"זה הדור הכי איכותי שיש" • הרב סנדרוי בראיון מרתק

יוסי סולומון, מגזין דרך המלך

הרב איציק סנדרוי, אב לתשעה, מתגורר במצפה יצהר (המכונה גם 'מצפה משיח') בשומרון, וראש ישיבת 'תומכי תמימים' יצהר. הרב סנדרוי הוא דמות מרתקת ורב-גונית. מעבר להיותו איש חינוך בעל חוש בהבנה לנפש הנער, ובפרט המתמודד, הוא גם מוזיקאי – מנגן בגיטרה, מלחין ושר, תוך שהוא מתבל בשיריו מסרים של חינוך וגאולה. לא ייפלא אפוא שהתלמידים מוצאים בו אוזן קשבת ודמות חינוכית אהודה, המלווה אותם לעיתים גם לאורך שנים.

הוראה מפתיעה מהרבי

הרב סנדרוי בעצמו עבר מסלול ארוך ומפותל. "נולדתי בחברון בשנת תשמ"א, משם העתיקו הוריי את מקום מגוריהם לרחובות. שם, בעידוד קהילת חב"ד רחובות, התחזק אבי בתורה ובמצוות. לאחר מכן עברנו להתגורר במשך כשלוש שנים בקרית מלאכי, שם חווה אבי גניבה גדולה בחנות המחשבים שהייתה לו, וכתוצאה מכך נאלץ לפשוט את הרגל ונכנס לבור כלכלי עמוק. אבי שלח מכתב לרבי בו פרט את הצרה אליה נקלעו. עוד הוסיף וכתב שהם מתלבטים האם לעזוב את קרית מלאכי לטובת מגורים במקום אחר, מבלי לפרט את המקום אליו הם מעוניינים לעבור.

בחלוף מספר ימים קיבלו הוריי מענה בתא קולי, זאת משום שלא ענו לטלפון בעת שצלצל. בתא הקולי נשמע הרב גרונר אומר כיצד על הוריי לנהוג, ולאן עליהם לעבור לגור. בסיום השיחה ניתן לשמוע את הרבי מלך המשיח מדבר באידיש והרב גרונר מתרגם את תוכן הדברים עבורם בזו הלשון: "לכבוד סנדרוי, הרבי אומר לעבור לגור ביצהר עכשיו, כל טוב ובשורות טובות". ממש כך, ובהוראה שלא משתמעת לשתי פנים.

באותה העת – שנת תש"נ, היה היישוב בשלבי הקמתו, והתגוררו בו מספר משפחות בודדות. היישוב היה נראה ממש כגבעה שאזרחו אותה. אך משניתנה הוראת הרבי, לא התלבטו הוריי אלא עברו להתגורר ביישוב. בשנת התשנ"א קיבלו הוראה בפקס מהרבי, שעליהם לבנות בית ביצהר, וכך אכן עשה אבי. במעשה זה קבע את התיישבותנו ביצהר".

בית שלישי לא יחרב

באותם הימים, משפחת סנדרוי הייתה בתהליכי התקרבות לחסידות חב"ד ולכן שלחה את בניה ללמוד בישיבות שאינן חב"דיות, הסמוכות ליישוב. "תוך כדי לימודיי בישיבה הקמתי את היישוב 'שאנור' יחד עם חברי יוסי דגן (לימים, ראש המועצה ליהודה ושומרון) והרב אוריאל גורפינקל. הרב אוריאל גורפינקל החדיר בעורקיי את רוח חב"ד, או אז החלטתי לעבור ללמוד בישיבת רמת אביב לתקופה מה.

ליצהר חזרתי עם קבוצת בחורים שגיבשתי עימי תוך כדי הקמת היישוב שאנור, ויחד הקמנו חווה בגבעה המכונה 'מצפה יצהר'. בחלוף שנה התרחש פינוי ראשון אך לא נשברנו. החלטנו להקים את ביתנו מחדש. בצר לי, כתבתי לרבי באגרות קודש, והמענה היה: "בית שלישי לא יחרב". חודש לאחר הפינוי השני התחתנתי והקמנו את ביתנו במצפה יצהר".

