המקום הבטוח ביותר בעולם: ארץ ישראל • פרשנות

מאת: הרב אבישי אפרגון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

ארץ ישראל – המקום הבטוח ביותר בעולם

בשבועות האחרונים ישנה עליה בכוננות הביטחונית בדרום ובצפון.

בדרום, ישראל תקפה ברצועת עזה בעוצמה, אולם למרות זאת החמאס ממשיך להלהיט את הרוחות בירושלים ובהר הבית, ודואג להמשיך את התסיסה ולנסות לפגע גם באזורים אחרים. בצפון, לאחר נסיון הפיגוע במגידו, ולאחר ירי של עשרות רקטות, ישראל תקפה מטרות בלבנון. וברמת הגולן, שוגרו כמה פעמים מטחי רקטות מצומצמים, וישראל תקפה בתגובה מטרות של צבא סוריה, משום שהוא הריבון בשטח ולכן עליו לשאת בתוצאות.

בנוסף לכך, נשמעו בימים האחרונים איומים גם מכיוונים אחרים – החות'ים בתימן הודיעו שאם תתפתח לחימה, הם יצטרפו אליה, ויש מומחים שמדברים גם על אפשרות למעורבות של המיליציות בעיראק.

אולם, השאלה העיקרית אותה צריך לבחון היא – האם חיזבאללה – שהוא גורם הכח המרכזי והדומיננטי ביותר בין כל ארגוני הטרור והמיליציות – אכן מעונין במלחמה בקרוב?

גורמי יסוד בהערכה

בבואנו להעריך האם אכן פניו של חיזבאללה לעימות עם ישראל בעתיד הקרוב, עלינו לשקול היטב את הגורמים השונים המעצבים את אזורנו בשנים האחרונות, ואת השלכותיהם על ה"שחקנים" השונים בזירה.

אחד הגורמים החשובים ששינו את הסביבה האסטרטגית של ישראל הינו מלחמת האזרחים בסוריה, שהביאה לפירוקו המעשי של הצבא הסורי, שאיבד במהלכה כ- 70% מכוחו הקרבי.

מתוך 380,000 חיילים שעמדו לרשות צבא סוריה, נותרו כ- 150,000 בלבד, וזאת בשל אבדות כבדות, ועריקות מסיביות של החיילים השיעים והסונים (שדוכאו ע"י המשטר העלאווי). על פי מידע רב שזורם מתוך סוריה, המשטר לא מצליח לגייס אפילו שליש ממכסת הגיוס הקודמת שלו, וזאת בשל העובדה הפשוטה שכ 6-7 מיליון אזרחים נמלטו מסוריה, ועוד 7-8 מיליון אזרחים עזבו את בתיהם, וחלק נכבד מהם נמצא במובלעות שאינן תחת שליטת הצבא הסורי (כמו מזרח סוריה שנשלט בעיקר ע"י הכורדים, וכן צפון סוריה שאליו פלש הצבא הטורקי).

מתוך כ- 4,800  טנקים, נותרו רק כ- 1800,  וחיל האוויר הסורי הגדול שמנה כ- 500  מטוסי ומסוקי קרב, התפורר לרסיסים, ומונה כיום כ- 150 מטוסי ומסוקי קרב שמישים בלבד. כמעט כל יחידות הצבא הסורי מתפקדות כיום בכשליש עד מחצית מהתקן הצבאי שלהן לפני מלחמת האזרחים, והן גם מרותקות ברובן לאזורי לחימה הרחוקים מגבול ישראל, ונתונות ללחץ יום יומי של פעולות טרור ולחימה בעצימות משתנה מול עשרות אלפי המורדים שעדיין נמצאים בסוריה, מול הכורדים שנתמכים ע"י ארה"ב, ולעיתים גם מול הצבא הטורקי וארגוני המורדים שהוא תומך בהם.

התפוררותו של הצבא הסורי, הינה ללא ספק נס גדול לטובת עם ישראל, ששינה לחלוטין את תמונת המצב האזורית.

