מה המסר שקיבלתי מהרבי עבורך?

בפרשת השבוע "שמות" מספרת התורה על התחלת והמשך השעבוד של המצרים על בני ישראל.

מעניין לראות התנהגות הפוכה מן הקצה אל הקצה.

בפעם הראשונה אומרת התורה "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱ-לֹהִים מִן הָעֲבֹדָה". עם ישראל לא מסוגל עוד לסבול את השעבוד, והוא זועק אל הקב"ה.

ובפעם השניה נאמר "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ"

לא סתם שמחו, אלא גם יצאו בריקוד של שמחה.

מה הביא לשינוי? בתורה מסופר על משה רבינו שהראה לבני ישראל אותות ומופתים ובכך האמינו שהם ייגאלו.

רגע.

והרי הם יודעים שאבות אבותם ראו ניסים גדולים יותר. אברהם ניצל מכבשן האש. יצחק נולד להורים מבוגרים. יוסף הופך משנה למלך מצרים ועוד ועוד – ועדיין הם זועקים לבורא מקושי העבודה.

ופתאום כשהמטה הופך לנחש זה מוציא אותם משיווי משקלם עד שהם רוקדים משמחה?

לעניות-דעתי יש כאן מסר עמוק הרבה יותר.

עד אותו היום, לא שמעו בני ישראל על הגואל. הם שמעו על ניסים שנעשו לאבותיהם, אבל זה לא הספיק.

כשהם מבינים שיש עכשיו מנהיג, שיש גואל, שיש רבי – כל הצרות נעלמות ומה שהם רואים זה רק את הגאולה השלימה.

*

תפקידו של הרבי – המנהיג והגואל הוא לגאול את בני ישראל מן הגלות אל הגאולה. הרבי הוא ראש בני ישראל שדואג לכל יהודי.

וכשנדע נקלוט ונפנים כי הרבי דואג לכל אחד וגם לנו באופן אישי – לא נחשוש יותר משום דבר ונחיה בשמחה תמידית, וכדברי אדמו"ר הזקן בתניא (אגרת הקודש יא) "כי המאמין לא יחוש".

*

השבוע כתבתי לרבי בשורות טובות כמנהגי מידי שבוע, ביקשתי לראות בשורות טובות עוד יותר, והכנסתי את המכתב ל"אגרות הקודש".

אני משתף אתכם את המכתב ככתבו וכלשונו (אגרות קודש חלק טז עמוד רנב):

"זה עתה נתקבל מכתבו מכ"ג טבת ערב יום ההילולא של רבינו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, בו כותב אודות מצבו עתה.

והנה, בטח שמע פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש (אביו זקנו של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר) "העולם אומר שכאשר אי אפשר מלמטה צריכים [ללכת] מלמעלה, ואני סבור שצריכים לכתחילה [ללכת] מלמעלה",

והוא הדין בנדון זה, שאף-על-פי שלכאורה צריך לחכות בהשמחה גלוי' עד שיוטב מצב הבריאות בפועל, הנה יש מקום לומר על-פי נוסח הנ"ל להקדים השמחה על הטבת הבריאות אף שלעת-עתה אינה בגלוי,

וזה עצמו ימהר הענין, והוא על-דרך הפתגם שנשמע כמה פעמים מנשיאי חב"ד "תחשוב טוב ויהיה טוב", ופשיטא שכשמביאים זה בדיבור של שמחה ובמעשה של שמחה,

ובהיחוד בהנוגע לכבוד-תורתו אשר על-ידי עטו עט סופרים יש בידו להשפיע על הרבים בהאמור, הרי ידוע שכר הני בדוחי (תענית כב, א)…

והבכן והמוסר השכל מובן ובפרט שזכות הרבים קוראי מאמריו מסייעתו".

*

וכל מילה נוספת מיותרת,

פשוט להאמין "מלכתחילה" כי הרבי דואג לנו ומברך כל אחד ואחת מאיתנו בכל המצטרך לו בגשמיות וברוחניות, ולא להתבייש לצאת בריקוד ובשמחה על הניסים הכלליים והפרטיים שקרו ויקרו לנו בפועל ובגלוי, תיכף ומיד ממש.