כיום, המצפה המשקיף את נוף בראשיתי וקסום, הוא מקום הולך וצומח, ומונה כעשר משפחות, רובם חסידי חב"ד. יש בו בית כנסת, ישיבה, מקווה טהרה וספריית חסידות.

הקמת הישיבה

בשנת תשע"א נפל דבר במצפה יצהר. "קיבלתי הוראות מהרבי על פתיחת ישיבת תומכי תמימים בגבעה. נועצתי במשפיעים והם תמכו ועודדו. הכרזנו על פתיחת הישיבה בתאריך י' שבט, ראש השנה להתקשרות. מאז ועד היום אנו מרגישים את האהבה והנתינה של הרבי למקום. במהלך השנים, אני דואג להזכיר לעצמי שוב ושוב את הסיבה שבגינה אנו נמצאים ביצהר דווקא, ובכל פעם אני מבין מחדש שמהות הישיבה והדגל שהיא נושאת על עצמה הוא ענין שלמות הארץ, ולכן נשלחתי לכאן.

ניהול ישיבה חב"דית, ובפרט במקום כזה, הוא אתגר. אך כחסידים אנו יודעים, שכאשר מבינים את המשמעות של מה שעושים, אין מה שיכול לעצור בעדנו. אנחנו רק הצינור למלא את השליחות מהרבי. מסירות הנפש היא שנותנת את הכוח לצלוח את הקשיים מבלי להתפעל ממניעות ועיכובים.

במהלך השנים אני רואה את הפירות שמצמיחה ישיבה של הרבי, והדרך שהיא סוללת לנערים בשנים כה קריטיות, וזה מה שנותן את הכוח להמשיך ולהתמסר.
אדגיש, שיש ישיבות שהן במודל של תומכי תמימים, שם הבחור מקבל מעטפת של לימוד תורה מבוקר ועד ערב. הישיבה שלנו היא יותר במודל של אחי תמימים. בישיבות מסוג זה, התפקיד הוא לשלב עוד תחומים מלבד לימודי הקודש, מתוך הבנה שישנם בחורים שלא מסוגלים ללמוד כל היום גמרא".

הדור הכי איכותי שיש

אומרים שהדור של היום הוא דור 'מאתגר', כזה שאוהב למצוא 'אקשן', איך מצליחים לגרום לבחורים צעירים לשבת ללמוד תורה מבלי לשוטט במקומות של סכנה גשמית ורוחנית?

ברשותך, אקח את השאלה שלך ואהפוך אותה. הדור הזה הוא לא דור שאוהב 'אקשן', אלא זה הדור הכי איכותי שיש! זה דור עם כוחות כל כך גדולים, שבאמצעותם הוא צריך להביא גאולה לעולם.

הדור הזה לא יושב בד' אמותיו וחושב רק על עצמו, אלא חדור במוטיבציה מאוד גדולה לעשות ולתרום. צריכים רק לכוון את העוצמות האלה למקומות הנכונים. 

בישיבה, אנחנו מכשירים לשליחות במנהיגות. מלמדים את הבחורים לדאוג לעצמם ולאחרים, אם זה בארוחת הצהרים – יש תורנות בהדחת כלים ושטיפת החדרים. כמו כן, יוצאים למבצעים עם החיילים, וכך הבחור משקיע את האנרגיות שלו בדברים טובים, לומד לתפוס פיקוד ולהעניק מעצמו לסביבה.

הורים מרחוק ומקרוב

כיצד אתם רואים את החלק של ההורים בחינוך הבחור, שלמעשה נמצא רוב הזמן בישיבה?

אחד הדברים המשמעותיים בחינוך הילדים הוא כמובן ההורים. הקשר עימם הוא שמאפשר להביא את הבחור להשגת יעדים. עם זאת, לא מעט פעמים להורים עצמם קשה להתמודד עם הנער.

הרבה הורים, בפרט כאלה שעברו בעצמם תהליך, אם זה חזרה בתשובה או התמודדות אחרת, כופים את חייהם על בנם. הם רוצים שחיי הילד לא יהיו זהים לחיים שלהם עצמם בצעירותם, אלא כפי שהם מגובשים כיום. ישנה חוסר הבנה לתהליך ההתבגרות שהילד עובר.

