הככל העמים נהיה בית ישראל?! • חשבון נפש

לאחרונה אנחנו עדים לתופעה מדאיגה וחסרת תקדים – רבים וטובים מחסידי חב"ד ממליצים להצביע למפלגה כזו או אחרת, בשם הטיעון החדש: מפלגה פלונית, או ח"כ אלמוני, הוא זה שדואג לחב"ד יותר מכולם. הוא דואג לנו, למוסדות שלנו, לתקציבים שלנו, לקשרים שלנו. ממילא, ברור שצריך להצביע למפלגה זו בלבד.

איך יתכן שזה מה שחסיד חושב, רגע לפני ההזדמנות היחידה שלו להשפיע על האופן בו מתנהל העם בארץ ישראל?! אנחנו חסידים, הרבי הטיל עלינו פקודות. יש דברים ברורים מאוד עליהם נלחם הרבי מלך המשיח בכל כוחו, והוא מבהיר ללא ספק על מה אסור לוותר ועל מה אין להתפשר.

נכון, אמנם המפלגה שנלחמת ללא פשרות על שלימות התורה, העם והארץ – פחות דאגה לצרכים הפנימיים של חב"ד. אך אין מנוס – מוכרחים להצביע לה. אנחנו לא מורשים לדאוג לעצמנו, לעתידנו, לטובתנו האישית. הציבור החרדי דואג לעצמו, אנו – חסידי הרבי מלך המשיח – עלינו מוטל לדאוג לכלל עם ישראל. טובתנו האישית לא יכולה להיות שיקול בצומת הזאת.

***

ואם מי מהקוראים חושב שהשיטה המוצגת כאן היא קיצונית מידי, לא מתחשבת, לא מבחינה בצורך הדחוף של המוסדות בתקציבים נוספים, הרי מלבד שברור שזו מחשבה הפוכה מכל מה שמחנך אותנו הרבי במשך עשרות שנים – גם הרבי בעצמו נהג באופן "הקיצוני" הזה…

בימי "התרגיל המסריח" הידוע, כאשר ראשי עסקני חב"ד (ארגון הגג) הודיעו למר שמעון פרס כי יתמכו בממשלה אותה הוא יקים – ביטל הרבי את תכניתם ברגע שאחרי האחרון, וממשלת פרס לא קמה בעקבות הוראתו הנחרצת של הרבי. את ההתחייבות החב"דית לתמיכה בממשלתו לא קיבל שמעון פרס בחינם. תחת משרד האוצר שהיה בראשותו, הוא העניק סכומים הגונים למוסדות חב"ד בארץ במשך שנה שלימה, והתחייב להכפיל פי כמה את סכום התקציבים לחב"ד, לאחר שתקום הממשלה בחסות חב"ד.

עסקני חב"ד דאז, שעל כתפיהם רבץ העול הקדוש של ניהול המוסדות בארץ, הבינו כי הם מוכרחים לתמוך בממשלת השמאל על-מנת לקבל את התקציבים החלומיים. אך גם לאחר שדיווחו על כך לרבי בפירוט, ביטל הרבי מכל וכל את העניין, והסביר כי מול פיקוח נפש אין שום טיעון חזק יותר!

לא רק תקציבים הבטיח פרס, אלא גם את תיקון חוק 'מיהו יהודי' עליו זעק הרבי במשך שנים. אך רגע לפני שמומש המהלך ההיסטורי, שהיה נחגג על ידי חסידי חב"ד כ'דידן נצח' ענק, הבהיר הרבי – כי אם הדבר תלוי בהקמת ממשלת שמאל שתסכן יהודים ותמסור שטחים, הרי ש"נישט פרס און נישט מיהו יהודי" (=לא פרס ולא מיהו יהודי).

אין ספק שחשוב לרבי שמוסדות חב"ד יתוקצבו כראוי, בדיוק כפי שחשוב לרבי תיקון חוק מיהו יהודי. אך כראש בני ישראל, כמשה רבינו שדואג לכל יהודי, כמלך המשיח שאחראי לגאול את עם ישראל – יש דבר אחד שחשוב לרבי יותר מכל: פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. שלימות ארץ ישראל ומניעת מסירת שטחים, היא המאבק החשוב ביותר לרבי מלך המשיח שליט"א.

***

מפלגות כאלו ואחרות, שהיו שותפות בעבר למסירת שטחים מארץ ישראל לערבים, ואיפשרו מהלכים שעד היום מסכנים את חייהם של מיליוני יהודים, מתהדרות כעת בדאגה למוסדות חב"ד ולקהילת חב"ד. אך אנו מוכרחים להבין: לא גורל מוסדות חב"ד עומד כעת על כף המאזניים, כי אם גורל כל עם ישראל היושב בארץ ישראל! אין לנו את הפריווילגיה להחליט כעת על פי שיקולי טובתנו האישית!

האם המקווה בנחל'ה הוא הדבר הכי חשוב לעם ישראל? איך הגענו למצב בו אנו מחליטים עבור מי להצביע, לפי הח"כ שדואג לנו לתקציבים גדולים יותר, מסייע למוסדות יותר, ומפעיל עבורנו קשרים?! כיצד הפכנו להיות כמו בעלזא, ויז'ניץ או גור, שאמת המידה שלנו היא מי דאג לקהילה שלנו, ולא מי דאג שרצונו של הרבי יתממש?!

חלילה לזלזל בחשיבות בתקציבים למוסדות והעזרה לעסקנים. אין ספק כי מדובר בדברים חשובים ביותר. אך כאן מדובר על פיקוח נפשות ממש! הקמת מדינה פלסטינית ומסירת שטחים עומדת כעת על השולחן בגאון, מי ערב לכך שהפתק שלו לא יאפשר את המהלך המסוכן הזה? מי לוקח על עצמו את הטיית השיקול החב"די, ממימוש רצונו של הרבי לטובתנו האישית?!

עלינו, חסידי חב"ד, להוכיח שגם 28 שנה אחרי ג' תמוז אנחנו נשארים חיילים נאמנים. לא שכחנו מי אנחנו ובשביל מה אנחנו כאן. לא שכחנו שהפתק בקלפי לא שייך לנו אלא לרבי מלך המשיח. לא שכחנו שאנחנו אחראים לכלל עם ישראל ואיננו קהילה קטנה שדואגת לעצמה. עלינו להוכיח לרבי שאנחנו זוכרים שרק רצונו הוא זה שיכריע עבורנו לאיזו מפלגה להצביע, ולא נערב כאן שום שיקול אישי אחר, חשוב ונעלה ככל שיהיה.

כאשר לא נתבלבל, לא נדמיין את עצמנו כעוד קהילה שדואגת לעצמה, אלא נזכור את אחריותנו על כלל הציבור – נמשיך להכין את ארץ ישראל לקבלת פני הרבי משיח צדקנו, ונזכה תיכף ומיד ממש לחזות בהתגלותו בגאולה השלימה, בארץ ישראל לגבולותיה (שעלינו לשמור עליה), בירושלים עיר הקודש (שעלינו לשמור עליה) ובהר הקודש (שעלינו לשמור עליו) – בבית המקדש השלישי.