סיום הרמב"ם העולמי • גלריה שניה

מאת: הרב שמואל פעווזנער, תמונות: שמעון רומני

בעיצומם של ימי הסליחות התמלאו הרחובות המובילים לאולם המפואר של אהלי תורה, קהל רב של אנשים נשים והמוני הטף כ"י שבאו לבושים בבגדי השבת, בכדי לחגוג את סיום לימוד היד החזקה להרמב"ם, בספרו משנה תורה מחזור הל"ח במסלול ג' פרקים ליום וספר המצוות.

מבט חטוף על החוגגים ממחיש את העוצמה של תקנתו הגדולה של כ"ק אדמו"ר מה"מ, כאן עומדים יהודים שסיימו בפעם השלושים ושמונה את תורה שבעל פה כולה! מספרים כאלו היו שייכים בעבר אך ורק לגדולי ישראל, עליהם סיפרו את המספר רב של הפעמים שהם סיימו את התורה. תקנת לימוד הרמב"ם הביאה את היהודי הפשוט, הממוצע, לדרגה בה הוא בעצמו לומד במשך שנה או שלוש שנים את כל התורה כולה, ייחד ובאחדות עם עוד אלפים ורבבות מישראל. לצידם יושבים באולם אברכים צעירים כמו גם בחורים וצעירי הצאן אלו שכבר נולדו אל תוך תקופת תקנת לימוד הרמב"ם, אלו שזכו לחינוך הפשוט – נטול חווית החידוש – כי סדר היום היהודי – חסידי כולל כמובן מאליו לימוד יומי של רמב"ם.

אלו כמו אלו פנו מכל עסקיהם בכדי ליטול חלק במעמד סיום הרמב"ם העולמי, מעמד המאורגן ומתנהל רבות בשנים בידיו האמונות של הרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן, מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית, יושב ראש "סיום הרמב"ם העולמי". המעמד המרכזי שזכה ליחס מיוחד ויוצא מן הכלל מהרבי, ושהרבי קבע את שמו "סיום הרמב"ם העולמי", כולל גם ההכוונה לאחר את שמחת הסיום לשעת הכושר, ולערוך את החגיגה ברוב עם ובהדרת מלך וכפי שהיה בחגיגת סיום המחזור השני בשנת תשמ"ו ועוד.

הפתיחה המסורתית של חגיגת הסיום היא בקריאת פרק התהילים של הרבי המתאים לשנה זו פרק קי"ח, אל הדוכן נקרא החזן החסידי הרב שניאור זלמן בוימגארטן שבקולו הנעים מוביל את הקהל בקריאת הפרק פסוק בפסוק, שני הפסוקים האחרונים של הפרק: "א-לי אתה ואודך" נוגנו ברגש רב עם ניגונו המפורסם של רבנו הזקן, ניגון שגם העניק לאירוע מימד של התוועדות לבבית.

פותחין בדבר מלכות. האורות כבים ועל מסך הוידאו מופיעים בזה אחר זה קטעים קצרים מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מימי הבראשית של תקנת לימוד הרמב"ם, החל מסיום המחזור הראשון ביום הבהיר י"א ניסן תשמ"ה, בו סיים הרבי את ההלכה האחרונה ולאחריה ההדרן המפורסם שעורר בשעתו הדים בכל שדרות העולם היהודי, השמחה שנראתה על פני הקודש בשעה שהקהל ניגן שישו ושמחו בהמשך להדרן, מביאה באחת את התחושה המרוממת של נחת רוחו של הרבי מהסיום הנוכחי, הלא הוא מחזור הל"ח, נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, 38 פעמים! ולנחת רוח זו שותפים כל אחד מהלומדים והמסיימים.

את החגיגה מנעימה מקהלת ישיבת תומכי תמימים, בארגונו ובניצוחו של הרב משה גולדשטיין המבצעת בחן מחרוזת שירים לרגל שמחת הסיום

את מסכת הנאומים פותח המנחה הרב בוטמאן בשאלה ששואלים יהודים מהו הענין בלימוד הרמב"ם

כמובן מסתייג הרב בוטמאן מי הוא זה ואיזה הוא שיתיימר להבין את הסיבות לתקנת נשיא הדור, רק ישנם דברים שכל אחד יכול להבין ולהסביר. הגמרא במסכת מגילה קוראת להלכות כתרה של תורה. רבנו הזקן מסביר שכתר הוא למעלה מן הראש שם משכן המוח והשכל, ורצונו של הקב"ה בקיום המצוות נקרא כתר, וישנם תר"ך (אותיות כת"ר) עמודי אור למעלה. וממשיך רבנו הזקן בתניא שהם תרי"ג מצוות התורה וז' מצוות דרבנן. הדרך לתפוס, כביכול, בהקב"ה בעצמו, הוא על ידי לימוד הלכות בהם מובא רצונו של הקב"ה איך לקיים את המצוות מכיון שהקב"ה ורצונו אחד הם.

