פשוט להגיד "שלום עליכם"! • מענדי ג'רופי בטור מעורר

התארחתי השבת באחת מקהילות חב"ד היותר גדולות בארץ, ובאמת זה מעורר התפעלות, הקהילות גדלו לבלי הכר.

כשהיינו צעירים הכרנו את רוב השמות, את ספר השלוחים ידענו על פה, משפחות השלוחים לסוגיהם היו רוב חבד, בליעה"ר הילדים שגדלו והקימו משפחות, יהודים יקרים שב"ה הצטרפו למשפחת החסידים, כבר לא מזהים פרצופים.

כל כך נהנתי מאווירה של קהילה מסודרת , שיעורים, מקווה, התוועדויות לצעירים ולמבוגרים, אבות ובנים לילדים, הכל כמו בספר מתוקתק, קהילה הכי אידאלית למשפחה החסידית.

אסייג את דבריי, אין זה מעיד על הכלל, ואין בכוונתי להעביר ביקורת, גם לי יש להשתפר בעניין, אני רק מבקש להציף את הנושא, יכול להיות שאני תמים ומה שהיה איננו..

אך חייבים להתעקש על כך "שחסידים איין משפחה", זה לא עוד אימרה בליקוטי דיבורים.

ישנו דבר שמאוד נחלש בינינו החב"דניקים,

זוהי ברכת "השלום עליכם", מה קרה לנו ו"לשלום עליכם"?

ולמי שחושד בי ברצון לתשומת לב אני מוכן לקחת זאת על עצמי.

אצלינו ברחובות הרב גלוכובסקי מעורר בהתוועדויות: "ראית משהו פנים חדשות תיגש תגיד שלום עליכם" תשאל לשמו, תתעניין, אל תהיה קר מנוכר, חסיד זה אש, אש של חמימות".

הרבי הקודם מתאר את ההבדל בין אמירת "השלום עליכם" של פעם, להיום: "האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט של ימות החול היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית."

אך כיום, "ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום".

לא נדבר על אלה עם הפרצוף, בבחינת "כי באפם הרגו איש" באשמתם או שלא…

חברה, "שלום עליכם", פשוט!