מה אתם זוכרים מההורים שלכם?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

הלילה השתתפתי באירוע מרגש.

במבט ראשון לצופה, עוד חופה יהודית.

אבל לא, זה היה משהו אחר לגמרי.

זוג בשנות הארבעים לחייהם, שגרים ביחד כבר עשור והחליטו להתחתן כדת משה וישראל.

זה לא היה קל, אבל ה'קש ששבר' והוביל לאירוע המשמח, היה מה יגידו הילדים בהמשך הדרך. מה הם יזכרו מההורים שלהם אם הם לא היו נשואים אלא עשו הכל 'לפי מה שבא להם'…

*

ביום רביעי הקרוב יחול יום כ' מנחם-אב, יום פטירתו של רבי לוי יצחק שניאורסון זכר צדיק לברכה, אביו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.

איש מורם מעם, גדול בתורה וענק רוח, שנפטר בטרם עת, בעת גלותו בצ'יאלי שבקזחסטאן, לשם הוגלה על ידי הסובייטים ב'עוון' הפצת התורה והיהדות.

רוב כתביו של רבי לוי יצחק אבדו, ומהבודדים שנשתמרו – הודות למסירות נפשה של זוגתו הרבנית חנה – רואים את גדלותו הענקית בכל חלקי התורה.

ומה הרבי מספר על אביו?

אם נשמע ונקרא את סיפורי הרבי מבית אבא, נכיר בכך שהרבי דיבר דווקא על עמידתו מול עקרונות.

על כך שלא הסכים לתת הכשר למצות לפסח שלא היו בהשגחתו, למרות איומים גלויים מהמדינה ההיא.

על כך שהקפיד על קלה כבחמורה גם בזמנים קשים ביותר, ועל עמדתו התקיפה בכל נושא יהודי.

*

גם בפרשת השבוע שלנו 'ואתחנן' נקרא מספר פעמים על חשיבות החינוך של הדור הבא, ביניהם קטעים ידועים ומוכרים לכל "ושננתם לבניך ודברת בם" מקריאת שמע, והפסוק "כי ישאלך בנך מחר . . והגדת לבנך".

וכשאנחנו מדברים חושבים ודנים על חשיבות החינוך, כדאי לשים לב ולענות לעצמנו על השאלה "איך הילדים שלנו יזכרו אותנו".

בדור בו לפעמים נדמה שהעקרונות חלפו מהעולם,

בתקופה בה יש בני נוער שעושים ככל העולה על רוחם מבלי להתייחס להוריהם חלילה,

אנחנו חייבים לעשות הכל, אבל הכל, כדי שהילדים שלנו יזכרו מאיתנו את הדברים החשובים יותר.

כי אולי פחות חשוב לאיפה ניסע או נטוס לטיול, אבל יותר חשוב איך התנהגנו במצבים מסויימים, מהם העקרונות עליהם הקפדנו, ומה עשינו למרות שלא היה לנו קל.

אולי אנחנו לא פרופסורים במתמטיקה כדי להעביר את זה לילדינו, אבל את הערכים החשובים יותר הם לא ישכחו.

ומי גדול מהרבי עצמו, שעם גדלותו הענקית בתורה,

הנחיל לנו את ערכה של מצות צדקה כשחילק מליוני דולרים לצדקה לכל מי שבא להתברך, הקשיב באוזן קשבת לכל בקשה של כל אחד, ולימד אותנו אהבת ישראל אמיתית – מהי.

*

אני חושב לעצמי שאולי כדאי לחשוב כל ערב – לפחות בימי ה'חופש' לא רק לאן ניסע מחר, מה הילדים יאכלו ואיזה דברים חסר לקניה הבאה, אלא גם מה אנחנו עושים מחר למען דור ההמשך.

ושימו לב ש"ושננתם לבניך" קודם בתורה אפילו ל"ודברת בם", זאת אומרת שהלימוד עם הילדים הוא מצוה קודמת ללימוד שלנו עצמנו.

ובעמדנו ביום חמישה עשר באב שהוא בגימטריא המילים "כתיבה וחתימה טובה" נאחל כבר מעכשיו לך ולכל עם ישראל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה",

שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש, אז ניפגש עם ההורים הסבים ועד לאבות הקדושים ומשה רבינו שהנחילו לנו את התורה ומורשת ישראל סבא, דרך החינוך האמיתי, בקרוב מאוד.