כולם להגרלה • טור לפרשת פנחס

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה

מנהג מיוחד יש אצלנו בבית הכנסת: בכל יום שישי, לפני תפילת מנחה אני מוודא שכולם בבית הכנסת הניחו תפילין.

ברוך השם שאצלנו יש 'מכל הסוגים' וכך יוצא שיש כמה וכמה שמניחים תפילין בדקות האחרונות לפני שקיעת השמש של יום שישי.

אחד מהמתפללים ה'דתיים' פנה אליי השבוע, ושאל אותי מה בכלל צריך להציע להם להניח תפילין הרי "בקושי הם יודעים לקרוא את אותיות התפילה"..

בתגובה סיפרתי לו, שהמניין שאיתו אנחו מתפללים, מורכב כמעט כולו מאלו שנפגשתי איתם לראשונה בדוכן התפילין..

השבוע פרשת 'פינחס' נקרא בתורה על חלוקת הארץ.

עם הספר, שראה ניסים בימי חייו, ממשיך 'בשגרה' ומחלק את הארץ בגורל.

לא (רק) חלוקה לפי רוח הקודש וה'אורים ותומים' שהיו לכהן הגדול על החושן, אלא בעיקר עם פתקים והגרלה, כדת וכדין.

חלוקת הארץ הייתה באופן שיש שיגידו שהוא לא הגיוני.

בכל בוקר אנו אומרים "אשרינו מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו".

גורל הוא משהו שלא טבעי. לא תמיד הזוכים בלוטו יודעים להשתמש בכסף, וקרוב לוודאי שהזוכה לא ידע שיזכה.

כך גם אנחנו זכינו בגורל שלמעלה מהטבע, שה'יהודי' שבתוכנו הוא לא תמיד טבעי ומובן.

בשיחה משבת פרשת פינחס תשמ"ב, ביקש הרבי מכל אחד לגלות אצל יהודי אחר את ה'גורל' שבו. את החלק הלא מובן.

מהנסיון הקטן שלי, ההצלחה עם יהודים לא מגיעה תמיד בהגיון ושכל, משיעור תורה או מויכוח פילוסופי.

דווקא חיבוק ליהודי שלא מכירים, דאגה לזולת שמעולם לא ראינו, או/ו הנחת תפילין ליהודי שלא חשב מעולם שיעשה את זה באמצע הרחוב,

זה מה שמגלה את 'ארץ הקודש' שיש לכל אחד, את הקדושה הקיימת בתוכנו פנימה

ב'סערת התפילין' המתרחשת לאחרונה, בהם יש שלועגים או כועסים על דוכני התפילין שנמצאים בכל פינה, בארץ ובחו"ל יש דבר טוב, אפילו טוב מאוד.

זה מגלה את הגורל שבתוך כל אחד ואחד, את החלק האלוקי שיש עמוק בפנים וכך גם אנשים שהיו 'רחוקים' מתגלים ומתחילים להניח מחדש.

בשבועות אלו בהם אנו מציינים את הגעגועים ואת האבל על בתי המקדש שנחרבו, הבה ניקח החלטה טובה לגלות בעוד יהודי את ה'גורל' שבתוכו.

לחייך לכל אחד, לעשות טוב ללא הבחנה, ודווקא הלא הגיוני מגלה את החלק האלוקי ויגלה את הגאולה האמיתית והשלימה, על ידי הרבי מלך המשיח בקרוב ממש, ממש.

שבת שלום ומבורך!