התפוררות זו, מערערת את יכולתו של חיזבאללה לפתוח במלחמה, משום שברור לו כי המשענת הסורית שעמדה לימינו בעבר, ויכלה לאיים על ישראל (כפי שהיה במלחמת לבנון השניה) הפכה להיות משענת קנה רצוץ.

בעבר, לפני מלחמת האזרחים בסוריה, יכל חיזבאללה להסתמך על כך שבמקרה ויעמוד לפני קריסה, יוכל הצבא הסורי לסייע לו באופן ישיר בלבנון עצמה, או ע"י הצגת איום צבאי גדול וממשי מול ישראל ברמת הגולן.

אולם כיום, חיזבאללה מבין שאם יתפתח עימות בינו לבין ישראל, אזי למעט ארגון החמאס – שספג מכות נאמנות במהלך מבצע "שומר החומות" – הוא אינו יכול לצפות לתמיכה חזקה מגורם כלשהו במרחב, ולמעשה כמעט כל עוצמתו של צה"ל תופנה מולו, וזה גורם רב משקל שמרתיע אותו.

באימונים ובתרגילים הגדולים שצה"ל עורך בשנים האחרונות, ניכר בבירור שאכן כל עוצמתו היבשתית והאווירית של צה"ל תוטל נגד חיזבאללה, וברור מאליו שעוצמה אדירה זו תפגע בו קשה מאוד, ויתכן שאף תביא למיטוטו של הארגון.

דאעש ואל-קאעידה הסונים נלחמים בחיזבאללה השיעי

חיזבאללה עצמו מרותק אף הוא לזירות רבות.

אלפים מחייליו פרוסים בתימן, עיראק, ובעיקר בסוריה. כוחו הכולל נאמד בכ- 40,000 איש, אבל חלק משמעותי מהם אינם חיילים קרביים, והעובדה שחלק גדול מהם עדיין מרותק ללחימה באזור דמשק, במזרח סוריה, ובגבול סוריה-לבנון מול ארגוני המורדים – וביניהם אל-קאעידה ודאעש – שניהם ארגונים סונים שהכריזו מלחמה על חיזבאללה השיעי – כל זה מפחית את סכנת ההידרדרות בתקופה זו בצפון. לפני כשבוע בלבד, דווח בסוריה על התקפה גדולה וקרבות קשים בין כוחות של המורדים לבין אנשי חיזבאללה וצבא סוריה.

חיזבאללה ספג במהלך מלחמת האזרחים בסוריה מספר עצום של אבדות (ביחס לגודלו): כ- 8500 פצועים, למעלה מ- 2000 הרוגים, ומאות עריקים – המהווים כשליש מכוחו הקרבי!

אמנם, העצימות של המלחמה בסוריה פחתה בשנתיים האחרונות, אבל חיזבאללה עדיין פרוס בה באופן נרחב, ופועל באזורים רבים בתוכה, וזו מגבלה משמעותית על כוחו, היות והוא מעונין מאוד לשמר את הישגיו בסוריה, ולא רוצה לנטוש אותה, ולכן הוא יעדיף, להערכתי, לא להיכנס למלחמה עם ישראל, אלא רק במקרה קיצון.

גורמים מרסנים

גורם נוסף הינו המעורבות הרוסית בסוריה – שהיא בבחינת "הנשמה מלאכותית" לפגר של המשטר הסורי. מעורבות זו מגבילה את הפעילות הישראלית בתוך סוריה, אולם, היא גם מהווה גורם מרסן מול הידרדרות אזורית. ברור לרוסיה, כי במקרה של לחימה ישראלית מול חיזבאללה, הארגון יספוג מכה שיתכן ותנטרל אותו כמעט לחלוטין ותביא לאובדן של משענת חשובה למשטר.

בנוסף לכך, לחימה שכזו יכולה להביא גם להתקפה ישירה על המשטר הסורי ולמיטוטו, דבר שרוסיה אינה מעונינת בו. אמנם רוסיה עסוקה היום מאוד במלחמה באוקראינה, אבל חשוב לה לשמר את המצב בסוריה, ולפיכך, להערכתי,  פועלת גם רוסיה מאחורי הקלעים להרגעת המצב, וכך גם מדינות נוספות.

