בימים ההם: כינוס השלוחים האירופאי במוסקבה

כנס השלוחים האירופאי בחבר המדינות

י"ד-כ"ב מנחם-אב ה'תנש"א

בחודש מנחם אב ה'תנש"א התקיים בחבר המדינות, כינוס השלוחים האירופאי השלישי בהשתתפות כמאה וחמישים משלוחי חב"ד בכל רחבי אירופה עצם קיומו של הכינוס: בליובאוויטש, מוסקבה, אלמא אטא, עורר התרגשות רבה והדים נרחבים בין המשתתפים היו כאלה שהם עצמם או אבותיהם היו באותם מקומות עצמם בימים של פחד ואימה מפני השלטון הרודף אחר כל דבר שריח יהדות נודף ממנו, והם התהלכו בתחושה של היינו כחולמים.

על כינוס השלוחים ההיסטורי, מספר הרב קוטלרסקי הרעיון לקיום הכינוס הועלה על ידי הרב משה סלונים מראשי הנהלת לשכת 'עזרת אחים', הרב סלונים העלה את ההצעה בפני המזכיר הרב קרינסקי ששאל על כך את הרבי, תוכן המענה היה כי באם יש אפשרות שכל מי שצריך לנסוע לכינוס יקבל ויזה הרי זה דבר נכון כשהתברר כי אכן ניתן להשיג ויזות לכולם הוחלט על קיום הכינוס.

התרגשות היא מילת המפתח לכל אירועי הכינוס, החל בקבלת הפנים שנערכה  לשלוחים בנמל התעופה. בשלוש שפות עברית, אנגלית ורוסית – חזרו הרמקולים והודיעו כל שעות אחר־הצהריים והערב "ברוכים הבאים לכינוס שלוחי חב"ד״ ואם ההתרגשות אחזה בצעירים, שיודעים רק מפי השמועה או מקריאה, מה היתה ״קבלת פנים״ של שוטרים ואנשי ק.ג.ב. בשרמטייבו עד עידן הגלסגוסט והפרסטרויקה, תארו לעצמכם מה הרגישו למשמע הברכות השלוחים ילידי רוסיה, וקל וחומר אלה שטעמו שם חקירה ומאסר….

בנסיעה לליובאוויטש הודפס ספרי התניא על ידי הרב משה חיים לווין, וכבר הוכנו מספר גליונות מהתניא החדש, והרי״ל ראסקין ממרוקו מלמד את פרק ל"ב, ובו במקום מתקיים גם כינוס ״צבאות השם״.

קבוצה מילדי מחנה הקיץ החב״די של 'עזרת אחים' במינסק בלורס, המצאים בסמיכות מקום לליובאוויטש (מספר שעות נסיעה). שהצטרפה אל ציבור השלוחים, וילדיה קראו את שנים עשר הפסוקים והכריזו ״יחי אדוננו מורנו ורבנו״.

בבית הכנסת ראינו שלט ברכה לילדים שחגגו ברית מילה, פדיון הבן ובר מצווה. במקרים רבים היה מדובר בנער אחד שחגג את שלושתם.

החייל בצבאות השם משה פסח פינקל שאמר באנגלית וברוסית דברי תודה נרגשים לרבי שליט״א, שדואג לילדים היהודים בברית המועצות ובכל העולם, ובשליחותו מוקמים 'מחנות קיץ' על טהרת הקודש בכל קצווי תבל. הוא דיבר מן הלב, בלבביות ובכנות, וכאשר סיים ב״ספאסיבה רבי!״ נראו דמעות זולגות מהרבה זוגות עיניים בחדר…

מחנות הקיץ של עזרת אחים מתקיימים הן לבנים והן לבנות במחנה הקיץ לבנות השוכן בפרבר מוסקוואי, ומובן שגם על מחנה זה כמו על שאר מפעלי הקיץ של ״לשכת עזרת אחים״ בערים אחרות שניתן לסקרם אף הם, עוצמה שלא נראתה בליובאוויטש שנים.

שבת קודש, ט"ז מנחם אב

השבת כולה הוקדשה להתוועדות־חברים חסידית, ללא כל דיונים רשמיים. אפילו בסעודת ליל־שבת היו רק שני נאומים: השליח הרב הראשי למולדובה הרב זלמן אבלסקי דיבר על סגולת השנה ״אראנו נפלאות״ וקרא לחבריו השלוחים לנצל את הימים שנותרו עד סוף השנה לפעילות מוגברת, והרב הלל פבזנר מפריז עמד על הרגעים ההיסטוריים שמתרחשים כעת. כמי שנולד ברוסיה בימים הקשים ואביו הי״ד, נמלח לארץ גזירה ממנה לא שב, היטיב הרב פבזנר לבטא את רגשות התודה לה׳ על הנפלאות הגדולות.

יום ראשון, י"ז מנחם אב

ב־9:30 בבוקר, מיד אחרי התפילה וארוחת הבוקר, יצאו השלוחים באוטובוסים למקומות מרכזיים בעיר כדי ״לכבוש״ אותם במובן הרוחני. התחנה הראשונה הספרייה הלאומית על שם לנין, שספרי אדמו״רי חב״ד מצויים בה. הספרייה משתרעת על פני שורה ארוכה של בניינים, והשלוחים התאספו ליד מדרגות הבניין המרכזי, שבקומה החמישית שלו נמצא ״אוסף שניאורסון״ המפורסם. הרב לוין, חבר המשלחת הפעילה בעניין זה, הסביר לאן הולכים ומה רואים, כשהוא מצביע על חלונות הקומה שבה נמצאים הספרים ״שלנו״. מישהו פוצח בשירת ״דידן נצח״ ורבים מצטרפים. אחרי צילום משותף, ממהרים לעבר הקרמלין.

בדיקות ביטחון שגרתיות, וכאשר נמצאים כבר מעבר לחומות, מתרכזים בקריאת פרק צ׳ בתהלים, על ידי השלוחים למען השבתם למקומם האמיתי כרצון ולנחת אדמו"ר שליט"א לספריית חב"ד בניו יורק.

שוטר מעיר (בשיא האדיבות) ש״זה כבר חורג מביקור תיירים רגיל וצריך לשם כך רשיון מיוחד״. מישהו מנסה להסביר לו שאין כאן שום הפגנה, ועד שהשיחה הזו מסתיימת,

אנחנו מתפזרים וממשיכים לצעוד סביב לקרמלין מזווית אחרת. עוד צילום משותף אחרי הכל, התכנסות של ציבור כה נכבד של נציגי גדול מפיצי היהדות בדורות האחרונים דווקא מבעד לחומות הקרמלין, הוא אירוע שראוי להנצחה בכל דרך אפשרית.

