"משמת רבי יצחק – פסקה גם גלות" • טור פרידה

הגמרא בסיום מסכת סוטה, מציינת שמות של תנאים, ואתם דברים שבטלו כשמתו, כמו משמת רבי בטלה ענווה, ויראת חטא. וכן קדושה, דרשנים וכו' וכו'.

כשהגיעה הידיעה על פטירתו של רבי יצחק משלוחי הרבי לתענך יכולים אנו לומר:

משמת רבי יצחק; "המורה יצחק", "המנהל", "הרב", השליח הרב ידגר", פסקו דברים רבים, אך פסקה גם גלות, והמשיח והגאולה קרובים מתמיד.

אחרי פטירתם של חשובים לפניו אמרו עליהם שיתפסו בכסא הכבוד, ולא יניחו, עד שישלח השם את משיח צדקינו..

אך מי שמכיר את ר' יצחק יודע שהוא ליגה אחרת, של עקשנות ודבקות וחסיד ואהבת ישראל, כך שאיתו לא יהיה להם קל, אני מדמיין, שהשומרים למעלה בכוננות גבוהה.

ליגה אחרת! כי הוא יהודי שמסר חיים שלמים למען הרבי, למען טובת יהודים, מבצעים, הרבצת תורה, קדושה, חינוך ילדי ישראל ,חסדים, וכנראה עוד אלפי אלפי פעולות שבוודאי יתגלו כעת, וביחד עם עקשנותו שרק מחכים להתגלות בלי להכנע לשום מציאות אחרת שקרתה בעולם.

בערב שבת בין מנחה לערבית, היה מוסר דבר תורה גם אחרי טרגדיות ואירועים קשים, היה כמו מפקד מרים לכולם את מצב הרוח, ושולף את הסיסמא "הנה זה בא, אלו הרגעים האחרונים".

צריך עוד להתאושש מהידיעה שגם רב יצחק איננו, הכאב הוא עצום, והשנה תענך שלנו חטפה כהוגן,

אבל חונכנו להיות איתנים, נקום,ננקה את האבק, ונדע שעליו יכולים לסמוך, ולהתעודד שכנראה יותר מפעם ש "הנה הנה משיח בא, אלו הרגעים האחרונים של הגלות".

ומי ישלים את החסר? כנראה כל אחד בפעולה ועוד אחד אחר בפעולה שניה,

כמוהו להיות, זה בלתי אפשרי, הוא "אחד בדור".