-
על הילדים שנולדו בפסגת האוורסט, ומה בדיוק היה בסלסלת הביכורים? מגזין שישי אינפו מגיש מסר מיוחד מפרשת השבוע 'תבוא' לקראת השנה החדשה ולכבוד ח"י באלול עם הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה • לקריאה
אבריימקה אייזנשטיין|ט״ו באלול ה׳תשפ״גהרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה
שני מטפסים מנוסים מתקדמים אל פסגת ה'אוורסט' שבועות של הכנה ויגיעה, כדי להגיע אל היעד.
מותשים ומיוזעים מגיעים סוף סוף לפסגה, והנה הם רואים לנגד עיניהם שלשה ילדים משחקים בקוביות.
"היי" הם קוראים להם בתדהמה "איך הגעתם לכאן"? "אנחנו לא הגענו – אנחנו נולדנו כאן"… הם עונים.
בפרשת השבוע "כי תבוא" מצווה אותנו התורה להביא ביכורים משבעת המינים.
את הפרי הראשון מסמנים מיד בתחילת גדילתו, ובהגיע הזמן אורזים משלוח מכובד עם כמה פירות ראשונים, ועולים עד לירושלים.
תחשבו על הסיטואציה רגע, ותבינו כמה באמת היה צריך להשקיע בשביל הביכורים האלו.
שנים של עבודה וטרחה, ובסוף עולים עם סלסלת פירות במסע ארוך עד לירושלים!
הפסוק אומר "כביכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם" (הושע ט, י). עם ישראל הוא הביכורים של הקדוש ברוך הוא.
בדיוק כמו שאת הביכורים צריך להביא עד לבית המקדש, כך כל יהודי מקומו האמיתי הוא בבית המקדש.
וכשם שהביכורים עולים לירושלים, בלי שהפירות 'עשו מאמץ' אלא רק בגלל שהם הפירות הראשונים, כך כל יהודי הוא קדוש וחשוב, וכל פרט שבו חשוב, כי הוא הביכורים של מלך מלכי המלכים.
אלא מה? שיש שתי דרכים של קשר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא.
בזוהר נאמר (בתרגום) "שלשה קשרים הם, ישראל, התורה והקדוש-ברוך הוא".
למה שלשה? שניים מספיק!
הרבי מלך המשיח מסביר, שהקשר הרגיל של יהודי לה' הוא דרך התורה, ויש קשר ישיר בין יהודי לה' שלא תלוי בתורה.
הדרך הרגילה שאנחנו מכירים, היא תרי"ג מצוות ואלפי מנהגים.
לתקוע בשופר ולקום לסליחות, לעשות חשבון נפש ולהתאמץ כדי לקום בזמן.
זו הדרך כדי להגיע לראש השנה ולשנה החדשה כמו שצריך.
ויש כאלו שנולדו על האוורסט. כאלו שממבט ראשון אפשר לחשוב שהם עוד לא התחילו את הדרך, שיש להם דרך ארוכה כדי להתחבר לבורא העולם.
אבל בהסתכלות של הרבי – בדיוק להיפך. הם היהודים שקשורים לעצמותו של הבורא, בלי סממנים, בלי להתייגע, פשוט כי הם ביכורים.
•
כמה כיף זה לגלות אצל כל יהודי, שבאמת באמת הוא הכי טוב שיש, הכי מחובר, הכי אמיתי, והסימנים? יבואו גם יבואו.
הדבר הראשון שצריך לשנות זה אצלנו. את ההסתכלות על כל אחד.
לא עוד "קירוב רחוקים" כמו הסיסמא של פעם. מי אמר שהוא הרחוק ואתה הקרוב? ואולי הפוך?
להסתכל על כל יהודי ויהודייה, להבין שהם הביכורים האמיתיים, וכמו שהם בעצמם – להגיע איתם יחד למלך מלכי המלכים.
•
ביום שני יחול ח"י באלול, יום ההולדת של רבי ישראל הבעל-שם-טוב, מייסד תורת החסידות ושל רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד, החסידות מגלה את המהות של כל יהודי, מלמדת אותנו להסתכל פנימה ולא על החיצוניות.
זו ההכנה הטובה ביותר שלנו, החשבון נפש האמיתי לקראת ראש השנה.
•
וכך מספר הרבי הקודם – רבי יוסף יצחק (שיחת שמחת תורה תרצ"א): כשהייתי בן ארבע שנים, שאלתי את אבי [הרבי הרש"ב]:
מדוע ברא השם את האדם עם שתי עיניים? והרי די לו בעין אחת, כמו שהוא ברא רק פה אחד וחוטם אחד?
ענה לי אבי: היודע אתה אלף בית?
כן – עניתי.
היודע אתה – שואל אותי אבי – כי ישנה 'שין' ימנית ו'שין' שמאלית, מה ההבדל ביניהן?
עניתי: בשין ימנית הנקודה היא מצד ימין, ובשין השמאלית הנקודה – בצד שמאל.
ואז אמר לי אבא:
ישנם דברים שצריך להסתכל עליהם בעין ימנית – בחיבה ובקירוב. וישנם דברים שצריך להביט עליהם בעין שמאלית – באדישות וריחוק.
בסידור ועל יהודי יש להסתכל בעין ימנית, ואילו על סוכריה ומשחקים יש להביט בעין שמאלית.
מסיים הרבי הרייץ: מאז נחקק בליבי ובמוחי ענין אהבת ישראל, אשר על כל יהודי, יהיה מי שיהיה, צריכים להסתכל בעין יפה.
זו הסתכלות גאולתית, שתביא את הגאולה השלימה מיד ממש.
שבת שלום ומבורך!
נ.ב.
חשוב להאיר ולהעיר, שאין הכוונה חלילה שאפשר להסתפק ולהיות יהודי ללא קיום תורה ומצוות בשלימות, אלא שהיהודי מחובר אל הקדוש-ברוך-הוא כפי שהוא בעצמו ובכל מצב, ובע"ה בהמשך יתחבר גם על ידי התורה והמצוות ואז יגיע לשלימות החיבור.
תגיות: הרב יהודה גינזבורג, שישי אינפו