מתרפקים על העבר או מתקדמים לעתיד?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

אני יודע שהדברים שאני כותב הם לא ממש "פוליטיקלי-קורקט", ובכל זאת, כיון שבהשגחה פרטית קרה לי האירוע, אני משתף אותך.

ישנו יהודי בקהילה שלנו שהתעסק עד לא מכבר בתחום מיוחד, שהניב לו הכנסה של סכומי כסף אדירים מידי חודש בחודשו.

הייתי מגיע אליו והוא היה אומר "הרב, רק שיקחו ממני את העבודה הזו, אני עמוס אין לי שניה עבורך ועבור הילדים".

עברו שנים וחודשים, ובעקבות שינויים מסויימים העבודה שלו נפסקה.

כשביקרתי אצלו השבוע, חשבתי לראות אותו צוהל ושמח, אך מצאתי אדם מתוסכל.

הוא אמר לי "הרב יהודה אל תשאל אני בלי עבודה, יושב בבית ומשתגע, לא יכול לראות את האישה והילדים".

בשיחת ב' ניסן תשמ"ח הרבי מה"מ דיבר בבירור על חשיבות ההכרזה של "יחי המלך" ועל ההכרזה "עד מתי".

כבר שקלו וטרו איזו הכרזה כוללת את ההכרזה השניה בתוכה,

מה שבטוח שבסיום השיחה אומר הרבי "והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו – כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא – בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות״.

נראה שהעולם מתחלק לשניים: אלו שמתעסקים עם ה"עד מתי" ואלו שמתעסקים עם "יחי המלך".

אלו שמתרפקים על העבר, מתגעגעים ולא מפסיקים לספר על מה שהיה, על הגילויים ועל "ימי האור",

ואלו שמתעסקים עם "יחי המלך", להביא בפועל את הגאולה נאו ממש. לעשות הכל, אבל הכל, כדי שכל יהודי יחיה משיח וגאולה בצורה עכשוית בחיי היום-יום.

שני הצדדים ב"ה מקיימים את רצונו של הרבי, אלו ב"עד מתי" ואלו ב"יחי המלך". שני הצדדים מכריזים (כנראה) גם את ההכרזה המקבילה, אולי בלחש יותר.

אבל הבחירה היא בידיים שלי ושלך, ושל כל אחד ואחת מאיתנו,

איזה אנשים אתם, של "עד מתי" או של "יחי המלך"?…

והמעשה הוא העיקר!