ביקורת בונה וביקורת הורסת • טור דעה

היה זה לפני כשנה, קיבלתי טלפון מאברך צעיר: "בבקשה מרדכי, אני בצומת דרכים רצינית בחיי, אני לא יודע מה לעשות!"

וכך הוא סיפר לי: "אני נשוי זה מספר שנים. בראשית דרכנו המשותפת הכול היה נפלא וטוב, תקשורת טובה וזוגיות בריאה, הסתדרנו ב"ה מעולה אחד עם השני.

אני אברך כולל ואשתי עסקה בתחום הקוסמטיקה, גם כסף לא היה ממש חסר.

לפני כשנתיים שמתי לב שאשתי החלה לשנות את סגנון המלתחה שלה, מסגנון עדין וצנוע אט אט התהפכה המגמה, זה משהו שלא הייתי רגיל אליו.

אבל העדפתי לשתוק ולא להגיד מילה, חשבתי לעצמי אולי תקופה קשה עוברת עליה, ניסיתי לדבר איתה בעקיפין האם משהו מציק לה, או קשה לה במשהו כזה או אחר.

אבל היא אמרה ששום דבר לא מטריד אותה, הכול בסדר והכול תקין. אבל לא הערתי לה אף מילה על הלבוש שמשבוע לשבוע הלך ונעשה לא צנוע יותר ויותר.

עד שהגיע מצב שפשוט ממש התביישתי ללכת איתה ברחוב, אז כבר לא התאפקתי ושאלתי אותה בעדינות: 'תגידי לי אשתי היקרה, קרה איזה מקרה בתקופה האחרונה? זה קצת מפריע לי שהתחלת להתלבש בצורה כזו!'

וזו הייתה הפעם הראשונה שאשתי דיברה אליי באופן לא מכובד. 'ישנם דברים שאתה לא צריך להתערב לי בחיים, אני אעשה מה שאני חושבת ואיך שאני מבינה'.

אני קצת נדהמתי מהתגובה של אשתי אבל העדפתי לשתוק. אני מטבעי איש שקט ודי מתון ורגוע, כך שקשה ממש להרגיז אותי.

החלטתי שאני לא מעיר על כך יותר אף מילה. הכול היה טוב ויפה כאשר זה היה קשור רק אליי, אך כאשר התחלתי לקבל מהחיידר דרישות שלום שאשתי מתלבשת בצורה לא הכי צנועה, ואם אשתי לא תפסיק עם זה הבנים שלנו יסולקו מהחיידר, אז כבר לא הייתה לי ברירה והלכתי לשאול את הרב שלנו, מה וכיצד לנהוג. הוא אמר לי: 'אתה חייב להציב לאשתך עובדה שאם היא הולכת בצורה לא צנועה יזרקו את הילדים שלנו מהחיידר.

היא צריכה לדעת ולהבין את המציאות שהיא גורמת בהתנהגות שלה'.

ניגשתי לאשתי בעדינות ואמרתי לה מה שאמר לי הרב, ולתדהמתי אשתי כעסה כמו שלא כעסה אף פעם: 'שיזרקו! לא אכפת לי! נמאס לי! שיעשו מה שהם רוצים'.

הלכתי להתייעץ עם עוד כמה אנשים מבינים בתחום ושוב אף אחד לא מצא מזור לבעיה שלי. היו גם רבנים שאמרו לי אולי תאיים עליה בגירושים.

אז אני פונה אליך כמוצא אחרון לפני שאני מאבד את שפיותי, אני אדם רגיש ועדין ולא יודע מאיפה נפל עליי כל התיק הזה.

אני אוהב את אשתי מאוד ואשתי היא אישה טובה, בוודאי משהו רציני עובר עליה ולכן היא מתנהגת כך, כמובן שאינני שוכח את העובדה שהיא אימא טובה לילדים שלנו אוהבת אותם ועושה הכול בשבילם".

ביקשתי מעומק ליבי מהשם יתברך שייתן לי את הדעת הנכונה מה להגיד לאותו יהודי, וכך עניתי לו: "לאור מה שסיפרת לי והבנתי שהרבה אנשים כבר התערבו בסיפור הזה.

אין לי איזה פתרון פלא. אבל יש לי שני דברים שאני בטוח שאם תעשה אותם אז השם יעזור ודברים ישתנו לטובה.

דבר ראשון אתה צריך כל יום להגיד לאשתך ולפחות פעמיים ביום: 'אני לא אעזוב אותך אף פעם מה שיהיה ומה שתעשי אני אוהב אותך בכל מצב'.

אתה צריך לתת לאשתך את התחושה שאתה לא עושה איתה שום תנאים. אתה אוהב אותה בכל מצב ואתה היית איתה ונשאר איתה.

והדבר השני שתעשה שזה העיקר ותאמין לי שזה הכי הכי יעזור לך.

"מתי התפללת ברצינות ובעקביות על מה שקורה עם אשתך?" שאלתי אותו.

"יוצא לי מידי פעם להתפלל כאשר אני נשבר מכל המצב", ענה לי.

"לכמה רבנים ויועצים הלכת?" שאלתי.

"לפחות ל-8 אנשים הלכתי ושום דבר לא עזר", אמר.

