מיהו השליח הראשון בתורה

הרב מנחם ישראלי

"כינוס של צדיקים הנאה להם והנאה לכולם"

כינוס השלוחים חל באופן קבוע בשבת מברכים כסלו, לעיתים הפרשה היא פרשת "חיי שרה" כמו השנה, ובשנים אחרות הפרשה היא פרשת תולדות.

בשנת ה'תנש"א – אראנו נפלאות – כינוס השלוחים חל בפרשת תולדות, והרבי מלך המשיח דיבר על השליחות הראשונה בתורה, והיא המופיעה בסוף פרשת תולדות: "וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו".

בהערה לשיחה מקשה הרבי: הרי שליחות אליעזר היא לכאורה השליחות הראשונה בתורה? ומבאר הרבי שלא, אליעזר לא הלך בתור שליח אלא בתורת שדכן.

והנה הגענו לשנת ה'תשנ"ב – נפלאות בכל – והפעם כינוס השלוחים חל בפרשת חיי שרה, וכל השיחה סובבת והולכת סביב השליחות הראשונה בתורה, והיא שליחות אליעזר.

וכאן הבן תמה ושואל: מה זה המשחק הזה? וכי שליחותו של אליעזר תלויה במצב הרוח שלנו? אם תחול פרשת חיי שרה בכינוס השלוחים, אז נרקוד ונתרומם ב-770 במעמד רבבות השלוחים, או אז כטוב לב המלך ביין ("מאן מלכי רבנן" השלוחים), נכתיר את אליעזר בתואר הנכסף: "שליח". ואם לאו (אם לא תחול פרשת חיי שרה בשבת מברכים כסלו) הרי אז יישאר אליעזר עבד אברהם שדכן בלבד? היתכן כדבר הזה?

אך מיד נזכרים אנו בבעיה דומה בתחילת פרשתנו:

אברהם ניגש לבני חת ואומר להם "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם, תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי" אומר לנו המלמד הגדול ר'בינו ש'למה י'צחקי (רש"י) "גר ותושב אנכי עמכם – . . מדרש אגדה אם תרצו (למכור לי אחוזת קבר) הריני גר, ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת".

ואף כאן התמיהה עולה מאליה, וכי גרותו/תושבותו של אברהם אבינו תלוי במצב הרוח של בני חת? ימכרו הרי הוא גר, לא ימכרו הרי הוא תושב קבע ובעל הבית. מה זאת?

זכור אני "כד הוניא טליא" (כאשר הייתי טלה-צעיר) חדור בלהט עניני גאולה ומשיח, ובעיקר: בהשליחות היחידה "לקבל פני משיח צדקנו".

וכך תירצנו את סיפורו של אליעזר: בשנת ה'תנש"א אליעזר לא הגיע לכינוס השלוחים, הוא עוד לא היה חדור בעניני גאולה ומשיח, זה שדכן ייקרא. בשנת ה'תשנ"ב אליעזר הגיע לכינוס השלוחים, לא זו בלבד, הוא הגיע מצוייד עם שלטים "היכונו לביאת המשיח" הוא הגיע חדור בהנקודה היחידה ובהשער העיקרי שבו ועל ידו עולים כל עניני השליחות "קבלת פני משיח צדקנו", זה שליח ייקרא.

כמובן שזה קצת, איך לומר, תירוץ קצת מוזר ולא מתאים, אם תרצו: מגוחך. וכי מה לו לאליעזר עבד אברהם ולכינוס השלוחים, הכל זה רק ספוקלציות שלנו בענינו של אליעזר… בשנת ה'תשנ"ב הרבי דיבר על עבודת השליחת העיקרית "קבלת פני משיח צדקנו" ומזה הגיעו באו ונמשכו כל הפלקטים הסטיקרים והמודעות בעניני משיח. אבל מה הקשר של כל זה לאליעזר עבד אברהם.

אך הנה הסברו החד והמחודד של הרבי מלך המשיח בענינו של אברהם (לקו"ש ט"ו שיחה א לפרשת חיי שרה), וממנו נקיש לאליעזר עבד אברהם.

אברהם ידע שאת שרה צריך לקבור במערת המכפלה. נקודה.

