"שעה לפני החג באמצע הסעודה החשמל נופל" • בלוג שליחות

הרב מוישי נוטיק, שליח הרבי מלך המשיח באל נידו, פיליפינים

ז' חשוון. "ויעקב הלך לדרכו".

זה הרגע שבו נופל האסימון שבאמת נגמר תשרי. נגמר? לא ממש.. רשמיו ישארו בליבנו ובלב כל המטיילים לנצח..

ובכל אופן אנחת רווחה, רגעים של מנוחה ובעיקר של מסקנות ובראשתיות. תשרי היה כאן כמו חלום שלא נגמר.

זה התחיל מהעומס של חודש אלול, שפשוט לא השאיר לנו שניה להתכונן לחגים. עומס בבית חבד, יהודים נכנסים ויוצאים בזרם בלתי פוסק, הנחות תפילין, המסעדה פעילה סביב השעון, שבתות גדולות, שיעורים והתוועדויות והכל עם כח אדם שלא קל לנהל אותו ולהתנהל איתו.

ובמקביל הרישום לראש השנה גדל ללא פרופורציה, בניסים וברגע האחרון השגנו אולם לראש השנה ובתרומת מטיילים הגיע אלינו לתגבור התמים יאיר מעטוף לפני ראש השנה.

כ-200 יהודים בארוחת ליל ראש השנה באולם המכובד המפואר והיקר של אל נידו גרדן ריזורט אין יותר מיוחד ומרגש מזה.

התפילות לאורך החג, שבכל תפילה 80 יהודים שיותר מחציים משתתפים בתפילות ראש השנה לראשונה בחיים. ההחלטות טובות בארוחות ובקריאת התורה, רגעים שיזכרו לנו ולמטיילים לעד, ההתגייסות של כל המטיילים והמטיילות בהכנת האוכל תוך כדי החג, תקיעת שופר ל150 יהודים ביום הראשון ולמעלה ממאה ביום השני.

הזמנים האלו שגורמים לנו להודות לרבי מלובביץ מלך המשיח שליט"א ששלח אותנו לכאן.

היום השני של ראש השנה חוט חשמל ראשי שמוביל חשמל מהעירייה אלינו התחיל לבעור באש, פחד אימים, פיצוצי חשמל באוויר ובניסים לא קרה כלום לאף אחד, המשכנו את החג בחושך ובחום.

יצא החג והאתגר הבא לתקן את החשמל (העירייה לא עושה את זה מעצמה, אנחנו צריכים לדאוג לזה ולשלם על זה) ומתחילים לחשוש ממה יהיה ביום כיפור עם כזה חום וסיכון להפסקות חשמל.

בינתיים באים אלינו עוד שני תמימים אהרון מאיר רוטמן ונפתלי ברנדוויין, האווירה מתחממת, העיר כולה מרגישה את הנוכחות של התמימים.

מנסים להשיג אולם ממוזג עם גנרטור ליום כיפור אך ללא הצלחה, איפה שהיינו בראש השנה אמרו לנו שאפשר בשמחה רק אם רוצים את זה לכל יום כיפור זה פי 4 מחיר, לא עזר ההסברים שזה רק תפילה ללא אוכל ושגם ככה החדר פגישות שלהם ריק באופן קבוע.

ברגעים כאלה אחד הדברים המחזקים זה ד"שים של מטיילים שמקיימים את ההחלטות טובות מראש השנה.

ערב יום כיפור בבוקר מכינים אוכל לסעודה, שעתיים לפני כניסת יום הכיפורים, מתחילים את סעודת המפסקת, הבר אוכל פתוח, מגיעים למעלה מ70 יהודים לאכול, ובום החשמל נופל!

התמימים מניחים לכולם תפילין ועושים פדיון כפרות.

אנחנו הולכים למקווה ורגע לפני אני אומר לכולם שיהיה גמר חתימה טובה ושהשם יעזור שהקושי עכשיו של ההפסקת חשמל בעזרת השם יהיה במקום הפסקות חשמל ביום כיפור.