לעיתים אני מקבל טלפון מהורים מודאגים שמבקשים לשאול מדוע הילד שלהם לא הולך לתפילה, למה הוא לא נוטל ידיים ליד המיטה, ואני אומר להם "כשהילד בבית, נסו לשחרר. בישיבה אנחנו עובדים איתו חזק. יש לו זמנים שהוא חייב לעבוד בהם. הוא נמצא כל הזמן במערך מאוד קשוח שלא מאפשר לו לזוז מילימטר. הרגשת השחרור שלו בבית היא שלפעמים הוא קם גם מאוחר. צריך להבין, שההערות גורמות לילד לעשות בדיוק הפוך ממה שההורים רוצים. לכן, עדיף מה שפחות להעיר.

הורים לפעמים נבהלים ממעידה קלה. אך לא כל מעידה מעידה. אם יש חשש, חשוב לשתף את צוות הישיבה. יתכן שהבחור נמצא במצב טוב, אלא שכאשר הוא מגיע הביתה, מתעורר אצלו אנטגוניזם. הצוות בדרך כלל יכול לזהות את מצבו לאורך זמן, באמצעות השפה של הבחור, הסגנון, מה עושה בשעות הפנאי.

לאחרונה, התחלנו להדריך את ההורים באמצעות זום כללי ושיחות פרטניות, כיצד להתנהל עם בנם בזמן שנמצא בבית בשבתות חופשה ובין הזמנים. חשוב להבין שבישיבה דורשים רבות מהילד, ובבית הוא מוכרח לקבל את האהבה שתתן לו את הכוח להמשיך קדימה, ולא חלילה להביט בו בעין שופטת.

אני רוצה להוסיף עוד עיקרון שבעיני הוא מאוד חשוב: לתת לנער קרקע פורייה ובטוחה להגשים את חלומותיו. לא צריך לקחת לנער את החלומות שלו. להיפך, לראות את הפוטנציאל שלו ולהעצים אותו באופן של קדושה. 

אמנם, להורים לא תמיד יש זמן ושימת לב להבחין היכן טמון הפוטנציאל של הילד, וכאן נכנסת הישיבה לתפקיד. אך כדי שהישיבה תצליח בכך, היא זקוקה לזה שההורים יעניקו לילד אהבה, מהסוג שאומר – אני אוהב אותך, לא כדי שאוכל לקבל ממך נחת, אלא כדי שתצליח ותפרח במקום שאתה אוהב.

כמוזיקאי המנגן בגיטרה, אוכל להבחין למשל בבחורים שאוהבים לנגן. יש הורים שנבהלים, כביכול הילד כפר בעיקר, אבל אלו שמחוברים לילד, יתנו לו לצמוח במקום שהוא אוהב, כמובן בעצת רבנים ומשפיעים, ובאופן שהולם את דרך התורה והחסידות.

בלי דרמות

האם נתקלתם בקשיים רגשיים אצל בחורים לאור המלחמה?

אכן. יש בחורים שמתקשים להירדם בלילות, חוששים וחרדים. אבל לא רק בזמן המלחמה מתעוררים קשיים רגשיים, זהו דבר נפוץ וטבעי בגיל הנעורים. צריך לשים לב לאיתותי אזהרה כמו: הבחור לא הולך לישון בזמן, מתבודד הרבה בחוץ, פניו נפולות, לא מדבר עם חברים, נמנע לחזור הביתה ומעדיף ללכת רק לחברים בשבתות חופשה. אלו נקודות שאם מבחינים בהן בזמן ויושבים לשיח פתוח אחד על אחד, ניתן לסייע בהן.

לא צריך להיבהל, אבל כן חשוב לחלץ את הנער ממקומות רגשיים מסוכנים. הדרך הטובה לכך היא שיהיה מעורה בחברה בריאה שמקדמת אותו, וזה האתגר הגדול, לו ההורים צריכים להיות שותפים. בנוסף, לא לחשוש לתת טיפולים רגשיים שיעניקו חוסן נפשי.

