גבולות באינטרנט • דעה

נפגשתי לפני תקופה עם יהודי יקר וכך הוא סיפר לי: "אני נשוי זה עשר שנים, יש לי שתי בנות מתוקות וילד אחד חמוד. שלום בית זו לא הבעיה שלי, גם לא פרנסה, ילדים טובים ומתוקים יש לי, ברוך השם הכול בסדר.

הכול התחיל לפני כחצי שנה, יש לי עסק די גדול בארצות הברית כך שאני טס הרבה פעמים לשם.

לצורך עבודתי אני משתמש בפלאפון מתקדם. היה זה באחת מהפעמים שנסעתי לארצות הברית לרגל עסקיי, ישנתי באחד מבתי המלון בלוס אנג'לס.

היה זה שעת לילה מאוחרת אני שוכב במיטה בחצי עין רדומה, מדפדף בגוגל, נכנס לטוויטר לפייסבוק שם יש לי חשבונות, מסתכל שם מסתכל פה. כן, לצערי אני נמצא בין חברים שלרובם יש חשבונות פייסבוק וטוויטר.

ואז התחילה הבעיה. כשאני חצי רדום, ומסתבר גם משועמם והשעמום כידוע מביא לידי חטא, המשכתי לדפדף בלא מחשבה רבה, והגעתי לדברים הרחוקים, כרחוק מזרח ממערב, מיידישקייט.

לא ידעתי מה עובר עליי, זה גם לא מתאים לאופי שלי, לגלוש למקומות כאלה.

את ההמשך אין לי מה לפרט… אני לא מאמין בסוף לאיפה הגעתי! למצב שבו אני אדם שיש לו אישה טובה, ילדים טובים, אדם שמשתדל לחיות עם השם יתברך ולקיים את תורתו ואת מצותיו ונופל לאיפה שנופל. הרגשתי איום ונורא לא האמנתי שאני אפול ככה, האמנתי שאני חזק ועוצמתי ויש לי את הגבולות שלי.

לאחר שבוע מאותו לילה החלטתי שאני לא נכנס לאותם אפליקציות, כמובן שלא העזתי להגיד דבר לאשתי.

המשכתי הלאה את החיים והיה נראה שהכול נשכח, ואז לאחר תקופה שוב נסעתי לארצות הברית לרגל פתיחת חנות חדשה.

היה זה לילה לפני פתיחת העסק, הייתי במיטה, ושוב לא יודע מה קרה – שוב המסלול חזר כמו אותו לילה ארור…

אבל אתה מכיר מה שכתוב (שבת קה:): כך אומנותו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה.

זהו כוחו של הרגל וחשיפה לחטא שאתה כבר לא מפחד ממנו. בפעם הראשונה אתה מפחד פעם שנייה פחות שלישית רביעית היא נעשית כהרגל והפחד כבר לא מגיע.

אני פה אצלך מרדכי כי אני מתוסכל, עצוב, כועס, מה לא. אני רוצה לעצור את זה פה לפני שזה מגיע למקומות, השם ישמור, לא טובים".

אני מספר את הסיפור הזה כדי להעביר מסר אחד והוא עניין הגבולות. אני נתקל בכאלו סיפורים לצערי לא פעם ולא פעמיים.

ואני רואה שוב ושוב שחז"ל מה שהם אמרו הם לא סתם אמרו הם ידעו טוב טוב מה שהם כתבו.

חז"ל אסרו פת עכו"ם, יין עכו"ם, הכול כדי שזה לא יגרום שיהיה קשר.

הלחם והיין משמשים כמרכיב בסיסי בכל סעודה ובמעמד זה נוצרים לרוב גם קשרי חברות וקרבה, לכן חששו חכמים שאכילה מפיתו של הגוי תיצור קרבה בין יהודים לגויים. הקרבה היתירה בין היהודים לגויים עלולה להביא בסופו של דבר לחתונה בין יהודים לגויים וכן לעבודת אלילים.

חז"ל אסרו את זה כי הם ידעו מה זו נפש האדם. האדם נברא עם נפש אלוקית וגם נפש בהמית וכאשר הנפש הבהמית תגיע לניסיון שכזה רוב הסיכויים שהיא לא תוכל לעמוד בזה כי זו מציאות של החומר שנברא בו האדם, ולכן חכמים עשו תקנות וגבולות כדי שלא להגיע למקומות מסוימים. רוב ההלכות שיש הן בעצם לא האיסור עצמו הן בעצם תקנות של חכמים, גבולות על גבולות, כדי שלא להגיע לחטא. אז חז"ל אמרו בוא נאסור את אלה, אף שעל פי התורה זה לא חטא, כי אם תגיע לשם אז ישנו סיכוי גדול שתחטא.

פגשתי כל כך הרבה אנשים שאמרו לי שהם חזקים נפשית והם יכולים להתגבר, ובסוף בשנייה אחת נפלו על אף ששנים הם שמרו על עצמם.