הסברה נוספת ישנה בפסוק בו בחר הרמב"ם כהקדמה לספרו, "אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך" רבים נתחבטו בפרוש הפסוק ובסיבה בגינה הציב הרמב"ם את הפסוק בספרו, הרבי מבאר כי משמעות המילה 'אז' היא, שבלי הלימוד בספר היד, אכן תיתכן אפשרות לבושה, משום שבשעה ששואלים יהודי האם קיימת את החיוב ללמוד את כל התורה כולה, אפילו יהודי למדן ובקי בכמה מסכתות, את כל התורה כולה הוא עדיין לא למד. בושה אינה חלק מסויים ממציאות האדם, אלא האדם כולו נותר מבוייש כשמתברר שהוא לא קיים את החיוב של לימוד התורה כולה כנפסק בהלכות תלמוד תורה, אך 'אז' כשלומדים את הספר משנה תורה, המקבץ לתורה שבעל פה כולה, לא אבוש, כי לימוד כל ההלכות ברמב"ם נחשב כאילו למד כל התורה כולה.

טעמים אלו מובנים לכל יהודי, אך לנו חסידים ישנו טעם נוסף, ועיקרי.

לימוד הרמב"ם היא תקנתו של הרבי !

הרבי כותב באין ספור אגרות לגבי לימוד החת"ת היומי: בטח לומד בכל יום השיעורים בחומש תהלים ותניא "מתקנת כ"ק מורי וחמי אדמו"ר", וההדגשה היא שזו היא תקנת הרבי הקודם.

הרמב"ם הוא ענינו של הרבי והתקנה שהרבי תיקן. כל אחד מחפש דרך להתקשר לרבי. אין צורך בחיפוש! לימוד הרמב"ם היא הדרך להתקשר בכל יום עם הרבי על ידי קיום תקנתו בלימוד הרמב"ם, אם בלימוד שלושה פרקים או פרק אחד, או נשי ובנות ישראל וילדי צבאות השם בלימוד ספר המצוות. והשייכות וההתקשרות לרבי מביאות את ברכת השם בבני חיי ומזוני רויחי ובכולם רוויחי.

לפני עשרות שנים הדגיש הרבי את נחיצות וחשיבות הלימוד המשותף של כל התורה על ידי רבים מישראל, כי אחדות זו תביא ליציאה מהגלות ולפתרון הבעיות העומדות על הפרק הנובעות מחוסר אחדות, בזמננו אין צורך בראיות, המצב בעולם כולו, ובמיוחד בארה"ק זועק לגאולה השלימה שתציל את המצב, ותביא לשלימות התורה, שלימות העם ושלימות הארץ, ולגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

אל הדוכן מוזמן ידיד וותיק לבית חב"ד הרב לייבל וויליגער שליט"א, ראש הכולל שע"י ישיבת תורה ודעת, ונציגו של האדמו"ר ממונקאטש שליט"א לחגיגת הסיום.

הרב וויליגער פותח בחוויות ילדותו ונערותו עת התלווה לאביו הרב בנימין וויליגער ע"ה, מידי שבת מברכים להתוועדות של הרבי כמו גם להקפות הבלתי נשכחות בשמיני עצרת ובשמחת תורה.

את דבריו החמים של הרב וויליגער הנאמרים בלבת אש חסידית הוא מסיים במופת אישי מהרבי שחווה אביו ע"ה.

לפני כשלושים שנה היו לו בעיות לב והיה צריך לעבור בדיקת מתח הלב.

באתי עם אבי ל-770 ואבי אמר לרבי: רבי, מחר אני צריך לעבור בדיקה במתח הלב (באנגלית סטרעס טעסט). ובאתי לבקש את ברכת הרבי. הרבי ענה 'איר זאלט סטרעסען אין תורה'. כלומר שהעמל והמתח שלך יהיו בתורה.
אבי חזר הביתה וביקש מאמי לבטל את התור לבדיקה! אחרי מה שהרבי אמר הוא לא צריך לבדיקה! ואח"כ חי עד גיל 96! ללא כל בעיות לב. זהו רבי וזהו חסיד, אמונה פשוטה זו בצדיק היא מהותו של חסיד אמיתי.