'באנקעט' ההצדעה

הערב הזה אחד מתוך שבוע האירועים שנועדו לשיפור עבודת הקודש ברחבי אירופה, נועדו לפי התוכית להיות חגיגה. בפועל, הערב לעצרת התעוררות שלא היה בה שום סממן של טפיחה עצמית על השכם.

אולם האירועים של בית־המלון ״קוסמוס׳׳ רגיל לארח אירועים בינלאומיים חשובים. הפעם התאסף שם פרט לציבור השלוחים גם קהל נכבד של אורחים, נציגי הקהילה היהודית של מוסקווה, אנשי ציבור שונים ואנשי תקשורת רוסיים וזרים.

ההפתעה, ההתרגשות והתרוממות הרוח הדדיים. השלוחים מתקשים להאמין שבמוסקווה הבירה חוגגים לכבודם, והיהודים המקומיים לא מאמינים שאצלם, ברוסיה, הופיעו לפתע קרוב ל־200 רבנים חסידיים, ויותר מכולם מתרגשים כאן אותם מילידי רוסיה, שחוו על בשרם את ״רוסיה האחרת״, זו של הק.ג.ב. והרדיפות.

דומה שסדר הנואמים אינו מקרי… רוצים הוכחה שההצלחה החב״דית בחבר העמים, בשליחות כ״ק אדמו״ר שליט״א, אינה נובעת משום גורם אחר מלבד השלוחים המסורים שעושים את מלאכתם בשמחה – הקשיבו לדברי ראש הקהל הצעיר בקישינב, העוברת תהליך של תחיה רוחנית בהנהגת השליח הרב זלמן אבעלסקי ראשון השלוחים ואחד מעשרות השלוחים המסורים הפועלים מטעם ״עזרת אחים״-"חב"ד ליובאוויטש", שכבר הוכתר רשמית כרבה הראשי של מולדביה: ״אם אתם רוצים לראות מהי 'שנת ניסים׳ ו'שנת אראנו נפלאות׳, שימו־לב למה שקורה בקישינב לפני שהשליח הרב זלמן אבלסקי הגיע בראשית ה'תש"נ, היה בעיר שומר שבת אחד בלבד; חצי שנה לאחר שהגיע, היתה בעיר תהלוכת ל"ג בעומר פומבית ללא אישורים ובאופן של לכתחילה אריבער, להדליק את הניצוץ והגאווה היהודית ביהודי המקום.

חלפה עוד שנה, וב׳אראנו נפלאות׳ היו בתהלוכה (שהתקיימה באישור רשמי של הממשלה והעיריה) שלושת אלפים(!) ילדים כ״י. רק בכוחו של הרבי שליט״א הגענו לידי כך שהממשלה מסייעת ותומכת, וברוך השם הפך הדבר למולד לחיקוי בעוד ויתר הערים לצעוד בפומביות.

בימים הקרובים ייפתח אי״ה בית ספר יהודי ממשלתי ראשון בברית המועצות על ידי לשכת עזרת אחים, ובידי השליח הרב זלמן אבלסקי יש כבר מכתב מראש הממשלה, המאשר שהוא מוכן למסור לרשותנו ׳בלוק׳ שלם של בניינים שלפני כ־50 שנה היו בבעלות יהודית…״ האווירה מתחממת, ההתרגשות גואה, אבל גם מחוגי השעון זזים, והגיעה עת הנאום האחרון.

הדובר, הרב יצחק קוגן (״הצדיק מלניערד״), מהווה בעצמו סמל ודוגמא חיה לכל מה שנאמר כאן הערב, ואם יש מישהו מן הנוכחים שאינו מכיר אותו – מקדים לנאומו הרב משה חיים לוין: ״…אלה שנולדו וגם חיו ופעלו ברוסיה מתרגשים שבעתיים להיזכר איך היו 'נזרקים' בעבר מבית־כנסת אחד למשנהו כל פעם שרצו לארגן שיעור ביהדות, ואילו הפעם כולנו יחד צעדנו ברחובות כשהטליתות על כתפינו אחד הבולטים בין אלה הוא הרב יצחק קוגן, שלפי שנים לא רבות היה ראש הפעילים בלנינגרד במסירות־נפש, וכיום הוא פועל בגלוי בשורה של נושאים הקשורים ליהדות רוסיה, והוא חבר הנהלת אגו״ח ברוסיה…״

עכשיו עולה לבמה ר׳ יצחק עצמו. בחיוך לבבי משולב מחישות ותוקף דעת, הוא פותח ומספר כי ב״יחידות״ המיוחדת שהיתה לו אצל הרבי שליט״א מיד עם צאתו מרוסיה לראשונה בחודש כסלו תשמ״ו, הורה לו הרבי שליט״א לשמור על הרוסית שבפיו, כי יהיה עליו לעבוד עם יהודי רוסיה.

יום שני ח"י מנחם אב

חלקו הראשון והעיקרי עסק בפעילות ברוסיה. מובן שהשלוחים ברוסיה וסמוכותיה מדינות ברית המועצות השתתפו בכל חלקי הכינוס, אבל כבודה של אכסניה ובעיקר האופי המיוחד של המשימות המוטלות על כתפיהם, דרשו דיון מיוחד, שנועד גם ללמד את חבריהם השלוחים במערב אירופה, כיצד הם יכולים לעזור בביצוע המהפך ההיסטורי שמתרחש בעצם הימים הללו.

בזה אחר זה הזמין השליח במוסקבה, הרב לאזאר, את עמיתיו מכמה ערים (מאחרים נבצר להיות נוכחים) וכל אחד סיפר במלים קצרות על ההישגים ותיאר בהרחבה את הקשיים. אם תרצו, אפשר לסכם את הכל במשפט אחד: מתחוללים דברים נפלאים, יש הישגים עצומים, אבל כדי להמשיך את הקיים ולצעוד קדימה, צריך להכניס לפעילות עוד הרבה אנשים ״כח אדם״ ולהשקיע הרבה משאבים כספיים. זו היתה הנקודה המרכזית, אבל הנאומים היו מרתקים ומאלפים, וכדי שלא למנוע טוב מבעליו, נצטט אחדים מהם.