גם המשטר הסורי עצמו, חושש מאוד מעימות צבאי עם ישראל, וזאת בשל חולשתו הגדולה בעת הזו, ובשל רצונו בייצוב הישגיו מול המורדים בשנתיים האחרונות. שימור המשטר בסוריה הוא גם אינטרס מובהק של המשטר האיראני, ולפיכך גם איראן, להערכתי, לא תרצה לראות מלחמה כוללת בין ישראל לבין חיזבאללה, שיכולה בקלות לזלוג לסוריה, ולהביא להפלת המשטר של אסד.

בנוסף לכך, בראייה האסטרטגית האיראנית, חיזבאללה משמש כגורם מרתיע מול תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין, ולפיכך איראן מעדיפה לשמר את כוחו, על מנת שיוכל לעמוד לימינה במקרה שישראל תתקוף אותה.

במלחמת לבנון השניה ספג הארגון ביקורת קשה מאיראן וזאת משום שהוא נגרר למלחמה שאיראן לא הייתה מעונינת בה, ואיראן חששה מכך שהוא יתמוטט ולא יוכל לסייע לה בעתיד.

ולכן, למרות האיומים האיראנים, וההתלהמות הנשמעת מפי כלי תקשורת ובכירים באיראן בימים האחרונים, נראה לי ברור, שבשורה התחתונה, איראן לא מעונינת במלחמה בעת הזו, וזאת במיוחד בשל העובדה שהיא מנסה להתקדם בפרויקט הגרעין שלה, ולכן ברור לה שאם ישראל תילחם בחיזבאללה, והוא יפגע קשה, אזי באופן טבעי ישראל תוכל להפנות את מלוא כוחה מול פרויקט הגרעין, מה גם שישראל תאשים את איראן בהתלקחות האזורית, ותרצה לגבות מאיראן מחיר כבד.

מבחינת איראן, עדיף לה, בעת הזו, להמשיך ולהתקדם בעקביות בפרויקט הגרעין שלה, בלי שהאזור כולו יגרר למערבולת, שבסופו של דבר תופנה כלפיה, ותגרום לה לאבד את ההתקדמות שהשיגה בעמל רב.

ולכן, להערכתי, איראן תמשיך לנסות ולהלהיט את האווירה במזרח התיכון, בדגש על ארגוני הטרור בעזה, ארגונים פלשתינים בלבנון, הפלשתינים ביהודה ושומרון, ירושלים והר הבית – אך בלי לערב בזה ישירות את חיזבאללה, היות שמבחינת איראן הוא מעין "תעודת ביטוח" – כי בראייתה הוא מרתיע את ישראל מלתקוף את מתקניה הגרעיניים.

נקודת הראות של חיזבאללה

כאמור לעיל, גם לחיזבאללה, שכוחו מפוזר היום בכמה זירות, והוא מעונין בראש ובראשונה בייצוב הישגיו בסוריה – אין ענין כיום לצאת למלחמה נגד ישראל.

ברור וגם פשוט שלכך הוא מתאמן, והוא מצפה בעתיד למלחמה עם ישראל. אבל בתקופה הנוכחית, ניתן להעריך שהוא לא יפעל על מנת להסלים את העימות מול ישראל, אלא ישאף לתעל אותו כך שהדבר יעלה בקנה אחד עם המדיניות הנ"ל של איראן.

חשוב לזכור שחיזבאללה מציג את עצמו במשך שנים רבות כ"מגן של העם הלבנוני" וכחלופה אפשרית לצבא לבנון, בתור הכח הצבאי החזק שיכול להגן על העם הלבנוני. אולם, בשנים האחרונות הוא נמצא תחת ביקורת קשה ביותר, וזאת מאז הפיצוץ האדיר בנמל ביירות, שהרג מאות אזרחים, פצע כ-6000 אזרחים נוספים, וגרם להרס של עשרות אלפי דירות.