"בדיוק", עניתי, "באמת אף אחד לא יכול לעזור לך, גם לא אני, רק השם יכול לעזור לך. תאמין לי תפילה אליו תעזור לך יותר מאלף יועצים. קח לך כל יום עשר דקות שבהם אתה מבקש מהשם יתברך רק על זה ואומר כך: 'אבא שבשמיים תרחם עליי, אנא בבקשה ממך תרחם על אשתי, הלכתי לכל כך הרבה אנשים ואף אחד לא הצליח לעזור לי ורק אתה יכול לעזור לי, אנא ממך עזור לי תן בלב אשתי קדושה, אבא תן בליבי לאהוב את אשתי לא להעיר לה על זה. אבא רוצים לזרוק את הילדים שלי מהחיידר, טאטע תעזור לי. ככה תגיד בשפה פשוטה ואמיתית. כדבר בן אל אביו.

גם אם אתה לא רואה שינוי תוך יום יומיים, תהיה עקבי, תתפלל כל יום במשך עשר דקות. חודש, ואני בטוח שאתה תראה שינוי.

וכמובן תמשיך להגיד לאשתך כל יום כמה אתה אוהב אותה וכמה אתה מבטיח לה שאף פעם לא תעזוב אותה בכל מצב".

"אבל הילדים, מה יהיה איתם?" הוא שאל. "מה יהיה עם החיידר? לאף אחד אין פתרון לזה, יזרקו אותם!"

"להשם יש פתרונות להכול", אמרתי לו.

כמו שאותו אברך התקשר בפתע פתאום כך הוא נעלם ולא חזר בחזרה לספר מה קורה עם אשתו והילדים שלו.

לפני תקופה קיבלתי טלפון, היה זה אותו אברך. "מרדכי, רציתי להגיד לך תודה. הצלת את חיי הנישואין שלי, הצלת את הילדים שלי".

וכך הוא סיפר: "תקשיב, אחרי השיחה איתך הייתי מאוכזב קשות. חשבתי שתיתן לי איזה רעיון משהו בומבסטי, ובסוף כל מה שאמרת היה: תגיד לאשתך מלל כלשהוא בכל יום, ותתפלל. אבל אני רציתי ת'כלס.

אז המשכתי ללכת לעוד שני רבנים שאמרו לי תציב לפניה אולטימטום: או שאת חוזרת לעצמך או שנלך לבית דין.

אבל לא הייתי מסוגל נפשית להגיד כזה דבר לאשתי ואז החלטתי לעשות מה שאתה אמרת. התחלתי להגיד לאשתי שאני מבטיח לה שלעולם לא אעזוב אותה ותמיד אשאר לצידה בכל מצב, והתחלתי בכל יום להתפלל במיוחד על הדבר הזה. הייתי קם מוקדם בבוקר וממש בוכה בכל יום חצי שעה להשם יתברך: 'אנא השם תעזור לי, אף אחד לא יכול רק אתה. בבקשה ממך תרחם על אשתי', וכך בכל יום.

לא עובר חודש וחצי והנה אני רואה שאשתי מתחילה לאט לאט לחזור להתלבש כפי שנהגה בעבר, ממש פלא פלאים.

היה זה לילה אחד בשעה מאוחרת אשתי אמרה לי: 'יש לי משהו לדבר איתך'. ישבתי איתה על הספה בסלון ואז היא התחילה לבכות ולבכות, בזכותך – היא מלמלה בין דמעה לדמעה – חזרתי לעצמי. ואז היא נרגעה מעט והחלה לספר לי מה עבר עליה.

הכרתי אישה אחת סימפטית ומעניינת ולאחר תקופה קצרה נהיינו ממש חברות טובות. יום אחד היא חשפה את סגור ליבה בפניי והתחילה לספר לי על שאלות שיש לה בענייני אמונה ובכך התחילה לערער לי את האמונה שלי.

ככל שהיא העמיקה בעניין – ובאמת לא היו לי כל כך תשובות, וכבר אמרו שבמקום שנגמר השכל מתחילה האמונה – הארס התחיל לחלחל במוחי ובעיקר בנשמתי.

הגעתי לכזה מצב שמרוב השאלות שהחלו אצלי זה גרם לי לרצות לברוח מהכול ולכן התחלתי בצניעות לזלזל.

בהתחלה שקצת נלחמת איתי בנושא זה רק גרם לי לעשות את ההפך הגמור.

גם כך הייתי שבורה מעצמי פחדתי לספר לך מה עובר עליי פחדתי שתגיד לי שהשתגעתי.

ואז פתאום התחלת להגיד לי בכל יום שאתה אף פעם לא תעזוב אותי, זה עצמו כבר ריכך את נשמתי ולרצות לעשות את רצונך.

היה בוקר אחד בו ראיתי אותך פשוט במקרה יושב ובוכה להשם עליי ועל המצב, זה גרם לי לכזו התעוררות חזקה שפתאום קיבלתי תשובות לכל השאלות שלי.

הלכתי גם לאיזו רבנית שעשתה לי סדר בראש לכל השאלות שלי.

והנה ברוך השם. השם הציל אותי.

יש הרבה פעמים אנשים שמגיעים בחיים שלהם לכל מיני מצבים שמכל כיוון שהם מנסים הם לא מוצאים פתרון, מנסים להפעיל קשרים, כסף, ושום דבר לא עוזר. ואז פתאום הם נזכרים יש אבא שהוא עושה הכול, הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים אני פונה אליו, והוא בוודאי יעזור לי.

שבת שלום לכל עם ישראל היקרים.

לתגובות: machon.rot@gmail.com