמ"ט, לאחר משא ומתן ארוך, הבנתי מחברי הוועד כי הרבי דחה את הסְכֵמות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את הסְכֵמָה שלי.

"אותו יום היה יום ראשון, ואני הוזמתי לרבי במעמד חלוקת הדולרים. הרב זאב כץ, גבאי בית הכנסת, הציג אותי בפני הרבי כאדריכל שהכין את התכניות. הוא אמר לרבי כי אני מתעתד לשוב לירושלים. הרבי העניק לי דולר אחד לצדקה בירושלים, דולר אחד לצדקה בארץ ישראל, ודולר אחד הרבי העניק לי באומרו שדולר זה הוא "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (את זה הוא אמר ביידיש).

"כבר התקדמתי הלאה בתור, כשלפתע קראו לי לשוב. 'הרבי מבקש לדבר איתך', אמרו לי. ואז הרבי אמר לי ביידיש – 'ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי'".

בפועל, ההרחבה הראשונה התקיימה בשנים הבאות. בית המדרש הורחב בצורה חלקית בלבד. חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שאז, בשנת תשנ"ב, נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.

•

לאחר שמונה שנים גמר הוֹרדוֹס את בּנין האכסדראוֹת והחוֹמוֹת החיצוֹניוֹת. את פּנים המקדש כּילוּ הכּוֹהנים לבנוֹת במשך שנה וששה חדשים. העם שׂמח שׂמחה גדוֹלה ונתן תוֹדה לא-ל.

נערכה חגיגת־הגמר וּבירכוּ את האלוֹקים. המלך הקריב שלוֹש מאוֹת בּקר; יתר בּני העם הקריבוּ – אחד אחד כּהישג־ידוֹ .. אוֹתוֹ יוֹם, בּוֹ נשלמה העבוֹדה, היה יוֹם המלוּכה .. אשר נהגוּ לחוֹג מדי שנה בּשנה.

..אוֹמרים, כּי כּל ימי בּנין המקדש לא ירד גשם בּשעוֹת היוֹם, כּי אם אך בּלילה –  שלא להפריע לעבוֹדה הזאת. אבוֹתינוּ הם שהוֹדיעוּנוּ את זכר הנס הזה, ויש לקבּלוֹ בּאמוּנה.

('הורדוס וביתו', יוסף בן מתתיהו)

חלפו שנים ארוכות, מבלי שדבר התקדם.

בשנת תשס"ד נקרא יהודה פרג שוב לניו יורק על ידי משפחות דרייזין וברנובר, מוועד הבניין???, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. "השבתי להם כי יש לי הוראות והנחיות  מהרבי, ואני צריך לעשות את הבניין כפי שהרבי ביקש", מספר פרג.

"במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שהצגתי בפני הרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שאתכנן – המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות.

"אלא שאז קיבלתי טלפון נוסף: 'יהודה, תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם.

"חלפו עוד כמה שנים, עד שלפני כשנתיים ימים צלצלו אליי מספר עסקנים מניו יורק ושאלו אותי האם הרבי נתן לי איזשהו מכתב או מסמך שמוכיח את זה שהרבי אישר זאת שארחיב את 770? אמרתי שלא, לא קיבלתי מסמך רשמי, אבל אני זוכר שהראו לי את הסיכום בו הרבי אישר את הפרויקט ואמר שהוא יזכיר זאת על הציון של חמיו. הוספתי את ציון היום בו נפגשתי עם הרבי בחלוקת הדולרים, והם אכן בדקו וראו בוידאו כי הרבי מברך אותי על הפרויקט".

תוכל בבקשה להכניס אותי יותר לפרטי הבניין שתכננת, אשמח אם תשתף את הקוראים בפרטים הטכניים,  כיצד יראה הבניין החדש?