מאז אותו פיצוץ, היו בלבנון הפגנות גלויות ומחאות המוניות, וחלקן אף כללו שימוש באש חיה – נגד חיזבאללה. על רקע זה, חיזבאללה לא מעונין להיתפס כמי שמוביל את לבנון למלחמה קשה מאוד, שבה ישראל כבר הבטיחה שהיא "תחזיר את לבנון לתקופת האבן", דהיינו שהיא תפגע בה באופן אנוש.

אם נוסיף לכך את המצב הכלכלי החמור ביותר של לבנון, שכבר הכריזה על עצמה מדינה "פושטת רגל", כאשר קברניטי המדינה – שחיזבאללה הוא חלק מהנהגתה – משוועים לעזרה ממדינות ערב, ומהעולם המערבי – נבין שבתקופת משבר חמורה זו, גם חיזבאללה מבין שמלחמה שלו עם ישראל, תדרדר את העם הלבנוני ואת כל לבנון לתהום שאין ממנה מוצא.

זוהי הסיבה, להערכתי, שבגללה חיזבאללה לא הגיב על ההפצצות של חיל האוויר על מטרות חמאס בלבנון, וזאת בניגוד מוחלט לעשרות התבטאויות שלו בעבר, ולפיהן הוא יגיב על כל תקיפה ישראלית בלבנון.

להערכתי, חיזבאללה ימשיך להלהיט את הרוחות – כפי שאיראן עושה זאת – אבל תוך דאגה שהוא בעצמו לא יגרר לתוך הקלחת הרותחת.

ולכן, בשורה התחתונה, יפה עושה הממשלה הנוכחית, שמבדילה בין תגובה צבאית מול החמאס בלבנון, לבין פעולה ישירה וגלויה מול חיזבאללה.

בעת הזו, חיזבאללה נמנע מפעולות ישירות וגלויות נגד ישראל, ולכן, גם כאשר אנו רוצים להשיב לו כגמולו על הסיוע העקיף שהוא מגיש לחמאס – ניתן לעשות זאת בעוצמה אך באופן חשאי, שלא מכריח אותו להעלות את רמת המעורבות שלו, שכרגע היא מצומצמת.

ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם

לקראת מלחמת המפרץ (תשנ"א, 1991), הייתה נתונה ישראל תחת איום בטחוני חמור. לעיראק היה צבא ענק, טילים ונשק כימי וביולוגי, והייתה סכנה מיידית של הידרדרות למלחמה כוללת של ישראל מולה ומול כל צבאות ערב (וצה"ל אכן התכונן לכך).

באותה תקופה, חזר הרבי פעמים רבות, בהזדמנויות שונות, על כך ש"ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם".

ברור ופשוט שדבריו אלו של הרבי הינם נצחיים, אין בהם שום שינוי, הם מורה הדרך הבלעדי עבור כלל ישראל,  ויש לפרסם אותם לכל אחד ואחד, ביחד עם בשורת הגאולה, תיכף ומיד ממש.

ברוך ה', אנו עומדים כעת בערב חג שביעי של פסח – שבו יש לנו את הזכות הגדולה לקיים את המנהג הבעל שם טוב הקדוש -"סעודת משיח" – ביום חמישי אחר הצהריים, באמצעות אכילת מצה ושתיית יין (או מיץ ענבים).

זוהי העת רצון הגדולה ביותר להביא לעם ישראל את הגאולה האמיתית והשלימה, וכפי שאמר הבעל שם טוב בעצמו, שבשביעי של פסח מאיר "גילוי הארת המשיח" – וזוהי גם הסיבה לכך שאנו אוכלים ביום זה את "סעודת משיח" – על מנת להכניס את האור הגדול הזה אל תוך גופנו ואל תוך העולם הגשמי, ובכך להביא את הגאולה לכל עם ישראל, ולכל האנושות, בקרוב ממש.

הכותב שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, והינו פרשן לעניני צבא ובטחון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, ומרצה בכיר.

בהמשך: טורים מיוחדים על האיום הרקטי של חיזבאללה על ישראל, ועל המענה לאיום.