הרב שמואל קמינצקי, דנייפרופטרובסק: ״הבעיה המרכזית היא העובדה שחסרים פעילים.

גם בין חסידי חב״ד לא כולם קלטו עדיין, משום־מה, שמדובר בהזדמנות היסטורית חסרת תקדים. בעבודה לא קשה יחסית, ניתן להפוך מאות אלפי בתים יהודיים לשומרי תורה ומצוות תוך זמן קצר כי אין צורך לחפש אותם, שהרי הם באים אלינו! אלא שאנחנו לבד בעיר וכמה יכול זוג אחד לעשות, שלא לדבר על עונת הקיץ, כשצריך להפעיל 2 מחנות קיץ, מלבד הפעילות הקבועה?

״הבעיה השניה היא חוסר אמצעים. אנו מקרבים בני נוער ולומדים אתם על מצוות תפילין, אבל אין לנו תפילין להעניק להם, ומי שמתמצא במצב הכלכלי בברית המועצות, יודע שגם אם מישהו מוכן במקרה לשאת בחלק מהוצאות רכישת תפילין מדובר לגביו בסכומים עצומים.

וכך המצב כאשר ההתעוררות היא בשיאה לא מכבר נערכה בעירנו הכנסת ספר תורה, והשתתפו בה עשרת אלפים יהודים כ׳׳י…״

השליח הרב זלמן הכהם אבלסקי, קישינב: ״מה שמייחד את הפעילות שלנו היא ההכרה הרשמית. הוכתרתי כרב הראשי למולדובה וראש הממשלה בא למעמד ההכתרה וישב בו כשעתיים.

מאז, כלי התקשורת פתוחים לפנינו והממשלה מוכנה לסייע ברצינות. יש לי גם תפקיד רשמי במשרד הדתות של מולדביה וכבר הגשתי הצעות לחוקים דתיים שאני מקווה כי יעברו בעז׳׳ה.

ודווקא בגלל האפשרויות הגדולות ת״ל, ממש ׳אראנו נפלאות׳ העזרה כל כך נחוצה, ויש לי הצעה מעשית: נמצאים כעת ברחבי ברית המועצות הרבה אברכים ובחורים יקרים שבאו מטעם ההנהלה שלנו ׳לשכת עזרת אחים׳ לעשות כאן מפעלי קיץ נהדרים! הנני קורא להם מקרב לב להישאר במקומותיהם ברחבי הערים גם למשך חודש תשרי, לארגן מניינים, תקיעת שופר, סוכות וכו׳ בעשרות ערים. זוהי הזדמנות פז שחבל מאוד להחמיץ…״

דברים מרגשים השמיע גם הרב בערל קרסיק מקייב, ועוד שורה של שלוחים ופעילים מרחבי  המדינות, כאשר מבלי שהתכוונו לכך עולה ומצטיירת מפה עניפה של פעילות מהממת ומדהימה בעשרות ערים בברית־המועצות.

אין ספק שהפעילות הזאת שווה סקירה מיוחדת בפני עצמה.

הרב לאזאר נוטל את רשות הדיבור, מספר בקצרה על הפעילות בערים שאין בהן עדיין שליח קבוע, ובפיו בשורה: בימים אלה ממש, חוזר ונפתח בית כנסת נוסף שהיה סגור עשרות שנים ונמסר לרשות פעילי חב״ד של לשכת 'עזרת אחים', בזכות העובדה שראש הקהל הוא חב״דניק. מדובר בעיר ניקולייב, עיר הולדתו של כ״ק אדמו״ר שליט״א, שסבו הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי, ולפניו סבו הגאון החסיד רבי אברהם  דוד לאוואט כיהנו בה כרבנים.

הרב אהרונוב מנכ״ל צאגו״ח באה״ק, העושה חודשים ארוכים בברית המועצות ונמנה על הנהלת אגו״ח ברוסיה, מספר בין היתר על המאמץ להשיב את ספרי ״ספריית שניאורסון״.

הרב וגנר מ׳שמי״ר׳ מספר על הפעילות המיוחדת בתחום הדפסת ספרים והפצתם, והחדירה לכלי התקשורת. בין השאר גילה כי הדפיס ספרים בווילנא, וכאשר נודע שזהו, בית הדפוס המפורסם של האלמנה וחאחים ראם, הורה חרבי שליט״א להוסיף זאת בספרים. דיווחי השלוחים נמשכים, והמסר משומן לכולם: יש התעוררות גדולה ופעילות עצומה אך אין מספיק אמצעים וחסר כח אדם.

הרב ישעיה גיסר מאודסה מבטא רחשי לב של רבים כשהוא מספר על התרגשותו לדבר על הפעילות החב״דית באודסה, שמתנהלת דרך בית־הכנסת שבילדותו נזרק ממנו: ״בגלל הוויות הילדות שלי״, הוא מוסיף, ״אני גם מרגיש משמעות מיוחדת בעובדה, שכינוס השלוחים נערך דווקא ב׳רייקום פארטי׳, שדמותו של לנין מתנוססת בו בכל פינה.

על העבודה עצמה אין להרחיב דברים: עובדים, מתאמצים, רואים פה ושם פירות, אפילו פירות טובים, אבל התנאים קשים מאוד. יש מחסור עצום בספרי יהדות כתובים ברוסית שמותאמים לימינו, אין תשמישי קדושה ואין מזון כשר. הגיעה השעה שבמערב יבינו, שמבחינה מספרית כל דולר, כל מודעה, כל דף מודפס שמושקע ברוסיה בהפצת יהדות, שווה, כיום הזה, יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. במעט כסף וכוחות, יחסית, אפשר לעשות כל־כך הרבה. זו ההזדמנות הגדולה!״

הרב זאב קוברסקי ממוסקווה מדווח על בית הספר היהודי שהוקם במוסקווה לפני שנתיים. ״את שנת הלימודים הראשונה סיימנו עם כמאה תלמידים! בלי מינימום של תעמולה, נרשמו לשנה השנייה יותר מ300… אבל צר לי לאכזב אתכם, כי רק כמחצית התקבלו, מחוסר מקום מתאים וחוסר מורים. אם תרצו, זהו, בעצם, המצב ברוסיה כולה: הכל פורח, בחגים אין מקום בבית הכנסת והשיעורים מלאים משתתפים, אבל אין די אנשים ודי אמצעים לנצל את הפריחה…״

הדיון הזה היה אחד המוצלחים בכינוס, והכול היו מלאי תקווה שהתכניות שנרקמו בו אכן ימבצענה בפועל. בדרך הטבע הדיון התארך, יהיה עשוי להימשך עד אשמורת שלישית, אלמלא ידעו השלוחים שלמחרת צריך להשכים קום כדי לטוס אי׳׳ה לאלמא אטא, מקום מנוחתו של הגה"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ״ל, אביו של יבלח״ט כ״ק אדמו״ר שליט״א שביום רביעי כ״ף מנחם־אב, יחול יום ההילולא שלו.

