הרב יהודה גינזבורג, חיפה
ביקרתי היום במפעל חשוב בחיפה, אחרי שתיאמתי עם המנהל.
התלבטתי אם להביא חנוכיה, בסך הכל על שולחנו של המנהל מונח בקפידה תיק טלית ותפילין והבחור מגדיר עצמו 'מסורתי'.
אבל אמרתי למה לא ובאתי עם חנוכיה מהודרת ונרות.
תוך כדי שיחה מתברר שהבחור לא הדליק חנוכיה השנה.
'פשוט לא יצא לי' הוא הפטיר, וממש הודה לי על החנוכיה.
ומה חשבתי על זה?
שמוכרחים להציע, לנסות, להתחיל. לאן נגיע – אין לנו מושג.
*
כמעט מידי שנה הזכיר הרבי מלך המשיח את המיוחד שבחג החנוכה,
שבו כל יום מוסיפים עוד נר. אין עוד חג כזה בשנה שבו היום השני אינו דומה ליום הראשון.
ועוד דבר, שמתחילים רק בנר אחד. מתחילים עם אחד ומסיימים עם שמונה נרות.
והמסר הוא אדיר, ולא רק לחנוכה.
המצווה שלנו היא להאיר. לגרש את החושך באור ולא במקלות.
ולהאיר – לא מספיק היום מה שהיה אתמול.
והיום – אפשר להתחיל בנר אחד, אבל מחר צריך שיהיה שני נרות.
*
זה היה לפני שלושים ושש שנים, נר שביעי של חנוכה תשמ"ז.
החסיד הרב אשר ששונקין ז"ל הדליק את המנורה בבית הכנסת של הרבי מלך המשיח ("770").
אחרי השירה ותפילת ערבית הקהל חיכה לשמוע דברי תורה מהרבי.
המיקרופון כבר הוגש, אבל אז אמר הרבי
"במקום להקדיש את הזמן להאזנה לדיבורים שלי, מוטב לצאת ולעסוק בלהט ב"פרסומי ניסא" של חנוכה!'".
(תוכלו לצפות בוידאו מהאירוע כאן)
*
אנשים יקרים שקוראים את זה:
במקום לקרוא טורים ארוכים (..),
בואו קחו עוד חנוכיה ונרות, בקרו אצל השכנים ואצל הידידים,
תאירו לבבות, תתחילו בלב אחד, ותראו שבע"ה תגיעו רחוק.
בהצלחה רבה בהדלקת נרות חנוכה
אצלכם ואצל אחרים
ובברכת שבת שלום וחודש טבת טוב ומבורך!
חנוכה שמח ומאיר
הרב יהודה גינזבורג