כל נדרי, המקום מפוצץ, החשמל חוזר, ב"ה! במהלך יום כיפור עברו בבית חבד מעל 90 יהודים, והחשמל עבד ללא הפסקות ובעיות 26 שעות!!

ברוך השם הקהל והתמימים קנו עליות לתורה, פתיחת הארון, מפטיר יונה אותם כמובן תרמו לבית חב"ד.

תפילת נעילה, מארש, 'יחי אדוננו' והבדלה, מים, קפה, עוגה, אננס טרי וכולם שמחים ומאושרים, כעבור שעה ארוחת צאת הצום עם כל הקהל.

מוצאי יום הכיפורים, עוד שנייה סוכות והעומס בבית חבד ברוך השם גדל וגדל, ואנחנו מחכים לתשובות ממלונות ובעלי שטחים ריקים שלפני כמה שבועות כבר ביקשנו מהם להשתמש בשטח ריק או בגג שלהם תמורת תשלום שכירות, מתברר שכאן ההגיון והכסף לא משחקים. והמשימה נהיית קשה ומורכבת למצוא מקום לסוכה, החלטנו לעשות את הסוכה בגג הקטן שלנו.

המבנה של הבית חב"ד הוא חלל אחד שהיה בעבר בר, ואז יש מדרגות לקומה שנייה של מטבח 30 מ"ר וקומה שלישית מרפסת גג מקורה בבמבוק ופחונים, החלטנו להסיר את הפחונים ולעשות שם את הסוכה,

יום שישי 12 בצהריים נערכים לשבת גדולה, ומתחיל גשם חזק, דליים של ברכה, והבית חבד מתחיל להיות מוצף, המטבח, הקירות והחשמל נוזלים מים,

מסתבר כששיפצנו את הגג העובדים החכמים עשו איטום רק לקומה השלישית עם הפחונים ולא עשו איטום כלל בקומה השניה – בתקרת המטבח. המנוע של המקרר הגדול נשרף מהמים שחדרו אליו, והמקום מוצף, הורדנו את החשמל הראשי שלנו, וכיסינו את הגג עם יוטה.

וחזרנו למירוץ משוגע של חיפושים אחר מקום לסוכה מחוץ לבית חב"ד, שבת נכנסה ובמוצאי שבת ובערב חג החיפושים נמשכים. בינתיים מכינים אוכל לחג והרישום חוגג.

בשלב כלשהו נופל החשמל בכל העיר ומתחיל גשם זלעפות, עוד שעתיים חג רשומים 75 אנשים, בסוכה יש מקום ל35 מקסימום 40 איש.

אנחנו עם מקרר אחד מקולקל מקרר שני מקרטע, אוכל משבת שהתקלקל, בית חב"ד מוצף, והמקום היחיד שיש לסוכה זה בגג הבית חב"ד עם כל ההשלכות של זה והנזילות שנגרמות מהסרת הפחונים, התחילו רגעי ייאוש, וזה היה נראה כדבר לא הגיוני ולא אפשרי.

עוד שעה כניסת חג והגשם לא מפסיק, אין סוכה ובמטבח העובדים יחד עם המטיילים מנסים להתגבר על המצב, אבל לאט לאט כולם הולכים למקלחת לפני החג והמקום מתרוקן, חם, חשוך, רטוב.

זה הרגעים שבהם אמרנו, זה לא אתגר שלנו, זה לא בעיה שלנו, אנחנו עושים מה שאנחנו שיכולים, 'רבי אנחנו בשליחות שלך, הסיפור הזה כבר לא בכוחותינו'.

נשאר מלא אוכל להכין, אין סוכה, אין חשמל, הלכנו להתארגן לחג, מקלחות מקווה בגדים נקיים.

כעבור עשר דק' חזר החשמל, הפסיק הגשם, התמימים החלו במהירות להכשיר את הסוכה, לסדר את הסכך ולאגוד ארבעת המינים.

