דקה לפני ההתפרצות • מרדכי רוט

מרדכי רוט, מטפל רגשי

היה זה לפני כשנה קיבלתי שיחת טלפון מרב שכונה בירושלים: "אחד מבני קהילתי חווה כעת סיפור של בית שעל פניו הולך להתפרק, הלוואי שתהיה השליח לעזור פה. מדובר באדם ירא שמים יהודי טוב, לפחות למראה עיניי – בתפילות שהוא מתפלל בבית הכנסת ומגיע לשיעורים שלי.

אשתו התקשרה אליי אתמול בלילה והיא בוכייה: 'לא הייתי עושה את זה ומדברת על בעלי אצל הרב שלו, אבל הגיעו מים עד נפש אני כבר לא יכולה לסבול את זה יותר.

יש לי בעל טוב ומיוחד וירא שמים אבל הכול טוב עד שהוא מתפרץ, עד שקורה משהו שלא נראה לו. משהו שהוא רוצה ולא מסתדר לו, שהשם ישמור – הר געש נראה כמו אגם לידו.

אם הוא ממש ירצה משהו ואני אגיד ההפך ממנו אז על פי רוב אני רק אראה על פניו שהוא כועס בשקט, אבל לפעמים, פתאום הוא נהפך לאיש אחר. הוא יכול פתאום לצעוק, לדבר לא יפה, לכעוס כעס שממש מפחיד אותי – וזה ממש לא אותו בן אדם שעזר לי לפני כמה דקות בבית עם הכלים עם הכביסות עם הילדים…

על פי רוב הוא עוזר, מפנק, מדבר אליי יפה, מכבד ומה לא…

הכול טוב ויפה עד שזה מתנגש עם משהו שהוא ממש רוצה ואז זה קורה, הוא משתנה ונהפך לאדם אחר. הוא מסתגר עם עצמו, צועק ומדבר לא יפה.

בשבוע האחרון קרה משהו שלא קרה אף פעם בחיי הנישואין שלנו, מרוב שהוא כעס הוא פשט זרק על הרצפה צלחת ושבר אותה.

זה כבר ממש הפחיד אותי, ממש פחדתי שהוא יעשה לי משהו.

כמובן אחרי שהוא נרגע הוא ביקש סליחה והוא אמר לי שהוא לא שלט בעצמו וזה לא יקרה יותר אף פעם, והעובדה שזה קרה רק פעם ראשונה מזה עשר שנות הנישואין שלנו.

אבל אני אומרת לך, כבוד הרב, אני חושבת אולי שהוא צריך טיפול. אני לא מוותרת על בעלי כי אני יודעת שהוא אדם עם לב ענק לב זהב והוא אבא טוב לילדים, אבל יש לו בעיה של כעסים, של שליטה בכעסים, של התפרצויות.

אני חושבת שזה רק מחמיר מיום ליום. ואני מבקשת ממך כבוד הרב תטפל בזה כי אני לא רוצה שזה יידרדר למצבים גרועים מאלה.

יש לי חברה שאמרה לי: 'תתגרשי ממנו מיד אל תחכי אפילו יום אחד', אבל כפי שאמרתי לך בעלי באמת אדם טוב ומיוחד אני בטוחה שהוא יטפל בבעיה הזו והוא יהיה בעל מושלם'.

אני מכיר את אותו יהודי, סיים רב השכונה, אין לי רוח הקודש אתה רואה שלא ידעתי מה הוא עושה בבית, אבל במהות שלו הוא בן אדם מיוחד יש לו רק בעיה של התפרצויות וכעסים והוא צריך לטפל בזה, תנסה לסייע לו בבקשה בס"ד".

אותו יהודי הגיע אליי, במבט חיצוני הוא ממש היה נראה עדין נפש, ובעל פנים יהודיות מאירות.

התחלנו לשוחח, הוא אפילו לא ניסה להכחיש וישר הודה: "אכן כן, אני יודע שיש לי את זה. אני לא יודע לשלוט בעצמי, לא יודע לשלוט בכעסים שלי!

כאשר אני רוצה משהו חזק וזה לא קורה אני מרגיש שכל תא ותא בגוף שלי מתפוצץ מרוב עצבים. אני לא יכול לקבל את הלא!

נכון, למדתי בחיים להוריד את הראש בהרבה דברים, אבל יש דברים שזה מעל השליטה שלי.

אולי אני אדם מטורף שצריך כדורים, לא יודע. אני רק יודע שעברתי את כל הגבולות. אם אשתי ממש כועסת עליי אני מבין שמשהו פה צריך תיקון.

שוחחנו ארוכות, על עברו, חבריו, יחסיו עם הוריו – והוא מיד אמר: "יש לי את ההורים הכי טובים בעולם.

הם בחיים לא צעקו עליי, תמיד הרעיפו עליי – אהבה, חיבוק, כבוד, מתנות ומה לא. מה שרק רציתי ישר קיבלתי.

כסף לא חסר להוריי וכך כל דבר שרק רציתי קיבלתי. ואם לא קיבלתי הייתי קצת בוכה, או בגיל יותר מאוחר עושה פרצופים של נעלב, והייתי מקבל את מה שרציתי.