אברהם כידוע היה "טפל לשרה בנביאות", במדרש תנחומא מבואר (על הפסוק "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה") שאברהם ספד לשרה במילים "אשת חיל מי ימצא…" ועל הפסוק "זממה שדה ותקחהו" מבאר התנחומא ששרה היא זו שהציעה ביקשה ו"זממה" להיקבר שם.

למה דווקא שם?

כי זה מסמל את תכלית הגזע האנושי, ה' ברא את אדם וחוה (לא כדי שיוולדו 7 מליארד סינים/הודים/אינדיאנים/אירופאים/אפריקאים וכו' אלא) כדי שיולדו אברהם ושרה, עבור ליצחק ורבקה ועד ליעקב ושאר שבטי י-ה. ובמילים פשוטות: אדם הראשון נוצר כדי להיות התשתית לבניית העם היהודי. היהודי הוא פסגת המין האנושי והוא הוא תכלית היקום, ו"סוף מעשה במחשבה תחילה", הקב"ה יצא מלכתחילה לכל המהלך של בריאת העולמות מראשית סדר השתלשלות ומעשה בראשית ועד בריאת האדם, עבור הפסגה הזאת – היהודי.

לכן דווקא שרה (ולא אברהם) היא זו שקבעה, כאן אקבר וכאן יקברו אבות האומה היהודית. בעוד אברהם "אב המון גויים" יש לו מסר אלוקי-אמוני אוניברסלי, לכן אברהם נותן אוכל לערביים – "ויטע אשל" – כדי להפיץ אמונה בקרב כל באי תבל, לכן אברהם מתפלל גם על ישמעאל "לו ישמעאל יחיה לפניך". לעומתו שרה אומרת "גרש האמה הזאת ואת בנה" היא זו שדורשת להבהיר באופן חד וברור: לא הרי זה (ישמעאל) כהרי זה (יצחק), יש את העיקר – יצחק – העם היהודי, ויש את הטפל – ישמעאל – שאר באי עולם (וי"ל שמכיון שאברהם עסוק במסר עבור שאר באי תבל, שהם טפלים בערכם ביחס לעם היהודי, לכן אברהם "טפל לשרה בנביאות" כי היא עסוקה בַּעיקר – יצחק – העם היהודי)

מכיון שכך מגיע אברהם וטוען, הקשיבו בני חת: אם תמכרו את השטח, ובכך תפנימו את המסר לשמו נבראו אדם וחוה, נוסף על כך, באמצעותכם המסר הזה יחדור טוב יותר בתוך העולם, זה מצויין. זה התכלית שאתם כאן, כדי שאוכל להעביר את המסר הזה, שהעם היהודי הוא תכלית היקום.

אך אם תסרבו לבקשתי, בו ברגע שסרבתם פקעה זכות קיומכם. בו ברגע שסרבתם וניסיתם לחבל ולהפריע למסר הזה לחדור, נגמר לכם המנדט על הקרקע הזו, ומעתה היא שלי כי ה' קבע.

נכון, אומר אברהם, נכון שעוד לא הגיע הזמן שאירש את הארץ, אך הגיע הזמן לקבור את שרה. אם תמכרו אחוזת קבר "מזל וברכה", ואם לא תמכרו הרי זה הוכחה שנגמר לכם המנדט והגיעה שעתי לפרוט את שטרי – "לך אתן את הארץ הזאת" – ארץ ישראל שלי.

ומכאן בחזרה לאליעזר עבד אברהם, זאת צריך להבין: עבד הוא רק פונקציה, אם ימלא שליחותו ותפקידו, ייעודו ומשמעותו מה טוב. חלילה לא, תם זכות קיומו.

כאשר מגיע כינוס השלוחים, אם אפשר להוציא כמה פנינים בעניני גאולה ומשיח, מה טוב. ננתח את אליעזר ואת תפקידו, נפיק ממנו לקחים לעבודת השליחות "קבלת פני משיח צדקנו", או אז אפילו אליעזר "העבד" יוכל להפוך ולהיות "שליח" "כמותו דהמשלח".

אך אם הוא לא מגיע לכינוס השלוחים, אם הוא לא מֶסַפַּק לנו הצצה לעולם גאולתי, ולעבודת השליחות בדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, בו ברגע אליעזר חוזר להיות, נכון מאוד, שדכן.

לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.

לתגובות והארות: misraeli770@gmail.com