מה שלמדתי מה'מבול' ומ'הפלגה', מה'חיסון' ומה'קורונה' • דעה

מה שלמדתי מה'מבול' ומ'הפלגה' מה'חיסון' ומה'קורונה'

ככל שעובר הזמן והטכנולוגיה מתקדמת ומתעצמת, העולם הולך ונעשה קטן יותר ויותר – כפר גלובלי.

ועד לא מזמן היינו בטוחים שבעולם של ימינו, כבר כמעט שאי אפשר להסתיר מידע. כמות המידע שזורם במדיה עצום הוא עד מאוד, ממש בלתי נתפס. אדם שמתחבר לאינטרנט ימצא תוך שניות (כמעט) את כל מבוקשו.

ואז הגיעה הקורונה ושינתה סדרי בראשית. אפשר בהחלט לומר שבמקביל לעידן הקורונה החל עידן חדש – עידן ה"פייק הגדול"… כולם יודעים הכל, ואף אחד לא יודע כלום.

אמנם המידע זורם, וכולם יודעים (כמעט) הכל, כולם יודעים שהשבוע נפטרה בחורה מקורונה וזה למרות שקיבלה שני מנות חיסון. כמו כן, כולם יודעים שבמקביל אליה נפטרו כמה וכמה שבדווקא לא קיבלו את החיסון… כולם מכירים חברים שקיבלו את החיסון והם מרגישים טוב, אבל אט אט נשמעות תלונות על כמה וכמה שקיבלו דלקת שריר הלב לאחר החיסון… זאת ועוד: כמה אנשים מתו מדום לב פיתאומי בשנה האחרונה, ומי יודע למה? האם זה קשור לחיסונים? מישהו בדק זאת?

אז האם החיסון הוא טוב? יש מצדדים לכאן ולכאן. יש פוחדים פחד מות, מהחיסון. ויש פוחדים פחד מות, מקורונה… אלה שפוחדים מהקורונה טוענים לאלו שנגד החיסונים "אתם רוצחים", אתם יורים וריאנטים… ואלו לעומתם משיבים להם, הקורונה היא סתם שפעת עם קידום מכירות ויחסי חוץ… אז למרות כל המידע שיש ברשותנו, "בוקה ומבולקה" (בלאגן), כבר אי אפשר לדעת מה יותר טוב/מסוכן הקורונה או החיסונים?

ואני הקטן אומר, לאו דווקא.

1. לאו דווקא שהקורונה כ"כ מפלצתית כמו שעושים אותה (אני זוכר עוד את התחזיות על ערימות של גוויות…)

2. ‏ולאו דווקא שהחיסונים כ"כ יעילים.

3. ‏לאו דווקא שהקורונה היא סתם שפעת רגילה (עם יחסי ציבור).

4. ‏ולאו דווקא שהחיסונים כ"כ מסוכנים.

גרוע משניהם זו ההתעסקות האובססיבית סביב כל פיסת מידע שמחזירה את האדם לטירלול אין סופי: כן חיסון, לא חיסון…

קטונתי. אינני רופא ולא קרדיולוג, ולכן אין לי דעה מוצקה לגבי החיסונים. מי שהתחסן – שיהיה לו לבריאות. מי שלא התחסן – שיהיה לו לבריאות.

מה בכל זאת מציק לי בכל הסיפור הזה?

שמרוב מידע והפחדות שוכחים את בורא העולם.

לפני 62 שנים – יום חמישי פ' נח תש"כ – הרבי מלך המשיח אמר שיחה לפני גבירים ועסקנים, וזה תוכנה:

התורה מספרת לנו על "דור הפלגה", התאגדו להם טובי המוחות של הדור ההוא ויזמו מפעל ארכיטקטוני אדיר מימדים "מגדל וראשו בשמים". "מגדל בבל".

ירד הקב"ה ממקום כבודו, וירא את המגדל ואת העיר, ויבלול את שפתם ומשם הפיצם… על כן קרא שם המקום ההוא "בבל".

הקשה הרבי:

לשם מה התורה מספרת לנו את הסיפור הזה? תורה ענינה הוראה, ומה ההוראה שעלינו להפיק מסיפור זה? ובכלל, מה חטאם של "דור הפלגה"? מה הבעיה לבנות מגדלים שראשם בשמים? וכי שמענו פעם על איסור הלכתי לבנות 'גורדי שחקים'?

כמו כן צריך להבין: רש"י (יא. א.) מציין שאנשי 'דור הפלגה' רצו לעלות לרקיע וללחום בהקב"ה, ולמען האמת, זה נשמע קצת/הרבה תמוה ומוזר, וכי הם חשבו שהקב"ה הוא מעין מפלצת ברקיע שכאשר הם יעלו אליו הם ימצאו אותו יירו בו חיצים ויהרגו אותו???