יום שלישי י״ט מנחם אב, ערב יום ההילולא

המטוס אמנם נחכר ליומיים, אבל חייבים לדייק, כי באלמא אטא כבר מצפים לשלוחים, והקהילה המקומית הכינה עצרת קבלת פנים. תכניות, תכניות אבל תמיד יש הפתעות. בדקות המעטות שהוקצבו לפת שחרית, בעת האוטובוסים לשדה התעופה ממתינים, נודע על שינוי בתכנית: נשיא ארה״ב, ג׳ורג׳ בוש, מתארח בעיר, ועתיד לפגוש היום את נשיא בריה״מ מיכאל גורבצ׳וב. הובטח שגם נושא הספרים יועלה בפגישה, והשלוחים מתבקשים לעמוד בסמוך לביתו של שגריר ארה״ב, שם מתאכסן הנשיא בוש, ולפגושו בצאתו מהבית.

משנים אפוא את מסלול הנסיעה לשדה התעופה, והשלוחים יורדים מהאוטובוס לא הרחק מבית השגריר, ומתאספים בפינת הרחוב. השוטרים שחסמו את המעבר לא אהבו את הרעיון, אבל לבסוף נרגעו והיו די אדיבים…

ב־10 בבוקר לערך, הופיעה שיירת האופנועים ואחריה שיירת הנשיא. ניכר היה שהוא ידע מראש על 150 הרבנים שממתינים לו, שכן בקטע זה הנהג האט את הנסיעה, הנשיא הסיט את הוילון, חייך לעבר השלוחים והירבה לנופף בידו לשלום. גם שר החוץ בייקר גילה יחס דומה. לכינוס שלוחי המלך 'מאן מלכי רבנן', היתה אפוא השפעה גם על מי שנחשב. מן הסתם, מלך בכיפה…

לבסוף הגענו לשדה התעופה 'דיידמטיבא' (הבינערוני להבדיל מ'שרמטייבו' הבינלאומי) שנראה כמו 'בגזאל' (תחנת רכבת) ישן, והמתנו שיתפנה לנו מעבר למטוס. בינתיים המארגנים העמיסו עבורנו מזון ליומיים הבאים. מעל אתת הקופסאות בלטו ספרי ״ליקוטי לוי יצחק״, ״תורת לוי יצחק״

הטיסה ממוסקווה לאלמא־אטא נמשכת כארבע שעות. ושוב, כמו במסע הארוך לליובאוויטש וזה הקצר יחסית לקעמפ ״גן ישראל״, השעות הללו ששוהים בהן ביחד, הן חוויה בפני עצמה. זה הזמן לדיבוק חברים, לשיחות של הנאה ולחתימת ״עיסקאות״ כמו ״שלח לי את החומר שאתה מוציא לאור ואשלח לך העתק ממערך שיעורים ב׳ענייני משיח׳ שזה עתה סיימתי להוציא־לאור״…

השעון של אלמא־אטא מתקדם בשעתיים מזה של מוסקווה. כשנחתנו כבר המתינו האוטובוסים. הנסיעה משדה התעופה לעיר נמשכת כרבע שעה, לאזור כולו חזות מזרחית, קצת מדכאה, ואינך יכול שלא להרהר בקשיי הגלות שעזרה על בעל ההילולא. מגיעים לאולם, והפתעה: מאות יהודים כ״י באו לקבל את פנינו, ולציין ביחד את יום ההילולא. פותחים בתפילת מנחה בציבור, ומתחילים בתכנית ללא שהיות. בברכת ברוכים הבאים, מדבר בשם הקהילה היהודית מר פייגלין, איש צעיר שמתאמץ לארגן חיים יהודיים במרחקים הללו.

בקולו ניכרת התרגשות כנה כשהוא מציין שביקור השלוחים מהווה אירוע היסטורי, ומבטיח שהערב הזה יישאר חקוק בליבות התושבים לעד. ״אני יודע׳׳, הוא ממשין, ״שהתאספתם לרגל יארצייט, יום פטירה של צדיק, ואני מניח שלביקור שלכם בעיר יש סממן של עצב, אבל עבורנו, יהודי אלמא־אטא, הביקור שלכם הוא שמחה גדולה…״

הנואם הבא, מר יוגודוביץ, מדבר בשם בית־הכנסת המקומי: ״אני רוצה לנצל את ההזדמנות של פגישה עם מאות מיהודי העיר שאינני רואה בשום מקום אחר, ולהזמין אתכם להתפלל בבית הכנסת… פעמים רבות אין לנו מניין וזה מאוד חבל. מעומק לבי אני קורא לכם – בואו לבית הכנסת לפחות בשבתות!״.

כעת בא תורם של האורחים, והרב משה קוטלרסקי משמיע בשם השלוחים דברי ברכה ועידוד ליהודי אלמא אטא: ״באנו לציון הק׳ של רבי לוי־יצחק להתפלל על הגאולה השלמה, ובשם כל הרבנים האורחים, אנו מברכים את כל יהודי העיר בכל טוב בגשמיות וברוחניות…״.

הרב קוטלרסקי דיבר אידיש, והדברים תורגמו ע״י ראש הקהל הצעיר של הרב זלמן אבלסקי מקישינב. התושבים מודים בניע ראש, ותיכף לברכה שמחה. החזן הרב אליעזר ניסלעוויטש מצרפת שנולד ברוסיה, יודע לבחור שירים יהודיים ברוסית שחודרים אל הלבבות.

הוא מזמר לפני הציבור, האנשים מתלהבים, ותוך רגעים אחדים אורחים ומארחים שרים ביחד את ניגון ההקפות המפורסם של בעל ההילולא.

