הרמב"ם במשנת הרבי • אקטואליה בזווית חב"דית

הרב שבתי ויינטראוב מתוך הספר אקטואליה בזוית חב"דית

הרמב"ם במשנת הרבי

האם להשתמש בתמונתו של הרמב"ם? האם יש ענין להדפיס בולים לכבוד הרמב"ם? מה כתב הרבי למלך מרוקו על הרמב"ם? מה ביקש הרבי לעשות בבית הרפואה רמב"ם בחיפה? מה הייתה השקפתו של הרמב"ם על החיים? כיצד התייחס הרמב"ם לאומות העולם? מדוע יש סגולה בלימוד הרמב"ם לרפואה? באיזה שנה ביקש הרבי שיתפללו עליו בציון הרמב"ם?  ומהו הקשר בין ההלכות במשנה תורה לשנות חיי הרמב"ם? ממשה עד משה לא קם כמשה.

זה כמה שנים שאני מחכה שיתעוררו ללימוד הרמב"ם

לכבוד יום הולדת הרבי בי"א בניסן תשד"מ החליטו התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במרוקו להעניק לרבי מתנת יום הולדת. הם חילקו ביניהם את הספר "משנה תורה" כדי שילמדוהו כולו, ביודעם את חיבתו הגדולה של הרבי לרמב"ם. ואכן אתערותא דלתתא זו הביאה את ההצעה של הרבי שכל אחד ואחד ילמד את ספר 'משנה תורה' כולו במשך השנה.

"זה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן, בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף-כל-סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים שחילקו את ספר הרמב"ם באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את הרמב"ם בסמיכות ליום הולדתו של הרמב"ם השתא." אלו דברי הקודש שהרבי אמר באחרון של פסח תדש"מ אז הציע לראשונה את תקנת הקודש ללמוד מידי יום את ספר הי"ד החזקה להרמב"ם. (תורת מנחם תשמ"ד ג' 1546)

למה 'מרעישים' אודות לימוד הרמב"ם?

"ובודאי ישנם כמה וכמה שלמדו רמב״ם עד עתה, ואם כן, מהו פשר ה״שטורעם״ עכשיו שיש ללמוד רמב״ם — וכי משום שישנו מישהו שלא למד רמב״ם עד עתה צריכים לעשות ״שטורעם״ בכל העולם כולו?.

"והמענה לזה על פי האמור לעיל שצריכה להיות הנהגה שלא על דרך הרגיל: מלבד עשיית שטורעם״ ו״ליארעם״ (צפירת אזעקה) ופירסום הכי גדול אודות ענין חדש שאינו רגיל.

"שכדי לפעול את הענין ד״עורו ישנים  מתרדמתכם״ כפסק דין הרמב״ם – זקוקים לענין דתקיעת שופר, לעשות רעש וכו', ולכן ״מרעישים״ – ולשם כך עושים התוועדות מיוחדת — אודות לימוד הרמב״ם, מתוך תקוה שהתעוררות ורעש זה יבוא לידי מעשה בפועל ממש. אצל כאו״א מישראל בכל מקום שהוא (תורת מנחם תשמ"ד ג' 1637)

למצוא הוראה בשיעור ברמב"ם ליום הנלמד

בשיחה נדירה מפרשת נח תשמ"ט אומר הרבי:

"בנוגע להשתדלות למצוא לימוד והוראה בשיעור היומי ברמב״ם, מובן וגם פשוט שאין הכוונה להראות ״קונצן… שיכולים למצוא קשר ושייכות לעניני דיומא כוי, אלא, מפני שלאמיתתו של דבר, על פי תורה, יש לימוד והוראה בשיעורי התורה השייכים ליום זה, ולכן, יש צורך לחפש ולמצוא הלימוד וההוראה, והעיקר – שתבוא בהנהגה בפועל ממש. (תורת מנחם תשמ"ט א' 309)

מספיק שיודעים אודות נוסח המצבה בטבריה!

"ופשיטא, שאין צורך בהסברות והמלצות על דבר גדלותו של הרמב״ם: מספיק שיודעים אודות נוסח המצבה שעל גבי קבר הרמב״ם בעיר טבריה שבארץ הקודש: ״ממשה עד משה לא קם כמשה״  אין לך תואר גדול מזה – כשאומרים שמזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מיימון הספרדי, ״לא קם כמשה״!