אלא הסביר הרבי:

המבול "לא היה עוד מאורע טבעי", המבול היה "מסר משמים". הקב"ה דיבר אל בני האדם בשפה הכי מזעזעת, בשפה שגם החומרים מבינים… הקב"ה הצליף מבול על האנושות כולה, והם לא הקשיבו… וזה חטאם הגדול…

הקב"ה קיוה שמתוך האסון הקשה שפקד את האנושות ייזכרו בני האדם שיש שם למעלה הקב"ה שמשגיח על מעשיהם ומצפה מהם שיתנהגו כמו בני אדם, שלא יגזלו ולא ינאפו… "לא ירעו ולא ישחיתו".

כעין זה כותב רש"י כבר בפרשת בראשית (ו.ד.) שבימי דור אנוש הקב"ה העלה את מי האוקיינוס והציף שליש עולם… ולמה? כי בימי אנוש (דור שלישי לבריאה) החלו בני האדם לזבוח לכוכבים ומזלות (עבודה זרה) לכן ה' הביא עליהם אסון, כדי שיבינו שהוא כועס עליהם ויחזרו בתשובה. ממשיך רש"י: הדור שאחריהם, דהיינו הדור שלפני המבול, היו צריכים להפיק מהאסון בדור אנוש מוסר, לחזור אל האמונה. אבל הם לא רצו להפיק לקחים "ויאמרו לא-ל סור ממנו, דעת דרכיך לא חפצנו" עד לסופם המר.

נו, לפחות עכשיו, לאחרי המבול, בטח כבר העולם התבגר. היה מצופה שלפחות עכשיו בני האדם יזכרו ויעבירו את המסר לדורות הבאים: יש בורא לעולם, הוא דורש לנהוג בדרכי המוסר הטוב והחסד.

אך לא, במקום לחזור בענוה ובהכנעה לפני הבורא, העדיפו בני האדם לפתח תיאוריה מדעית מעניינת (רש"י יא. א.): המבול זה תופעה טבעית המתרחשת אחת ל-1,656 שנים (זהו סך הזמן שעבר מתחילת הבריאה עד למבול..) "השמים מתמוטטים" כלשונו של רש"י, או בשפת המדע המודרני אפשר להציע ולומר: פעם ב-1,656 שנים כוכב צדק עובר במסלולו קרוב לשמש והיא ממיסה את הקרחים שיש בו ואז יורד מבול…

התיאוריה הציתה את דמיון ההמונים, ומיד החלו לפתח רעיונות כיצד להציל את האנושות… עד שכל האנושות התגבשה לחזית אחת, הקימו ממלכה אחת במרכז כדור הארץ ("מידל איסט" – מזרח התיכון. בבל ממוקמת באזור בו מתחברים שלושת היבשות אסיה אירופה אפריקה, ובעולם הקדום (לפני שגילו את אמריקה) זה היה מרכז האנושות), ושם הקימו מגדל ענק שבבוא העת, כאשר הטבע (אלו-ה-ים בגמטריה "הטבע") ימוטט עליהם את השמים, המגדל הזה יחזיק אותו… הוי אומר: במקום לבוא בהכנעה לפני הבורא, ולזכור את אפסיותו של האדם ומגבלותיו. העדיפו בני האדם לחשוב "אנחנו נציל את האנושות"… "כוחי ועוצם ידי"…

סיים הרבי:

אנחנו – הדור שלאחר השואה – נמצאים "אחרי המבול", אחרי ה"שחיטה" האיומה בשואה. יש את האנשים שחושבים שהם, בכוח התבונה האנושית שלהם ובכוח הטנקים והמטוסים שבנו, הם יצילו את עם ישראל.

זהו שלא.

סיפורי דור המבול ודור הפלגה שהתורה מספרת לנו באו ללמדנו הוראה, "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר השם". כדי להציל את עם ישראל צריך לרכז את עיקר המאמץ בהצלת הרוח של עם ישראל, ובחיזוק האמונה והמצוה.

ביני לבין עצמי תהיתי:

מה חשבו לעצמם 'מדעני דור הפלגה'? האם הם באמת חשבו שהשמים התמוטטו במבול? הרי – בינינו – זה בלוף, ממתי שמים מתמוטטים? וכי ממה עשויים השמים כדי שיתמוטטו?

בעקבות תמיהה זו התגנבה לליבי מחשבת קונספירציה, והיא: ראשי הממלכה הבבלית המאוחדת דאגו בעיקר לעצמם, הם חשבו/הבינו שיכול להיות שיבוא שוב מבול, אי לכך הם דאגו לעצמם, ולכן הקימו מגדל/ארמון אדיר מימדים שגם אם חלילה יבוא מבול הם יוכלו לברוח אל הקומות העליונות וכך הם לפחות יינצלו.

