לא רק ליהודי טורקיה מגיע • טור לפרשת יתרו

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

הדאגה העמוקה שיש בלב כל יהודי בימים אלו, לתושבי טורקיה ובפרט ליהודים – מרגשת מאוד.

מדהים לשמוע על משלחות חילוץ מכמה ערים ומהמדינה שנתרמו לנסוע להציל נפשות, והתקווה למצוא עוד ניצולים חיים, מחממת את הלב, ומראה כמה שכולנו בסופו של דבר – עם אחד ומאוחד, שאיכפת לו ודואג!

נפגשתי השבוע עם יהודי שגר במדינה רחוקה.

לשמחתי הוא מבקר בבית הכנסת לפחות פעם אחת בשנה, וגם רואה חשיבות גדולה לשמירה על יהדותו.

אבל מעבר לזה – יש עוד דרך..

כדי 'לשבור את הקרח' נכנסתי לביתו עם מעיל אפור ועניבה, ללא הכובע והז'קט,

חששתי שמא הלבוש שחור-לבן ירתיע אותו.

אבל לא, הפגישה היתה לבבית מאוד, אפילו הצטלמנו למזכרת,

הוא היה גאה להכיר לי את ילדיו הבוגרים שכולם 'יודעים עברית' ושומרים על חגים ומסורת

אפילו טרח להוציא מארון בבית קערת ליל סדר בת מאות שנים שעוברת בירושה מדורי דורות..

*

לפני כמעט ארבעים שנה תיקן הרבי מלך המשיח ללמוד בכל יום שלשה פרקים

בספר 'היד החזקה' של הרמב"ם – רבי משה בן מימון.

תקנה שהיא חובה לא קטנה… אבל זכות עצומה.

מכיון שהרמב"ם מדבר על כל הנושאים שבתורה,

מסתבר שבכל שנה מסיימים ללמוד בעצם את כל התורה…

השבוע סיימנו את ספר 'נזיקין' שמדבר על נזקים שבן אדם לחבירו,

ושם, בחלק האחרון "הלכות רוצח ושמירת נפש", ובפרק האחרון,

הוא מדבר על מצוות פריקה וטעינה.

בתורה נאמר "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו,

עזוב תעזוב עמו". נכון, זה בפרשה הבאה – משפטים – אבל לא יכולתי להמתין לשבוע הבא…

וכך מתחיל הרמב"ם את הפרק האחרון:

"מי שפגע בחברו בדרך ובהמתו רובצת תחת משאה,

בין שהיה עליה משא הראוי לה בין שהיה עליה יותר ממשאה,

הרי זה מצוה לפרוק מעליה וזו מצות עשה, שנאמר: עזוב תעזוב עמו".

מה הקשר בין מצות פריקה וטעינה להלכות רוצח ושמירת נפש?

מגלה לנו הרמב"ם את הסיבה, בהלכה האחרונה:

"השונא שנאמר בתורה – לא מאומות העולם הוא אלא מישראל.

והיאך יהיה לישראל שונא מישראל

והכתוב אומר: לא תשנא את אחיך בלבבך?

אמרו חכמים:

כגון שראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר,

הרי זה מצוה לשנאו עד שיעשה תשובה וישוב מרשעו.

ואף-על-פי שעדיין לא עשה תשובה, אם מצאו נבהל במשאו,

מצוה לטעון ולפרוק עמו ולא יניחנו נוטה למות.

שמא ישהה בשביל ממונו ויבא לידי סכנה,

והתורה הקפידה על נפשות ישראל,

בין רשעים בין צדיקים,

מאחר שהם נלוים אל ה' ומאמינים בעיקר הדת,

שנאמר: אמור אליהם חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה".

ובמילים אחרות:

המצוה לעזור לפרוק ולטעון עם כל יהודי, בעדיפות גדולה על מישהו שלא חשוב כמוך

היא בהלכות רוצח ושמירת נפש, להראות לנו את חשיבות וחומרת המצווה,

שלא להביא אף אחד לסכנה, כי לקדוש-ברוך-הוא אכפת מכל אחד!

*

השבת נקרא בתורה את עשרת הדברות,

כשהראשונות הם "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, לא יהיה לך א-להים אחרים על פני".

רש"י מסביר מדוע נאמר "אלוקיך" לשון יחיד – והרי היו שם כל בני ישראל?

"ולמה אמר ל' יחיד א-להיך – ליתן פתחון פה למשה ללמד סניגוריא במעשה העגל

וזהו שאמר למה ה' יחרה אפך בעמך,

לא להם צוית לא יהיה לכם אלהים אחרים אלא לי לבדי".

תחשבו על זה רגע.

מדובר בעושי העגל, ארבעים יום בקושי עברו מהרגע בו שמעו מפי הגבורה

"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" והם השתחוו לעגל.

בתור מנהיג אולי היה נכון יותר שמשה יוקיע אותם מהעם,

אבל הוא בוחר להיפך, ללמד עליהם זכות – "לא להם ציוית",

כאילו אומר "זה רק אני הייתי מחוייב בכך..".

*

לאחרונה התנתקתי עוד יותר משמיעת וקריאת חדשות,

זה גם מזיק לבריאות (תבדקו את זה),

ובעיקר מלא רכילות, לשון הרע ושקרים – כל מחנה על השני.

הגיע הזמן לחשוב טוב יותר, על כל אחד!

*

ואסיים בסיפור חסידי ידוע.

שני חסידים הגיעו לרבי מהעיר פטרבורג ונכנסו ל'יחידות'.

כל אחד בתורו סיפר על הנעשה בעיר.

הראשון סיפר על המניין יהודים שקמים כל בוקר ומשתדלים לקיים תפילה בציבור,

מתאמצים לערוך שיעור תורה ולעשות מה שבאפשרותם,

והשני התלונן כי בקושי יש מנין, לא כולם באים לשיעור,

וחבל שאין יותר יהדות בעיר.

הראשון קיבל מהרבי עידוד ואפילו השתתפות גדולה בנסיעה,

והשני קיבל מטבע קטנה הרבה יותר.

כששאל השני: הרי אמרתי את האמת, למה קיבלתי פחות?

ענה לו הרבי: כל אחד בוחר את ההסתכלות שלו…

שנבחר בהסתכלות הנכונה על כל יהודי, וכדברי הרמב"ם הללו

התורה הקפידה על נפשות ישראל, בין רשעים בין צדיקים,

מאחר שהם נלוים אל ה' ומאמינים בעיקר הדת,

(ושימו לב שהרמב"ם מקדים את הרשעים לצדיקים..).

*

השבוע ביום שני נציין שלושים וחמש שנה

לפטירתה-הסתלקותה של הרבנית חי' מושקא –

אשתו של הרבי מלך המשיח.

כששהו בצרפת בזמן מלחמת העולם השניה,

ראתה הרבנית שעומדת ליפול פצצה מהאויר על יהודי שעמד לידם.

היא דחפה אותו ובזכות זה הוא ניצל,

אך אחר כך ביקשה ממנו הרבנית סליחה על הדחיפה..

הלוואי ונזכה למעט מהרגישות שהיתה לה כלפי כל יהודי,

ולפחות נקבל על עצמנו הוספה באהבת ישראל לעילוי נשמתה,

ולהבאת הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש

שבת שלום ומבורך!