מה נעשה עם נבואות הזעם של התקשורת?

זוכרים מה שכתבתי לכם בשבוע שעבר,

על כך שיש ניסים גם אם לא רואים?

לצערי בזמן האחרון אני שומע אנשים מודאגים יותר ויותר מה יהיה עם הקורונה, הזן החדש, מה לעשות ואיך להיזהר. מספרים נבואות זעם על המצב הכלכלי ועל מה לא.

רגע לפני שאכתוב מה אני עונה להם, רוצה לשתף אתכם בעוד משהו מיוחד מהשבוע.

חבר קהילה יקר שיתף אותי לאחרונה בקשיים שהוא עובר במשפחתו. אביו נפטר לא מכבר,

חמותו חלתה והרופאים אומרים שהממצאים מדאיגים. במקביל, אשו נכנסה להריון ברוך-השם לאחר שנים של המתנה, אך הרופאים פסימיים להצלחת ההריון בגלל כל מיני סיכונים ובעיות.

קודם כל הסברתי לו שהכל בידי שמים ואנחנו רק עושים השתדלות, הצעתי לו לכתוב למנהיג הדור, הרבי מלך המשיח. הוא הסכים ויחד כתבנו בקשת ברכה לרבי, כאשר הוא לוקח על עצמו החלטה טובה לעזור לכמה משפחות.

השבוע ברוך השם חמותו קיבלה תשובה שכל הממצאים טובים ואין מה לדאוג ברוך-השם, והשבוע גם נולדה ביתו הבכורה, בריאה ושלימה, בסייעתא דשמיא ובניסים גלויים!

*

בהשגחה פרטית יצא לי לקרוא מכתב שכותב הרבי שלנו לחמיו, רבי יוסף יצחק – הרבי הקודם של חב"ד.

הרבי הקודם לא החזיק בשיטה של לפרסם מופתים וניסים. למרות שזו היתה שיטת הבעל-שם-טוב, אחז הרבי הקודם בכך שחשוב יותר מכל זה ללמוד חסידות ולהחדיר בחכמה-בינה-דעת (חב"ד) את ההכרה במציאותו של הבורא. זה מה שיעזור לנו לחיות נכון יותר מכל הסיפורים שבעולם.

במכתב שנכתב לפני תשעים שנה (תרצ"ב), הרבי כותב לחמיו כי למרות זאת, בגלל שאנחנו במצב ובדור ירוד, הרי סיפורי הניסים מרחיבים את הדעת ומעמידים כל אחד בקרן אורה, כשהוא רואה את עצמו גם ניצל ומסתדר עם כל האתגרים והקשיים. לכן – ממשיך הרבי – בדור שלנו חשוב ונכון לשמוע ולספר על ניסים ונפלאות,

כי למרות שלימוד החסידות משנה את המציאות ואת ההסתכלות, אבל גם מי שלא הגיע לשם – לפחות יתרומם באמצעות הסיפורים..

*

בפרשת השבוע "וארא" אנחנו קוראים על המכות אותם קיבלו המצריים, והנס הראשון היה שהמטה של אהרון הפך לנחש. כאשר חרטומי מצרים הפכו גם הם את מטותם לנחשים, הפך הנחש למטה ובלע את מטותם.

כך פירש רש"י "מאחר שחזר ונעשה מטה – בלע את כולן". מכיון שהפסוק אומר "ויבלע מטה אהרון את מטותם"ולא "נחש אהרון", מסתבר שהוא בלע את מטות החרטומים כמקל!שזה מגדיל את גודל הנס.

יש הרבה מפרשים שמגדילים את הנס שהיה כאן – במה שהמטה של אהרון לא נהיה "עבה יותר" בעקבות הבליעה, שהיה כאן "נס בתוך נס" (שהוא הפך לנחש ובלע אותם רק כשחזר להיות מקל) אבל רש"י נוקט בצורה שונה.

למה?

מסביר הרבי מלך המשיח, כי התכלית של המכות היו "וידעו מצרים כי אני ה'", שפרעה והמצרים ידעו מי הוא "בעל הבית".

כאשר החרטומים יכלו גם הם להפוך את המטות לנחשים, בכך עדיין לא רואים שמשה ואהרון בשליחות ה' יכולים לעשות משהו גבוה יותר.

רק כאשר המטה בתור מטה בלע אותם, זו היתה "המכה" שנתנה להם את ההבנה "כי אני ה'". ולכן בעצם אין צורך בניסים רבים, כי המטרה היא לא כמות הניסים אלא בעיקר החדרת ההבנה כי ה' הוא השולט ובעל-הבית.

אגב, זו גם סיומה של הפטרת פרשת השבוע "בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'"

*

מסרים רבים אפשר ללמוד משיחה זו, אבל מה שחשוב עבורנו לזכור, בפרט בתקופה כזו בהם יש הרבה הרואים את חצי הכוס הריקה ומוצאים מה לא בסדר –

כי ניסים רבים מתרחשים ביום יום שלנו. בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו – והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

והגיע הזמן שנפנים – אחת ולתמיד – כי בשעת משבר וצרה יש לפנות לבעל הבית ולבקש את עזרתו. לדעת פעם אחת ולנצח כי מי שמחליט זה רק בורא העולם, ולנו נשאר פשוט להאמין. הניסים פשוט יגיעו, עד הנס האמיתי והנצחי הגאולה האמיתית והשלימה מיד ממש.

שבת שלום ומבורך