לאחר שבועיים מלאים וגדושים באטרקציות וחוויות ספוגות בתוכן חסידי עשיר, ננעל הדיי קעמפ המושקע בנחל'ה במעמד סיום עמוס ומרגש. המעמד נערך לאחר אירועי הימים האחרונים, שכללו את התמונה המסורתית וטיול ליומיים.
תודה מיוחדת לר' מוטי מרום ולר' אהרן כהן על הניהול הכולל וההשקעה הרבה בכל פרט.
ביום שישי האחרון יצאו החיילים בשירה לכיוון בית הכנסת המרכזי, למולו מצולמת כמידי שנה התמונה המסורתית. באחדות כובשת ובהתלהבות סוחפת נעמדו החיילים לתמונה, כשעל גופם הם לובשים את החולצות המעידות על שייכותם למשפחת גן ישראל. התושבים שנכנסו ויצאו בשערי בית הכנסת, התקשו להסתיר את התפעלותם והתרגשותם מן המעמד.
גם בשבת אחר הצהריים נהנתה נחלת הר חב"ד להאזין לצלילים הבוקעים מפיהם של חיילי גן ישראל – צלילים של המנוני ושירי הדיי קעמפ, אותם שרו במתיקות למול בית הכנסת המרכזי.
בבוקרו של יום ראשון יצאו החיילים לצפון הארץ, למשך יומיים תמימים. בתום הנסיעה הארוכה שנוצלה עד תום לשינון תניא ומשניות בעל פה, ירדו החיילים למעיינות 'נחל הקיבוצים', שם נהנו ממסלול המים המאתגר. מיד בסיום המסלול פנו החיילים לעבר האוטובוס שהוביל אותם לאטרקציה הבאה – קייקי נהר הירדן. כשעתיים שלימות שטו החיילים בנהר כשפיותיהם מזמרים בחדוה את המנוני הקעמפ שנקטעים בצווחות הנאה כאשר מים ניתזים ממשוט סמוך. היום המעייף מתקרב לסיומו והפעם הפנים מועדות ליישוב 'יסוד המעלה', שם, בדשא הרחב והשמור, נערכים החיילים לתפילת ערבית ולארוחת הערב. בשלב כלשהו הארוחה הופכת להתוועדות חסידית, כשבמרכז כל סיירת יושבים המפקדים ומרעיפים על ראשי החיילים שפע של סיפורים חסידיים. פה ושם ניתן גם לשמוע קולות שירה, כשבריח התיכון נשמר, הנקודה העיקרית היא – מסירות הנפש, הנושא הכללי של הקעמפ. ההתוועדויות נמשכות אל תוך הלילה ואל תוך התרדמה…
למחרת מקיצים החיילים, התרעננות קלה, והחיילים צועדים יחדיו לבית הכנסת המרכזי של הישוב – לתפילת שחרית הנשמעת בעוז מפי כולם. כנראה שהתוועדויות ליל האתמול פעלו משהו. לאחר מכן האוטובוסים מטפסים לכיוון מצפה אופיר – ממנו ניתן לראות את כל טבריה וסביבותיה, כשהכינרת גם היא נראית מלמעלה, והמראה מרהיב. לקראת הצהריים נכנסים החיילים בשערי פארק המים הענק 'לונה גל', שם הם מתרוצצים בין מגלשות הענק השונות לבין הבריכות הפזורות, ונהנים עד לשד עצמותיהם. התשישות הרבה לא פוגמת כהוא זה בתפילת המנחה הנערכת בקבר הרמב"ם, ולאחר מנחה עולים לאוטובוסים המובילים את החיילים הביתה.
למחרת שעת ההגעה מתאחרת – עקב החזרה המאוחרת בליל האתמול, וב-11:00 מתחיל המסדר האחרון של הקעמפ. לאחמ"כ עולים החיילים לאולם הגדול – '770' בשפת הקעמפ – שם נערכת ההצגה הגדולה – הצגת הצוות. המערכות מלוות בתפאורה מרשימה ובמוזיקת רקע מושקעת, כשהסוף מפתיע וסוחף…
מיד לאחר מכן התארגנות קצרה והמשחק הגדול מתחיל. לכל סיירת יש מספר נקודות אותן אספה במהלך הקעמפ – לפי ההקשבה והידע הלימודיים. כעת היא שולחת נציג אל הבמה, ובהגיע התור שלה, היא בוחרת מספר נקודות להשקיע. לאחר מכן מופנית שאלה מחומר הלימודים לעבר הנציג, אם ידע לענות – מספר הנקודות שהשקיעו חברי קבוצתו יכפיל את עצמו, אך אם לא ידע – הם יפסידו את אותה כמות… החידון נערך במתח הולך וגובר כשבשניה האחרונה מתחולל מהפך ואחת הסיירות מנצחת בהפרש זעיר. חברי הסיירת המנצחת זוכים – כל אחד – בתמונה של הרבי.
מעמד הסיום בעיצומו ובזה אחר זה עולים הגנרל, המח"ט והמרכז ומשמיעים את דברי הסיכום שלהם, כל אחד מזוויתו הוא. אחרון חביב עולה לבמה נציג החיילים ונושא דברים נרגשים אודות הקעמפ בכללו ומה שהעניק לו, ובעצם לכולם.
המעמד מסתיים בחלוקת תעודות ופרסים למצטייני השינון בעל פה, כשבהם בולט החייל שהתייגע והעפיל לדרגת 'אלוף'.
החיילים – ובעצם, גם המפקדים – מתקשים להיפרד, ועוד שעה ארוכה נשמעים צלילי שיר הסיום. גוד ביי גן ישראל, אותך לעולם לא אשכח..