לצד זאת, חשוב שההורים והצוות לא ייצרו מזה 'דרמה', כי התעסקות יתרה בקושי, גורמת לנער לשקוע בו עוד יותר. הוא הרי זקוק כל כך לתשומת הלב ולתחושה שהוא במרכז. לכן נטפל נקודתית, בדיסקרטיות וברוגע.

לתפור לנער חליפה אישית

מה עושים אם מזהים חלילה ירידה רוחנית?

בדרך כלל ירידה רוחנית נובעת מכך שבחור נחשף לתכנים פחות טובים, שפוגעים לו במוח והלב. לשם כך צריך לגלות אהבה רבה, להתוועד אתו הרבה. התוועדות פועלת גדולות ונצורות, לערוך שיחות אישיות ופחות לנקוט בקו של ענישה, משום שאז הבחור עלול ללכת 'ראש בראש'.

ואדגים בכמה סיפורים מהשטח. הגיע אלינו בחור לבוש בכובע וחליפה. חיצונית היה נראה מאוד מרשים. כולם היו בטוחים שהוא יהיה אחד המשפיעים הגדולים בחב"ד. עם הזמן ראינו שהוא לא באמת רוצה כך ללבוש. בחיצוניות הוא לבוש כמשפיע, אבל בפנימיות שלו הוא לבוש בבגדים אחרים לחלוטין. במקרה כזה יכולות להיות שתי אפשרויות – או שחלילה יפשוט את הלבוש החסידי ויתלבש כפי שהוא תאב (יכול להיות כרוך גם בעזיבת היהדות ר"ל) או שנתפור לו את החליפה שמתאימה לו.

הבנו שהדבר היחיד שיעזור לנו להצליח עם הבחור הוא אם נדבר בשפה שהוא אוהב לשמוע, ניתן לו להצליח במה שהוא אוהב, נשים לו גבולות נכונים אבל בד בבד נכיל אותו כפי שהוא. ב"ה כיום הוא נשוי ויש לו עשרות מושפעים. דווקא בגלל העבר שלו, הוא יודע לגשת לבחורים צעירים ולדבר בצורה שתתאים להם ותפתח אותם לקיום התורה והמצוות. כל זאת בגלל שהראנו לו שאנחנו אוהבים אותו כפי שהוא ולא הבטנו עליו כעל קוץ בין שושנים.

בחור נוסף, הגיע מבית מפורק עד כדי כך שלא חזר הביתה בשבתות חופשה אלא נשאר לישון אצלי או אצל אחד מאנשי הצוות האחרים. הייתה לנו תחושה ש"אין סיכוי להצליח איתו", ובכל זאת המשכנו להראות לו שלצד הגבולות ששמים לו אנחנו אוהבים אותו. הר"מ בחר שלא להתייאש ממנו ולהראות לו שעם כל הקושי הוא באמת אוהב אותו ומשתדל לעזור לו. ב"ה עם הזמן עלה על דרך המלך וכיום הוא מקושר לרבי והוא אחד הבחורים הבולטים לטובה בישיבה.

מסר לסיום?

הילדים של היום הם הילדים הכי טובים והכי מובחרים שיש. בואו נאמין בזה באמת ולא נחזק אצלם חלילה את נקודות הכשל.

הקב"ה נתן לנו אפשרות לבחור כיצד להסתכל על הבחירה שבחר עבורנו. אם נתבונן בזווית חיובית, נוכל לעזור לילדים שלנו לצמוח ולהיות אף הם חיוביים.

נשמיע לילד את הביטויים שהוא רוצים לשמוע, נראה לו שאנחנו אוהבים אותו, לא נסתכל מזווית של: מדוע הילד לא הולך בדרך שבה אני מאמין שנכונה עבורו? אלא ניתן לו להתבטא, ונשקיע את התוקף שלנו במקומות בהם באמת נדרש תוקף בלי פשרות: במידות טובות ובדיבור טוב עם הזולת. בדרך ממילא זה ישפיע לטובה בע"ה גם על הפן הרוחני. אסיים בתפילה שנרווה רוב נחת חסידי מכל יוצאי חלצינו, ונצעד עימם באושר ובשמחה לקבל את פני הרבי מלך המשיח תיכף ומיד.