כעת מברכים את הקהל הרבנים חברי הבד"ץ דקראון הייטס הרבנים הגאונים הרב אברהם אזדאבא הרב אהרן יעקב שווי והרב יוסף ישעיה ברוין שליט"א שמעודדים את הציבור בחיזוק תקנתו והוראותיו של הרבי.

לפני שניגשים אל הסיום מצטט הרב בוטמאן את הגמרא המפורסמת במסכת שבת: 'אמר אביי כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסיכתא עבידנא יומא טבא לרבנן'. הגמרא עוסקת בצורב, כלומר תלמיד חכם שעסקו תמיד בתורה, הגמרא גם מדברת על אחד שסיים ואילו שמחת הסיום היא של כל החכמים כסיום הגמ' יומא טבא לרבנן. ויתכן שיש שמחה אפילו יותר גדולה מזו והיא כאשר המסיימים הם לאו דוקא "כלי קודש" כי אם יהודים שעמלים לפרנסתם, בעבודה או במסחר, ולמרות כל טרדותיהם הם לא מעלים בדעתם לעלות על יצועם לפני שילמדו את השיעור היומי ברמב"ם!!! גם, בסיפור הגמרא ישנו מסיים אחד, כאן הקהל כולו סיים את לימוד הרמב"ם! וזה לא על מסכת אחת, זה על כל התורה כולה, ברור איזו שמחה ויומא טבא לרבנן ישנה בסיום הרמב"ם.

בעריכת סיום מחזור הל"ח מתכבד אורח חשוב ונכבד, הרב אשר עקשטיין שליט"א דיין דקהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא ואישיות מרכזית ומוערכת בעולם הכשרות בארה"ב.

הרב עקשטיין מתחיל בלימוד ההלכה האחרונה בהלכות מלכים ברמב"ם העוסקת במצב העולם בימות המשיח אז: לא יהיה לא רעב ולא מלחמה והטובה תהיה מושפעת הרבה וכו' "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
הרב מגולל את הקשרים במשך הדורות בין אדמור"י בעלזא לנשיאי חב"ד, וקורא לציבור להגביר את העיון בעת לימוד הרמב"ם כל אחד לפי דרגתו. מתכיפין סיום להתחלה, ובתחילת מחזור הל"ט מכובד אורח קבוע ונערץ על ידי הקהל, הרב יחיאל מיכל דסקאל שליט"א ראש ישיבת צמח צדיק דחסידי וויז'ניץ, שמהופעתו בסיומי הרמב"ם ניכרת ידיעתו הרחבה בתורת חב"ד ודרכיה.

הרב מזכיר כי חגיגת הסיום נקבעה להערב אור לכ"ג אלול הוא יום היארצייט של סבו של הרבי הרב מאיר שלמה יאנובסקי נ"ע, וכי הרבי נהג לומר קדיש ביום זה, בהשגחה פרטית מופלאה, היום לפני שלושים שנה בהתוועדות ש"ק פרשת ניצבים הרחיב הרבי את הדיבור על דרכו בקודש של סבו הרב ז"ל, ובהזדמנות בהתוועדות הזכיר כי בשם רמב"ם ישנה מ"ם פתוח ומ"ם סתום, משום שהרמב"ם ובתורתו ישנו חלק הנגלה והגלוי וישנו החלק המכוסה, וכן גם סבו, ישנו החלק המפורסם לכל וישנו החלק המכוסה ולא ידוע, הרבי המשיך ביום זה לפני שלושים שנה במילים המסיימות את הרמב"ם כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

ללמדך שהכל בהשגחה פרטית, והרבי ראה ברוח קדשו שיהיה סיום הרמב"ם באור לכ"ג אלול, והסיום שנקבע להיום הוא בהשגחה עליונה.