הורים מושלמים יש לי", הוא אמר, "בחיים, הוריי לא אמרו לי לא.

אתה מכיר כאלו הורים?!" הוא ספק שאל ספק קבע. "לכן, ההתנהגות שלי בוודאי לא קשורה להוריי".

"אתה יודע", אמרתי לו, "אתה יודע מה הבעיה שלך, הבעיה שלך ללא ספק היא ההורים הטובים מדי שלך. ההורים שלך תמיד רק אמרו לך כן ובחיים לא אמרו לך לא.

אם ההורים שלך היו יודעים לעשות לך גבולות – זה אסור, זה מותר, זה מחר, זה נראה איך תתנהג, זה בכלל לא.

היית מתנהג אחרת היום.

אתה גדלת ללא גבולות, גדלת רק עם אהבה ללא שום גבולות.

לעומת זאת כאשר ילד גדל עם הרבה הרבה אהבה אבל מצד שני גם גבולות נצרכים, אז הוא לומד לדחות סיפוקים, הוא לומד שיש דברים שהוא רוצה והוא לא מקבל.

אתה התרגלת רק לשמוע כן, בלי לדעת שיש מושג כזה לשמוע לא, אסור, אי אפשר, לא עכשיו. אז כאשר התחתנת ואתה חי עם בן זוג אין מצב שהוא יגיד לך לכל דבר כן, אי אפשר לרקוד רק לפי החליל שלך.

וכאשר ראית שאשתך אומרת לא פתאום, לא היית רגיל לזה ואין לך כלים איך להתמודד אם הלא. ולכן אתה פשוט צועק, כועס ומתפרץ".

הנושא הזה של ילדים ללא גבולות הוא היום מאוד בעייתי, פעם היו נותנים רק גבולות וכמעט לא אהבה, היום נותנים רק אהבה בלי שום גבולות, אבל הבעיה שכדי שהנפש של הילד תגדל בצורה תקינה היא צריכה את שניהם אי אפשר רק אחד מהם.

הא בהא תליא.

ילד צריך לקבל את כל האהבה שרק קיימת בעולם. חיבוקים, נשיקות, כבוד, מילים טובות, ועוד ועוד. אבל עם זה הוא צריך לדעת שיש מושג של לא. לא כל דבר שילד רוצה הוא יכול לקבל הוא צריך לדעת שיש גבול.

ילדים שמתקשים עם גבולות בבית עלולים לחוות קשיים בהסתגלות למסגרות שמחוץ לבית כמו בית הספר, חוגים, ישיבה, כולל או מקומות עבודה בעתיד הבוגר. המפגש בין ההתנהלות לה הילד רגיל במסגרת המשפחתית (בית ללא גבולות) לעולם האמיתי (שבו יש חוקים, גבולות ונורמות) כל כך גדול עד שהילד עלול להתקשות מאוד להסתגל אליו.

אותו יהודי שהגיע אליי עשיתי איתו עבודה קשה אבל ברוך השם אותו זוג חי חיים מאושרים בעזרת הבורא יתברך.

אדם שסובל מהתפרצויות וכעסים צריך לדעת שזה יכול לנבוע מהרבה סיבות, זהו דבר שצריך להיות מטופל בהקדם כי זה לא נהפך ליותר טוב עם השנים, זה רק מחמיר יותר ויותר כאשר הבעיה לא מטופלת.

מי שלא התנסה במידת הכעס במידה שאדם מרגיש שקשה לו לשלוט בעצמו זה באמת ניסיון קשה.

חשוב לי רק להדגיש שכאשר יש מקרים של אלימות מילולית וקל וחומר אלימות פיזית צריך לטפל בזה בהקדם, זה עניין של פיקוח נפש.

ונסיים בדבריו המאלפים של רבי משה פיינשטיין בעניין חינוך הבנים שראויים להילמד כפליים בימי בין הזמנים: "בדבר הצלחה בחינוך הבנים ליכא כלל בדבר איך להתנהג, שתלוי לפי מדות הבן והבת שחנן אותם השי"ת. שיש שטוב לילך בתקיפות ויש שיותר טוב לילך ברכות ובנעימות. וברוב הפעמים בנעימות ורכות הוא יותר טוב כי אז מה שאומרים לילד הוא מקבל בשמחה ומכיר שהאב והאם רוצים בטובתו אף בדעת קטנותו, וכשאומרים לו מה לעשות ומה שלא לעשות עושה ברצון, וכשגדל מעט עד שמבין דברי טעם מסבירין לו גם טעם לפי הבנתו. ועיקר החינוך צריכים לחנכו באמונה בהשי"ת ובתורתו, ושכל דבר שנותנים לו הוא מתנה מהשי"ת שאז יקנה אהבה להשי"ת, ולאביו ואימו השלוחים משמים ליתן לו. ואז יעשה באהבה כל מה שיאמרו לו שכן הוא רצון השי"ת ולא יצטרכו לעונשו רק לפעמים רחוקות, וכשיענישוהו יבין איך שהיה זה לצורכו ולטובתו". (שו"ת אגרות משה יו"ד חלק ג' סימן ע"ו)

לתגובות: machon.rot@gmail.co