שאלה: שמעתי שנוהגים לתת כל יום דמי חנוכה לילדים. בספר 'היום יום' קראתי שנוהגים לתת בנר רביעי או חמישי, מה אם כן נכון לעשות?
תשובה: בשיחה לפרשת וישב ה'תשמ"ח, הרבי מדבר על כך בהרחבה.
לפני שנעיין בשיחה עצמה, נקדים ונכתוב את שלושת ההוראות של הרבי למעשה בפועל:
1] יש לתת דמי חנוכה בכל יום מימי החנוכה.
2] בליל נר הרביעי או החמישי לתת כפול או פי שלוש.
3] בערב שבת או ביום ראשון יתנו דמי חנוכה גם בשביל שבת.
כעת, נצטט ונעיין בפרטים מתוך השיחה הנזכרת:
תחילה, הרבי מביא את המנהג המקורי (כפי שגם נכתב בספר היום יום):
"מנהג ישראל (תורה היא) שבימי חנוכה נותנים דמי חנוכה לילדים. וכן נהגו רבותינו נשיאינו – כפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שאביו הי' נותן דמי חנוכה (בליל נר הרביעי או החמישי). וכן נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם לאחר הנישואין, וגם לחתניו."
בהמשך אותה שיחה הנ"ל, הרבי מחדש ואומר כך:
".. על פי האמור על דבר השתדלות יתירה בענין החינוך – כדאי ונכון לעורר שיתנו מעות חנוכה לילדים (לא רק פעם אחת, אלא) בכל ימי חנוכה (ובערב שבת, או ביום ראשון, יתנו גם עבור יום השבת) ולהסביר להם שנתינת המעות היא כדי שיוסיפו יותר בלימוד התורה כו'."
על זה, הרבי שואל:
"במנהג רבותינו נשיאינו בנתינת דמי חנוכה ישנה גם הגבלה דנתינה פעם אחת – "בליל נר הרביעי או החמישי", ועל פי זה, אין מקום, לכאורה, להנהיג נתינת דמי חנוכה בכל יום."
וזהו המענה המופלא של הרבי:
"אמנם, מצד התגברות חושך הגלות, כולל ובמיוחד בנוגע להתדרדרות מצב החינוך .. בהכרח להוסיף ולהרבות באור וקדושה – יש לומר דיש מקום וצורך להוסיף גם בנוגע למנהג דנתינת דמי חנוכה, לא רק פעם אחת (כעיקר המנהג) אלא (גם) בכל יום.
וכדי לקיים גם הוראת רבותינו נשיאינו לתת דמי חנוכה "בליל נר הרביעי או החמישי", כולל גם שלילת החשש שיהי' דבר הרגיל – אזי העצה היעוצה שבליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים, או ג' פעמים ככה, אופן של חידוש."
*
שאלה: למה באמת זה כל כך חשוב להרבות בנתינת דמי חנוכה כל יום?
מענה: בשיחה לשבת פרשת ויצא ה'תשנ"ב הרבי מביא ביטוי מיוחד במאוד בקשר לקיום המנהג של רבותינו נשיאנו לחלק דמי חנוכה – "בהוספה ובהרחבה":
"ובאותיות פשוטות בנוגע למעשה בפועל:
כיון שחיבור הנשמה וגוף, והרוחניות והגשמיות, כבר ישנו בשלימות (כנ"ל), והכל כבר מוכן לגאולה – צריך לעשות דברים שיגלו זאת בפועל ממש. … כולל – כמנהג רבותינו נשיאינו – לקיים מסיבות לבני הבית בימי חנוכה, ולחלק "דמי חנוכה" לבני הבית, ובפרט לילדים, לבנים ובנות.
כי כאשר כל אחד מקיים מנהג זה – בפרסום המתאים – ועוד בהוספה והרחבה על-ידי הוספה בנתינת "דמי החנוכה" בריבוי (שעל-ידי זה מתוסף בהשמחה אצל הילדים) – מתקשרים עוד יותר (על-ידי קיום מנהג זה) עם רבותינו נשיאינו, שזה נותן תוספת כח להחדיר את תורתם, הוראותיהם, ומנהגיהם אל חיי היום-יום הפרטיים."
זאת אומרת, היות ונתינת דמי חנוכה היא מנהג שנהגו רבותינו נשיאינו (אדמו"רי חב"ד), כאשר מקיימים עם הילד מנהג זה, גם ההורים וגם הילדים מתחזקים בהתקשרות לרבי ולכל אדמו"רי חב"ד וזה מביא להורים וגם לילד, כח מיוחד להחדיר בחיים האישיים ובעניינים הגשמיים את ההוראות והמנהגים של רבותינו נשיאינו.
שני דגשים נוספים בענין נתינת הדמי חנוכה:
א. דמי חנוכה = מעות. הדגש הוא לתת לילד דווקא מעות. וכך מובא בספר המנהגים "אדמו״ר הי׳ נותן דמי חנוכה — מעות — בליל נר הרביעי או החמישי" (וראה בשיחה הנ"ל הטעמים בזה).
ב. דמי חנוכה גם בין הילדים. גם הילדים צריכים לתת דמי חנוכה לחבריו ומשפחתו. וכך הרבי אומר: "..לקיים את המנהג שכל ילד יהודי יתן דמי חנוכה לחברו, לאחיו, לאחותו או לקרוביו" (התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 586)
*
נהניתם? הפיצו הלאה את האור! להצטרפות לקבוצת שאלות בחינוך, לחצו כאן