הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה
לפעמים רק כשאתה יושב עם חברים אתה מבין שכולם באותה הסירה…
אתמול בלילה התאספנו יחד, כמה שלוחים בחיפה, שוחחנו ודנו על משמעות היום המיוחד הזה, יו"ד שבט, יום בו הרבי קיבל על עצמו את נשיאות חב"ד לפני 72
שנים, ומה הרבי באמת רוצה מאיתנו.
מסתבר, שבתוך כל אחד נשאר הרצון להמשיך לעשות שטויות, וזה אולי הדבר החשוב ביותר.
*
אבל רגע לפני זה, מה באמת קרה שם על ים סוף?
בפרשת השבוע מסופר על קריעת ים סוף אחרי שנחשון בן עמינדב קופץ ראשון לים. מלחמה של ממש התנהלה, בין היהודים.
המדרש מספר כי כאשר הבינו עם ישראל שהמצרים רודפים אחריהם לכיוון הים – הם נחלקו לארבע קבוצות. "אחת אומרת – נפול לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נעשה עמהן מלחמה, ואחת אומרת נצווח כנגדן (נתפלל).
ומה אמר להם משה?
ממשיך המדרש: זו שאמרה נפול לים – אמר להן משה "התייצבו וראו את ישועת ה'" וזו שאמרה נחזור למצרים אמר להן משה "כי את אשר ראיתם את מצרים היום
הזה לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם" וזו שאמרה נעשה עמהן מלחמה אמר להן משה "ה' ילחם לכם" וזו שאמרה נצווח כנגדן אמר להן משה "ואתם תחרישון".
מה כן? "דבר אל בני ישראל ויסעו". להתקדם. נחשון בן עמינדב קופץ הראשון וכשהמים מגיעים לצווארו הים נבקע.
טוב. ברור שבמצב הזה אין מה להילחם לבד עם כל כך הרבה מצריים וכלי המלחמה שלהם, אין מה להתייאש כי אנחנו בדרך לארץ ישראל ואין מה להרים ידיים.
אך מדוע לא להתפלל?
מסתבר, שיש זמנים שנדרש להתקדם ולעשות מעשה בפועל. יש מצבים בהם העצירה להתפלל, לקוות ולייחל היא חלק מעצת היצר הרע.
*
בימים אלו חוגגים אנו 72 שנה לנשיאותו של הרבי כנשיא הדור השביעי – הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה בעזרת-השם.
אלפי אלפי חסידי חב"ד קיימים בעולם – מסתבר שאיש אינו יודע את מספרם המדוייק (הגודל בכל רגע..) – ונכונים לבצע את השליחות.
מהי השליחות? פשוט לנסוע. להתקדם, לעשות, להשתדל.
מותר לטעות, מותר לא לדעת מה, אבל להתפלל ורק לחכות לנס זה לא תמיד הדרך הנדרשת מאיתנו.
*
במאמר "באתי לגני" אותו הוציא לאור הרבי הקודם רבי יוסף יצחק לקראת הסתלקותו ביו"ד בשבט תש"י (1950), ואותו פירש הרבי בכל עשרות השנים שלאחר
מכן, הוא מביא את הענין של "שטות דקדושה".
המשכן נבנה מעצי שטים – עצי ארזים. שיטה היא מלשון שטות. יש שטות רעה "איש איש כי תשטה אשתו – נכנסה בה רוח שטות (והלכה עם מישהו אחר)", ויש
כמו בכל דבר גם שטות חיובית.
דוגמא לדבר מביא הרבי מרבי יהודה בר עילאי שהיה מרקד בחתונות עם שוטים (בדים) של הדסים לפני הכלה, וכשנפטר הלך עמוד אש אחרי מיטתו. על כך אומר
המדרש "אהני ליה שטותיה לסבא", הועילה השטות לסבא.
איש מבוגר הרוקד עם הדסים בחתונה, לפעמים נראה כמשוגע חלילה, אבל השטות הזו שהביאה להוספה בשמחת החתן והכלה, היא השטות האמיתית והנכונה.
*
הרבי דורש גם מאיתנו לעשות שטויות של קדושה. כדי לנצח במלחמה עם העולם הזה, כדי להכניע את כוחות הרע ושהטוב יתגבר והגאולה תגיע.
להפעיל פרוייקטים של טוב וחסד ברמה גבוהה בכמות ובאיכות, לעיתים מבלי שנדע בדיוק מהיכן הכסף יגיע, איך הפרוייקט יצליח ומה יגיד 'העולם'.
וכשמתלבטים מה עכשיו – אולי הזמן להתפלל לנס? התשובה לדבר – "דבר אל בני ישראל ויסעו!"
*
זו הייתה ההחלטה הטובה והמסקנה שהגענו אליה בהתוועדות אתמול בערב, פשוט לעשות שטויות.
כל אחד ישער בעצמו מה הוא יכול לעשות בשביל הרבי, ולהתקדם. אולי הים נראה גדול, אבל הקדוש ברוך הוא גדול יותר.
וכשמחליטים להוסיף בקדושה, למרות ש"אין זמן" "אני לא יודע איך" ותירוצים נוספים, הקדוש ברוך הוא דואג והרבי עוזר שהים יבקע, ההעלם והסתר ייעלם, ונראה אוטוטו שוב את הרבי איתנו, מעודד בידו הקדושה, עם החיוך האמיתי שנותן אין סוף כוחות,
והרבי בוודאי יהיה שמח מהשטויות שלנו. שטויות של קדושה!