השמחה הולכת וגוברת, רבים קמים ממקומות הישיבה ומוחאים כפיים בהתלהבות, עד שהמנחה מרגיע את הרוחות והרב יהודה לייב רסקין ממרוקו פותח בדבריו, דבריו מרתקים את האנשים.

בימים ההם, בילדותו, היה תושב אלמא־אטא, והוא זוכר היטב את הימים שבעל ההילולא עשה בעיר: ״בתקופת חג הפסח תש״ד נשלמו 5 שנות הגלות, שעזרו על רבי לוי־יצחק בשל פעלו להפצת התורה והיהדות. בדיוק אז נידונה הצעת חוק שכל הנידונים ב׳עבירות׳ מסוג זה שהשלימו לרצות את תקופת מאסרם, יחזרו ויקבלו את העונש בשנית. אנשי חב״ד שבסביבה שמעו על כך ומיהרו להביא לשחרורו ממקום גלותו לפני שהגזירה החדשה נכנסה לתוקפה.

מיד אחרי חג הפסח, הוא הובא ממקום גלותו לאלמא אטא, ומראהו האצילי עדיין ניצב לעד עיני כמו חי… למרות שעברו עליו חמש שנות ייסורים נוראים, עדיין נשקפו מפניו יופי וקדושה נפלאה, עד שגם ילד היה יכול להבחין בו, שאינו אדם רגיל. אני וחברי, מעט הילדים היהודים בעיר, נהגנו לחפש הזדמנויות לשהות במחיצתו, והוא היה מדבר אתנו על הלימודים שלנו. המבוגרים התירו לנו להתקרב אליו, כי בכלל לא היה לו נוח עם העובדה שאחרים משמשים אותו, אבל ילד קטן, ניחא״.

״זכורני איך כמעט כל ערב היו מתקבצים בביתו, והוא היה מדבר דברי תורה, בעיקר קבלה וחסידות, במשך שעות ארוכות. רבי לוי יצחק היה שבור ורצוץ בגופו, אבל מעט המשפחות היהודיות שגרו בעיר, קמו לתחיה מאז בואו. גם בחג השבועות, למשל, אחרי קריאת האקדמות, השמיע דברי קבלה וחסידות.

״אלא שלמרבה הצער, התקופה הזו היתה קצרה ביותר. הוא חלה בצהבת, ובעשרים לחודש אב נבל"ע, זוכרני כיצד הרבנית הצדקנית נ״ע ערכה קריעה, כאשה גדולה, אשת חיל אמיתית, אמרה רק זאת  ׳אדם גדול' על מי הנחתני׳.

הרב ראסקין מסיים כברכה לתושבי העיר שזכות הצדיק השוכן בה תגן עליהם, וקרא להם ללכת בדרכיו, וברוח זו דיברו גם הנואמים הבאים.

לקראת סיום העצרת הקרינו סרט וידיאו על הרבי שליט״א ופעילות השלוחים בעולם, והשלוחים התפנו לאירועי יום ההילולא. תחילה מתפללים ערבית ולומדים משניות, הרב שלמה מסוסוב, שנשלח בשעתו לגלות בחבל־ארץ זה עובר לפני התיבה, והרב מאיר־שמחה קלמנסון עורך סיום הלכות בשיעור היומי ברמב׳׳ם.

נוסעים לבית המלון. השעה מאוחרת וכולם מותשים מהטיסה והאירועים שלאחריהן רוב השלוחים בוחרים לנוח, אך כמה מהם מוצאים כח להתוועדות חברים חסידית. יותר מ-150 משלוחי כ״ק אדמו״ר שליט״א בעיר מנוחתו של אביו, ביום ההילולא שלו, לאו מילתא זוטרתא היא, מה גם שהאירועים קיבלו ׳׳גושפנקא״ בהתוועדות השבת…

יום ההילולא כ"ף מנחם אב

אמש הוזמנו תושבי אלמא אטא שהשתתפו בעצרת להשתתף בתפילות עם השלוחים. בתפילת שחרית שערכנו הבוקר בקשתנו נענתה, והמוני מתפללים מקומיים גדשו את בית הכנסת המקומי. הרב יהודה לייב ראסקין עבר לפני התיבה, לומדים משניות, אומרים קדיש וכל הזמן מקננת בתודעה הידיעה, שאנו בעיר גלותו של ר'

לוי־יצחק. מזג האוויר חם מאוד, ונזכרים בתיאורים הנוגעים ללב של הרבנית נ״ע, על קשיי הגלות. והלב מתחמץ על צערו של אותו צדיק.

לפני הנסיעה אל הציון השוכן במרחק מה ממרכז העיר, חוזרים לבית המלון ׳׳קזאכסטאן״ למושב המסכם. במשך הכינוס התקיימו, במסגרות שונות, דיונים רבים במגוון נושאים והועלו הצעות לאינספור, אבל העיקר הוא המעשה, והמנחה, הרב קטלרסקי, מזכיר לנו את דברי כ״ק אדמו״ר שליט״א, הדורש מאתנו לקבל החלטות טובות למעשה בפועל.

המושב המסכם הינו, לפיכך, המושב החשוב ביותר. המושב אורך שעה בלבד, אך ההצבעות מתנהלות ביעילות, וההחלטות מתקבלות בזו אחר זו, נוגעות בכל הנושאים העיקריים שדנו בהם בימי הכינוס: כיצד לבסס ולחזק את מלאכת הפצת התורה והיהדות באירופה בשנה הבע״ל, איך לקרבו עוד עוד יהודים לציפייה לגאולה ועיסוק ב״ענייני משיח״, ומה הן הדרכים לשיתוף פעולה בין השלוחים באירופה ובין עצמם, וכיצד ביכולתם לסייע לאחיהם בעריהם בברית המועצות.

***

לאחר המושב המסכם יוצאים אל הציון הק'. המעברים צרים והמקום דחוק, אך כולם מגיעים, איכשהו, סמוך ככל האפשר אל ה״אוהל״ הק׳ (שבדומה לאוהלים הק׳ בליובאוויטש, שנבנה רק לאחרונה ע״י הרב דוד נחשון שליט״א).

כאשר השלוחים ועשרות תושבי העיר נעמדים במקומותיהם, משתררת דומיה של רגע. לאות "שלום עליכם" שרים את ניגון ההקפות של רבי  לוי יצחק בטון של ״גילו ברעדה״, ואת הניגון ״הוא אלקינו״ של כ״ק אדמו״ר שליט״א בטון של תחינה ל״׳גאולה שנית בקרוב" ואחר את ״שובה ה' עד מתי". מובן שההתרגשות גוברת תחושת גודל השעה וקדושת המקום.

