ידידיה מאיר: הרבי זועק על ה'חינוך', איפה הח"כים בכל הסיפור?

ידידיה מאיר, בשבע

• בתוך כל המו"מ הקולני בדרך להקמת הממשלה, יש תיק אחד יתום: תיק החינוך. לפחות עד לשעת כתיבת שורות אלו, בדיוק שלושה שבועות אחרי הבחירות, לא שמעתי על שום מלחמה לגביו. הוא לא מוגדר כ"תיק חשוב".

ואני באמת לא מבין למה. מה יותר חשוב מחינוך? אני זוכר שנים שבהן כולם לטשו עיניים לתיק החינוך. הוא נחשב למשאת נפשן של כל המפלגות. אני זוכר את הזעזוע כשהוא נפל לידיה של שולמית אלוני (אח, זוכרים שהייתה פעם מפלגה כזו, מרצ?). אני זוכר את השמחה כשהוא חזר לידיו של זבולון המר.

באותן שנים הבינו כולם, מימין ומשמאל, את ההשפעה הגדולה שלו. אז נכון, אחרי מי שכיהנה בתפקיד בקדנציה האחרונה, זה כבר לא יהיה כל כך יוקרתי להיות שר החינוך הבא, ובכל זאת.

איפה ש"ס? איפה יהדות התורה? איפה הציונות הדתית? אתם לא רוצים להשפיע על הדור הבא?

• תראו באיזו חריפות דיבר הרבי מליובאוויטש בחודש כסלו תשמ"ח על החובה של פוליטיקאים דתיים לעסוק בענייני חינוך ולנסות לתקן את מה שאפשר:

"בכל הקשור לעניין החינוך, מדובר בהרס שכבר נעשה והביא למצב מבהיל. קם בארץ ישראל דור חדש ש'לא ידע את יוסף'. בעוד שמחנכי הדור 'ידעו את יוסף', אלא שחלק גדול מהם עשו עצמם כלא יודעים – הרי רוב הדור הנוכחי אפילו לא שמע את שמע יוסף. לא יאומן כי יסופר שדווקא בארץ הקודש, קם והתחנך דור שחסר כל מושגי יסוד ביהדות. גם כאשר מספרים אודות מורשת ישראל (סיפורי התנ"ך וכו') מציגים זאת כנחלת העבר, עד שהגענו למצב המבהיל שבו גם מושגים יסודיים בתורה מוצגים כדבר שמקומו במוזיאון – עטוף ושמור במסגרת של זכוכית עבה, שיכולים להביט בו, אבל חלילה וחס לגעת בו, לעשות בו שימוש יומיומי. אנשים שגם במלחמתם נגד ענייני יהדות מגלים בורות מדהימה, ממשיכים להיות מחנכים ומעצבי דמותו של דור שלם".

וממשיך הרבי: "חלק לא מבוטל באשמה על המצב הנורא השורר בארץ הקודש מוטל על כתפי עסקני הציבור הדתיים, שנבחרו כדי לתקן מצב זה, ובמקום זאת עוסקים כל העת בהשגת כספים ותקציבים עבור תלמודי תורה וישיבות הקיימים, ולא להקמת מוסדות חינוך תורניים במקומות שאינם קיימים. העוול העיקרי והאשמה החמורה ביותר היא אי־ההתעסקות הכמעט מוחלטת בתפקידם ובחובתם הראשונה – להפיץ יהדות, להפיץ את החינוך היהודי המקורי… על העסקנים הדתיים לדעת כי תפקידם העיקרי לדאוג להגברת החינוך היהודי. בכך עליהם להשקיע את עיקר מאמציהם. אם אינם מתאימים לכך – ואם מסיבה זו או אחרת אינם מסוגלים לכך – עליהם לפנות את מקומם מיד לטובים ומוכשרים מהם היודעים תפקיד עיקרי זה ומסוגלים לפעול בהתאם לכך".

• וואו. הרבי מליובאוויטש בעצם קורא לחברי הכנסת הדתיים להתפטר (מיד!), אם הם לא מקדישים את עיקר מאמציהם להגברת החינוך היהודי.

וב-35 השנים שחלפו מאז השיחה ההיא, מצב החינוך הרי הידרדר עוד הרבה יותר, אז מה קרה לנציגים שלנו?

למה בין כל הכותרות המקושקשות והמבהילות, אנחנו לא רואים דיווחים על ה"הדתה" המתוכננת במשרד החינוך?