"מטבע הדברים אינני יכול לפרט יותר מיד, אבל זאת אוכל לספר: הכניסה לזאל הגדול תישאר כפי שהיא קיימת היום, אך אליה יתווספו עוד כניסות חדשות בבניין החדש. לעזרת הנשים תהיינה כניסות מרחוב יוניון ומרחוב איסטרען פארקווי. שללנו אפשרות של כניסה מכיוון רחוב קינגסטון, שכן זה מהווה את הצד המזרחי של בית הכנסת, ולא נכון שאנשים ייכנסו מה'מזרח', לשם מתפללים…

"יצרנו גם קשר גם בין המפלסים של 770 עצמו לבין בניין החדש, תוך מעבר בין 770 לבניין החדש.

"מעבר לכמות המתפללים בקומה המרכזית, עשיתי קומת גלריה נוספת לגברים, ועוד קומה לעזרת הנשים. מתחת לבניין עשיתי ביסמנט רחב ידיים שיועד עבור אולם הקידוש.

"אחת הבשורות שיצרנו במבנה החדש, שלא יצטרכו כלל עמודי תווך. עם הטכנולוגיה הקיימת היום, יש אפשרות לבנייה רחבה מבלי להזדקק לעמודים.

"בנוסף גם הקציתי מקום למשרדים, ספרייה וכן בתי מדרש משניים סביב ליציעי הקהל, אלו אמורים להיות אזורים של חדרי לימוד ובזמני חגים או באירועי שיא, הם ייפתחו לחלל אחד גדול שיאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית". 

בכמה אתה מעריך זמן בניה לפי התכניות שהכנת?

"תהליך הבנייה משלב התחלתו, אני מעריך שיקח שנתיים בלבד. בניו יורק אפשר לזרז הקמת בניינים הרבה יותר מהר מאשר הבנייה בארץ. השנה ראשונה תוקצה להקמת הבניין עצמו. בהערכה שלי, יצטרכו להקים את כל התשתיות מחדש, צנרת, חצובות, חשמל וכל השאר. השלב השני של עיצוב הפנים, אני מעריך שיקח עוד כשנה.

"לצורך מימוש התכניות, אני מעריך שאצטרך כחמשה עשר מהנדסים שיעבדו לצידי לצורך כל שלבי היסודות, האקוסטיקה, החשמל – כך שבסך הכל אני מעריך שייקח לנו בערך שנתיים ימים לעשות את הבניין הנוסף לצד 770".

אתה יודע, אחד החששות המרכזיים של החסידים, זה הצורה של בית הכנסת שיישאר כפי שהיה מאז ומתמיד.

"אני בהחלט מודע לזה, ואני יכול להרגיע אותך שהכיסא של הרבי יישאר כמובן במקומו הוא, וכך גם ארון הקודש שיישאר גאומטרית במקום כפי שהוא היום. אפשר כמובן ליצור קיר מזרח באותה מתכונת שהיא כיום.

"כן עשיתי חידוש בכך שפתחתי חלונות עליונים, פתחי אור, מעל ארון הקודש, כך שגם את אור היום אפשר יהיה לראות מתוך אולם התפילה".

איך הבניין החדש 'משתלב' עם בניין 770 הנוכחי?

"לפי מה שלמדתי מתוך חקירת מבנה המקום, מאוד חשוב שהבניין החדש יכבד ויזואלית את סגנון הבניין הקיים, וכמובן גם את הבניין של 770, בו לא יהיו כל שינויים. זו הסיבה שיצרנו רצף חזותי בין הבניינים, כאשר בקטע המחבר, פתחתי חלון נוסף.

"בסך הכל אפשר לראות שהבניין החדש מכבד בצורתו ומשתלב היטב עם בניין 770 הקיים כיום".

לסיום, יש לך מסר עבור הקוראים?

"כאדריכל, אני מאוד מקווה שבקרוב נוכל להתחיל לעבוד על הפרויקט. אני יכול לגלות לך שהתכניות של בית הכנסת הגדול נמצאות בהישג ידי מזה שלושים וחמש שנה, ואני מוכן כל רגע לקבל קריאה ולבצע את המשימה שהרבי כל כך רצה בו, ובכך נרחיב את בית הכנסת המרכזי של חסידות ליובאוויטש".