התכנית שבוטלה: תחנת הרכבת 'חזון איש' בכפר חב"ד

מאת שניאור זלמן ברגר

לפי הוראות הרבי, דאגו עסקני חב"ד, אשר שם "חזון איש" לא יוצמד לשם כפר חב"ד, הן כשם הישוב הצמוד לכפר חב"ד והן בשם תחנת הרכבת של הכפר. כך פירסמתי בבית משיח גיליון 1021 ופרסום הכתבה הניב תגובות רבות ומרתקות ורבים תמהו מדוע חב"ד התנגדו לשם "חזון איש" ומה היתה דעת הרבי בנידון,  והיה גם מי שטען כי הסיפור לא אירע עם תחנת הרכבת, אלא עם סניף הדואר בכפר חב"ד, ולכך הוסיף עוד פרטים שונים ודברים אלו אמר על פי מה ששמע במשך השנים מפי ר' בנימין (בינ'קה) בנו של ר' פיני'ע אלטהויז.

כדי להשיב על התמיהות ולברר את הנסיבות, שוחחתי טלפונית עם ר' בינ'קה, אשר גר בניו יורק והוא הבהיר כי הסיפור אירע עם הרכבת בלבד והוסיף עוד פרטים היסטוריים מרתקים והנה תמצית הפרשה שהתפתחה והסתיימה במהלך שנת תשי"ז:

ר' פיני'ע אלטהויז הוא שדאג באמצעות מר זלמן שזר ואחרים, להקים את תחנת הרכבת בכפר חב"ד והכל כמובן בעידודו של הרבי. זמן קצר לאחר הקמת תחנת הרכבת, אנשי 'המזרחי' שהתגוררו בשטח הצמוד לכפר חב"ד, התקנאו בכפר המשגשג בגשמיות וברוחניות, וכדי לקנטר ביקשו לכנות את שם הישוב שלהם וגם את תחנת הרכבת על שם מנהיג ליטאי: כפר חב"ד-חזון איש. ועל כך ר' בנימין מדגיש: שר התחבורה אז היה מר משה כרמל (ממפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון – אשר בתקופה הבאה היתה ממייסדות מפלגת העבודה) "ואני ראיתי מכתבו ובו מאשר את שם תחנת הרכבת: כפר חב"ד חזון איש".

ומדוע היה כה חשוב, ששמו של המנהיג הליטאי לא יוצמד לכפר חב"ד? על כך לר' בנימין יש מענה ברור מאוד: "בתקופה ההיא החזון איש, נאבק בהקמת מקוואות "בור על גבי בור" כפי שתיקן כ"ק אדמו"ר הרש"ב, ולכן הרבי תבע שוב ושוב מאבא לעשות הכל להוריד את השם חזון איש, מהישוב הסמוך ומתחנת הרכבת". הקשרים של ר' פיני'ע פתחו בפניו דלתות בכל מקום, אך הפעם התקשה להבהיר לפקידים הבכירים, מדוע מתנגד לכבד את המנהיג הליטאי ולבסוף נקט ביוזמה עצמאית, נועזת וכפי שמכנים זאת בעגה החסידית: "לכתחילה אריבער". ר' בנימין: "אבא ניגש לכולל ב'זכרון מאיר' בבני ברק, שם כולם היו תלמידי החזון איש, אבא נכנס דפק על הבימה, והבהיר כי הנה במקום בו מתנהגים היפך דעתו של החזון איש, רוצים לכנות את המקום על שמו. הללו נבהלו ודאגו להבהיר בכל מקום אפשרי, כי המשפחה והתלמידים של החזון איש, מתנגדים לשם החדש". ומדוע הישוב מתנהג היפך דעת החזון איש? הכוונה היתה לאנשי 'המזרחי' אשר בנושאים רבים ובהם שמיטה, נהגו הפוך מהוראות החזון איש.

ר' זושא וילימובסקי, ור' דוד חן בשם ועד כפר חב"ד היו אף הם מעורבים בפעילות למען הסרת השם הליטאי מהכפר החסידי, ולבסוף משאלת הרבי התגשמה, ותחנת הרכבת שבה לשמה המקורי: "כפר חב"ד", וכך היא מכונה עד היום הזה, לנחת רוח הרבי.

תוך כדי תחקיר אודות פרשיה זו, הגעתי אל מר חן מלינג מנהל מוזיאון רכבת ישראל, והוא מסר לי תצלומים היסטוריים הקשורים לתחנה: גזיר עיתון ובו תמונה מתחנת הרכבת [צולם בקיץ תשנ"ד, פורסם ב"הרכבת" גיליון 26 – ספטמבר 1994 -אלול תשנ"ד] וגם לוח זמנים של תחנת הרכבת כפר חב"ד משנת תשכ"א (אוסף איציק קראוזה).