ענין מופלא נוסף שמגלה הרב דסקאל הוא שבראש השנה הקרוב יהיה הלימוד בהלכות שופר, וגם נוסח ההגדה ששייך ללימוד דיום ראש השנה מבאר האורח לפי תורת האדמו"ר הראשון לבית וויז'ניץ הצמח צדיק על הקשר בין שופר לפסח שאותיות המרכיבות את המילה שופר הם האותיות שאחרי כל אות של המילה קערה וביאר האדמו"ר בעל האהבת ישראל מוויז'ניץ שזהו הפירוש מגביהין את הקערה מגביהין אות אחת מעל האות שתחתיה, והשנה לפי תקנת הרבי ילמדו את נוסח ההגדה בראש השנה.

הרב יצחק וואלפין שליט"א נציגו של כ"ק האדמו"ר מסטאלין שליט"א המהווה פנים חדשות בחגיגות הסיום, מזכיר בפתח דבריו את דודו הרב חיים ברוך וואלפין ע"ה ראש ישיבת קרלין סטולין, שעתה היא שנת האבלות עליו שהשתתף רבות בשנים בסיומי הרמב"ם כנציג החסידות.

הרב מזכיר את הידידות רבת הדורות בין חצרות חב"ד וקרלין סטולין, וכי בכל מחזור חב"די מופיע לפני תפילת המלך הסיפור הידוע עם ר' אהרן הגדול מקארלין ידידו של רבנו הזקן עוד מתקופת לימודו אצל מורנו המגיד ממעזריטש נ"ע.

הרב מפליא בכוח סיום כל הרמב"ם מהסיפור של רבי שלמה מקארלין שביום היארצייט של הרמב"ם כ"ף טבת סיים את כל ספר היד החזקה ובכוח זה פסק כהרמב"ם לפטור יהודי מעוון ביזוי תלמיד חכם.

הרב וואלפין מסיים סיפור מופת מהרבי שבדידו הווא עובדא, בשנת תש"ן היה מעורב בעבודה עם יהודי רוסיה, ולקראת חנוכה הוא ביחד עם ידידים ארגנו הופעות מוזיקליות, במוסקבה ובלבוב בכדי להביא עידוד ושמחה ליהודים המקומיים.

ר' אברהם פריד (פרידמאן) שנמנה על צוות המנגנים ועשה זאת לשם שמים ללא קבלת שכר על עבודתו ביקש ממני להזכירו לברכה אצל הרבי, תוכנית נסיעתי היתה לנסוע קודם לארה"ק ולהיות ביום כ"א כסלו יום היארצייט של האדמו"ר רבי יוחנן מסטולין על קברו בעיה"ק טבריא ומשם להמשיך למוסקבה ללילה הראשון של חנוכה לקראת הקונצרט.

מלבד בקשתו של ר' אברהם, ראיתי בכך זכות גדולה להביא נחת לרבי מעבודתי עם יהודי רוסיה מתוך ידיעה על העבודה הרבה שהשקיע הרבי במסי"נ רבות בשנים עם יהודים אלו, ומתוך הכרה שלרבי יהיה נחת רוח רבה מכך.

באתי לרבי ואמרתי לו שאני נוסע למוסקבה וספרתי על הקונצרטים, הרבי ענה בברכת הצלחה רבה ונתן לי דולר, ואז הרבי נתן לי דולר נוסף והורה לתת לצדקה בארץ הקודש, אני לא הזכרתי כלל את הנסיעה לארה"ק, הרבי ברוח קדשו ידע מזה וברכני.

זהו מופת קטן המופת הגדול הוא הרבצת התורה שנעשית בכל יום מכוחו של הרבי על ידי שלוחיו וחסידיו המגיעים לכל יהודי ממש ללא הבדל סוג ורמה.

הנואם הבא הוא הרב אברהם יצחק וולפסון שליט"א רב בבית המדרש אמונת ישראל ובנו של המשגיח הרב משה וולפסון שליט"א שהיה מקורב אצל הרבי, והרבי הראה לו חביבות מיוחדת.

הרב בוטמאן מגלה כי הרב אברהם יצחק לומד בכל יום בחברותא מתורתו של הרב לוי יצחק אביו של הרבי , ואף נסע לרגל היארצייט לציונו באלמא אטא.

