הרב מנחם ישראלי
שתי שאלות, תשובה אחת, ומסר לחיים!
השאלה הראשונה היא:
איך זה שיעקב בחיר האבות התחתן עם שני אחיות? הרי יודעים אנו את מאמר חז"ל "קיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה", והרי התורה אסרה עלינו להתחתן עם שני אחיות שנא' "ואשה אל אחותה לא תצרור לגלות ערוה". ולפי זה שומה עלינו להבין כיצד נשא יעקב שני אחיות?
השאלה השניה היא:
בסוף פרשת לך לך מסופר שהקב"ה מצוה את אברהם אבינו לעשות ברית מילה, והיא היא המצוה הראשונה שכל יהודי מקיים בתחילת חייו, נחקקת בבשרו ("בריתך שחתמת בבשרנו"), ומאז היא (הברית מילה – "חותם ברית קודש) איתו לנצח.
ובכן, כיון שהאבות קיימו את כל התורה גם לפני שנצטוו עליה, אז למה לא מל אברהם אבינו את עצמו עד גיל 99? למה אברהם חיכה שה' יצווה אותו לעשות ברית מילה כמסופר בפרשת שבוע?
מספרים – ספק אמיתי ספק הלצה – שהיה פעם אברך כולל שהיה חלוש בטבעו והרופא הורה לו לשתות חלב עיזים לרפואתו.
הלך האברך וקנה במיוחד חלב עיזים טרי ושם במקרר של הכולל, כתב על זה "רכוש פרטי" "נא לא לגעת" וכיו"ב. למחרת ראה האברך שהחלב איננו. הקנקן ריק מכל וכל.
הלך שוב וקנה חלב עיזים טרי וציין על הקנקן "רכוש פרטי" הלוקח בלא רשות עובר על "לא תגזול"… ויהי למחרת והקנקן ריק…
התפלא האברך ותהה לעצמו, וכי לאנשים בכולל אין יראת שמים?
הציע לו אחד החברים תכתוב על הקנקן "חלב עכו"ם" (חלב שחלבו נכרי וישנו הידור שלא לשתות ממנו).
וראה זה פלא: למחרת הקנקן נשאר מלא עד גדותיו.
הוי אומר, יש אנשים המוכנים לגנוב מדאורייתא, ובלבד שלא יעברו על איסור קל של דברי סופרים.
ויסוד זה בא יעקב אבינו ללמדנו, שלא זו הדרך, לא נכון כך להתנהג. האדם צריך ללמד את עצמו, אם על הידור קל אני מקפיד, על מצוה מפורשת על אחת כמה וכמה.
יעקב סיכם עם רחל להתחתן (וחשוב לזכור: כאשר אדם – אפילו גוי שלא קיבל תורה – מתחייב על ענין מסויים הוא חייב לעמוד בדבריו) בא לבן ורימה ודחף את לאה במקום. יכול יעקב לומר לרחל, איתך לא אתחתן מפני שעתידה תורה לאסור זאת (להתחתן עם שתי אחיות).
אממה, יעקב הבין שזה לא לענין. לא יתכן שהוא יפר את התחייבותו להתחתן עם רחל כדי להדר ולקיים מצוה שלא נצטווה עליה (!).
מסקנה: יעקב לא מוכן להדר על חשבון מצוה מוסרית אנושית (לעמוד בדבריו). אם תרצו ניסוח דומה: יעקב לא מוכן להדר על חשבון הזולת (רחל המיועדת).
ומכאן הכותרת: יעקב מתחתן עם שתי אחיות, כדי לא לפגוע ברחל ובמילה שנתן לה.
על פי יסוד זה מסביר הרבי מלך המשיח גם את השאלה השניה (מפני מה לא מל אברהם את עצמו עד גיל 99?): על כל בני האדם נאסר לפצוע את עצמם ולהזיק לגופם שכך ציוה ה' לנח ובניו כשיצאו מן התיבה "שופך דם האדם באדם דמו ישפך", וכפי שרש"י מציין שאסור לאדם אפילו לפצוע את עצמו ולהוריד קצת דם שלא לצורך. ולפי זה כל עוד ולא נצטווה אברהם אבינו על המילה, הוא לא היה יכול להדר ולקיים חיתוך המילה (שעדין אינו חייב בה!) כי בה בשעה שהוא חותך ומל את עצמו הוא עובר על איסור ברור של שפיכת דם עצמו.
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.
__________
לתגובות והארות: misraeli770@gmail.com