שיר הקהל – מקהלת ת"ת חב"ד מגדל העמק

יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַמְּלוּכָה

בִּקְדוּשָׁה נִצֶּבֶת עֲרוּכָה,

הֲמוֹן אָדָם הִגִּיעוּ לְתוֹכָהּ.

אֲנָשִׁים נָשִׁים וִילָדִים

בָּרְחוֹבוֹת בְּרֶגֶשׁ צוֹעֲדִים,

וְזֶה עִם זֶה בְּיַחַד נוֹעֲדִים.

כָּל כֹּהֵן אוֹחֵז הָכֵן –

בַּחֲצוֹצְרַת זָהָב מַתְקִיעַ,

"יִשְׂרָאֵל, זוֹ שְׁנַת הַקְהֵל!"

חוֹזֵר הוּא וּמֵרִיעַ.

הָאֲנָשִׁים לִימְדוּ

וְהַנָּשִׁים תִּשְׁמַעְנָה,

הַטָּף – לְמָּה הִגִּיעוּ?

לִתֵּן שָׂכָר לְמִי שֶּׁהֱבִיאָם!

עֶזְרַת נָשִׁים, מַרְאֶה מַרְשִׁים

בִּימָה שֶׁל עֵץ נִיצֶבֶת,

דְּמוּת הָדָר מַלְכוּת

עָלֶיהָ מִתְיַשֶׁבֶת.

מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הִנֵּה בְּפִיו יִקְרָא

מִתּוֹךְ מִשְׁנֶה תוֹרָה,

יַשְׁמִיעַ דְבַר ה' בִּפְנֵי הָעָם.

בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

שְׁלוֹשָׁה כּו‍ֹחו‍ֹת גְּדוֹלִים,

הַקְהֵל שֶׁל אֲנָשִׁים,

וְגַם נָשִׁים וְעוֹלָלִים

בְּתוֹקֶף עוֹז, בִּמְתִינוּת,

בְּקַבָּלַת עו‍ֹל וּתְמִימוּת

מִן הָעוֹלָם אֵינֶנִּי מִתְרַשֵּׁם!

יִרְאַת-שָׁמַיִם טְהוֹרָה

לָחוּשׁ בְּתוֹךְ לִבִּי,

לְגַלּוֹת אֶת הַכּוֹחוֹת –

שֶׁנִּמְצָאִים כְּבַר בִּי.

לְבַשֵּׂר בְּכָל פִּינָה

'שְׁנַת הַקְהֵל' הִיא הַשָּׁנָה,

אֶת הָעוֹלָם נָאִיר בְּאו‍ֹר ה'!

רוֹצֶה לִהְיוֹת, וְלַחֲזוֹת

בְּמוֹ עֵינַי בַּפֶּלֶא,

שֶׁבַּשָּׁנָה הַזֹּאת

נִרְאֶה מַרְאוֹת כָּאֵלֶּה

כֹּהֵן בַּחֲצוֹצְרָה

בִּימָה בָּעֲזָרָה

וְאִישׁ, אִשָּׁה וְטַף

שׁוֹמְעִים בְּרֶטֶט –

אֶת מִשְׁנֶה תּוֹרָה

הִנֵּה כָּעֵת לְמוּל עֵינַי

בִּימָה שֶׁל עֵץ נִצֶּבֶת,

דְּמוּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ

עָלֶיהָ כְּבַר יוֹשֶׁבֶת.

עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל

אֶשְׁמַע מִפִּי גּוֹאֵל,

וְאֶהְיֶה אֲנִי גַּם עֵד

כִּי ה' הוּא מֶלֶךְ לְעוֹלָם וָעֶד