שוויגער, זה לא באמת מה שאת מחפשת לבן שלך • דעה

מנחם זיגלבוים, עורך שבועון 'בית משיח'

בכל הרצאה שאני מדבר על נושא התאמת עבודה לנפש האדם, אני מגלה שיא התעניינות מצד השומעים, למרות שאני מזכיר את הנושא כבדרך אגב.

לא מעט אנשים הולכים כל בוקר לעבודה שאינה מתאימה לאופי שלהם, למזג רוחם ולתכונות נפשם. הם מגיעים למקום העבודה, וכבר מהרגע הראשון מחכים ללכת הביתה. הם פשוט נמצאים במקום לא מתאים להם. זה בדיוק כמו ללכת עם נעליים בשתי מידות קטנות ממידת הרגל. לוחץ, קשה, מכאיב ומוציא מהכלים.

אדם מופנם באופיו שנאלץ לעבוד בשירות לקוחות ולספק מענה לאנשים ששואלים שוב ושוב. או אישה סוליסטית בטבעה ששובצה לתפקיד מזכירה, ועומדת מול לקוחות החברה, או במחלקת שיווק – זה תפקיד שייגמר רע. בדוק.

ולהיפך: אדם שאוהב חברה ואנשים שיישב כל היום מול טורי חשבונות (הנהלת חשבונות) או מול מסך המחשב (עיצוב גרפי, למשל) – יסבול. הוא חייב את חברת בני האדם, את ההתחככות, הדיבור וההשקה הדינמית.

אצל אנשים כאלה, יום עבודה הוא יום מתיש נפשית; וכשהם חוזרים הביתה, הם עצבניים, עייפים, כאובים וממורמרים. זה משליך כמובן על האישה/הבעל והילדים. הם כבר מחכים שאבא יילך מחר שוב לעבודה כדי שיוכלו לנשום מעט. והאבא? נעבך, למחרת קם בבוקר ליום חדש, מלא לחץ.

יש גם את הצד השני – כשאדם מגיע למקום עבודה שמתאים לאופיו, הוא נהנה, הוא מביע את כישוריו ואת היצירתיות שלו. הוא הוגה רעיונות ומקבל מחמאות מהבוס, מהקולגות ומחבריו למחלקה (ובונוס במשכורת). הוא חוזר הביתה מרוצה ושמח, ומעביר זאת הלאה לבני המשפחה.

* * *

באי אלו סמינרים, מעמידים דורות של תלמידות השוקדות על תחומי הוראה. יש "גם" נושאים נוספים, אך בעיקר הוראה.

כמה בנות בימינו באמת מסוגלות להחזיק כיתה לאורך ימים? לכמה יש סבלנות לטפל בחמלה בילדי גנים? כמה באמת אוהבות את הגדרות התפקיד המאוד-תובעניות?

חלק ניכר מהבנות משקיעות כמה שנים יקרות מחייהן כדי ללמוד תפקידים שכלל לא מתאימים להן.

למה?

"כי כולן הולכות", "כדי שזה לא יפגע לי בשידוכים", "כי הנהלת התיכון לוחצת". (על הטיעון "זה מה שהרבי רוצה", אקדיש טור נרחב בהזדמנות נוספת.)

אלו סיבות מעניינות, אך בסוף אותן שנות לימוד, הנערות ימצאו את עצמן לא מממשות את עמל-השנים שהשקיעו, או יותר גרוע: עובדות בתפקידים שלא מתאימים לנפשן. וזה עצוב, קשה וגרוע.

– אף אחת לא מחזיקה מעצמה חלק מעדר כבשים.

– אף אחת לא הולכת להשקיע סכומי עתק וזמן יקר ולו רק כדי להשביע רצון של הנהלה.

– ולגבי שידוכים? יש באמת שוויגער שמחפשת כלה שתלך לאחר החתונה לעבודה לא-לה, שתשוב הביתה כל יום מתוסכלת, מותשת וממורמרת? זו הכלה שהיא מחפשת לבנה היקר, עלם החמודות שדייסת 'תומכי תמימים' טרם התייבשה משפתותיו?

* * *

יעקב אבינו בירך את בניו, איש איש כברכתו. כל בן – בהתאם לתכונות נפשו. אבוי אם יערבבו בין כישורי הבנים לבין העיסוקים השונים. זה כאב לב, השחתת זמן, והכי גרוע: בעיטה בכשרונות הייחודיים שה' העניק לכל אחד ואחת מאתנו.

הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.