פתח האוהל ניצב הרב קוטלרסקי, ונושא בקול רועד תפילה ותחינה שהצדיק השוכן במקום הזה ימליץ טוב על בנו, קדוש ישראל שליט״א, שהשי״ת יחזק את בריאות גופו הק'.

יצליחהו בהצלחה מופלגה בכל ענייניו הק', ותיכף ומיד ממש תקוים משאת נפשו, ועם ישראל ייגאל גאולת עולמים.

הרב לוין ביקש בקשה מיוחדת לגאולת הספרים של רבותינו הק' נושא אשר הרבי שליט״א, בנו של בעל ההילולא, עוסק בו במסירות נפש, ובאותו יום עצמו דנים בו במוסקווה בפגישת מלכי עולם. כאן חזר הרב מרינובסקי אחד מתורת בעל ההילולא ואחר נכנסו אל האוהל פנימה.

תחילה קרא הרב יהודה לייב ראסקין ״פדיון נפש״ שהשלוחים חתמו עליו במשותף, והנוכחים החלו לעבור בזה אחר זה, המקום צר, וכל אחד זכה לשהות קצרה בלבד ליד הציון, כשכל אחד שוהה במקום דקות אחדות לקריאת הפ״נ.

כעבור שעתיים, כשכולם סיימו לעבור, הקריא הרב יוסף־יצחק מטוסוב את תמצית ההחלטות הטובות שנתקבלו בכינוס וסוכמו בדיון הבוקר, והאנשים פנו בחזרה אל כלי הרכב.

בינתיים נודע שבראות הרבי שליט״א שכתוב בתכנית הכינוס שמתפללים באלמא אטא ערבית ושחרית של כ״ף מנ״א, העיר הרבי שליט״א שראוי להתפלל במקום תפילה שלישית, תפילת מנחה, בעקבות השמועה התפתח באוטובוס דיון בענייני ״פלג המנחה״, וכו', איך לקיים את ההוראה ולהתפלל מנחה לפני ההמראה, אם זו נועדה לשעה 2 בצהריים, הנחשבת בעונה זו, במקום זה, לשעה מוקדמת, אלא שמשתתפי הדיון לא ידעו שעוד נכונו להם ״חוויות״ נוספות היום.

תחילה התגלתה תקלה במסלול ההמראה, וכשהגיע מועד הטיסה נשבה רוח חזקה ובשדה התעופה לא אפשרו למטוס ובעקבותיה נמסר על עיכוב ממושך, והיה אפוא די זמן לכל הדעות להתפלל מנחה. הפעם עבר לפני התיבה הרב שלום מ״מ קלמנסון, שזכה להיות לעזר לרבנית הצדקנית מרת חנה נ״ע, אשת בעל ההילולא.

העיכוב נמשך יותר מהצפוי, ומה עושים חסידים ששוהים בצוותא? – ״כובשים״ את האולם בנמל התעופה, משנים את מקום השולחנות והכסאות, שולפים מיני מזונות ובקבוקי המשקה שהרבי שליט״א נתן לכינוס ו…יושבים להתוועד: שרים ניגונים, אומרים ״לחיים״ ומאחלים זה לזה, שרישומו של הכנס יישאר לעד וכף…

ועדיין לא נאמרו המלים האחרונות. הרב לוין מגלה לציבור מימצא מדהים: לאחרונה נידון ה״תיק״ של רבי לוי יצחק בבית משפט, והוא זוכה מאשמה. נודע על כך ״בדרך מסוימת״, וידוע שהתיק מכיל חומר היסטורי ממדרגה ראשונה: יותר מאלף עמודים, בחלקם מכתבים ותצהירים שרבי לוי־יצחק או באי־כוחו שיגרו לבית־המשפט, וחלקם פרוטוקול מפורט של החקירות, שנועדו להציג את הנאשם כאויב המהפיכה. ״מי שמעיין בתיק״, אמר הרב לוין, ״נדהם מהחלטיותו האיתנה והעיקשת שלא למסור ח״ו אף שם של יהודי שהיה קשור בפעילותו ה״אנטי־מהפכנית׳.

השמות היחידים המוזכרים בתשובות שלו חם של אנשים שכבר הלכו לעולמם. החוק קובע שתיק כזה צריך להגיע ליורשים (ואגב: בחקירה מדובר גם על הקשרים עם הבן הבכור…) ואין ספק שכאשר יגיע, יתגלו ויתבררו לאשורם פרטים רבים בתולדות בעל ההילולא״.

לאחר שכבר עלינו למטוס והטייסים החלו בהכנות להמראה, נהפך לפתע מזג האוויר השרבי היבש לרוח סערה, שאין ממריאים אלא לאחרי שהיא שוקטת, וכך חזרנו לבית־המלון לקראת תפילת ערבית…

למחרת היום יצאו משתתפי הכינוס, כל אחד ואחד למקומו. כל אחד נשא באמתחתו את המטען הרוחני ש״לקח״ את לבו, אבל כולם היו שותפים לדבר אחד, תחושת הערכה וחצדעה למהפכה שהשלוחים מחוללים בברית המועצות. כאשר יצאנו באותו בוקר של יום חמישי לתפילת שחרית בציבור בבית־הכנסת החב״די במרינא רושצ'ה, והמתפללים הכריזו שלא אומרים תחנון כי היום תיערכנה כאן שלוש בריתות, היה מובן מאליו לכולנו שלא מדובר בתינוקות בני שמונה ימים. מישהו מהשלוחים הפטיר: ״כנראה שהמדינה הזו באמת מסוגלת למסירות נפש… אתה מוצא אותה כאן על כל צעד ושעל״.

אכן, שנת ״אראנו נפלאות״ לאמיתה. הן אינן נפסקות כאן אפילו רגע אחד. ואולי אין סימן יותר מובהק מזה, שהגאולה אכן קרבה.

***

על כינוס השלוחים מיוחד ועוצמתי זה, שאת הרעיון לעריכת הכנס העוצמתי העלה הרב משה סלונים יו"ר הנהלת לשכת 'עזרת אחים' – ליובאוויטש, על כך קיבל מענה מיוחד מהרבי לעריכת הכינוס.