"ועדות זו — אושרה על ידי כל גדולי ישראל האמיתיים בכל הדורות שביקרו במקום מנוחתו של הרמב״ם, וראו את נוסח המצבה, ו"מדשתקי שמע מיניה אודו לי" והמדובר אודות גדולי ישראל מכל החוגים, אשר בכמה וכמה עניינים ומנהגים  חלוקים הם זה מזה, ואף על פי כן, בנוגע ליחס כלפי הרמב״ם – יד הכל שוה! (תורת מנחם תשמ"ה ג' 1698)

מצרים מרוקו וספרד מנשאים את הרמב"ם

"רואים דבר פלא בזמנינו אנו,  שעמי הארץ ״מנשאים את היהודים״ באופן גלוי, ובאופן בלתי רגיל כלל, והוא  – בקשר לרמב״ם: היות והשנה ימלאו 850 שנה להסתלקות הרמב״ם, הכריזו הממשלות של המדינות שבהן גר הרמב״ם – מרוקו, ספרד ומצרים – על חגיגות, הדפסת ״בול״  לכבודו של הרמב״ם, וחגיגות מיוחדות במקומות אלו שבהם גר הרמב״ם, התפלל ולמד תורה שנשארו בקיומם עד היום הזה. והם לא מעלימים עין מהעובדה שהרמב״ם היה יהודי.  הם יודעים שהרמב״ם היה יהודי, ויהודי שומר תורה ומצוות בחיי היום־יום. דבר כזה הרי הוא לגמרי עניין נסי שלא על דרך הרגיל כלל!

מי פילל כזאת שעמי הארץ שבמדינות ההם יתעסקו לנשא את הרמב״ם, ולהוסיף ביקר וגדולה וכבוד שלו, ובהדגשה שהיה יהודי! ובפרט בהתחשב עם יחסם של מצרים ספרד ומרוקו בדורות שעברו כלפי היהודים, כידוע לכל". (תורת מנחם תשמ"ה ג' 1450)

לרמב"ם היה סדר קבוע לעזור ליהודים וגויים

"ידוע מכתבו של הרמב״ם אודות סדר היום שלו, לא בתור דבר היוצא מגדר הרגיל, כי אם סדר קבוע מידי יום ביומו,  שבבואו לביתו לאחרי ביקורו בחצר המלך עייף ורעב, ״אמצא האכסדראות כולם מלאות בני אדם גויים ויהודים בהם . . ואצא לרפאותם ולכתוב להם פתקות ונוסחאות רפואות חלייהם .. עד הלילה .. ואני בתכלית החולשה״.

"כלומר, בחייו היום־יומיים הראה הרמב׳׳ם ״דוגמא חיה״ כיצד צריכים לעזור לכל אדם הזקוק לעזר וסיוע, מבלי להתחשב כלל במדת הקושי שבדבר, עד כדי מסירת־נפש ממש, שכן, למטרה זו הקדיש הרמב״ם כמה וכמה שעות מידי יום ביומו, מבלי להתחשב במצבו הוא!

"כדאי ונכון שבד בבד עם עריכת ״סיומים״ על ספרו של הרמב׳׳ם, יוסיפו וידגישו גם אודות ההוראה שלמדים מהרמב״ם בכל הקשור לפעולה דתיקון העולם – החל מהפסק דין בספרו שתפקידו של יהודי לפעול על אומות העולם לקיים מצוות בני־נח, שתוכנם ונקודתם ישוב העולם, ״לשבת יצרה״, וכן בנוגע להנהגתו האישית הגשת עזר וסיוע לכל אדם. (תורת מנחם תשמ"ה ג' 1710)

לפרסם את הרמב"ם בכל העולם כולו!