אדם צריך לדעת אני לא מלאך, השם ברא בי יצרים גם לא הכי טובים.

אני אומר את זה לכל מי שיש לו פייסבוק ושאר חשבונות ברשתות החברתיות. נכון זה מפתה וזה קשה, אנשים מקבלים שם יחס מרגישים שייכים לאיזשהו מקום, אבל אתה מאמין באמת באלוקים ואתה יודע מה הוא רוצה ממך בעולם, ואתה יודע שהאמת היא שגם שנראה לך שאתה חזק בשנייה, אבל ממש בשנייה אחת, אתה יכול להגיע למקומות הכי גרועים – אז אתה פשוט לא נכנס לשם.

אני מדמה את זה לאדם שנכנס לתוך המקום הכי לא צנוע שיש בעולם ויגיד לעצמו: "אני חזק, אני שומר את עיניי".

אין כזה דבר! דבר זה לא מציאותי! האדם הוא אדם!

לא כולם אוהבים לשמוע \ לקרוא את מה שאני כותב עכשיו. אבל אדם שהוא אמיתי עם עצמו האם הוא יכול להיות אמיתי עם עצמו ולהגיד שיש לו חשבון פייסבוק או טוויטר והוא אף פעם לא נכשל בשמירת עיניים או בדברים אחרים שיש שם.

אני לא מאמין לכך. למה אני לא מאמין? כי אני מאמין שאדם הוא אדם ולא מלאך ולכל יצור אנוש עד שהוא נפטר מהעולם שכולו טוב הוא מלא ביצרים שנברא איתם.

אני נפגש במקרים רבים שבגלל שאנשים לא עשו גבולות הבית שלהם נהרס ונחרב. או עם בני הזוג שלהם, או שהילדים נפלו ברוחניות בגלל זה והגיעו עד לעמקי התהומות.

הטריגר היה שכשכתבתי את הכתבה הזו השבוע, נפגשתי עם בן אדם שבכה לי בדמעות שליש שזהו הוא חייב להתגרש מאשתו, או יותר נכון – הוא חייב לגרש את אשתו. כי לפעמים ההלכה אומרת שבמצבים מסוימים צריך לגרש. והכל התחיל רק בגלל גבולות.

אני לא מאמין למי שיגיד: אם נותנים אהבה ורגש אחד לשני אז אי אפשר ליפול, למה? כי היצר הוא יותר גדול מהכול. חכמים שעשו את כל התקנות הם לא אמרו שזה מדובר באנשים שלא חיים טוב יחד אלא הם דיברו לכל סוגי האנשים.

כמובן שכאשר חיים בזוגיות טובה אז הרבה יותר קל להתגבר, אבל וזה אבל גדול, כתוב (סוטה ג.): אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, האמינו לי שאדם נכנס לשעת ניסיון הוא מאבד את הראש שלו, את הדעת שלו, את הכול הוא מאבד.

כן, להיות יהודי ירא שמיים לא תמיד זה קל וכיף כי זה נוגד את הרצונות שלך עם רצון האלוקים אבל לפחות לדעת שזה האמת, שזה אסור מה שאני עושה.

אני צריך לדעת שאני לא גיבור ולא מלאך ואם אני לא אעשה גבולות אז אני יכול להגיע לתהומות.

להיות יהודי זה יכול לדרוש כל חיי לוותר על הרצונות שלי על השאיפות שלי על הכול אבל זה יהודי, כי זה משהו נצחי ולא משהו של מאה ועשרים שנה.

אני בטוח שכל אחד ראה בימי חייו בניית בניין. יש גדרות מסביב לבניין ושלטים: סכנה! כאן בונים אין כניסה.

נכון שלא בטוח שכל אדם שיכנס לתוך הבניין בשלב הבנייה ייפגע אבל יש סיכוי לכך, ולכן לא ראיתי אדם מיושב בדעתו שייכנס דווקא לכזה מקום אלא הוא ייזהר ולא ייכנס לאותו מקום בשביל לא להיפגע, כך אותו דבר בדברים שדיברנו.

יש אנשים שאומרים אז איך אני אשתחרר אני סגור בתוך חברה חרדית שאסור כלום זה משחרר לי את הנפש.

הם צריכים לדעת שאכן הם צודקים להיות יהודי לא תמיד מותר הכול, ודבר שני יש מלא דברים שאפשר לעשות בשביל להשתחרר, ספורט, שחייה, טיולים, אופניים, ספר טוב ועוד ועוד, יש כל כך הרבה דברים שמותר לעשות על פי ההלכה כדי לשחרר את הנפש.

הלוואי שנזכה להיות תמיד יהודים טובים כשרים ולעשות את רצון הבורא יתברך.

___________

לתגובות: machon.rot@gmail.com