הרב וולפסון מספר על המחשבות שעלו בו כששמע על תקנת לימוד הרמב"ם בשנת תשד"מ, הוחלט אצלי שזה קשור לגאולה בה עוסק הרבי בלהט, וכתבתי לרבי מכמה מספרי חסידי רוזי'ן כי הרוזינער אמר שהרמב"ם היה ראוי להיות משיח רק שהדור לא זכה ולכן נכתבו השגות הראב"ד על הרמב"ם, ולכן נראה לי שהרבי בסעודת משיח בשנת דברי משיח תיקן את לימוד הרמב"ם, הרבי ענה לי בפתק: נת' ות"ח ת"ח להעיר מאגרת תימן להרמב"ם שמקובל שבד"א תתקע"ו תבוא הגאולה והוא הקץ היותר נכון, וזה היה 10 שנים אחרי פטירת הרמב"ם וזה היה הזמן של אחישנה של אותה תקופה.

ראיתי בכך אישור לתחושתי שתקנת הרמב"ם קשורה לזרוז הגאולה.

הגאון הרב גבריאל ציננער שליט"א שזכה שהרבי בעצמו בעל התקנה הורה לו לשאת דברים בסיום הרמב"ם ומאז משתתף מידי שנה בשנה נושא דברים קצרים ונלהבים בענינא דיומא.

נציגו של כ"ק האדמו"ר מבויאן בארה"ק הרב אברהם רבינוביץ שליט"א מדגיש את ייחודיותו של זמן חגיגת הסיום לפני ראש השנה.

הרב שלמה לייזער שליט"א נציג חסידות צאנז – קלויזענבורג ורב הקהילה בבורו פארק משתתף קבוע בסיומים פותח בהצהרה כי השתתפותו בסיום היא לא כאורח אלא כחלק מהקהל, וממשיך בציטוט משיחות הרבי בעניני ראש השנה.

הרב מאיר וולדיסלבסקי שליט"א ראש הכולל דחסידי גור פנים חדשות במעמד סיום הרמב"ם, מתאר את גודל הלימוד של חסידי גור עוד קודם הבר מצוה בספר התניא. ומאריך בענין סיום הרמב"ם ומביא מרבי ייבי תלמיד הבעל שם טוב על מאמר חז"ל המתחיל במצוה אומרים לו גמור ושואלים מיהו האומר, ותירץ שהמצוה עצמה מבקשת גמור! והרמב"ם עצמו תובע את סיומו!

הרב בוטמאן מודה לנציגו האישי של האדמו"ר מסקווירא שליט"א שטרח ובא במיוחד מניו סקווירא לחגיגת הסיום.

הרב אהרן ווינבערג שליט"א נציג חסידות ונכד האדמו"ר מסלונים, המוכר לקהל מסיומים קודמים, ומוכר גם בהיקף ידיעותיו בתורת חב"ד נושא דברים נלהבים על תקנת לימוד הרמב"ם ועל מייסד התקנה. לקראת סיום, מראות קודש בפרסום ראשון, מצגת מיוחדת המקיפה את חודש תשרי בשנת תש"מ בבית חיינו, שהוכנה על ידי משפחתו של החסיד הרב שניאור זלמן גורארי' ז"ל, מוצגת לקהל ומעבירה את התחושה והאווירה של חודש תשרי עם הרבי.

אי אפשר שלא להתרגש מילדי החמד שהתכנסו באולם סמוך בגאווה בלתי מוסתרת לסיום ייחודי של ספר המצוות שנלמד על ידם במשך השנה, שנערך בחגיגיות עם תוכנית מיוחדת שנוהלה על ידי המחנך הוותיק הרב לוי גולדשטיין ובנו המחנך הרב שניאור זלמן.

הרב בוטמאן מודה נרגשות לבנו הרב יוסף יצחק שי' שעמל רבות להצלחת הסיום.

המנחה מכריז כי הסיום הבעל"ט יתקיים בי"ז בתמוז ה'תש"פ בירושלים עיה"ק, ומדגיש כי י"ז כבר יהיה אז יום טוב , וגם יומא טבא לרבנן לרגל סיום הרמב"ם, הרב בוטמאן מציין דבר פלא במחזור החדש, את ההלכה הראשונה למדו במחזור זה ביום תשעה באב ואת ההלכה האחרונה ילמדו בי"ז בתמוז, ישנה אמרה מהחוזה מלובלין שתשעה באב יהיה בימות המשיח היום הראשון של יום טוב וי"ז בתמוז יהיה היום האחרון וכן תהיה לנו ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים תיכף ומיד

לקול תזמורתו של ר' יוסף יצחק בן-שמעון יוצא הקהל בריקודי שמחה ממושכים, היא שמחת הסיום ושמחת התורה, שישו ושמחו בשמחת התורה כהכנה לשמחה הגדולה של ביאת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

ו