"בנוגע למעשה בפועל, ״המעשה הוא העיקר״: יש להשתדל ככל האפשרי לנצל את מלוא כח ההשפעה על חוגי אומות העולם כדי לעוררם לערוך ״אסיפות״, ״חגיגות״ בקשר עם יובל ה־850 להולדת הרמב׳ים, אשר בהם ״יעלו על נס״ את גודל פעלו של הרמב״ם למען האנושות כולה, להדגיש שהרמב״ם צוה שכל אחד ואחד מבני־האדם ישתדל אף הוא בתיקון העולם, לגמול חסד לכל אדם.

"ובזה נכללים גם כל שאר האופנים שבהם ועל ידם יתפרסם שמו של הרמב״ם בכל העולם כולו, ״שמעו הולך בכל המדינות״, כגון: הדפסת בולי מדינות שישאו את שמו של הרמב׳׳ם, פתגם על דבר הרמב״ם, או תמונתו של הרמב״ם.

"בנוגע לתמונתו של הרמב״ם — יש אמנם שקלא וטריא וחילוקי דעות אם התמונה המפורסמת היא תמונתו האמיתית של הרמב״ם אם לאו, אבל אעפ״כ, בנוגע לתכלית הכוונה שבדבר — הזיכרון על הרמב״ם, תבוא התועלת הרצויה גם אם אין זו תמונתו האמיתית של הרמב״ם (תורת מנחם תשמ"ה ג' 1716)

למה הרמב"ם כתב את  ספר הי"ד החזקה בלשון הקודש?

"יש לומר הטעם שהרמב׳׳ם חיבר ספרו דוקא בלשון הקודש, ולא הסכים לתרגמו בלשון ערבית, אף ששאר ספריו כתב הרמב״ם בעצמו בלשון ערבית!  כי הוא בדוגמת לתורה שבכתב, שמותיו של הקב״ה. ויום תרגום התורה ליוונית קשה לישראל כיום שנעשה העגל (תורת מנחם תשמ"ח ב' 207  הערה 43)

מעלת לימוד הרמב"ם לגבי הגמרא

"ישנה מעלה בלימוד ספר ״משנה תורה״ דהרמב״ם לגבי לימוד הגמרא ״הבבלית והירושלמית״: כי דוקא על ידי זה שבספר משנה תורה ״השמיט״ הרמב״ם כל השקלא וטריא ומביא רק המסקנא, ההלכות – באים ומגיעים למדריגה נעלית יותר בתורה. וכמבואר בכמה מקומות שהשקלא וטריא שבתורה היא חכמתו של הקב״ה, משא״כ ההלכות הם רצונו של הקב״ה. רצון שלמעלה מחכמה. (תורת מנחם תשמ"ח ב' 207)

לימוד הרמב"ם מזרז את הגאולה

להעיר שלימוד יומי ברמב"ם בכל תפוצות ישראל הוא מהעניינים הממהרים ומביאים את הגאולה — אחדותם של ישראל, היפך סיבת החורבן והגלות, על ידי לימוד הלכות התורה, אשר "אין הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות". (תורת מנחם תשמ"ח ד' 33 הערה 99)

הרמב"ם פעל במצריים גאולה

"השייכות דפרשת שמות לכ"ף טבת, יום ההילולא דהרמב"ם, שחל לעולם בסמיכות לפ' שמות. אצל הרמב"ם רואים בגלוי איך שבהיותו במצב ד"הבאים מצרימה" פעל שם את הענין ד"גאולת ישראל", הן גאולה רוחנית בערך לחושך הגלות שהיה אז, והן כח והכנה לגאולה שלימה כפשוטה, "להביא לימות המשיח", וכמרומז גם בשם "רמב"ם" ר"ת "רבות מופתי בארץ מצרים":

"בהיותו במצרים בפשטות חיבר הרמב"ם את חיבורו הגדול ספר "משנה תורה", ספר "הלכות הלכות" ה"מקבץ לתורה שבעל פה כולה", שזה פעל גאולה במצב דחושך הלילה של הגלות.. וכך נעשה בפועל, שספר הרמב"ם נעשה מורה דרך לבני ישראל בכל הדורות, כולל גם שריבוי ספרים החל מהשולחן ערוך, מיוסדים על ספר הרמב"ם. (תורת מנחם תשנ"ב ב' 104)

למה הרמב"ם חי שבעים שנה פחות פ"ג ימים?

