מה הרבי רוצה ממני עכשיו? • טור פרידה

שמואל אמיתי

גם שעות ארוכות של כתיבה ואלפי מילים, לא יצליחו לספר מי היה הרב הלפרין.

שאלו במשפחה למה אבא זכה להצעה מכובדת מהרב עה לשמש ולעזור לו בשליחות בהרצלי'?

ואז אמרו שזו היתה הקב"ע שלו, הענווה שלו, ההתבטלות שלו. אבל גם לומר את דעתו האישית מתוך רצון לסייע ולא להתנגח.

אני מרשה לעצמי להתפרק ולומר בענווה שזכיתי לשמוע המון המון דברים מעשיות תכנונים רעיונות של הרב. אם זה בליווי לשבת הכנה ליו"ד שבט לפני 3 שנים בשכונה שאחי היקר הרב יוסף יצחק שליח, אם זה בעשרות ומאות הטיות אוזן לשמוע ולא לאבד אף מילה. כי מילה של הרב זה עיר שלימה.

אני זוכר שהיינו מלווים את הרב במוצ"ש, אז הרב ע"ה דיבר עם יבדלחט"א אבי היקר (יאריך ימים על ממלכתו בק') ואני זוכר שאני ואחי הצעיר (הת' יעקב) חיכינו וחיכינו והשעה מתאחרת והם מדברים ביניהם. ושהתקרבתי אליהם אבא סימן לי לא להקשיב. עד שאבא אמר לנו לכו לבית. גם זה היה מתכונת שגרתינו.

בלילה לשאול איפה אבא? אבא עובד קשה להביא כסף, אבא עובד קשה בשביל להביא מעטפה מכובדת לרב וכל הזמן היינו שומעים בבית את שמו של הרב ע"ה ותבדלחט"א את שמה של הרבנית (שתמשיך להמשיך בשליחות בהוספה).

אני זוכר פעם שהם התארחו אצלינו בסעודת ליל ש"ק.

התעצבתי על משהו ועשיתי 'הפגנה'. הייתי בחדר בחושך. פתאום אני רואה את הרב מתכופף אלי מלוא קומתו לוחש לי כמה דברים באוזן. ומסתמא שהצליח להביא אותי לשולחן שבת.

הניגודיות עניינים שבולטים כ"כ. רב גדול רב ענק, רב שהיה לוקח לחדר שינה שלו בליל ש"ק 4/5 ספרים בשביל ללמוד, מתעסק ומחכה לאינטרקציה עם ילד.

כמו שהאימרה אומרת שלי ושלכם, שלו הוא.

אני זוכר שמור אבי שליט"א לקח את הרב ע"ה ברכב מאיזו חתונה ואני רואה שלא נוסעים לכיוון היציאה מכפ"ח, אלא פונים באיזו פניה והרב ע"ה יורד ואנחנו מחכים.

מחכים ומחכים רבע שעה עוברת, חצי שעה עוברת אבל מחכים, עד שהרב ע"ה הגיע. מסתבר שהוא הלך להתייעץ למשפיע שלו ואנחנו מחכים בשמחה. כי זה היה אנחנו, זה מה שהתחנכנו, שמשלמים מחירים בשביל להקל על הרב.

וזה נתן את הדרייב.

הרב ע"ה, כל עניינו היה טובת האחר, כל עניינו היה התמקדות בשני. לכ"כ הרבה שלוחים (שב"ה מצליחים) הוא עזר.

אחרי הניתוח הראשון מהמחלה, הוא ישר רצה לשים ציצית כיפה וליטול ידיים (אחד הרבנים שהיה שם סיפר, שהוא דיבר איתו על דברי חסידות. בנאדם אחרי ניתוח כולו כאוב מתמקד בעיקר. עליו נאמר שהנשמה מחייה את הגוף).

הוא האריך ימים מבשורות טובות שבני הקהילה ומושפעיו השלוחים דיווחו לו, הוא היה חי מלימוד חסידות.

הוא שבר את סטיסטיקה הרפואית, בזה שהוא זכה לחיות כמה שנים טובות עם המחלה.

הוא תמיד סיפר, שאחרי האירוע הלבבי בתשל"ח, הרבי הגדיל את תנופת הפעילות של הבתי חב"ד ואת תנופת הלימוד.

אז ככה אני סוג של משווה, שבזמן המצב הרפואי שנכפה עליו הוא הגדיל את פעילות חב"ד בהרצלי' פי מאות מונים ממה שעשה ב-34 שנים.

הוא ראה את דברי הרבי שהיה צריך לעשות – והוא הצליח!

הרב היה גם עונה לשאלות קשות בלימוד, גם יועץ זוגי, גם מגשר, גם מחתן, גם שליח אמיתי וגם אוהב ישראל באמת.

אני בטוח שהוא לא נח ולא יושב על צירי הדפנה אלא פועל בכל כוחו ובכל תחבולותיו (שבעוה"ז הגשמי עזרו לו וסייעו לו להרים ממלכה ולהביא להגשמת יעדים) להביא את משיח צדקינו בקרוב ממש.

כ"כ הרבה זמן התעסק בעבודת השמחה, כ"כ הרבה זמן התעסק בלחשוב ולעשות רק דבר אחד – מה הרבי רוצה ממני עכשיו?

אני בטוח שמהמשבר הזה השליח הראשי להרצליה וסביבותיה הרב תמיר קסטיאל, יחד עם כלל השלוחים בהרצליה יעבדו קשה וירוו רוב נח"ר בהגשמת חלום חייו של הרב ע"ה – להקים 770 חב"ד הרצליה.

אני בטוח שאם הרב ע"ה התעסק בזה בכל מאודו ונפשו, אני בטוח שיפעל בשמים ובארץ להגשים את חלומו.

לסיום ובאופן של "והחי יתן אל ליבו", אני לוקח מהרב ע"ה, שאם הוא היה שקוע במשהו הוא היה עושה אותו עד הסוף, לא היה אפשר להסיח את דעתו ממה שרצה באותו רגע.

נקווה ומתפלל שידפוק על השולחן שם למעלה גבוה בשמים.

מקווה שמה שרצה לעשות יפעל בי ובכל כלל חסידי חב"ד להיות באחדות – הרי אבא אחד יש לנו!