פרק נוסף ניתן ללמוד מאישיותו הכבירה, ר' משה לא נסע להשתתף בכינוס, אלא יצא למסע גיוס כספים על מנת לשלם את עשרות מחנות הקיץ הנערכים בימים אלו ברחבי הערים והמדינות על ידי לשכת עזרת אחים, הכוללים לינה וארוחות לצד מאות טיסות לתלמידים השלוחים והתלמידיות השלוחות, לצד זאת הציע את תוכנית הכינוס והיה מעורב בכל הפרטים לפרטיהם.

אך כחסיד נאמן, ויתר על כינוס כה חשוב שאותו יזם והגה, ובנאמנות מוחלטת כחייל אמיתי, אסף וארגן את הסכומים הרבים לתשלום המחנות קיץ של לשכת עזרת אחים.

הרקע לכינוס: בהתוועדות שבת פרשת ואתחנן ט"ז מנחם אב ה'תשנ"א, התייחס אדמו"ר שליט"א במהלך ההתוועדות לכינוס השלוחים, ואמר שפלא הכינוס מהווה הקדמה לפלא הגאולה במשך השנה, ראו בפועל ויראו עוד כמה וכמה מאורעות שהם נפלאות ויתירה מזה שכל אחד מהם הוא באופן של פלא גם ביחס להפלא שלפניו פלא לגבי פלא שמעורר התפעלות חדשה.

כולל גם הפלא שמתרחש בימים אלו ממש כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא, שהתכנסו מכמה וכמה מקומות גם משאר מדינות שבעולם, בעיירה ליובאוויטש כולל גם כדי להשתטח על ציוני קודש של רבותינו נשיאינו ששם מנוחתם כבוד, וגם על הציון הק' של אאמו"ר ז"ל שיום ההילולא שלו עשרים באב, מתברך מיום השבת קודש זה ונוסף לזה מתכנסים בעיר הבירה דכל המדינה מאסקווא כדי להתייעץ ולהתדבר יחדיו ולקבל החלטות טובות להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, בכל המדינה ובכל העולם כולו.

ויהי רצון שיהיה הכינוס בהצלחה רבה ומופלגה, ובאופן של הוספה כפולה ומכופלת דמוסיף יוסיף ועד להוספה שלמעלה ממדידה והגבלה, שמאורע זה הוא עניין של נפלאות שאותה מדינה שלחמה נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של בעל ההילולא דעשרים באב בהפצת התורה והמעיינות חוצה מארחת ומכבדת את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה שנפלאות אלו שכבר ראו בפועל מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים הפלא הכי גדול גאולה האמיתית והשלימה, עליה נאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, נפלאות גם בערך ליציאת מצרים.

וכך גם ימים מספר לאחר הכינוס בהתוועדות שבת פרשת ראה ראש חודש אלול עמד אדמו"ר שליט"א פעם נוספת על הסמליות המיוחדת שבעריכת הכינוס במוסקבה.

פירוק ברית המועצות עצמה היה כאשר גורבצוב ניסה להגיע לברית פדראלית חדשה בה מדינות ברית המועצות יהיו עצמאיות אבל לברית יישארו נשיא צבא משותף ומדיניות חוץ משותפת ההסכם היה אמור להיחתם ביום שלישי י' אלול תנש"א, אולם יום קודם לכן התחולל ניסיון הפיכה של ה'שמרנים', בהנהגת סגן הנשיא ראש הקג"ב, שר ההגנה, וראש הממשלה, שניסו בכך למנוע את הצעד לו התנגדו הם החזיקו את גורבצוב, במעצר בית, בבית הקיט שלו, והודיעו לציבור שבשל בעיות בריאות הוא נאלץ לפרוש בשעות הראשונות.

לניסיון ההפיכה נראה היה כי הקומוניסטים יצליחו להחליף את השלטון ולהחזיר את גלגל ה'גלסנוסט' לאחור.

באותם ימים שהו ברחבי ברית המועצות עשרות רבות של פעילים צעירים והתלמידים השלוחים של לשכת 'עזרת אחים'. ועשרות רבות של מדריכות שפעלו במפעלי הקיץ של 'גן ישראל' – חב"ד בקייטנות, מחנות קיץ לבנים ובנות ועוד מסגרות שונות, שהופעלו על ידי לשכת 'עזרת אחים' כמו מחנות קיץ סמינרים לנוער  על יהדות ברחבי המדינות זאת מלבד השלוחים והפעילים הקבועים בערים ובמדינות השונות, שנשלוח על ידי הלשכה.

עם קבלת הידיעות הראשונות על טנקים ונגמשים בחוצות מוסקבה התעוררו מטבע הדברים מחשבות על אפשרות של שינוי תכניות ובעקבות זאת העבריו באותו יום נציגי הלשכה שאלה לאדמו"ר שליט"א כיצד לנהוג, מענה הרבי היה חד משמעי: "בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם כולל הקייטנות עד גמירא כמתוכנן וה' יצליחם ויבשרו טוב אזכיר על הציון".

בנוסף לכך גם ביחס לפעילים של עזרת אחים, שעמדו לצאת לרוסיה ולמדינות הסמוכות, באותו יום לאחר פרוץ המאורעות הייתה הוראה ברורה שלא לשנות דבר מהמתוכנן, אלא לצאת לדרך.

הוראות הרבי, שוגרו על ידי משרדי הלשכה לשלוחים בערים  ובמדינות השונות ברחבי ברית המועצות.

כצפוי נסכו עידוד ורוגע בין המוני  פעילי הלשכה, ואלו העבירו את תחושת הביטחון הגמור בהשם ית', כי הכל לטוב, אל החניכים במחנות הקיץ, בני הנוער בסמינרים, ואל משפחות המתקרבים ליהדות ברחבי המדינות.

ואכן כמו תמיד ראה אדמו"ר שליט"א בנבואה ברורה וברוח קדשו את הנולד, המאורעות התפתחו כך שהאזרחים הרוסיים פתחו בהפגנות נגד הקושרים במוסקבה ובלנינגרד, הקושרים שלחו את כוחות הביטחון לדכא את המחאה אך חלק מאנשיהם סירבו להשתתף בדיכוי המרד.

במהלך אחת ההפגנות, צולם בוריס ילצין נשיא הפדרציה הרוסית כשהוא מטפס על אחד מהטנקים שנשלחו לדכא את המרד.