אנחנו מנחיתים הוראות לעובדות בנוגע לכל מה שקשור לחשמל, מנפים 25 קילו בנפה החשמלית שיהיה לאפיות בתוך החג, תנסו להשתמש כמה שיותר בפוד פרוססור כדי לחסוך עבודה.

שלחנו הודעה ל-80 מטיילים שנרשמו שכולם מוזמנים להדלקת נרות, תפילה וקידוש והארוחה עצמה תתחלק ל2 נגלות 6:30 נגלה ראשונה 8:30 נגלה שניה.

זה עבד מדהים ושמח, בשקיעה היתה לנו סוכה מוכנה, והעובדות התחילו לייבש את הסוכה ולהכין מקומות ישיבה, בינתיים אנחנו מתפללים תפילה שמחה ומרוממת ועולים לסוכה לקידוש וארוחה ראשונה, לחיים לחיים, אוכל טעים, מגוון ובשפע בצורה ניסית, הנגלה השנייה מתחילה להגיע, מקבל את פניהם השומר של הבית חב"ד, מענדוש שלנו בן ה9 חודשים מרגיש שחג שמח במיוחד נכנס, והוא מרוגש ומקבל את כולם בחיוך שובה לבבות, מתפללים תפילת חג באולם.

מקפלים את הנגלה הראשונה מהסוכה, עורכים הכל מחדש אחד מהקהל עושה קידוש לכולם ומתחילים מחדש את הכל, לחיים לחיים הנגלה השנייה הרוויחו התוועדות לתוך הלילה ואושיית הרשת גיא הוכמן שבמהלך החג זכה לקיים מצוות ארבעת המינים עם התמימים ופרסם את זה לעוקבים שלו ובערוצי תקשורת בישראל – למעלה מ2 מיליון עוקבים נחשפו למצוות ארבעת המינים באל נידו!

עשרות יהודים כל יום קיימו מצוות ארבעת המינים בבית חב"ד ובסיבובי המבצעים של התמימים.

אהה שכחנו לדווח 3 ימים ראשונים של חג הסוכות לא ירד גשם, נס שלמעלה מהטבע! בהתחשב מזג האוויר של השבועות האחרונים,

בחול המועד חלה ירידה בכמות המטיילים, שמחת תורה חגגנו 35 אנשים, הקפות שמחות, לחיים בשפע והחלטות טובות ביום השני של שמחת תורה הצטרפו אלינו ישראלים עוברים ושבים ושימחו אותנו ושימחנו אותם.

מוצאי שמחת תורה התוועדות פרידה ל2 מתוך 3 תמימים.

אנחת רווחה אמרנו, אבל בעיקר בעיקר, הבנה של סדר גודל השליחות כאן, הזכות שהרבי העניק לנו, החובה הגדולה והאתגרים הגדולים.

קצת נושמים ומנסים להירגע ובעיקר לקחת מסקנות ולבנות את ההמשך כאן, בעוד כחודש מתחיל העומס הגדול שימשיך לפחות עד חג שבועות לערך. ואז מתחילה שוב העונה הגשומה.

בפנינו אתגרים גדולים של בניית צוות מטבח שינהל מטבח איכותי מסודר ומקצועי, להביא תמימים לבית חב"ד, לדאוג לדירה בשבילנו ובשביל התמימים, לשפץ את המקום אולי בכלל לעבור ממנו ובעיקר לבקש מהרבי שיהיה ברכה והצלחה בשליחות וכמו שאנחנו אומרים לאנשים ששואלים איך מתמודדים עם הקשיים:

'אנחנו לא כמו השלוחים של פעם, אנחנו יצאנו לשליחות קצרה, רק עד שמשיח מגיע, ואנחנו מאמינים ומתפללים שזה קורה היום'.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

מוישי ופייגי נוטיק, בית חב"ד אל נידו, פיליפינים.