"כל האופציות על השולחן": חזית בין לאומית מול איראן

הרב אבישי אפרגון

על רקע תקיפת הספינה (שתופעלה ע"י חברה ישראלית) – חזית בין לאומית מול איראן, שר החוץ ומזכיר המדינה האמריקני בלינקן אמר ביום שני: "אנחנו בתיאום קרוב עם ישראל, בריטניה ורומניה – תהיה תגובה משותפת".

לכך מצטרפת הצהרה של הפנטגון (משרד הבטחון האמריקני) בקשר לתקיפת הספינה: "כל האופציות על השולחן".

כוונתה של התבטאות זו, היא לומר בבירור שנשקלות לא רק אופציות תגובה כלכליות-דיפלומטיות וכו' אלא גם אופציה של תקיפה צבאית.

האמירות האמריקניות החדות, מצטרפות לדברים החריפים של ראש ממשלת בריטניה – שכזכור אחד מאזרחיה נהרג בתקיפה האיראנית – בוריס ג'ונסון אמר ביום שני: "איראן צריכה לשאת בהשלכות של ההתקפה המזעזעת והקטלנית על הספינה".

גם אזרח רומני נהרג בתקיפה, ושר החוץ של רומניה צייץ: "אנו מתואמים עם שותפינו על תגובה מתאימה".

ובישראל- שר הבטחון גנץ אמר: "התוקפנות האיראנית באזור הולכת ומחריפה, חייבים לפעול כעת".

כל הסימנים מראים – התגובה כבר בדרך.

מה יהיה אופי התגובה?

למרות ההתבטאויות החריפות, לא ברור עדיין אופי התגובה, כיוון שניתן להנחית על איראן מכות כואבות גם ע"י לוחמת סייבר, או סנקציות קשות, ולא רק ע"י מכה צבאית. ניתן גם לשלב בין כמה סוגי תגובות – חשאיות וגלויות.

להערכתי, ארה"ב אינה מעונינת בהסלמה צבאית רחבה, וזאת בשל העובדה שהיא עדיין תוך כדי משא ומתן על הסכם הגרעין. אולם, חשוב לזכור שבפעולת הטרור הזו איראן חצתה קו אדום – הרג של אזרחים – ביניהם אזרח בריטי. בריטניה היא מזה שנים רבות בעלת בריתה החזקה והקרובה ביותר של ארה"ב, מבין כל מדינות ברית נאט"ו. גם צרפת הינה בעלת ברית חשובה, אולם ישנה קירבה רבה הרבה יותר בין בריטניה לבין ארה"ב, מאשר בין צרפת לבין ארה"ב.

במלחמת המפרץ הראשונה, לדוגמא, שלחה בריטניה דיוויזיה צבאית "כבדה" של כוחות שריון ורגלים איכותיים, ממיטב כוחותיה, שלחמו כתף אל כתף ביחד עם הקורפוס השביעי האמריקני מול דיוויזיות העלית העיראקיות של "משמר הרפובליקה". צרפת, לעומת זאת, הסתפקה במשלוח של דיוויזיה "קלה", שהיתה חלק מהתמרון המאגף של כוחות הקואליציה, אולם לא נכנסה בקרבות ממשיים מול צבא עיראק.

כך היה גם בלוחמה האווירית באותה מלחמה. בריטניה שלחה את טייסי הטורנאדו שלה, שביצעו גיחות תקיפה נמוכות ומסוכנות, על מנת להטיל חימוש מיוחד שמנטרל מסלולים של שדות תעופה, ואכן היא ספגה אבידות בטיסות אלו. ואילו צרפת לא סיכנה את מטוסיה בתקיפות בלב הנ"מ העיראקי.

יתירה מזו, במלחמת המפרץ השניה (שנת תשס"ג, 2003), בריטניה שוב שלחה כוחות איכותיים, שלחמו לצד החיילים האמריקנים, ואילו צרפת לא השתתפה כלל!

גם במלחמה לכיבוש אפגניסטאן, לאחר הפלת מגדלי התאומים (מבצע "חירות מתמשכת"), היקף הכוחות הבריטיים היה הגדול ביותר מבין כל המדינות שהשתתפו במבצע לצד הצבא האמריקני.

בריטניה היא כידוע מעצמה גרעינית, והיא אחת מחמשת החברות הקבועות של מועצת הבטחון של האו"ם, עובדה שמקנה לה משקל עצום בזירה הבינ"ל, ולכן סביר להניח שלהרג האזרח הבריטי יהיו אכן השלכות משמעותיות.

אמנם, גם בריטניה נמצאת במשא ומתן על הסכם הגרעין, אולם, להערכתי, היא לא תוכל לעבור לסדר היום על הריגת האזרח שלה, ולעניות דעתי בריטניה כרגע היא אחד הגורמים החזקים שדוחפים מאחורי הקלעים לעבר תגובה חזקה שתרתיע את איראן, וביחד עם זאת לא תביא לידי עימות צבאי נרחב.

בינתיים, יש כבר דיווחים באיראן על פריסת סוללות נ"מ באתרים אסטרטגיים, בכוננות להדוף מתקפה אווירית, ובכירים איראנים כבר הזדרזו להכחיש את מעורבותה של איראן בתקיפת הספינה, בניסיון למנוע את התגובה הממשמשת ובאה.

ארץ ישראל – המקום הכי בטוח בעולם

שוב אדגיש – אף אחת מן המדינות (כולל ישראל) אינה מעונינת, בשלב זה, בעימות צבאי רחב היקף, ולכן התגובה הבין לאומית תהיה מדודה.

נזכיר שוב את דבריו הקדושים של הרבי, שחזר עליהם פעם אחר פעם ערב מלחמת המפרץ – "ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם", וכפי שקראנו בפרשת השבוע הקודמת – פרשת עקב: "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, מרשית השנה ועד אחרית השנה".

בביקורו של שר המשטרה רוני מילוא, אצל הרבי ב- 770, ערב מלחמת המפרץ הראשונה, אמר לו הרבי את אותם דברים. היה זה ערב ראש חודש אלול, והרבי אמר לו שבחודש אלול "המלך בשדה" – דהיינו שהקב"ה "קרוב לכל אחד ואחת מבני ישראל, ולאלו הנמצאים בארץ הקודש במיוחד".

גם אנחנו כעת סמוכים מאוד לראש חודש אלול (שמתחיל במוצאי שבת – ליל ל' מנחם אב), ולכן גם לנו חשוב לזכור ולהזכיר לכולם: אנחנו נמצאים בחודש שבו "המלך בשדה" – חודש אלול – חודש של קירבה אלוקית של ה' יתברך אלינו, חודש שבו ה' קשוב אלינו ולבקשותינו עוד יותר מאשר בכל השנה, חודש של שמחה וברכה, ולכן ברור שעלינו להיות בשמחה ולבטוח בה' יתברך, ובכך ש"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל".

• • •

הכותב הינו ראש ישיבת "דרכי תמימים" תל אביב, פרשן לעניני צבא ובטחון