אבל כדי לבנות מגדל כזה ענק ועצום, צריך מלא מלא עבדים, ולמה שהאנשים ישתעבדו לטובתם הרודנים???

לכן הם – הרודנים – פיתחו את התיאוריה "השמים יתמוטטו" ואנחנו נבנה מגדל ונציל את האנושות כולה… ההמון הנבער קנה את ה'לוקש' והשתעבד מרצונו החופשי…

וככל הנ"ל קרה לנו בעידן הקורונה.

נמצאים אנו בעידן בו הפולחן הדמוקרטי שולט בכיפה, תרבות החופש המערבית מנצחת על כדור הארץ, לאמור: "תנו לחיות לחיות" "תעשו חיים". "אין דין ואין דיין". (אפילו כאן בארץ ישראל, לצערנו ולבושתנו, התנוסס על משרד החוץ ה'דגל הצבעוני'…)

אמר הקב"ה לשלוט בעולמו, ויבא נגיף קטן "כתר" שמו (קורונה בלע"ז). קיוה הקב"ה שבני האדם ייזכרו בו יקוו לו וייטיבו מעשיהם, אך במקום זאת הם פיתחו חיסונים. זהו מגדל בבל המודרני.

ויאמר נתניהו בליבו, אביא חיסונים אנצח את המגיפה ואלך לבחירות… בכך אציל את עמי, ועכ"פ אציל את כסאי… המגיפה אמנם דעכה, אבל הקב"ה הראה מי הבעל הבית.

אז הגיע בנט עם ממששת המנדטים וקיבל את שרביט הזהב, אך אז הקב"ה שוב חבש "כתר" (קורונה) לראשו, והחיסונים קרסו…

מה הלאה?

לבינתיים נראה שנמצאים אנו בשלב בו הקב"ה "בלל את שפתם", אלו (שבעד החיסונים) לא מבינים את אלו… ואלו (שנגד החיסונים) לא מבינים את אלו…

ואני הקטן אומר:

בסוף, גם אלו וגם אלו, כולם ירימו ידיים ויכריזו ויאמרו "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", פשוט הקב"ה לא ישאיר להם/לנו ברירה אחרת, הוא רוצה כבר לגאול אותנו.

המשנה בפרקי אבות אומרת:

"אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד, ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה".

כל מי שמתיימר לקבוע "קבלו דעתי" יתברר לו שהוא טעה. הקב"ה משחק ומשתעשע בכדור הארץ כרצונו, ומהתל במדענים כולם.

כשהחכמים והנבונים הראשים והמנהיגים, ירימו עיניהם לשמים, ויתנו "כתר" לשם שמים. אז יפציע השחר לאחר לילה ארוך של "קורונה".

אה, ולגבי החיסונים.

אז ככה…

היֹה היה חסיד שחלה במחלה קשה, הגיע החסיד לפני רבו, הרבי מהר"ש מליובאוויטש, ותינה לפניו את צרתו.

אמר לו הרבי: תעשה כך וכך, ותירפא.

ויעש החסיד ככל הדברים שציוהו רבו, ויירפא.

חבירו של החסיד הנ"ל, חלה גם הוא באותה מחלה. כששמע את עצתו של רבו, החליט לעשות כמותו. עשה החבר כאותו חסיד אך לא נרפא. "המה ראו כן תמהו" למה החבר לא מתרפא?

נסע החסיד שוב אל הרבי וסיפר לרבי את הדברים…

ויען הרבי:

וכי אתה חושב שאם עושים כך וכך זה מה שמרפא?

לא ולא, "מכאן, שניתנה רשות לרופא לרפאות". אם החבר שלך יגיע לכאן ויקשיב למה שאומרים לו, זה מה שירפא אותו.

כעין זה אמרה המשנה, במסכת ראש השנה:

"וכי נחש ממית או נחש מחיה"? (כשהתלוננו בנ"י על המן "וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וימת עם רב מישראל" אז אמר ה' למשה לעשות נחש מנחשת ולשים אותו על "נס" "וראה אותו כל הנשוך וחי") אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים ליבם לאביהם שבשמים – היו מתרפאים, ואם לאו – היו נימוקים…

ומכאן למסקנה:

מי שרבו/רופאו אומר לו 'כן', שיקח חיסונים, ומי שרבו/רופאו אומר לו 'לא', שלא יקח. והעיקר העיקרים לזכור שלא הקורונה ממיתה ולא החיסון מציל, וכמו שנאמר: "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום", וכמאמר: "דער מענטש טראכט און דער אויבערשטער לאכט" (האדם חושב ומתכנן, והקב"ה צוחק).