"ולהעיר שהרמב"ם חי שבעים שנה פחות פ"ג יום – פ"ג יום בין הסתלקותו בכ"ף טבת ליום הולדתו בי"ד ניסן בערב פסח. ואולי יש לומר, שפ"ג יום אלו נשלמו על ידי הפ"ג הלכות שבספר משנה תורה" (תורת מנחם תשנ"ב ב' 105 הערה 83)

הרמב"ם היה מקובל גדול

"..הרמב"ם ידע תורת הקבלה, כעין זה סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א שקיבל מרבו (הוא אביו) ורבו מרבו עד הבעש"ט, אז דער רמב"ם איז געווען א גרויסער מקובל [=שהרמב"ם היה מקובל גדול]" (אג"ק ג' רכד')

"לימוד הרמב"ם פועל רפואה ממחלות"

"מספר ההלכות — כותב הרמב״ם בעצמו "נמצאו כל ההלכות של ארבעה עשר ספרים שמונים ושלש הלכות״. ובביאור הרמז דמספר זה – שמונים ושלש – יש לומר: על הפסוק ״והסירותי מחלה מקרבך״ – איתא בגמרא: ״מחלה זו מרה, ולמה נקרא שמה מחלה, ששמונים ושלשה חלאין יש בה, מחלה בגימטריא הכי הוו, וכולן, פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן״.

"וזהו הרמז במספר פ״ג ההלכות – שעל ידם נפעל ענין של רפואה כידוע שתורה מביאה רפואה לכל שמונים ושלש מחלות הגימטריא ד״מחלה".. וכל זה – מהוה גם עידוד וחיזוק להוסיף עוד יותר בלימוד ״משנה תורה״ להרמב״ם. (מוצאי זאת חנוכה תשמ"ו)

"הרמב"ם והאדמו"ר הזקן יעבדו יחד אתכם"

בכ' טבת תשמ"ח מסר הרבי לחברי המשלחת שנסעה לרוסיה להתעסק עם פדיון ספרי רבותינו נשיאנו, עלי הגהה ממאמר שנמסר אותו יום לדפוס (קונטרס כ"ד טבת תשמ"ח, מאמר ש"פ שמות תשי"ג) ואמר להם "הרי היום הוא היארצייט של הרמב"ם, והשבוע, כ"ד טבת, היארצייט של אדמו"ר הזקן – ושניהם יעבדו יחד איתכם"! (יומן 'השליחות המיוחדת' עמ' י')

שטורעם בלימוד הרמב"ם ברוסיה

מספר הרב שמעון אהרן רוזנפלד מניו יורק: "בחודש אייר תשד"מ נסעתי לרוסיה יחד עם הרב עמנואל שוחאט מטעם "עזרת אחים". בחג הפסח של אותה שנה פתח הרבי במבצע לימוד הרמב"ם היומי. לפני נסיעתנו, בפסח שני, זכינו להתקבל ל'יחידות' אצל הרבי. היה זה דבר חריג ביותר שהנוסעים לרוסיה ייכנסו ל'יחידות'. הרבי ברך אותנו להצלחה בנסיעה והוסיף בחיוך רחב: "מן הסתם אין צורך לעורר אתכם לעשות שם "שטורעם" בנושא לימוד הרמב"ם". בסיום הדברים הרבי נתן לנו שטרות של דולר.

"בעקבות ההוראה המיוחדת הצטיידנו בספרי רמב"ם ו"ספר המצוות". כן לקחנו עמנו מספר רב של "מורה שיעור" בלימוד הרמב"ם, אולם לצערנו לקחו מאתנו את ה"מורה שיעור" בשדה התעופה במוסקבה. שהינו בשליחות במשך שבועיים, בערים: מוסקבה לנינגרד וריגה, ועוררנו ב"שטורעם" את כל מי שפגשנו אודות המבצע, והשארנו בידיהם את ספרי הרמב"ם ו"ספר המצוות" שהבאנו עמנו. כשחזרנו לנ.י. כתבנו לרבי דו"ח מפורט מהנסיעה והפעילות בעניין לימוד הרמב"ם. על הדו"ח זכינו לקבל מענה הרבי: "תשואות חן תשואות חן". ("דיעדושקא – הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה", עמ' 495)

האם לומדים רמב"ם בבית הרפואה רמב"ם?