ביום רביעי י"א אלול התמוטטה ההפיכה וגורבצוב חזר למוסקבה. מוסיף ומספר הרב יהושע מצגר: באותם ימים עסקתי בפרסומים בענייני משיח, בעיתונות הכללית, בשבוע שבו התרחש נסיון ההפיכה במטרה להשיב את הקומוניסטים לשלטון התכוננתי לפרסם בעיתון 'ניו יורק טיימס', מודעה גדולה עם הרעיון הבא: המילה משיח מורכבת מנקודות רבות שחיבורן זו לזו יוצר את המילה, מתחת לנקודות מופיע הכיתוב: תגיע למסקנה שלך.

כאשר בהמשך המודעה היו מספר נקודות למחשבה שחיבורן יחד מחייב את המסקנה הברורה ש'הגיע זמן הגאולה'.

אחת הנקודות הראשונות כצפוי קריסת הקומוניזם ביום שני לאחר שנודע על ההפיכה השבתי לעכב את הדפסת המודעה שהרי הדברים ייראו מוזרים מאוד בלשון המעטה הקומוניזם חוזר לשלטון ואנחנו מדברים על קריסת הקומוניזם כסימן לביאת המשיה ואולם כאשר שאלתי את הרבי האם לדהות את פרסום המודעה הרבי שלל זאת בהחלט והורה להדפיס את המודעה באותו שבוע כמתוכנן ואף שלח השתתפות כספית במימון המודעה.

כך בעיצומה של ההפיכה הצבאית אור ליום רביעי נשלחה המודעה למערכת העיתון ונתפרסמה למחרת יום רביעי באותו יום כאשר קוראי העיתון קיבלו לידיהם את העיתון הגיעה הבשורה על ביטול ההפיכה הצבאית.

התברר שהיה זה העיתוי הטוב ביותר לפרסום המודעה שכן היה ברור לכל שהמודעה הוכנה בעיצומה של המהפכה ובמודעה עצמה היה פן נבואי פירוק ברית המועצות, ניסיון ההפיכה הכושל של הקומוניסטים השמרנים הביא למעשה לפירוקה הסופי של ברית המועצות מיכאיל גורבצוב, המשיך להביא שינויים משמעותיים בכלכלה ובמנהיגות המפלגה מדיניות הגלסנוסט שלו שחררה מידע רב לציבור לאחר עשורים רבים של דיכוי ממשלתי נוקשה ועויין.

החלטות כינוס השלוחים האירופי השלישי – י"ד כ"ב מנחם אב

ליובאוויטש – מוסקבה – אלמא-אטא

השלוחים מודים להשי״ת ומכירים טובה לכ״ק אדמו״ר שליט״א על הזכות הנפלאה שנפלה בחלקם להשתתף בכינוס השלוחים האירופי השלישי בליובאוויטש, מוסקווה ואלמא אטא, להיות באהלים הק׳ וכו'. השלוחים, כולם כאחד מביעים מקרב לב ונפש ברכה לכ״ק אבינו אדמו״ר שליט״א שיתברך בכל הברכות האמורות בתורתנו הקי מא׳ ועד תי״ו ועד בכלל.

השלוחים פונים בתפילה תחינה להשי״ת, שהספרים, הכתבי קודש וכו׳ הנמצאים לע״ע בשביה שייגאלו תיכף ומיד, ופונים בקריאה לממשלת רוסיה להחזיר את הספרים והכתבי־קודש תיכף ומיד לספריית אדמו"ר שליט"א. השלוחים החליטו (באם כ״ק אדמו׳ר שליט״א יסכים) לבנות מקווה טהרה בעיר ליובאוויטש (עבור אלו שמגיעים להשתטח על הציון), וכן לשפץ הבית חב״ד שם. בהתאם לדיווחים שנשמעו מפי השלוחים הפועלים בבריה״מ וזכו להצליח בהצלחה מופלגה וההתעוררות לסייע להם בהנחוץ בפועל, מחליט הכינוס שהשלוחים באירופה, שיש להם היכולת, יקבלו על עצמם לסייע באופן ממשי, ע״י אימוץ עיר, פעולה, תעמולה לאיסוף כספים וכדומה.

כו״כ מהשלוחים שי׳ כבר קיבלו ע״ע החלטות ממשיות בזה, ושאר השלוחים נקראים אף הם לעשות כן. לאור ההתעוררות הגדולה לאחרונה אודות הציפייה לגאולה בקרוב ממש, החל מיציאה מגלות הפנימי בעבודת ה', השלוחים מקבלים ע״ע: לקבוע זמנים עכ״פ פעם בשבוע לדבר עד״ז עם ב״ב ועם כל המושפעים.

לקבוע שיעורים נוספים על אלו הקיימים מכבר כאו״א בעצמו וכן שיעורים ברבים לפי האפשרויות במקומו בענייני משיח וגאולה בתושב״כ ובתושבע״פ ובפרט בלקו״ש ומאמרים של כ״ק אדמו״ר שליט״א. לחזק ולבסס המנהג דאמירת פרקי אבות בכל שבתות הקיץ, אמירת פרק מ״ב בתהילים בכל יום לזרז הגאולה. נתינה מיוחדת לצדקה בכל יום בכוונה לזרז הגאולה. השלוחים מקבלים ע״ע לתת לצדקה בכל פעם שיודעים שכ״ק אדמו׳׳ר שליט״א מחלק שטרות לצדקה.

לחפש הזדמנויות לעורר ולדבר על הציפייה לגאולה כמו בעת שמחה וכיו״ב. לעורר רבנים, בתי כנסיות ובתי ספר, שידברו ויעוררו ע״ד עניין הגאולה וביאת המשיח.

שנת הצדי״ק: השלוחים מקבלים ע״ע, שכאו׳׳א יעשה פעולות מיוחדות חדשות במספר 90, והוצעו כמה דוגמאות לזה. להוסיף חברים בהקרן המיוחדת דמחנה ישראל לחזק הפעולות בקירוב סטודנטים והוקם מרכז מיוחד לזה.

לחזק הסמינר קיץ בפריז שיהיה סמינר לכל אירופה, לשתף פעולה בענייני פרסומת ע״י איסוף חומר וכו'. חינוך: לארגן כינוס שנתי למנהלי מוסדות חינוך באירופה. הכינוס פונה בבקשה להנהלת הכוללים, להכשיר מחנכים.

מתוך פרוייקט הליקוט "מי ארמיא אדמורא" בהוצאת לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ליהודי חבר העמים