בית נאמן: עשרת הדיברות של שלום בית

מאת זאב קרומבי באדיבות מוסף ״עטרת חיה״ של שבועון ״בית משיח״

להלן עשרה כללים חשובים בנישואין. הדברים מבוססים על טור מקסים (באנגלית) שכתבה הרבנית אסתר פיקרסקי, ותודתי נתונה לה על רשותה לפרסם את הדברים.

א. היי בטוחה שהתחתנת עם האדם הנכון. יש נשים, שגם אחרי שנות נישואין רבות ״עדיין לא לגמרי בטוחות שהן התחתנו עם האדם הנכון״. הנשים האלו טוענות שהן ״בשידוכים הן עדיין לא היו בשלות מספיק להבין מי הוא״, וכד׳. הסירי מליבך את הספק לגבי בעלך. תזכרי שרובנו ככולנו הגענו מרקע קצת בעייתי. לכולנו יש ״שלדים בארון״ אותם הבאנו איתנו לנישואין. הבעיות שלך כנראה לא באמת התחילו רק כאשר התחתנת, והבעל שלך הוא לא באמת הגורם לכל הבעיות שלך בחיים…

ב. אל תשווי את בעלך לבעלים אחרים. גם אם נראה לך שבעלה של החברה שלך הרבה יותר נחמד מבעלך, זה לא בהכרח כך. ואפילו אם בעלה של החברה שלך באמת הרבה יותר נחמד מבעלך, אנו הרי מאמינים שכל אישה קיבלה בדיוק את הבעל שיועד לה משמים, אז כנראה שזה הבעל שמתאים לך…

ג. תכבדי את בעלך, כי כבוד הוא מרכיב מרכזי בכל מערכת יחסים. גם יש פעמים שקשה לך למצוא משהו טוב להגיד על בעלך, לפחות אל תדברי על בעלך באופן מזלזל או לא מכבד, לא בפניו, ועל אחת כמה וכמה לא בפני אחרים (שזה כולל את הילדים שלכם!).

ד. תזכרי, שחשוב לזכור… חשוב לזכור את הדברים החיוביים, ולא (כפי המקובל אצל חלק מהנשים) לזכור את הדברים השלילים. פעמים רבות אנו עלולות להיות עסוקות באירועים לא נעימים שקרו בעבר, בלי להיזכר באירועים נעימים שקרו באותה תקופה (וכנראה שבאותה תקופה היו גם מעט אירועים נעימים!). תזכרי גם לפנות זמן לחיזוק הזוגיות שלכם, כי בנישואין צריכים להיות זמנים מיוחדים (כל יום, כל שבוע, וכל חודש) בהם שנינו מתפנים מכל הטרדות היומיות, ומתרכזים ביצירת הקרבה האחד לשני.

ה. כבדי (לא רק את ההורים שלך, אלא גם)את ההורים של בעלך. בעלך כנראה יעריך זאת. יחד עם זאת, כיבוד הורים לא אמור לבוא על חשבון הקשר הזוגי, כפי שכתוב: ״עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד״. (בראשית, ב, כד). וכפי שפירש המלבי״ם: ״כן כל אדם בילדותו ידבק באביו ואימו, וכשיגדל ויהיה לאיש יעזוב את אביו ואת אימו וייקח אישה אשר עמה יבנה לו בית נאמן בפ"ע וידבק בה, כי היא חברתו ועזר כנגדו״. אחרי שאנו מתחתנות, הקשר המשמעותי בחיינו אמור להיות הקשר עם הבעלים שלנו.

ו. היזהרי בלשונך, כפי שכתב החכם מכל אדם ״מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן״. (משלי יח, כא). הזהרי לא להגיד לבעלך דברים שיפגעו בו, כי לפעמים, מילים (בפרט כשזה מגיע ממישהו שחשוב לנו) עלולות לכאוב אפילו יותר ממכות.

ז. אל תשתפי אחרים בנושאים אישיים של הנישואין שלכם. יש נושאים בחיי הנישואין שהם פרטיים רק לבעל ולאשתו. תכבדי את הרגישות שלו לנושאים האלו, ואל תשתפי אף אחד אחר בנושאים אלו (אפילו לא את אימא), אלא אם בעלך אמר לך בצורה מפורשת שהוא מסכים.

ח. אל תקבלי שום דבר ממה שבעלך עושה כמובן מאיליו. תגידי תודה לבעלך על כל מה שהוא עושה עבורך, אפילו אם נראה לך שהוא ״צריך״ לעשות הרבה יותר.

ט. תהיי כנה לגמרי עם בעלך, ותגידי לבעלך בצורה ברורה מה את רוצה, מה את חושבת ומפריע לך. תזכרי, שלגברים – בניגוד לנשים – אין רוח הקודש, ולכן הם לא יכולים לנחש מה מפריע לנו ומה אנו מצפות מהם. אל תשמרי בתוכך את הדברים שמפריעים לך ותתחילי לצבור טינה, כי הטינה רק עלולה להתחזק עם הזמן.

י. אל תחמדי את מה שיש לבעלך. אם את שואלת איך את יכולה לחמוד מה שיש לבעלך, התשובה היא, ש(לדוגמא), אולי את ״תקועה״ בבית עם הילדים, ובעלך יוצא לעבודה ולשיעורים בלי שהוא צריך לדאוג לבייבי סיטר, ואז את ״חומדת״ את החיים שלו. כמובן, שהכוונה אינה שכל עול הבית ייפול עליך, אלא שתזכרי שיש לשניכם תפקידים שונים ומחויבויות שונות.

__

זאב קרומבי הוא עובד סוציאלי ומטפל זוגי (MSW), מומחה להתמכרויות התנהגותיות (MA), ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות 0547-822686