בית נאמן: אמירת אמת לאמיתתה

הרב זאב קרומבי

אחד הנושאים שגורמים לפעמים לעימותים בין בין בני זוג הוא נושא של אמירת "האמת לאמיתה". אין חולק שאמירת אמת היא ערך חשוב ביותר ביהדות, שהרי התורה כותבת בפרוש "מדבר שקר תרחק" (שמות כג, ז). נשאלת השאלה, האם אמנם חייבים וצריכים בכל מקרה להגיד את האמת המוחלטת?

כאשר אישה שואלת את בעלה: "האם אני נראית יפה בעיניך?", האם עליו לענות לה את האמת: "האמת היא שדי השמנת בזמן האחרון והשמלה הזו לא נראית יפה עליך…", או, כאשר בעל שואל את אשתו: "מה דעתך על דבר התורה שאמרתי בשולחן שבת?", האם היא צריכה להגיד לו את האמת: "האמת היא שזה היה ממש משעמם ולא עניין אף אחד…"

כנראה שלא תמיד חייבים להגיד את האמת המוחלטת. נכון שאסור לשקר, אולם יש מקרים בהם מותר "לשנות" מפני השלום. מקור ההלכה הזו היא בגמרא ביבמות (סה, ב): "אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום… רבי נתן אומר מצווה".

חכמנו ז"ל למדו זאת מדבריהם של אחי יוסף, שחששו שאחרי פטירת יעקב אבינו יוסף ינקום בהם על שמכרוהו לישמעאלים, ולכן, למרות שיעקב לא באמת אמר להם איזה דבר, למען השלום הם שינו מהאמת ואמרו ליוסף: "וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹוהֵי אָבִיךָ… " (בראשית נ, טז-יז).

יותר מכך, אפילו הקב"ה בכבודו ובעצמו שינה מהאמת כדי להטיל שלום בין אברהם לשרה, שנאמר: "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן" (בראשית יח, יב). הקב"ה לא סיפר לאברהם ששרה אמרה עליו שהוא זקן כיוון שאברהם היה עלול להיפגע אם הוא היה שומע שאשתו חושבת שהוא זקן. לכן שינה הקב"ה את דבריה של שרה ואמר לאברהם: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי" (שם יג), (יבמות סה, ב; ירושלמי פאה א, א).

ועוד ציווה הקב"ה לשמואל הנביא לשנות מהאמת כשאמר לו כאשר הלך להמליך את דוד למלך: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי" (שמואל א טז ב), ונאמר אחר זה: "וַיֹּאמֶר ה' עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַה' בָּאתִי" (ולא גילה שבא למשוח את דוד למלך).

ועוד למדו חז"ל (כתובות, יז, ב) שמותר לשנות מפני השלום כדי לפאר את הכלה: "כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא (מפרש רש"י: לפי יופיה וחשיבותה מקלסין (משבחים) אותה), ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה״. (גם אם כשלא האמת המוחלטת והכלה לא בדיוק נראית כך).

שואלים על כך בית שמאי: "אמרו בית שמאי לבית הלל: ׳לדבריכם, הרי (אם) שהייתה חיגרת או סומא, אומרין לה כלה נאה וחסודה? – והתורה (הרי) אמרה "מדבר שקר תרחק"?!״. למרות השאלה הקשה, ההלכה נקבעה כדעת בית הלל שמשבחים כל כלה כ"כלה נאה וחסודה" (שולחן ערוך אבן העזר סה, א), גם כאשר זו אינה האמת לאמיתה.

בפעם הבאה שנראה לך שאתה או את "פשוט חייב או חייבת" להגיד לבן או בת הזוג שלכם את האמת המוחלטת, אולי כדאי שתשקלו שוב אם אמירת האמת המוחלט היא המעשה הנכון, או שיש מקום אולי לשנות קצת את הדברים, כפי שאמר הרבי בשיחת פורים תש"כ (תורת מנחם חלק כ"ז ע' 430): "יש פתגם שאומרים בשם רבינו הזקן (לא שמעתי זאת מכבוד קדושת מורי וחמי אדמו״ר, ולכן אינני יודע אם כן הוא), ששקר אסור לומר, ואילו אמת לא חייבים לפרסם ולהכריז מן הגגות…". עכ״פ, מאחר שמדובר על נושא מורכב כדאי תמיד לשאול רב מורה הוראה איך לנהוג בפועל.

זאב קרומבי הינו מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות בעל תואר שני בטיפול משפחתי (MSW) ותואר שני בהתמכרויות (MA) ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות: 0547-822686