היכונו להנפת הכבשים!

מה כבר יש לצעוק בחופה, מה יעזור לנו להתמודד עם דעות קדומות, ומדוע בחג השבועות העיפו את הכבשים באוויר בעודם חיים?

טור לפרשת השבוע, פרשת אמור (באה"ק) עם הרב יהודה גינזבורג שליח הרבי מלך המשיח בעיר חיפה.

זו היתה אחת החופות המרגשות שלי.

שני בני הזוג ממשפחות לא דתיות ובכל זאת ביקשו שדווקא אני אחתן אותם.

זה קרה השבוע ביום ראשון.

שעה ארוכה חיפשתי עדים לחופה מאחר וכל המוזמנים לא היו מהמדקדקים על קלה כבחמורה…

רגע לפני החופה לחשתי לחתן שחשוב מאוד ויגיד גם לכלה לומר אמן על כל ברכה שנאמרת מתחת לחופה.

הוא הפתיע אותי וענה לי 'תגיד גם לקהל לומר אמן'…

לתגובה כזו לא ציפיתי. הקהל שכולו מגדיר עצמו 'חילוני', מאות רבות של תושבים,

ואחרי שבתחילת החופה ביקשתי שיענו אמן על הברכות,

נדמה לי שבאף חופה בהיסטוריה לא היו שאגות כאלו של אמן. מכל הלב של כל אחד ואחת שם.

*

ברוך השם שאני זוכה ללמוד כבר עשרות שנים חת"ת, קטע מהחומש מהתהלים ומספר התניא מידי יום,

תקנה של הרבי שהיא סגולה נפלאה להמון דברים,

והשבוע עניינה אותי המצווה של הבאת שני כבשים 'כבשי עצרת' בחג השבועות המופיעה בפרשתנו, אמור.

"והניף הכהן אותם על לחם הביכורים תנופה".

בגמרא במדרשים ובמפרשי הפרשה מוסבר, ובטח תתפלאו –

כי חלק ממצוות הקרבנות של חג השבועות היתה

לשים את הלחמים על הכבשים בעודם חיים, ולהניפם באוויר!

רק תדמיינו את הסיטואציה, כבר נשמע מורכב.

*

בספרו 'לקוטי תורה' על פרשיות השבוע, מבאר רבינו הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי את העניין על פי החסידות. מרתק ושווה קריאה.

והנוגע אלינו –

שהעיקר הוא להיות 'בביטול'.

לבעלי חיים יש תכונה זו ברמה גבוהה יותר מאשר אצל אדם.

תראו את הכלבים מובלים בחבל, ואת כל אלו שנאלצים לחיות בגן חיות בכלוב קטן בלי יכולת לצאת ומתמודדים עם זה.

מתוך בעלי החיים – אצל הכבש יש את תכונת הביטול ברמה גבוהה עוד יותר, כדברי הפסוק "כרחל לפני גוזזיה נאלמה". הכבש כשגוזזים אותו שותק.

ומעל כל בעלי החיים, תכונת הביטול משתקפת בצומח, שצומח רק אחרי שהגרעין נרקב באדמה ומגיע לשיא הביטול.

וזו המצווה בשבועות. להניף.

כדי לזכות ולקבל את התורה יש להרים את עצמנו לדרגת הביטול, לדרגא גבוהה יותר שבה אנחנו מתבטלים.

כחלק מזה, מניפים גם את הכבש ומעליו (ברמה גבוהה יותר) גם את הלחם.

רוצים עוד? שווה להשקיע כמה שעות ללמוד את המאמר הזה.

*

בימים בהם הקיטוב בין המגזרים חוצה לצערנו גבולות, מוכרחים להתעלות. להניף את עצמנו

בחופה המרגשת הזו אולי לא היו דתיים,

אבל כולם התרוממו לדרגא נעלית יותר וה'אמן' פשוט יצא להם בכל הכוח!

בכל קושי, התמודדות ו'אגו' יש עצה – פשוט נעיף את עצמנו למעלה, ושם גבוה פשוט לא מתאים לריב או לנגח מישהו אחר.

*

בזמנו של רבי שניאור זלמן היה חסיד עשיר שאמר שכשהוא הולך ברחובות מוסקבה בירת רוסיה

– אז רק לעשירים ובעלי מעמד היה רשיון ללכת חופשי במוסקבה –

הוא מרגיש 'שפשוט לא מתאים לו לעשות עבירות'. זה לא ברמה שלו בתור עשיר ובתור תלמיד של הרבי.

*

יקרים,

אנחנו בימים של ספירת העומר, ימי תיקון המידות.

נחשוב לפחות פעם אחת ביום, נניף את עצמנו, ונבין שיש דברים שהם פשוט לא מתאימים לנו.

מה שבטוח מתאים,

להכין את עצמנו כולל המחשבות-דיבורים-מעשים שלנו

לקבלת פני הרבי משיח צדקנו בגאולה השלימה מיד ממש!

שבת שלום ומבורך!