בימים ההם: התוועדות האחרונה של ר' ניסן נמנוב

סיפר הרב מיכאל דהאן, מנהל הסמינר במונטריאל, שהיה מהתמימים השלוחים לתות״ל ברונא בשנת תשד"מ.

בשבת מבה״ח ניסן תשד״מ מנהל בית רבקה, הרב יששכר דובער הלוי גורוויטש קיבל קנקן משקה מהרבי עבור הדינר של בית רבקה ביער צרפת, וכשהרבי נתן לו את הקנקן, הרבי אמר לו: ״פאר בית רבקה און פאר ר׳ ניסן און פאר גאנץ פראנקרייך״

כשחזר לצרפת הוא קרה להתמימים השלוחים בברינוא זה הי׳ בתחילת חודש ניסן (ור' ניסן נמנוב הי׳ כבר חולה ל״ע) ואמר להם שקיבל קנקן מהרבי עבור ר׳ ניסן, בואו להיכנס אליו הביתה להתוועד.

וכך הוה הם נכנסו לבית וסיפרו לו הכל, והתיישב בשארית כוחותיו (זה הי׳ קצת למעלה מחודש לפני פטירתו) והתוועד, ובין הדברים הוא אמר כך:

"מה זאת אומרת שהרבי שלח קנקן יי״ש להתוועד? קנקן יי״ש הוא כמו מים והוא דומם. לעת״ל כתוב שאבן מקיר תזעק והדומם ידבר, כמובן שהדומם שומע הכל עכשיו אבל אין לו רשות לדבר רק לעת״ל, משא״כ כעת.

הרבי שלח קנקן יי״ש זה שעמד אצל הרבי במשך כל ההתוועדות, קנקן יי״ש זה שמע את כל ההתוועדות, אנו לא שמענו כעת את ההתוועדות של הרבי, אבל הרבי שלח קנקן יי״ש זה שכן שמעה את ההתוועדות, וע״י אמירת לחיים מקנקן יי״ש זה, זה יפעול בנו שזאת ההתועדות תכנס בקרבינו!!"

כמדומני – מסיים הרב דהאן – שזאת היתה התוועדות אחרונה של ר' ניסן נמנוב.