במענה על הודעה לרבי אודות אשה שנפטרה ב"בית הרפואה רמב"ם" ענה הרבי בשאלה: "האם לומדים רמב"ם בבית רפואה רמב"ם?" (יומן "רישומה של שנה" תדש"מ עמוד 228)

הרבי מבקש שיתפללו עליו בציון הרמב"ם

בשנת תשמ"ו היתה לרבי בעיה ברגל, דבר שמנע ממנו לרדת במדרגות להתפלל בבית-הכנסת למטה. בערב חג-הפסח באותה שנה התקשר הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, רבה של קריית חב"ד בצפת, להרה"ח… אחרי בדיקת חמץ, ואמר לו שקיבל הודעה מניו-יורק (מהמזכירות) שכל מי שירד מחר להתפלל עבור הרבי ליד ציון הרמב"ם בטבריה יקבל 100$. למרות הלחץ של החג התארגנו שני מניינים שירדו לשם, חילקו ביניהם את ספר התהילים וחזרו לצפת. אחר-כך סיפר הרב ביסטריצקי שכאשר הודיעו על-כך לרבי שהתפללו לזכותו ליד ציון הרמב"ם התבטא (התוכן, ולא הלשון) "הם היו אצל 'הרופא הגדול', אז אני יכול לרדת היום למנחה", ומאז המשיך הרבי כרגיל לרדת במדרגות, כאילו לא היה כלום. (תשורה מיום כ"ו אד"ש תשס"ג, עמודים ‎30-29‏)

אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה

להרה"ח הרב אברהם דוב הכט ע"ה אמר הרבי:  "אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה, והרמב"ם כותב (בהלכות עבודה זרה) שאברהם הוא 'איתן' עליך להיות חזק ואיתן ולהיפטר מכל ההבלים!". (ספר 'אראנו נפלאות' עמ' 133)

הרבי למלך מרוקו: הרמב"ם שיתף פעולה עם רופאים ערבים חשובים

בכ"א אייר תשמ"ה שיגר הרבי מכתב ארוך באנגלית למלך מרוקו, המלך חסן השני,  לרגל יום הולדת ה-850 לרמב"ם והחגיגות שנערכו לכבודו במרוקו. וכך כתב הרבי:                                                                   "יום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן..היה ההזדמנות לחגיגות ברחבי העולם בכל המדינות החופשיות, יחד עם הקהילות היהודיות בכל המקומות, כולל הקהילה היהודית ההיסטורית בארץ המבורכת של הוד מלכותו. הוד מלכותו וכל אזרחי מרוקו גרמו לזיקה מיוחדת עם טקס היסטורי זה, מכיוון שזה מתקיים במדינה שלכם ובעיר פס, ששם הרמב"ם מצא מחסה, עם משפחתו, מפני אי סובלנות דתית.

"בפס הייתה לרמב"ם ההזדמנות לפתח את הידע שלו ברפואה, בשיתוף פעולה עם רופאים ערבים חשובים, אשר עמדו לימינו באופן טוב כאשר התיישב בסופו של דבר בקהיר, ונקרא לכהן כרופאו האישי של הסולטן סאלאדין ומשפחת המלוכה.  ..יורשה לי לסיים בנושא שבו הרמב"ם פותח ומסיים את ספר ההלכה שלו, "משנה תורה", ביחס לכך שהידיעה של האלוקות היא הבסיס לעתיד המין האנושי;  העולם האידיאלי שבו אין שום קנאה ולא תחרות בין יחידים ואומות, אלא רק שלום, צדק וטוב לב תחת ה' אחד."

השקפת הרמב"ם על החיים הייתה אופטימית

"ומי לנו גדול כרמב"ם אשר חייו החיצוניים היו מלאים צרות והרפתקאות יסורים ואסונות רחמנא ליצלן יוצאים מן גדר הרגיל, ובכל זאת השקפתו על החיים, כפי שמבואר בספריו מורה נבוכים, היתה טובה ביותר, אפטימיסטיש בלע"ז. (אג"ק ד' רסא')